כמה ימים לאחר השחרור בשטחנו שלסיפורי שיליה 2, העניין בסדרת Bandai Namco התעורר מחדש כפי שהיה קורה כבר כמה שנים, כלומר מאז שהחברה היפנית החליטה סוף סוף להתחיל ללוקליז פחות או יותר את כל הפרקים של הפרנצ'ייז ההיסטורי.סיפורים שלמדובר בסדרה בת עשרים, אבל לא ייאמן כמה מעט היא מוכרת באזורנו: ותיקי ז'אנר ה-jRPG שאליו היא שייכת נאלצו לעקוב אחריה במשך שנים, בהתקפים, ופונים לשוק הייבוא.
במשך זמן רב מאוד רק חלק מהפרקים תורגמו לאנגלית - ולעתים קרובות בצורה מפוקפקת - כך שאין זה מפתיע ש-Final Fantasy ואפילו Dragon Quest פופולריים הרבה יותר, גם בשל העובדה שהסיפורים של הופצו ב- פלטפורמות מרובות, מה שמקשה עוד יותר על התאמתן לנוף ספציפי. כעת, כשהזיכיון חוזר לאור הזרקורים, במיוחד הודות למהדורות האחרונות לפלייסטיישן 3, העתיד נראה הרבה יותר ורוד. גם בגלל שאי אפשר שלא להתאהב ב-Tales of: לא רק שמערכת הלחימה ההיסטורית שונה מזו של הרבה JRPGs אחרים, אלא שההגדרה של כל פרק (בדרך כלל לא קשורה לאחרים, אם כי לא תמיד) עוקבת בעבדות את קווי מתאר והסטריאוטיפים של קריקטורות יפניות, ובכך פונה לקהל רחב תוך התייחסות למגוון נושאים דרמטיים יותר או פחות בין איסור פרסום אחד למשנהו.לפי כל הדברים, לפחות חמישה עשר סיפורים של פותחו, בלי לספור את סרטי ההמשך הנדירים ואינספור הספין-אופים שברוב המקרים ניסו דרכים שונות(כמו זה של רומנים אסטרטגיים או חזותיים). להלן אנחנו רוצים להמליץ על חמישה סיפורים שממש לא אמורים להיעדר מהאוסף שלך ושווה לשחק בהם לא רק כדי להבין טוב יותר את הזיכיון ואת האבולוציה של ז'אנר ה-jRPG לאורך השנים... אלא בגלל שהם סיפורים מרתקים ארורים !
הנה חמשת הסיפורים שאוהד jRPG צריך לשחק!
5. סיפורי גורל
פּלַטפוֹרמָה:פלייסטיישן (1997), פלייסטיישן 2 (2006)
שחרור אירופי:לֹא
הם לא יכלו שלא להתחיל מהמקורות, אבל במציאות אנחנו בוגדים כי Tales of Phantasia שוחרר תחילה ל-SNES (ואחר כך לקונסולות אחרות בתור יציאות או רימייקים) אבל כששאלנו את עצמנו על איזה פרק וינטג' להמליץ מיד חשבתי על סיפורי הגורל. הסיבה די פשוטה: עם כל הכבוד לקלס ושות', הדמויות והסיפור של Tales of Destiny פשוט בלתי נשכחים. הגיבור, למשל, הוא הכל מלבד דמות הרואית בהתחלה. סטהן איילרון הוא הרפתקן עצלן ועצלן שמוצא את עצמו מעורב במלחמה תקופה כמעט במקרה טהור. הכל מתחיל בגילוי של דימלוס, איש חרב: חרב מדברת שנותנת לסטהן כוח רב.
