נולד לדחוף את הרעיון של הרב-יקום - זה שאנחנו תמיד יודעים עליו מעט בצורה מפחידה - ולשמש כקומנדיום לסאגה החדשה של היקום הקולנועי של מארוול,מה אם...? מסתיים לאחר שלוש שניםשבהם השתנו הרבה יותר מדי תוכניות והפרשנות שסביבה נאלצו להסתובב עשרות סרטים וסדרות טלוויזיה הפסיקה לפעול. בעוד ה-MCU מנסה להרכיב את החלקים בחזרה, מעביר את הפוקוס מה-Multiverse לסיפורים מכילים וממוקדים יותר, מה אם...? בעיקרון זה כבר לא שימושי, מכיוון שהוא אפילו לא יכול להרשות לעצמו את אותה פונקציה מזדמנת כמו מקבילו לקומיקס, שבוודאי פחות יקר להפקה.
העונה השלישית, שהופצה פרק אחד ביום בין ה-22 ל-29 בדצמבר,לשים קץ לניסוי הראשון של אולפני האנימציה של מארוול עם תנופה קטנה, למרות שהצליחו להגיע למטרה עם כמה פרקים שהיו מצחיקים יותר ממה שהיו צריכים להיות. אולם השאלה ששאלנו את עצמנו בסופו של דבר הייתה: מה אם... הם השקיעו את המשאבים הללו במשהו אחר?
שנה חלשה
אין דיון על האנימציות: גם אם הן לא מגיעות לרמה המצוינת שלאקס-מן 97', העונה השלישית שלמה אם...? יכול לסמוך על איכות טכנית מהמעלה הראשונהועל תרומתם של כמעט כל השחקנים ששיחקו בסרטים ובסדרות טלוויזיה, גם בשפת המקור וגם בדיבוב האיטלקי. מה אם...? הוא סובל יותר מכל מהצורך להידמות לשחקנים שאנו מכירים היטב; לפעמים הוא מצליח ולפעמים לא, עד כדי כך שבחלק מהמקרים נאבקנו להבין מי זה מי, לפחות עד שקראו לו בשמו או דיבר בקולו ההיסטורי.
העונה החדשה גם לוקחת כמה חירויות, ומציגה דמויות חדשות כמו ציפורי, בתו של הווארד הברווז ודארסי לואיס. כן, קראתם נכון. ב"מה אם...הווארד הברווז יתחתן?"השניים הם הגיבורים של מיטב הפרקים הגרועים של העונה, פרק אבסורדי ומצחיק באופן בלתי צפוי שלפחות לא לוקח את עצמו ברצינות מההתחלה, בהיותו מעין מחווה לאנטגוניסטים הראשיים שפגשנו בסרטים. העובדה היא שלמחצית הראשונה של שמונת הפרקים הללו יש תחושה הרבה יותר קלילה ומשתוללת, מה שאולי מסביר את ההחלטה להציע את העונה על בסיס יומי ולא שבועי.
אם הפרק הראשון ("מה אם... האלק נלחם ב-Mech Avengers?") הוא בסך הכל מהנה, למרות היותוהומאז' לא סביר לקולנוע Kaiju ולאנימציה יפנית, בין שילוב של Mechs והמוני גודזילות עם קרני גמא, הפרק השני ("מה אם... אגתה נסעה להוליווד?") כמעט בלתי נסבל, למרות הכוריאוגרפיה המטורפת ושניים מהגיבורים האהובים ביותר של ה-MCU: קינגו ואגתה הרקנס, עסוקים בהתנגשות על הבמה של מחזמר בבימויו של הווארד סטארק.
בקיצור, ארבעת הפרקים הראשונים די מאכזבים, וגם הפרק השלישי ("מה אם...השומר האדום היה עוצר את חייל החורף?") שרואה את השומר האדום חובר לחייל החורף במעין סרט חברים מיניאטורי משאיר טעם רע בפה: היה לו פוטנציאל להיות כיף גדול עם האינטראקציות בין אלכסיי העליז של דיוויד הרבור לבוקי הרשע המאוד רציני של סבסטיאן סטן, מטייל בארצות הברית של שנות ה-90, ובמקום זאת מבזבז הכל בכתיבה תפלה וחסרת השראה.
סיום מרהיב
לא היינו מאשימים את מי שהפיל מה אם...? 3 אחרי פרק חג המולד על הווארד ודארסי, אבל זה חייב להיאמרהמחצית השנייה של העונה ראויה לקצת יותר תשומת לב, לוקח מיד תפנית הרבה יותר דרמטית - אכן אפוקליפטית - כבר בפרק החמישי,"מה אם... ההופעה השמידה את כדור הארץ?". מתמקד כולו ברירי וויליאמס, הלא היא Iron Heart, הפרק מחזיר דמויות בסדר גודל של Mysterio ו-Vision והוא כנראה הטוב ביותר. יש לו רק בעיה אחת קטנה: הוא מהמר הכל על דמות שעד כה היה לה תפקיד משנה ב-Black Panther: Wakanda Forever, ולכן קשה להזדהות איתה או להכיר בערכה הסיפורי.
