Gravity Remastered

שלוש שנים וחצי חלפו מאז יציאתה של אחת מיצירות המופת הראשונות, ולמרבה הצער המעטות, לפלייסטיישן ויטה. Gravity Rush (Gravity Daze, ביפן) נולד משילוב הטרוגני של רעיונות, מחברים והשפעות. חלק אנימה, חלק קומיקס וחלק משחק וידאו, הכל סובב סביב כוח המשיכה:לפני ההסברים של אן האת'וויי וההזיות של סנדרה בולוק, היו הרפתקאותיה של קאט, גיבורת על בלונדינית שנאלצה להגן, בניגוד לרצונה, על עיירת הסטימפאנק הקסוויל מפני איום הנבי.בזמן ההמתנה ל-Gravity Rush 2, שייצא ב-2016, סוני חשבה היטב להמיר אתפריקוולל-PlayStation 4, להפקיד את ה-Remastering בידי Bluepoint. ועם זה נוכל לומר שגם המסמר האחרון הוקע בארון הקבורה של פלייסטיישן ויטה...

Gravity Rush Remastered היא הדרך הטובה ביותר ליהנות מההרפתקה הנפלאה הראשונה של קאט

חתולים ועורבים

קאט מתעוררת בהקסוול ללא זיכרון, בחברת חתלתול מוזר שככל הנראה נותן לה את הכוח לשנות את כוח המשיכה. בהתחלה, קאט מבולבלת ומפוחדת, גם בגלל שתושבי עיירת הסטימפאנק המוזרה הזו מתייחסים אליה בחוסר אמון: לפני שתהפוך לגיבורה אמיתית, קאט תצטרך להזיע את הזעות הפתגמיות ולהוכיח שהיא לא רק עושה צרות פשוט.

וזה אומר להתחיל בקטן וללמוד להשתמש בכוחות החדשים שלה בתהליך.הסיפור של Gravity Rush מסופר לנו באמצעות שילוב של דיאלוגים וקומיקס: צריך להתאזר בסבלנות ולקרוא כל שורה כדי להכיר את הדמויות טוב יותר, גם כי בהקסוויל הן מדברות בשפה פיקטיבית ובלתי מובנת שדומה במעורפל לצרפתית. במובן הזה, Gravity Rush מפתיעה עם עלילה שהיא הכל חוץ מדמויות צפויות ומענגות, החל בקאט המתוקה אך הנמרצת. האיורים שהוזכרו לעיל הם כבר הסימן הראשון לרימאסטרינג מוצלח: רזולוציית 1080p אפשרה לנו להתפעל מהפרטים של לוחות הקומיקס, מייפה את העיר Hekseville בכל פרט ופרט.הכינוי הכבד של גרסת ה-PlayStation Vita הוא כעת רק זיכרון: הפילטר נגד aliasing מנקה את התמונה מצוין, צמצום כמעט לחלוטין את ה"סולמות" הידועים לשמצה. הקישוט הזה גם מתערב כפליים במשחקיות, למען האמת. ראשית, התמונה כעת הרבה פחות עמוסה. לחקור את Hekseville הוא שמחה אפילו יותר מבעבר, גם בגלל שגודל המסך מאפשר לך לראות פרטים ויעדים טוב יותר, במיוחד כאשר אתה מרחף באוויר ומחפש משטח שאליו ניתן לנתב את משיכה הכבידה. מי שכבר שיחק ב-Gravity Rush בוודאי זוכר כמה כאוטי זה יכול להיות, במיוחד בשלבים המתקדמים, אבל הגרסה המחודשת הזו נותנת למשחקיות המוזרה שלה לנשום, גם הודות ובעיקר לקצב הפריימים של גרניט.Gravity Rush Remastered, למעשה, פועל במהירות של 60 פריימים לשנייה בכל עת, גם כשאנחנו משתכשכים ברחובותיה הצפופים של הקסוויל, נמשכים בכוח הכבידה, בין עוברי אורח שאולי נגררים איתנו. הנזילות הקבועה לא רק מייפה את הביצועים הוויזואליים הכלליים, כמובן, אלא משפרת בבירור את המשחקיות, מה שהופך את הקרבות לאינטנסיביים עוד יותר, במיוחד כשניצבים מול הבוסים הענקיים.

Trofei פלייסטיישן 4

הגביעים זהים לגרסת ה-PlayStation Vita: 25 ברונזה, 10 כסף, 4 זהב והפלטינה הבלתי נמנעת, בתוספת 8 גביעים ל-DLC ששולבו במשחק מההתחלה. רובם קלים להשגה, פשוט השלימו את הפרקים השונים של הסיפור או הבס כל סוג של אויב, שדרגו את היכולות של קאט למקסימום והשלימו את כל האתגרים.

