סטודיו סיפורים - מונוגרפיות

בהתחלה זה היה Tales of Destiny, וזה אירוני בהתחשב בכך שזה אפילו לא היה הראשון אי פעם, רק הראשון שהגיע למערב. באמריקה, ליתר דיוק. זה היה 1998 ובאותה תקופה יבוא פלייסטיישן עלה בזעמו של אלוהים: רק מעריצים גדולים של הז'אנר העזו לשלם מחירים מטורפים עבור כותרי NTSC, מצד שני Tales of Destiny לא זכתה להצלחה גדולה אפילו באמריקה עצמה, כנראה בגלל לסגנון הגרפי הישן בהחלט, לא במקום לצד Final Fantasy VII מצולע לחלוטין. המכירות לא היו ורודות כלל ומאז סיפורי במערב היו שיהוק מתמשך המורכב מכותרים שלפעמים תורגמו ולפעמים לא.

ניהול המותג של Namco תמיד ספג ביקורת רבה, אך בסופו של דבר לא לגמרי בלתי מובנת. אולם, 15 שנים לאחר מכן, הסיפור מתחיל להשתנות: הסיפורים מגיעים לעתים קרובות יותר ויותר לאמריקה ואפילו לאירופה; השחרור הקרוב של Tales of Graces F בגרסת PAL וההכרזה האחרונה מאוד על התרגום של Tales of Xillia, המתוכנן לשנת 2013, הם הוכחה לכך שהידאו באבא, המנהל ההיסטורי של הזיכיון, רוצה לשנות את הקלפים שעל השולחן. אבל מי באמת יצר את אגדות נאמקו?

לדחוף ולמשוך

בהתחלה, ל-Tales לא היה שום קשר לנמקו. זה היה למעשה פרויקט שמתכנת צעיר בשם Yoshiharu Gotanda חשב עליו. גוטנדה עבדה בחטיבת Wolf Team של Telenet Japan, בית תוכנה שנוסד בשנת 1983 על ידי Kazuyuki Fukushima וידוע בעיקר בזכות כמה משחקי וידאו עבור MSX, PC Engine ומגה דרייב, במיוחד סדרת פלטפורמת Valis, שהוסבה למערכות שונות ומורכבות מ- סרטי המשך שונים וספין אוף.

הקשר בין טלנט ל-Wolf Team לא היה קל: החטיבה נפרדה מהחברה כבר ב-1987, ואז נרכשה מחדש ב-1990 והשתלבה בחברה בת נוספת, לייזר סופט; לבסוף, הוא נקלט לחלוטין על ידי טלנט במהלך הארגון מחדש הפנימי הגדול של 1993. בינתיים, לעומת זאת, רוב המפתחים ההיסטוריים של צוות וולף עזבו יחד עם המנהל מסאהירו אקישינו: לכן, יושיהארו גוטנדה הנזכר לעיל, מאסאקי נורימוטו נשאר , הבמאי החדש ג'ו אסנומה, המעצב הגרפי יושיאקי אינאגקי, Ryota Furuya לאפקטים הקוליים והמלחין מוטוי סאקורה. זה כבר מצלצל אצלך? טוֹב!

הצוות החדש הקדיש את עצמו לפיתוח יורה לשארפ עם זאת, היחסים עם טלנט נעשו קשים יותר ויותר בשל המוניטין המפוקפק שלה, כתוצאה מכך, צוות Wolf החליט למצוא מוציא לאור רציני יותר לפרויקט החדש שלו, JRPG בשם Tale Phantasia המבוסס על הרומן באותו שם מאת גוטונדה. החברה הראשונה אליה פנתה גוטנדה הייתה Enix, אב של אחת הזכיונות המפורסמים ביותר ביפן, כלומר Dragon Quest; עם זאת, נאמקו היא זו שתפסה את הזכויות למשחק החדש, אולם הציבה שורה של תנאים שגרמו לחברי צוות וולף לעקם את האף, למשל היה צורך לשנות את הכותר ל-Tales of Phantasia והכיוון היה צריך יופקד בידי אייג'י קיקוצ'י ולא בידי אסנומה. יותר משנה חלפה רק במחלוקת והמשחק שוחרר לבסוף רק ב-1995, אז רוב הצוות כבר עזב את האוהלים שלהם כדי ללכת בעקבות גוטנדה בהקמת חברה אוטונומית חדשה, tri-Ace.

תלת-אס

שמה של החברה החדשה התייחס בדיוק ל"שלושת האסים" שיצרו אותה: יושיהארו גוטנדה, כנשיא, לאחר מכן מאסאקי נורימוטו וג'ו אסנומה, ואחריהם הירויה האטסושיבה, יושיאקי אינאגקי, מארי קימורה, קניצ'י קנקורה ושיג'רו אוקי.

