הטוב ביותר בסדרת פרסונה

לפני כמה שנים סיפרנו לכם על הסדרהשין מגאמי טנסי. הרבה מים עברו מתחת לגשר מאז אותה מונוגרפיה ישנה: למשל, שין מגאמי טנסי הרביעי הגיע גם לאיטליה (שניהם בהתגלמותומְקוֹרִימאשר בגרסהאַפּוֹקָלִיפּסָה) ופרסונה 5 יצאה ביפן.הפרק החמישי של סדרת הספין-אוף האהובה עומד להגיע למדפים שלנו ולרגל המאורע חשבנו לערוך רשימה חיונית של הפרסונות הטובות ביותר שכל חובב ז'אנר JRPG - ולא רק! - צריך לשחק לפחות פעם אחת בחיים שלך.אזהרה: כפי שתראו, לא כללנו את שתי הפרסונות הראשונות שיצאו במקור ב-PlayStation ולאחר מכן הושקו מחדש ב-PSP. הסיבות הן מרובות. ראשית, די קשה להחלים אותם. שנית, ההתאמה וההפצה של שני המשחקים בכל גרסאותיהם היו חסרות בהחלט. לבסוף, למרות שהם המייסדים שהציגו את ה"קונספט" של הפרסונה, מדובר בכותרים ישנים למדי מנקודת מבט של משחק: הסדרה קיבלה מבנה ייחודי החל מהפרק השלישי. ולמעשה, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להתחיל ממנו: בהיותנו לא קשור לשתי הפרסונות הראשונות, זו נקודת התחלה מצוינת אם אתם לא מכירים את הסדרה הנפלאה הזו.

מהן הפרסונות הטובות ביותר לשחק לפני או אחרי פרסונה 5 המצופה?

פרסונה 3: FES

למרות שיש גרסה ל-PSP שקל יותר לשחזר - בה אפשר גם לבחור את מין הגיבור - אנחנו סבורים שהמהדורה המקורית לפלייסטיישן 2, במיוחד זו שנקראתפרסונה 3 FES, היא הפרסונה הטובה ביותר איתה להתחיל להכיר את היקום הנהדר הזה, במיוחד בגלל ש-Persona 3 Portable חסרה את הקולנוע המצויר, את האפשרות לחקור את העיר איווטודאי בגוף שלישי ומעל לכל, הקמפיין הנוסף שנקרא The Answer, א. הרחבה חביבה שמסיימת זמנית את סיפורה של פרסונה 3. בהרפתקה זו אנו מגלמים תלמיד שעבר לאחרונה ללמוד בתיכון Gekkoukan: הוא גילה שיש זמן סודי שמתרחש בדיוק בחצות בו העולם מתמלא במפלצות בשם Shadow, הגיבור שלנו מצטרף לחברי מועדון בית הספר SEES שחוקרים בחשאי את תופעת השעה האפלה והמבוך שנקרא טרטארוס. הסיפור מתפתח במהלך שנת הלימודים, שבמהלכה לא רק נצטרך להילחם באויבים בזכות הכוח הנפשי של הפרסונות, אלא גם ללמוד ולהכיר את חברינו טוב יותר.פרסונה 3 היא אפוא הפרסונה הראשונה שהציגה את המושג של קישורים חברתיים, והופכת את המשחק להכלאה בין JRPG לסימולטור חברתי: הבחירה כיצד להשתמש בזמנכם הפנוי היא בסיסית מכיוון שכל פעילות מגבירה את כישורי הסוציאליזציה ובו בזמן. , הכוחות שלנו בקרב.הגיבור, בניגוד לחבריו, יכול לרכוש ולהשתמש בפרסונות שונות שניתן להתמזג בחדר הקטיפה המסתורי. עם זאת, כאשר אתה חוקר את טרטארוס, פרסונה 3 מקבלת את קווי המתאר של JRPG מסורתי יותר עם מערכת לחימה בהשראת חזקה מזו של סדרת האם, Shin Megami Tensei: כל אויב רגיש במיוחד לסוג מסוים של התקפה ועל ידי ניצול נקודות חלשות אתה יכול להרוויח תורות נוספות ולחסוך משאבים יקרי ערך.

