נולד מאפר משחקי המשמר,סינדקט ספינות אווירהוא המפתח הקטן שהשתלט על המושכות של Darksiders לאחר האודיסיאה של THQ, מוציא לאור שפשט את הרגל לפני כמה שנים ולאחר מכן נרכש על ידי Nordic Games, כיום THQ Nordic. מסע מפותל ומסובך, עליו סיפרנו לכם לפני זמן מה באחד משלנומוֹנוֹגרָפִיָה: סגרה את הסוגרייה השנויה במחלוקת של Darksiders III, שפותחה על ידי Gunfire Games לאחר המתנה ארוכה, הזיכיון חוזר לידי הצוות המקורי שיצא עםDarksiders Genesis, שעליו אתה עומד לקרואסְקִירָה: פריקוול דל תקציב שמוותר על התפאורה הקלאסית של הכותרים הקודמים ומציג שורה של חידושים מעניינים שיכולים בקלות להפוך לסטטוס קוו החדש של סדרה אהובה כמו שהיא מצערת.
עוד פריקוול
אולי נוכל להתנער מיד מהבעיה הראשונה: המרכיב הנרטיבי הוא כנראה הנקודה החלשה בחבילה הזו. אם גם אתם מחכים כבר כמעט עשר שנים לגלות מה קרה אחרי ה"לא לבד" הגורלי שלGuerraבגמר של Darksiders, ובכן, תתכוננו להתאכזב גם הפעם. Darksiders Genesis הוא למעשה פריקוול שמתרחש הרבה לפני מה שמסופר בפרק הראשוני ומספר את תהפוכות המלחמה והקונפליקט: נאלצים לכרות ברית זמנית לא נוחה עם השד סמאל, שני פרשי האפוקליפסה חייבים ללכת על עקבות של מעללים כוחות שטניים והשמדת צבאות של מפלצות בניסיון לאתר את לוציפר ולסכל את תוכניותיו. הסיפור מסופר בעיקר באמצעות דיאלוגים תוססים, כתובים ומדובבים מצוין באיטלקית, מדי פעם בעזרת איורים מונפשים בחלקם שבהם ניכר היטב החותם הסגנוני של המנהל האמנותי, כמו גם הבמאי בכלל.ג'ו מדורירה, קריקטוריסט הידוע בעיקר בזכות Battle Chasers - שהפך לאחרונה למשחק וידאו שחתום על ידי Airship Syndacate - ובשל שיתופי פעולה שונים עם Marvel Comics.
הcampagna, שסיימנו תוך כחמש עשרה שעות, נגיד ישר, זה לא משהו מיוחד. לפעמים זה אפילו נראה כמו עילה פשוטה להוביל את שני הגיבורים ממשימה אחת לאחרת, ולעתים קרובות מנצלים תכסיס שכבר נראה ונסקר בפרקים הקודמים של הסדרה: כדי למצוא ולהביס את השד המדובר, צריך קודם להתאושש חפץ זה או אחר, ברור שטבח בהמוני השדים והבוסים שינסו להפריע לנו. בסופו של דבר, Darksiders Genesis רק מוסיף עוד יצירה לפסיפס המיתולוגי של הסדרה בסיום נמהר בהחלט שמגלה לנו מעט יותר ממה שאנחנו כבר יודעים: בהתחשב בכך שאפילו Darksiders II ו-Darksiders III לא נשאו את הסיפור קדימה, אנחנו מתחילים לחשוב שאפילו לא מטורף! והחברים עדיין יודעים איך להמשיך את זה. למזלנו יש לנו לפחות מנצח מוסרי אחד, כלומרסְתִירָה, הפרש האחרון של האפוקליפסה שנכנס לסצנה, דמות קלילה, אירונית ובהחלט מצחיקה יותר מאחיו האפלים, ששעשעו אותנו לא פעם בבדיחות מצחיקות והתפרצויות זעם.
יותר זלדה מדיאבלו
העלינו השערות רבות לגבי טבעו של Darksiders Genesis, אך ברגע שהמשחק יסתיים נוכל לקבוע בוודאות שהתצוגה האיזומטרית אינה מטעה אותך: אנו עומדים בפני Darksiders מיניאטורי, אך עדיין Darksiders מכל הבחינות, ולכן כותרת יותר דומההאגדה של זלדהמאשר בדיאבלו, עם כל הכבוד לרכיבי ה-RPG שהוצגו בעבר ב-Darksiders II ונעלמו כאן לחלוטין. העובדה ש-Airship Syndacate פיתחה את המשחק בתקציב מוגבל מסגירה גם את ההקפדה על יצירת תרחישים, אנימציות ומודלים מצולעים. Darksiders Genesis הוא אחד מאותם מקרים שבהם הכיוון האמנותי מנצח את המורכבות הגרפית, הודות למגוון ההגדרות והאווירה שהצוות של Madureira הצליח ליצור על ידי בחירה קפדנית של הצבעים, הפרטים וגם הליווי המוזיקלי המצוין, במיוחד בחלקם משימות ובמהלך עימותים מרתקים במיוחד. החיסרון האמיתי שלתצוגה איזומטריתזה מורגש בעיקר ברצפי פלטפורמה מסוימים שבהם הזווית לא עוזרת לשחקן להתאים את הקפיצות בדיוק, אבל זה דבר שאי אפשר להתגבר עליו אחרי כמה ניסיונות.