הפילוסופיה לא הייתה כל כך שונה מזו של צוות וולף שננטש לאחרונה, כשהדגש הושם מעל הכל על ז'אנר ה-jRPG ועל מערכות לחימה של כל פעולה, בניגוד למסורת היפנית של קרבות מבוססי-תור. מי שפרסמו את משחקי הטרי-אס היו בעיקר אניקס, שאז נקלטה מאוחר יותר ב-Square, כידוע; למעשה, זיכיון הטרי-אייס המפורסם ביותר, כלומר Star Ocean, יכול להיחשב כספין-אוף רוחני של סדרת Tales, יש ביניהם נקודות מגע רבות, החל ממערכת הלחימה והסגנון הגרפי שאומץ. טרי-אייס יתפרסם מאוחר יותר בזכות סדרה נוספת שזכתה לשבחים, Valkyrie Profile. בין הכותרים האחרונים שלהם בולטים ה-jRPG Resonance of Fate הצנוע וה-Final Fantasy XIII-2 השנוי במחלוקת.

זה הגורל!

ההצלחה של Tales of Phantasia ביפן הייתה באמת יוצאת דופן, גם בזכות שני גורמים חשובים. אחד מהם היה בעל אופי טכני: זה היה מחסנית Super Famicom הראשונה בנפח 48MBit המסוגלת לשחזר דגימת אודיו נרחבת, שתוכננה על ידי המתכנת Hiroya Hatsushiba באמצעות מערכת גאונית בשם Flexible Voice Driver, המסוגלת להתגבר על זיכרון האודיו המוגבל של קונסולת נינטנדו על ידי החלפת סאונד הקלטות תוך כדי תנועה.

הנושא השני היה בעל אופי אמנותי: עיצוב דמותו של המעצב הגרפי יושיאקי אינאגקי הוחלף בנמקו, שבחר במקומו של קריקטוריסט יפני מצליח, קוסוקה פוג'ישימה, המפורסם בעיקר בזכות המנגה Oh, My Goddess ! ואתה עצור! הסגנון המזוהה מיד של פוג'ישימה העניק לתואר פרסום טוב בתקופה קצת קשה בה קונסולת נינטנדו עמדה לפנות את מקומה לדור החדש של מערכות ה-32 סיביות. לפיכך, נמקו מחליטה להמשיך במה שנראה כזיכיון מבטיח, ולהפקיד את הפיתוח של "סיפורים" חדש בידי חברי צוות וולף הנותרים. Motoi Sakuraba, בינתיים, הפך למלחין עצמאי: זה יאפשר לו לעבוד קצת פה וקצת שם, למשל הוא ילחין את המוזיקה ל-Star Ocean ו-Valkyrie Profile ל-tri-Ace אבל גם ומעל הכל לכל Tales של (פרט ל-Tales of Legendia ב-2005, עליו יעבוד Go Shiina).

Tales of Destiny שוחרר ב-1997 לפלייסטיישן ונמכר ביותר ממיליון עותקים ביפן בלבד, לכן החליטה Namco לתרגם אותו לאנגלית ולפרסם אותו באמריקה: המכירות היו מייאשות, תחרות ה-jRPG הייתה עזה ו-Tales of Destiny נגררה. טכניקה מיושנת בהחלט עבור התושבים הפחות מסורתיים של ארצות הברית. מעצב הדמויות החדש הוא Mutsumi Inomata, מאייר שבכך מתחיל השתתפות ארוכה בפיתוח של Tales, עובד גם על Tales of Eternia לפלייסטיישן, הכותר השלישי בזיכיון. ה-jRPG החדש הזה מובא לאמריקה גם על ידי Namco, אשר לרגל המאורע משנה את הכותרת ל-Tales of Destiny II כדי ליצור קשר מסחרי עם Tales of Destiny הקודמים ולמנוע בעיות עם הסימן המסחרי הרשום Eternia of Mattel and its Masters of the Universe . המשחק נמכר היטב ביפן, אך קבלת הפנים במערב קרה עוד יותר והמכירות אינן משביעות רצון: לכן נמקו מחליטה לסגור את פרק ה-Tales באמריקה, ומסרבת לאתר את Tales of Destiny 2 הבאים.