ככל שעובר הזמן, הגיבור הבלונדיני שלנו פוגש דמויות אחרות המחזיקים בחרב וכורת ברית במטרה למנוע גילוי של נשק עתיק וקטלני להשמדה המונית.Tales of Destiny, כששוחררו בצפון אמריקה, נמחץ כמעט על ידי התחרות העזה של Final Fantasy VII: ה-jRPG של Square Enix היה מתקדם יותר מבחינה טכנית, בעוד ה-Namco של Namco נשאר מעוגן היטב לעידן ה-16-bit הקודם, מאפיין שיבחין בין מספר סיפורים הבאים למרות הרצון של השחקנים למצולעים. אבל זו הייתה גם הרפתקה ארוכה ומורכבת, מלאה בסודות לגילוי ודמויות יוצאות דופן: בני החרב עצמם היו דמויות משנה אמיתיות, כלי נשק מדברים עם דמות משלהם שהשתתפה בשיחות ובסופו של דבר יצרו קשר רגשי עם בעליהם. . הסוף, בו נאלצו הגיבורים להיפרד, מרגש אותנו עד היום. Tales of Destiny נהנה מגרסה מחודשת נחמדה לפלייסטיישן 2 לפני כמה שנים, אך למרבה הצער הוא לא חצה את גבולות יפן. הדבר נכון גם לגבי סרט ההמשך הרשמי, שלא להתבלבל עם Tales of Destiny II, כלומר הכותרת שאומצה על ידי Tales of Eternia ליציאתו המערבית הראשונה: Tales of Destiny 2 היה הסיפור הראשון שקושר ישירות לפרק אחר, וסופר. ההרפתקה של בנו של סטהן. בין מסע בזמן לממדים מקבילים, הבלונדינית הצעירה פגשה את כל גיבורי הפריקוול, כולל החרב, בניסיון להציל את רצף המרחב-זמן ואת אביו. הרפתקה יפה לפלייסטיישן 2 (מאוחר יותר עובדה גם ל-PSP) שנמקו אף פעם לא הביאה לאמריקה...
4. סיפורי סימפוניה
פּלַטפוֹרמָה:GameCube (2003), פלייסטיישן 2 (2004), פלייסטיישן 3 (2014)
שחרור אירופי:כן, תורגם לאיטלקית
כשהשמענו את Tales of Symphonia מוקדם יותר השנה, הבנו שהוא לא הזדקן כל כך טוב, אבל אחרי כמה שעות היינו כל כך שקועים בעולם של Sylvarant שמעולם לא חשבנו על זה שוב, למרות שיציאת הפלייסטיישן 3 היא יכול היה לעשות יותר טוב: כותרתסיפורי כרוניקות סימפוניה, החבילה כוללת את ההעברה/הגרסה המחודשת של Tales of Symphonia (בגרסת Director's Cut לפלייסטיישן 2) ואת ההעברה של Tales of Symphonia: Dawn of a New World, סרט ההמשך הרשמי שפורסם לפני כמה שנים עבור Nintendo Wii.אנו ממליצים לך לשחק רק ב-Tales of Symphonia, בהתחשב בכך שסרט ההמשך מעט בינוני גם אם הוא מספר את סיפור הרפתקאותיהם של גיבוריו..
Tales of Symphonia, ב-GameCube, היה כמעט ניסוי מכל הבחינות, החל מהיצירה הגרפית התלת-ממדית שעשתה שימוש בצורה מסוימת של הצללת cel בשילוב עם סטיילינג סופר מעוות של הדמויות השונות. מערכת המשחק, לעומת זאת, הייתה עמוקה ועשירה להפליא הודות למיומנויות הפאסיביות והלחימה הרבות שדמויות יכלו ללמוד לפי שיקול דעתו של השחקן. ואז לא היו אלא שני עולמות לחקור: הגיבור הצעיר לויד אירווינג הצטרף לעלייה לרגל של קולט המתוקה ביותר, היחידה שמסוגלת לרפא עולם שנגמר לו מאנה, המשאב החשוב ביותר שלו. מיותר לציין שהסיפור מקבל במהרה תפנית דרמטית ולויד וחבריו מוצאים את עצמם נאלצים להילחם כדי להציל לא רק את קולט ועולמם, אלא גם את עולם המראה שרק מעטים יודעים עליו. סיפורי סימפוניה בלטו בשל הבגרות של הסיפור ובבימוי המופתי של כמה סצנות מרגשות באמת, אחת יותר מכל זו שבה קולט, כעת אילמת, מנסה לתקשר עם לויד על ידי כתיבה על כף ידו. Tales of Symphonia זכתה להצלחה גדולה בקרב המבקרים והציבור, ואנו שמחים שבנדאי נמקו חשבה לחגוג עשר שנים עם ההוצאה המחודשת של 2014: כעת שחקנים רבים יוכלו להעריך סיפור שהסתכן בשכחה.
