מאפיה: עיר גן העדן האבוד

מה אני אומר לך לעשות?

"היי אמרת משהו? אתה מדבר אלי? תסתלק אם אתה לא רוצה צרות!". ג'נטלמנים נכבדים, לבושים תמיד לגמרי, שמדברים כמו חופים, שמשתמשים בידיהם ולא בלשונם, ושכולם מכבדים ומפחדים מהם, כולל המשטרה. על מי אנחנו מדברים? על אנשי הכבוד וחבורות המאפיה האיטלקית-אמריקאית, שלצערי גרמו לאיטליה מפורסמת בעולם (האגודה הוותיקה איטליה-פיצה-מנדולינה-מאפיה עדיין תקפה). המשחק Take Two, שפותח על ידי Illusion Software, מביא אותנו למגע עם הנושאים הללו בדיוק באמריקה של שנות ה-30, בעיר מומצאת בשם Lost Heaven. הדמות שלנו, בשם טומי אנג'לו, לאחר שעזרה ל"בחורים הטובים" של דון סליירי, תראה את חייו כשינוי נהג מונית פשוט ושקט וימצא את עצמו מעורב במלחמה בין כנופיות יריבות. לאורך כ-20 המשימות נצטרך לזכות בכבוד של הבוס, תחילה כנהגים ולאחר מכן כאנשי פעולה אמיתיים.

למעשה, במשך כ-60% מהמשחק, מאפיה תראה אותנו עוסקים במכוניות רבות ושונות, כולן משוחזרות היטב ומאופיינות בדגם דינמי טוב, השונה מעט ממכונית למכונית. בנוסף למהירות המותרת במגבלה של 60 קמ"ש (כן, זו לא בדיחה, זכרו שאנחנו בשנות ה-30) נשחק את החלק הנותר של הכותר ברגל, חמושים לחלוטין והמשחק יהפוך לפעולה בגוף שלישי משחק עם המצלמה מאחורי טומי, אבל מתכוונן כרצונו. המטרות יהיו המגוונות ביותר: לאסוף את "כספי ההגנה", לעשות את העבודה המלוכלכת, לשרוף מכוניות, להתחרות על מסלולי המרוצים, ללעוג לגנגסטרים יריבים תוך חיפוש תמידי אחר האינטרסים של "המשפחה". הכי בולטת היא האווירה המדהימה שאמנם מלאה בקלישאות פשוקות, אבל מצליחה ללכוד את השחקן, גם בזכות סגנון מאוד הוליוודי, ולהעביר אותו לעולם הזה, מלא אימה אבל גם בכבוד. ההשוואה ל-GTA מחזיקה מעמד, אבל רק עד לנקודה מסוימת, בהתחשב בעובדה שבמאפיה ננוע בחופשיות בעיר, לא בדיוק פועם מהחיים, אבל עדיין די פעילים, לפי הוראות הבוס שלנו, מבלי שנוכל לעשות זאת. להסיח את דעתנו מהמטרה העיקרית שלנו, להשלים משימות משנה או משימות חלופיות. החלק הקולנועי של המאפיה מנצח אפוא והלינאריות שאינה מאפשרת חריגים לתסריט. אלימות טהורה ופשוטה לא מספיקה, אם כן, לשלב שני מוצרים שונים בתכלית זה מזה, לא רק מבחינת התפאורה, אלא גם מבחינת בחירות התפאורה.

החלק הקולנועי של המאפיה מנצח אפוא והלינאריות שאינה מאפשרת חריגים לתסריט.

מה אני אומר לך לעשות?

משימות המכוניות מבוצעות היטב ויאפשרו לנו לפתוח כלי רכב חדשים, שחזורים נאמנים של המקבילים האמיתיים של 1930, שבהם נוכל להשתמש במצב Free Ride ברחבי העיר Liberty City ובמצב Race. בנוסף לכך, נוכל לקרוא את כל המידע הדרוש כדי ללמוד על הרכב שלנו באוטופדיה, מעין אנציקלופדיה על כלי הרכב הזמינים במשחק. בנסיעה ברחבי העיר, נצטרך גם תמיד להיזהר לא למשוך יותר מדי תשומת לב, לא לבצע עבירות, לא לגרום לתאונות: המשטרה, גם אם מושחתת, לא סולחת ואחרי כמה קנסות נעצר עם השלכותיה. כישלון המשימה.