יש סיפורים וסיפורים

Tales of Destiny 2 הוא סרט ההמשך הראוי הראשון בתוך הזיכיון והוא גם ה-Tales הראשון שנחתם על ידי Tales Studio. אבל מה קרה לצוות וולף? זה שחר של 2003 ול-Namco יש כעת בעלות משותפת גדולה על צוות וולף, עכשיו כל כך מפורסם במיוחד בבית בזכות הזיכיון של Tales עד ששמו שונה ל-Tales Studio.

Tales of Destiny 2, שלמען הסר ספק אין לו שום קשר ל-Tales of Eternia בדיוק כפי שלא היה לו שום דבר במשותף עם Tales of Destiny המקורי, זוכה להצלחה מסחררת ביפן ועדיין נחשב לאחד ה-jRPGs הטובים בכל הזמנים . העקשנות של נמקו בסירובה למקם אותו באנגלית החלה מאבק ארוך עם מעריצים שיימשך שנים על גבי שנים עם עצומות, תרגומים חובבים ומחאות. בסיס המעריצים של Tales גדל באופן אקספוננציאלי גם באמריקה הודות להתפתחות האינטרנט והטכנולוגיה, ישנם אפילו תרגומים תוצרת בית שמשנים את הטקסטים של Tales of Phantasia ROM עבור SNES לאנגלית. בקיצור, העניין גובר, אפילו באירופה, שעד כה נותקה מהמשחק, אבל נאמקו לא זזה. בשנת 2004 שוחרר Tales of Rebirth, jRPG נוסף לפלייסטיישן 2 שמעולם לא ראה אור במערב: הוא אולי נחשב בין החלשים בזיכיון, אבל נותרה חרטה על עוד הזדמנות מבוזבזת לתרגם Tales ל- הקונסולה הנמכרת ביותר של הרגע. אולם למרבה האירוניה, באותה שנה הגיעו סיפורי סימפוניה לשנת 2003 ל-Nintendo Game Cube לאמריקה ולאירופה. המשחק מצוין וזוכה לחוות דעת חיוביות ביותר, אבל המכירות ממשיכות להיות לא מספקות, גם בגלל הדיפוזיה המוגבלת של הקונסולה.

Tales of Symphonia מציין את חזרתו של קוסוקה פוג'ישימה לעיצוב דמויות והוא ה-Tales הראשון ששוחרר בגרסת PAL, כמו גם ה-Tales הראשון שזכה לתחייה בגרסת "Director's Cut" עבור קונסולה אחרת, במקרה זה פלייסטיישן 2 בינתיים סדרת ה-Tales הפכה לפופולרית עוד יותר, ביפן היא מפורסמת כמו Final Fantasy ו-Dragon Quest, גם הודות לטונות של מנגה, סדרות אנימציה ודמויות פעולה שהופקו להנצחת כל מהדורה. Tales of Legendia יצא גם הוא בשנת 2006, הכותר הראשון בסדרה שלא פותח על ידי Tales Studio אלא על ידי צוות פנימי אחר Namco, Team MelFes, בראשות אחד ממעצבי המשחקים שיצרו את משחק הלחימה Soul Calibur, עם שלמעשה חולק כמה היבטים של מערכת הלחימה. כמו שאמרנו, Go Shiina מלחין את המוזיקה וקאזוטו נאקאזאווה מעצב את הדמויות: התגובה מהמעריצים קרה, במיוחד בגלל ש-Tales Studio לא מביים את העבודה. אותו גורל יספוג מאוחר יותר Tales of Innocence עבור Nintendo DS, שפותחה על ידי אלפא סיסטם: ההתקשרות הזו של מעריצים כלפי Tales Studio כבר ממחישה את ההשפעה שהייתה לזכיינית על אוהבי ז'אנר שמתחיל לסבול יותר ויותר טרנספורמציות .

מוזיקה, מאסטרו!

אחד הנושאים שבאמת שיגעו את מעריצי המערב נוגע לרצפי ההיכרות של כל Tales החל מ-Tales of Destiny לפלייסטיישן. בדרך כלל מדובר בקריקטורה קולנועית של כשתי דקות, שנוצרה כמעט תמיד על ידי ה-Production IG המפורסמת ומלווה בשירים שהולחנו לרגל המאורע על ידי זמרים-יוצרים יפניים מפורסמים.

ובכן, למרות הסגנון והמטרה של הסדרה מכוונת לאוהבי האנימציה היפנית, Namco החלה מיד לחסל את השירים, והחליפה אותם בקטעים מוזיקליים אנונימיים ללא אמנות או חלק. רק ב-2006 השתנתה המגמה עם Tales of the Abyss: השיר Karma של Bump of Chicken הוחלף בגרסה אינסטרומנטלית בעוד Tales of Vesperia ל-Xbox 360, 2010, הציג במערב גרסה אנגלית לחלוטין של השיר Ring a בל . כך קרה גם לגבי Tales of Graces F והשיר White Wishes של BoA: האם זה יקרה גם עם Tales of Xillia ו-Progress של איומי האמאסקי?