אתה מסתכל על זה אבל אתה לא נוגע בו

Gravity Rush נבנה כדי להראות את שרירי החומרה הניידת של סוני מכל נקודת מבט: הגרסה המקורית, למעשה, עשתה שימוש נהדר במסך המגע ובגירוסקופ, ושילבה אותם במשחקיות דרך עליות ונמוכות. השחקן, למשל, נאלץ להזיז את ה-PlayStation Vita כדי לכוון את קאט ולקבוע את יעדה בזמן שהיא הייתה תלויה באוויר ותומכת בכוח המשיכה. המכונאי הזה עבד כמו שצריך והפך את החוויה למקורית בהחלט. עם זאת, מערכת בקרת ההחלקה הכבידתית פחות משכנעת, שהייתה צריכה להתבצע על ידי הזזת כף היד תוך נגיעה בפינות התחתונות של מסך המגע: זו הייתה בחירה סתמית שהפכה את האתגרים המבוססים על המיומנות המדוברת לתסכול בהחלט.

על ידי המרת המשחק לפלייסטיישן 4, המפתחת Bluepoint נאלצה להתאים את מערכת הבקרה ל-joypad עם תוצאה שאולי הייתה פחות מקורית, אבל בהחלט יעילה יותר.כעת הכיוון של כוח הכבידה נשלט פשוט עם המקל האנלוגי... או שאתה יכול להזיז את ה-DualShock 4, באמצעות הג'ירוסקופ המשולב שלו: בכל מקרה, יש לך שליטה הרבה יותר טובה בכל מצב. כמעט כל קלט המופקד על מסך המגע של PlayStation Vita מקושר כעת ללחיצת כפתור פשוטה, אך נותרו תכונות מסוימות, כגון האפשרות להזיז את לוח הג'וייפ כדי להטות את לוחות הקומיקס במהלך ההפסקות הנרטיביות. Bluepoint בעצם החליטה להציע מערכת בקרה מסורתית חדשה וכאשר ניתן, אלטרנטיבה המחקה את תחושת החוויה ב-PlayStation Vita. ההתחמקות, למשל, מופקדת על לחץ של עמוד שדרה יחד עם המקל האנלוגי... אבל אפשר גם לגעת במשטח המגע של ה-DualShock 4 כדי להפוך את Kat לפירואטי באותו כיוון. מגלשת הכבידה הידועה לשמצה, לעומת זאת, מופקדת כעת על הלחץ הפשוט בו-זמני של שרירי הגב, והשחקן יכול פשוט לכוון את הגיבורה הבלונדינית שלנו עם המקל האנלוגי. האתגרים שזנחנו בעבר בתסכול חזרו להישג ידנו, כעת, גם מסיבה אחרת: העלאות.בעוד שגרסת ה-PlayStation Vita לקחה לפחות חצי דקה לטעון - או לטעון מחדש - אתגר, אין מה להשוות לחמש או עשר השניות בערך שלקח ב-PlayStation 4.Bluepoint שילבה במשחק גם את משימות ה-DLC, כך שהחלוקה בין משימות ראשיות ומשניות נשארת, המופיעות על מפת Hekseville עם אייקונים בצבעים שונים. מערכת הבקרה החדשה, בשילוב עם קצב הפריימים המצוין, מאפשרת להתמודד גם עם הקרבות האחרונים והכאוטיים של המשחק בצורה הרבה יותר שלווה, ולבטל מדי פעם רמזים לתסכול שהורגשו במקרה בגרסה המקורית.

מסקנות

הבעיה עם רימאסטרים היא שהם לפעמים מחמירים את הגרסאות המקוריות באופן רטרואקטיבי. זה המקרה עם Gravity Rush, מיותר לציין: הכותר של 2012 ל-PlayStation Vita הוא ללא ספק עדיין משחק מעולה, אבל גרסת ה-PlayStation 4 פשוט טובה יותר. לא רק ברמה הטכנית, הודות ל-anti-aliasing וקצב פריימים המעוגן ב-60 פריימים לשנייה, אלא גם מנקודת מבט של משחק, מה שמשליך כמה פתרונות מגע מיושנים כעת לטובת מערכת בקרה מסורתית כל כך כמה יעילה . Gravity Rush Remastered הוא, בקיצור, המרה יוצאת דופן, שפותחת את הדלתות לסרט המשך שאנחנו ממש לא יכולים לחכות לשחק.

מִקצוֹעָן

  • שיפור גרפי
  • העלאות מופחתות משמעותית
  • מערכת הבקרה תוקנה ותוקנה

נֶגֶד

  • אפס תוספות מבחינת תוכן
  • המצלמה עדיין זורקת התקף זעם מדי פעם
  • מעבר למשימות, אין הרבה מה לעשות