והנה החמור נופל. בשלב זה, כל מי שעקב אחרי היקום הקולנועי של מארוול לאורך השנים יבין זאתעונה 3 של מה אם...? תוכנן להדגיש דמויות רבות משלבים 4 ו-5... אבל השיבושים הקבועים השפיעו גם על התכנות של סדרת האנימציה, שאחרי שהתמקדה בפרק שלם ברירי וויליאמס, חושפת פרק נוסף ("מה אם...1872?") שאפילו מציג את הוד, נבל-על שהיה צריך להופיע לראשונה בסדרת הטלוויזיה Iron Heart, שאמורה לצאת ב-2025 למרות שהיא מוכנה כבר שנתיים לפחות. לפחות הפרק כתוב היטב, עושה כבוד למערבונים עם צמד יוצא דופן המורכב משאנג-צ'י וקייט בישופ, אבל התרחיש - אמריקה בסוף שנות ה-1800 - כל כך מוזר שהוא מבלבל ולא משכנע.
מה אם...? תמיד היה מאפיין מסוים: כמעט כל הפרקים הם עצמאיים אבל בכל עונה עולה חוט משותף המיוצג על ידי דמותו של ה-Observer, בו מתמקד הגמר בדרך כלל. אותו דבר לגבי הבציר האחרון, בהתחשב בכךשני הפרקים האחרונים מהווים קשת סיפור שלמה, מציגה שורה חדשה של שומרי המולטי-ברס המורכבת מקפטן קרטר מעונות קודמות, ציפורית הבוגרת החדשה לגמרי, קאהורי החדשה שהופיעה לראשונה בעונה השנייה של הסדרה - ולאחר מכן עברה לקומיקס - ואפילו Storm of the X-Men אשר, לרגל המאורע, מניף את Mjolnir.
ארבע הגיבורות - למעשה הגולים של היקום הקולנועי של מארוול - צריכות להתמודד עם יריב מהעבר שיכול להיות המפתח להצלת ה-Water, שנלקח למעצר על ידי חבריו בגלל שהפריע יותר מדי לרב-יקום. למרות הנחות היסוד והכריזמה של כמה דמויות,"מה אם... הצופה ייעלם?"ה"מה אם... מה אם?"הם באמת לא מרתקים במיוחד:בילינו כל כך מעט זמן עם הגיבוריםשזה כמעט בלתי אפשרי להתייחס לאישיות שלהם ולאחווה שהתסריט מנסה לשדר. ציפורי וסטורם מופיעים לראשונה בפרקים הללו, קפטן קרטר וקהורי מתוארכים לעונה הקודמת והאנטגוניסטים - ה-Observers בראשות הכבוד, ג'ייסון אייזק מצוין כרגיל בשפת המקור - שטוחים מאוד.
יתר על כן, הסוף מתפתח לקרב ארוך מאוד שתופס 90% מהפרק. מרהיב, חלילה, למרות העובדה שזה פשוט מאוד מצחיק לראות כוחות קוסמיים בלתי מובנים כמו ה-Observers פשוט חובטים זה בזה בקרשנדו של טרנספורמציות ושיפורים שנראים כאילו יצאו מדרגון בול או גורן לגאן. לא מאוד השראה,המסקנה סובבת כולה סביב Uatu, עמוד התווך של הסדרה כולה, ובעצם לועג לצופה עם אוסף אחרון של וריאציות, האחת אבסורדית מהשנייה, שכנראה לעולם לא נראה.
בסופו של דבר, מה אם...? ל-3 לא היהללא השפעה על היקום הקולנועי של מארוולאבל הוא כנראה לא היה צריך לקבל את זה. יש כמה תיאוריות שמסתובבות ברשת; ההנחה היא שזהו קפטן קרטר ושאר הגיבורות שנפטרו ממועצת קאנג שהופיעה בסוףAnt-Man & the Wasp: Quantumania, ולכן קווין פייג' והצוות שלו פתרו את בעיית נבל-העל שגילם ג'ונתן מייג'רס "מחוץ למסך" ולאחר מכן שינו אותה במהלך הסרט עקב בעיותיו המשפטיות.
במקרה הזה, סדרת האנימציה החדשה הייתה הגיונית גם בעיצוב הגדול של היקום הקולנועי של מארוול, אבל היא עדיין נשארת קולאז' של מיקרו-סיפורים אוטונומיים, שנועדו למעריצים המושבעים ביותר של הפקות אולפני מארוול.רק חבל שהעונה האחרונה הזו הייתה הפחות השראה מבין השלוש, לשים קץ לא טקסי לניסוי כדי לפנות מקום לסדרת האנימציה החדשה של ספיידרמן ולהמשך המצופה של אקס-מן 97'.
מסקנות
מה אם...? מסתיימת בעונה שלישית חלשה מאוד, המאופיינת בשלל פרקים חסרי השראה וכתובים בצורה מגושמת ובסוף שמתמקד כולו באקשן ומרהיב אבל לא משאיר דבר מאחור בגלל כמה בחירות מפוקפקות מאוד בקצב ובאפיון דמויות המפתח של הדמויות. . רק כמה פרקים משכנעים ומצולמים היטב נשמרים, גם הודות למחלקה טכנית שיכולה לסמוך על אנימציות משובחות ודיבוב מצוין, במיוחד בשפת המקור. באמת פוטנציאל מבוזבז שמוכיח רק דבר אחד: Multiverse הוא קונספט שעדיף להשאיר מאחור בהקדם האפשרי.