פרסונה 4: זהב

בניגוד למקרה הקודם, הגלגול המובהק של פרסונה 4 הוא זה שפורסם עבור PlayStation Vita ובכתוביותזָהוּב. Atlus ארזה את ההמרה עם תוכן נוסף ושיפורים טכניים שהופכים אותה לראשון אמיתי, כמו גם לאחד ה-JRPGs הטובים ביותר בכל הזמנים, ולו רק עבור צוות השחקנים הבלתי נשכח לחלוטין. גם הפעם שמנו את עצמנו בנעליו של תלמיד תיכון שעובר לכפר השקט אינבה שם נשמעות השמועות שבימי ערפילים אפשר לכוון לערוץ חצות. עד מהרה מגלים הגיבור וחבריו לכיתה שערוץ הטלוויזיה המטריד הזה קיים והוא עולם מקביל שורץ בצללים, הרגשות השליליים של בני האדם. הדבר הגרוע ביותר הוא שיש רוצח סדרתי בחופשיות שמצליח להיכנס ולצאת מערוץ חצות כדי לבצע את פשעיו: ברגע שכוחן של הפרסונות נפתח על ידי התגברות על המכשולים הרגשיים שלהן, הדמויות השונות מחליטות לצוד הרוצח בין מבחן בית ספר אחד למשנהו. פרסונה 4 היא גם מעין סימולטור חברתי שהוא אפילו יותר מורכב ומגוון, מלא בהזדמנויות ופרטים שגורמים לנו לגלות את ההרגלים היומיומיים של היפנים מדי יום.על ידי חיבור עם דמויות המשנה השונות, אנו מגלים את ההיבטים הסודיים ביותר באישיותן: אטלוס הרכיב צוות עשיר ורב-גוני, שבו ילדים נורמליים מאוד המתמודדים עם בעיות יומיומיות יכולים לזמן רוחות שומרות כדי להביס את הרוע.מערכת הלחימה עובדת בדיוק כמו בפרסונה 3, אם כי הרבה יותר מעודנת, החל מהעובדה שאפשר גם לתת פקודות לכל דמות ולא להשאיר אותן בידי הבינה המלאכותית. מעניין לציין שבניגוד לפרסונה 3, האווירה של פרסונה 4 הרבה יותר עליזה וחסרת דאגות: בעיר אינבה יש איזון מושלם באמת בין חוסר שקט ושמחת חיים שאף JRPG לא הצליח להשיג עד כה. לְחַקוֹת.

פרסונה 4: Arena Ultimax ופרסונה 4: Dancing All Night

למרות שניתן לשחק כל פרסונה בנפרד, בהתחשב בכך שהקישורים הנרטיביים בין המשחקים השונים מוגבלים לציטוטים מצומצמים והתייחסויות חזותיות יותר מכל דבר אחר, אטלוס חשבה היטב לאחד את פרסונה 3 ופרסונה 4 ביקום אחד. משתלב בספינים אוף במקום בסדרה בפועל. זה אומר שאם תשחקו בפרסונה 3 או בפרסונה 4 ותסיימו את ההרפתקה, אולי תפתחו את הסופים המושלמים, הסיפור יכול להסתיים שם... אבל במציאות הוא ממשיך במשחק לחימה ובמשחק קצב. אנחנו חוזרים על זה:אין צורך לשחקארנה אולטימקסאו Dancing All Night כדי ליהנות באופן מלא מה-JRPG המקורי, אבל אם אתה באמת רוצה לדעת מה יקרה למועדפים שלך אחרי האפילוגים שלהם, אז יש כמה רומנים חזותיים ארוכים מאוד שמוכנים לחכות לך בין ריקוד ללחימה.Arena Ultimax הוא גם ההמשך שלפרסונה 4: זירה, אבל הקמפיין מסכם בקלות את אירועי הפרק הראשון לפי מסורת Arc System Works. המשחק, למעשה, פותח על ידי מחברי Blazblue ו- Guilty Gear, ולכן מבטיח מערכת לחימה טכנית ועמוקה ביותר שבה גיבורי פרסונה 3 ופרסונה 4 נלחמים בה במעין טורניר על טבעי, תוך ניסיון לסכל איום חדש ומטריד. אם פרסונה 4: ארנה אולטימקס אכן תסיים את אירועי פרסונה 3 ופרסונה 4,פרסונה 4: רוקדים כל הלילהעבור פלייסטיישן ויטה הוא ספין-אוף אמיתי שמספר לנו על הרפתקאות שנקבעו כמה חודשים לאחר סיומו של פרסונה 4. הילדים מאינבה מחליטים לקחת חלק בתוכנית טלוויזיה, אך עד מהרה מוצאים את עצמם מעורבים בתעלומה חדשה ונאלצים ריקוד על במת הממד המקביל הנקרא Midnight Stage. למרות שזהו תירוץ פשוט לפתוח במשחק קצב המתמקד בשירים הפופולריים ביותר מפרסונה 4, אטלוס עדיין הצליחה להמציא סיפור מעניין שמספר לנו על עולם האלילים היפניים.