3. סיפורי שיליה
פּלַטפוֹרמָה:פלייסטיישן 3 (2013)
שחרור אירופי:כן, תורגם לאיטלקית
מחכה זמן רב על ידי מעריצי המערב של הסדרה,סיפורי שיליהזה היה מבחן החומצה האמיתי של Bandai Namco, שעד אותו רגע הגביל את עצמו לגעת בשוק שלנו מבלי להסתכן יותר מדי. הצלחת המשחק והתמיכה של אוהבי jRPG שכנעו את החברה היפנית לתת קרדיט גדול יותר לזיכיון ולאינסטינקט של המפיק ההיסטורי שלה, Hideo Baba, ומסיבה זו בלבד, Tales of Xillia ראויה לכל הכבוד שלנו. שלא לדבר, אם כן, שמדובר באחד הסיפורים הטובים ביותר שנעשו אי פעם. כן, יש דברים קצת מפתיעים: אין מפת עולם ניתנת לחקירה חופשית, למשל, אבל מדובר בטרנד שהיה באופנה לאחרונה בקרב מכשירי ה-jRPG מהדור החדש ואשר אנו מקווים שיסתיים בקרוב.
אוּלָם,Tales of Xillia הוא קפיצת דורות אמיתית מבחינת מכניקת משחק ומערכת לחימה, כנראה הטובה ביותר בסדרה כולההודות לתכונת ה"בונד" - קשר המאחד שתי דמויות בו זמנית, פותח בונוסים והתקפות מיוחדות במיוחד - ולשכלולים שנוסו במהלך השנים והוכנסו כמעט כולם יחדיו ביצירת דמות משכנעת, דינמית ואינטראקטיבית במיוחד. משחקיות. צוות השחקנים, החוזק האמיתי של Tales of, הוא אחד המרתקים ביותר: מילה, הגיבורה, היא אל אמיתי בדמות אדם, בעוד שג'וד, הדמות הראשית האחרת, הוא רופא צעיר וקצת מגושם. שני הגיבורים יתבגרו הרבה ובסוף הסיפור הם יהיו שונים מאוד מהאופן שבו הכרנו אותם: בינתיים הם פגשו בעלי ברית ויריבים אקסצנטריים בלשון המעטה והצילו שני עולמות מקונספירציה פוליטית ועל טבעית. שהסתכן בהשמדת שניהם. לפני מספר ימים הופיע גם ההמשך הרשמי בחנויות שלנו,סיפורי שיליה 2, המתרחש שנה לאחר סיומו של Tales of Xillia: יש גיבור חדש לגמרי (הגיבור ה"שקט" הראשון בהיסטוריה של הזיכיון) אבל כל הדמויות הישנות חוזרות וההיסטוריה המורכבת של הרוחות ושל העולם של Rieze מקסיה. תוספת מצוינת, בקיצור, למי שהוקסם מהיקום של מילה ושות'.
2. סיפורי וספריה
פּלַטפוֹרמָה:Xbox 360 (2008), פלייסטיישן 3 (2009)
שחרור אירופי:כֵּן
הסיפור הראשון והיחיד לקונסולות של מיקרוסופט הוא קוץ אמיתי בעיני בעלי קונסולת סוני שכן שנה בלבד לאחר יציאת המשחק הפיקה בנדאי נמקו גרסה לפלייסטיישן 3 עם הרבה יותר תוכן, בליווי אותה עם פריקוול מצויר לווידאו ביתי. למרבה האירוניה, גרסת ה-PlayStation 3 מעולם לא הייתה מקומית אפילו באנגלית, מה שהותיר את ה-Xbox 360 - שהפצה גרועה וכיום כמעט בלתי ניתנת להשגה - הדרך היחידה ליהנות מההרפתקה של יורי לואל מבלי ללמוד תחילה את השפה היפנית.