הדמעות של האוהדים

2007 מסמנת את המעבר הסופי של Tales Studio לנמקו, כאשר טלנט סוף סוף פושטת רגל וסוגרת את שעריה. נמקו רוכשת את מה שנותר מאחזקות המניות וסופגת לחלוטין את הצוות של סטודיו Tales, שאותו היא מפקידה באופן סופי את הסדרה. הפרויקט הבא בצנרת הוא Tales of the Abyss, ה-Tales האחרון לפלייסטיישן 2. Tales of the Abyss נוחת גם באמריקה, אחרי שנים של היעדרות על קונסולות היאנקי סוני, אבל אירופה תצטרך לחכות ל-2011 והניוד עבור נינטנדו 3DS.

עם זאת, לא נשארנו בידיים ריקות, כי בינתיים, שנים לאחר השחרור היפני, Tales of Phantasia חוזר לקדמת הבמה עם יציאה ל-Game Boy Advance. המהדורה המאוחרת הזו היא עוד הדגמה לאופן שטחי של ניהול הזיכיון בחו"ל, כאילו Namco לא הייתה מודעת לחלוטין לקהל מעריצים מוצק או לבעיות בשוק. דוגמה מובהקת היא Tales of Vesperia, jRPG מצוין וה-Next Gen Tales הראשון, שיצא בהתחלה רק ל-Xbox 360 עם תוצאת מכירות עולמית מאכזבת, בלשון המעטה. אותו משחק שוחרר גם לפלייסטיישן 3 כעבור כמה שנים בגרסת Director's Cut, מועשר בתוכן חדש; ביפן זה נמכר הרבה, גם הודות למספר הרב יותר של בסיסים מותקנים, אבל לא יוצאת גרסה מערבית. סיפורים היסטוריים שונים מומרים ל-PlayStation Portable, כולל Tales of Rebirth ו-Tales of Destiny 2, אבל רק Tales of Eternia וספין אופים בינוניים למדי מגיעים לאמריקה ולאירופה. הלוקליזציה של Tales of the Tempest, Tales of Inocence ו-Tales of Hearts עבור Nintendo DS נדחתה לחלוטין, אבל Tales of Symphonia 2 עבור Nintendo Wii תורגם כמעט מיד, למרות שכבר איכזבו מעריצים יפנים ומעריצים מערביים בזמן שהם ממתינים בכיליון עיניים ל-Tales of הוכרזה Vesperia ל-PlayStation 3, Tales of Graces F, המרה ל-PlayStation 3 של כותר Nintendo Wii. הבחירות המסחריות המפוקפקות ולעיתים הבלתי מובנות של נמקו הפכו למשפט קץ של ממש בקרב מעריצים, שלפעמים הרגישו לועגים באופן בוטה מהבטחות שמעולם לא קוימו והכרזות "סחיטה" ריקות:

"השווה את Tales of Graces ו-Tales of the Abyss 3DS", אומר המפיק הוותיק של Namco, Hideo Baba,"ואולי תראה סיפורים אחרים באנגלית". כעת, כשהגענו ל-2012, כמעט שנה לאחר יציאת הלהיט היפני האחרון Tales of Xillia, תקוות המעריצים לזכייניות הופכות קלושות יותר ויותר, גם בשל המכירות המוגבלות. באופן מפתיע, Tales of Graces F מוכרז גם לאירופה, אפילו במהדורת אספנים בלעדית. האם משהו משתנה? לאחר שהקניט את האינטרנט עם ציוצים מסתוריים יותר ויותר, Hideo Baba עולה לבמה בתערוכת יפן האקספו שזה עתה הסתיימה ומכריז בקול תרועה רמה, Tales of Graces F, כאילו עוד לא ידענו שהוא ישוחרר בסוף אוגוסט, ואז לוקח הפסקה דרמטית, נותן כמה חולצות בין פיהוק אחד למשנהו, ואז הוא נזכר להראות לנו משהו אחר ועל המסך הגדול מתחיל קולנוע ההיכרות של Tales of Xillia, שיגיע לאמריקה ולאירופה ב 2013. ו-Tales of Innocence R לפלייסטיישן ויטה? והסיפורים של Xillia 2 שהוכרזו זה עתה?"קנה סיפורים של סיליה"קוביות Hideo Baba,"ואולי גם תראה את סיפורי Xillia 2". הנה אנחנו שוב...