פרסונה ש: צל המבוך

אם אהבתם או תתאהבו ב-Persona 3 וב-Persona 4, אז כדאי לכם באמת להקדיש מחשבה לספין-אוף הזה שפותח עבור Nintendo 3DS על ידי מחברי Etrian Odyssey. בניגוד למשחק הלחימה Persona 4: Arena Ultimax,אדם שהוא קרוסאובר בדיוני: הסיפור המסופר הוא "מה היה אם" אמיתי, מה שאומר שהוא מוסיף או מוציא דבר מהעלילה הארוכה השוזרת זה בזה את אירועי תלמידי תיכון גקוקאן ויאסוגאמי. במקרה זה, פרסונה Q מתרחשת בפרדוקס זמן בו שני השחקנים נפגשים במיזוג של שני בתי הספר שלהם ועליהם לחקור סדרה של מבוכים יותר ויותר מורכבים כדי לחזור למציאות שלהם ולגלות מי הם באמת זן ורי, השניים נערים שנראים קשורים לתופעה המוזרה הזו.Persona Q משוחק בדיוק כמו Etrian Odyssey, במובן זה שאתה צריך למפות את הקומות השונות של הצינוקים, לצייר אותם על המסך התחתון של ה-Nintendo 3DS. הקרבות, לעומת זאת, מתרחשים פחות או יותר כמו בפרסונות השונות: האויבים הם הצללים ולכן הגיבורים שלנו יכולים להשתמש בכוחות שלהם כדי לפגוע בנקודות התורפה ולהשיג סיבובים נוספים, אסטרטגיה שימושית במיוחד מול ה-FOEs שהושאלו מאטריאן אודיסיאה, מיניבוסים קשים במיוחד שמסתובבים במבוכים. למרות המראה החיצוני, המשחקיות ההיברידית עובדת מצוין ובו בזמן מציעה אתגר תובעני לאוהבי משחקי תפקידים ואסטרטגיה ועלילה מסקרנת ומרגשת למי שהתחבב על צוות השחקנים של פרסונה 3 ופרסונה 4: האינטראקציות ביניהם הם באמת לב המשחק ומפגינים, שוב, את האכפתיות האובססיבית של Atlus כלפי מה שהפך לקניין הרוחני החשוב ביותר שלה.

Tokyo Mirage Sessions #FE

מה הקשר בין Shin Megami Tensei ל-Fire Emblem ל-Wii U לפרסונה? כלום, חוץ מהעובדה שTokyo Mirage Sessions #FEזה למעשה פרסונה עם כותרת אחרת שקורצת למעריצי נינטנדו, אם כי ההשפעות של Fire Emblem מוגבלות לכמה ציטוטים או הפניות שיש להם השפעה מוגבלת מאוד על עלילת המשחק. זה האחרון, למעשה, שם אותנו בנעליו של איטסוקי אאוקי, תלמיד תיכון שמגלה שהוא מאסטר מיראז': הוא יכול למעשה לשלוט במיראז', יצור על טבעי שניזון מהאנרגיה היצירתית שמקרינים בני אדם, ולהילחם ב-Idolasphere, מימד מקביל מסתורי שפורטונה בידור, חברת בידור, חוקרת. ואז מתחיל סיפור אבסורדי באמת השוזר בין האירועים של הרקדנים והזמרים היחידים המסוגלים להציל את העולם עם המיראז'ים שלהם.Tokyo Mirage Sessions #FE מגלם את הרוח של פרסונה מכל הבחינות: יש מבוכים וגם מערכת לחימה המבוססת על נקודות תורפה שעובדת בדיוק כמו זו של שין מגאמי טנסי ופרסונה, שבה, לעומת זאת, התורים הנוספים הופכים ל-Sessions, כלומר התקפות משורשרות אשר בעזרת מעט אסטרטגיה מאפשרות לך להשמיד את האויבים בזה אחר זה. יתר על כן, מחוץ לאידולספרה, אתה יכול להעמיק בסיפורים של דמויות המשנה של Itsuki, לפתוח מיומנויות חדשות ושדרוגים, בדיוק כפי שקרה עם הקישורים החברתיים של Persona 3 ו-Persona 4. Tokyo Mirage Sessions #FE הוא JRPG צבעוני מאוד שלמרבה הצער פורסם מעט ונעלם מעיניהם, אבל זה נשאר ספין-אוף תקף מאוד של Persona למרות שהכותרת מזכירה מותג אחר לגמרי.