אתה רק דיבור ותג

עד לנקודה הזו, אפשר להסתפק רק במאפיה: תפאורה טובה, סיפור קצת סטריאוטיפי אבל מעניין, בהחלט משחק מרתק. עם זאת, החלק הטכני של הכותרת של Illusion Software לא יכול לחמוק מהניתוח שלנו. ההקדמה הביעה תקווה להמרה טובה, בהתחשב במבני החומרה של ה-Xbox והמחשב האישי, אך למרבה הצער הפעולה הזו לא הצליחה כמצופה והתוצר הסופי, למרות שהוא טוב מזה עבור החומרה של סוני, עדיין לא כל כך טוב גובה הכותרת המקורית למחשב.

כל המגזר הטכני מאופק: כינוי בהחלט קיים, הדגמים המצולעים מעץ במיוחד, האופק החזותי אינו רחב במיוחד ותופעות צצות נפוצות למרבה הצער. יתר על כן, הבינה המלאכותית של הדמויות הלא-שחקניות משאירה הרבה מה לרצות, ולא קשה לראות אזרח שאחרי שנדרס קם כאילו כלום, או לראות את הגנגסטרים היריבים מחכים ללא תנועה במקום לרוקן את המגזין שלהם לתוכנו. כיבוי האש גם מתסכל בגלל ההגדרה הלא מושלמת של ההתנגשויות, כך שאתה מסתכן להיפגע גם אם מסתתר מאחורי חומה וזו בהחלט לא הדרך הטובה ביותר לאבד את חייך. ב-Personal Computer מצאתם את עצמכם שקועים בעיר צפופה ומלאה בפרטים, בקיצור חיים, שכמעט ולא נשאר להם זכר בגרסת ה-Xbox. לא הכל כל כך מתחת לממוצע, דגם הנהיגה, למשל, מוצלח ופונקציונלי, מסוגל לתת מושג טוב על איך זה בוודאי היה לנהוג באותם מכוניות (מלבד כריות אוויר ומתלים חכמים!). מנוע המשחק, אם כי לכן לא מספיק מבחינה אסתטית, קולח ויציב בכל מצב והטעינה, אם כי נוכחת ומעט מעצבנת, מהירה בהחלט.
לבסוף, אם נחזור לדבר על ההשפעה הקולנועית, הצד החזק האמיתי של הכותרת הזו, איננו יכולים לעזוב את הדיבוב, כולו באיטלקית, טוב מאוד ומסוגל לתת יותר מרגש אחד ואולי אפילו כמה צחוקים.

הֶעָרָה

הכותרת של Illusion Software מסוגלת לספק כמה שעות, כתריסר, של כיף, אבל רק אם אתה מסוגל לחרוג מההיבט הטכני בלבד של המוצר הזה. המעורבות יוצאת דופן, וכך גם התפאורה, הבעיה היא הטעם המר שנותר בפה מהמחשבה מה הייתה יכולה להיות הסבה ראויה למקור. ההצבעה, בתום הבחינה שלנו, יכולה להיות צנועה בלבד, אבל אנחנו עדיין מזמינים אתכם לנסות את המשחק שמציג את עצמו לא רק כאלטרנטיבה ל-GTA Double Pack, אם כי עם ההבדלים שמנינו, אלא גם כאלטרנטיבה ל-GTA Double Pack. הרפתקה מקורית. חבל, זו הייתה יכולה להיות המרה ללא רבב.

מִקצוֹעָן:
• אווירה נהדרת
• דגם נהיגה טוב
• דיבוב מעולה

נֶגֶד:
• מימוש טכני מאופק
• לא ארוך מדי
• לא טוב כמו המחשב המקורי