במשך שנים מעריצי הסדרה מתחננים בפני בנדאי נמקו בעצומה אחר עצומה, אבל כנראה שאין מה לעשות, וחבל כי סיפורי וספריה, למרות שעכשיו יש כמה שנים מאחוריה, עדיין נשאר הכי ויזואלית פרק קסום של הסדרה כולה, הודות להצללת cel כל כך מעודנת שהיא מזכירה קריקטורה אינטראקטיבית אמיתית.והסיפור של Tales of Vesperia, אחרי הכל, הוא אחת מ"אנימות" הפנטזיה הטובות ביותר שתוכלו להתפעל, הודות לתלת מימד של צוות השחקנים שלה ובעיקר של הגיבור יורי, אחת המרתקות והמאופיינות בסדרה. קצת נבל וקצת קדוש מעונה, יורי הוא אנטי-גיבור שמקיף את עצמו בבני לוויה להרפתקאות בלתי נשכחים, ויוצר גילדה - הווספריה האמיצה - שכמובן תצטרך להציל את העולם מאסון. למרות שאינה דינמית כמו זו של Tales of Xillia ו-Tales of Graces שלאחר מכן, מערכת הלחימה של Tales of Vesperia נותרה אחת הטובות בשוק, מרהיבה ומרתקת גם הודות למגוון הדמויות הניתנות למשחק הכוללות, בין היתר. , אפילו הכלב (!!) חזרו. אנו משוכנעים שהספינה Tales of Vesperia לפלייסטיישן 3 הפליגה כעת ורק נס יכול לגרום לנו לשחק אותה באיטלקית (אך גם באנגלית) בקונסולת סוני: אם תמצא עותק ל-Xbox 360, אל תפספס זֶה! מגיע לו כל דקה מתוך עשרות השעות שתצטרכו להקדיש להשלמתו, מילת כבוד.
1. סיפורי התהום
פּלַטפוֹרמָה:פלייסטיישן 2 (2005), נינטנדו 3DS (2011)
שחרור אירופי:כן (Nintendo 3DS)
אפילו Tales of the Abyss, הבחירה הראשונה שלנו לטופ 5 הזה, היא כותרת שקשה מאוד למצוא אותה. הגרסה המקורית לפלייסטיישן 2 מעולם לא הגיעה רשמית לאירופה, נוחתת לכל היותר באמריקה, והגרסה שלאחר מכן ל-Nintendo 3DS הופצה כל כך גרועה בשטחנו עד שהיא כמעט מיד הפכה נדירה מאוד.
וחבל כילא רק שזה אחד ה-jRPGs הטובים ביותר עבור קונסולת כף היד של נינטנדו, אלא גם שיפור ברור ביחס למהדורת קונסולת סוני(טעינה מהירה יותר, אפקט תלת מימד, קיצורי דרך למיומנויות מסך מגע) תוך שמירה על ההיבט הטכני המעט מיושן שלו. אבל Tales of the Abyss, אז, כבר היה אחד ממשחקי התפקידים היפניים הפופולריים ביותר לפלייסטיישן 2, וגם היום יש לו תכונות מנצחות רבות: מערכת הלחימה, הסיפור, הדמויות והאויבים שלהן. צוות שחקנים יוצא דופן, למעשה, שנשלט על ידי לוק פון פאברה, אשר בדקות הראשונות של המשחק מנהל את ההישג יוצא הדופן של זכייה בפרס לגיבור השנוא ביותר בתולדות ז'אנר ה-jRPG: תן לו זמן, לעומת זאת, והוא יהפוך ללב של אריה, אחד הגיבורים הכי משכנעים אי פעם. העלילה של סיפורי התהום מתמקדת מאוד באבולוציה של לוק, ומספקת רגשות חזקים במיוחד כאשר מערכת היחסים שלו עם דמויות המשנה האחרות מתהדקת, במיוחד עם דמעה הקפואה, לוחמת נהדרת ש"שרה" את הכישופים שלה. והמוזיקה בסיפורי התהום משחקת תפקיד מהותי, בהתחשב בעובדה שהיא מרכיב מכריע בסיפור ובלחימה: מערכת הקרב מציגה את המנגנון הגאוני של שדה פונון, נקודות בשדה הקרב שבהן מהלכים מיוחדים משתנים. אחרים חזקים יותר, נותנים מימד אסטרטגי אפילו למיצוב פשוט במהלך ההתנגשות. כדי להשלים את סיפורי התהום נדרשות שעות רבות של משחק; הסיפור ארוך ומורכב, מלא בסודות ובסצנות אופציונליות שקל ללכת לאיבוד בין משימה משנית אחת לאחרת. בסיוע פסקול יוצא דופן - בצדק,ל-Tales of the Abyss יש יתרון עצום נוסף: אחד הסופים היפים בהיסטוריה הארוכה של ז'אנר ה-jRPG. אם אתם באמת לא מוצאים את המשחק, עשו לעצמכם טובה וקבלו את עשרים ושישה פרקי סדרת האנימציה היפה שהפיקה בנדאי נמקו במיוחד: הוא ביפנית ותצטרכו לחפש את הכתוביות, אבל אם אתם' כשקוראים את השורות האלה, סביר מאוד שאתה מעריץ אמיתי ושההתחייבות הזו תהיה משימה לא פשוטה עבורך.