מבנה המשחק עוקב אחר תהליך ליניארי למדי: לאחר השלמת המשימה, אתה חוזר ל-רֵיק, מעין מרכז חקירה חלקית שבו אפשר לרכוש את השדרוגים שנמכרו על ידי Vulgrim ודיס לפני שיוצאים להרפתקה חדשה לאחר הדיאלוגים הרגילים שממשיכים את הסיפור. אולם, החקירה בפרקים השונים, שישה עשר בסך הכל, היא עניין אחר. בכל משימה נצטרך להשיג מטרה עיקרית מדויקת, אם כי לפעמים נצטרך קודם כל לבצע כמה משימות משניות מחייבות: עיצוב הרמה מבריק ולמרות שהשטחים הפתוחים כל כך גדולים שנוכל אפילו להסתובב על גב סוס, בסופו של דבר עוקב אחר קו בלתי נראה שיוביל אותנו לגלות את הכלים החדשים הדרושים לפתרון חידות סביבתיות רבות. אז גאדג'טים כמו אלה חזרולאמה וורפאל, המאפשר לנו ליצור אינטראקציה עם מתגים מרוחקים, או ה-Seismic Glove שבעזרתה אפשר להרוס תצורות גבישיות מסוימות, ולאלו מתווספים אביזרים כמו Void Bomb המעניק לחידות מסוימות טעם פורטל מובהק.
ככל שההרפתקה נמשכת, החידות הופכות יותר ויותר מורכבות ומאלצות אותנו להשתמש בכלים השונים, ולעיתים קרובות עוברים שוב ושוב מדמות אחת לאחרת: Darksiders Genesis למעשה מפעיל מעין פונקציית "תג" איתה ניתן להחליף על הזבוב האביר הנשלט, עובר ממלחמה לקונפליקט וחוזר חלילה אלא אם כן, כמובן, אתה משחק במצב שיתוף פעולהביחד עם חבר. פתיחת הגאדג'טים השונים פותחת כמובן נתיבים חדשים אפילו במשימות שהושלמו בעבר, ולכן הופך להיות תענוג לשידור חוזר כדי לאסוף את החפצים שנותרו ממתינים, בין אם הם תיבות מלאות בנשמות, שברי אבני בריאות וכעס שמגדילים את האינדיקטורים שלהם. וְכֵן הָלְאָה. למעשה יש הרבה פריטי אספנות אבל יש בעיקר שני מטבעות לבזבז: המטבעות של איש המעבורת והנשמות הנ"ל, הנחוצים לרכישת קומבינות, התקפות מיוחדות,שדרוגים, שיפורים ובונוסים אחרים. למרבה המזל, המפה שנמצאת באזורים השונים עוזרת לנו, מראה לנו את מיקומם של פריטי האספנות, אך לא את מיקומנו המדויק: לדעת היכן נמצא המפתח הנדיר מאוד של Deception המשמש לפתיחת הדלת הרלוונטית מלאה בשלל. דבר אחד אבל לגלות איך להגיע אליו, בקיצור, זה סיפור אחר לגמרי.
סגנונות לחימה
מערכת הלחימה עמוקה באופן בלתי צפוי, בהתחשב בעובדה שמלחמה וקונפליקט נלחמים בצורה שונה לחלוטין. שני האבירים יכולים לתקוף בתגרה עם לפחות שילוב בסיסי, אבל במקרה של מלחמה אפשר לשרשר התקפות לאורך זמן, תוך שימוש ביכולות ההתקפיות שלו והשדרוגים של החרב שלודבורקאוסשמגיעים לרמות שונות של כוח, משתנות מבחינת שימושיות ואפקטיביות. לכן גררה יכול להסתובב סביב עצמו במערבולת של אש, לפגוע במספר אויבים בו זמנית על ידי פליטת פריקות חשמליות מקצה החרב הגדולה, לסמן את יריביו כך שיתפוצצו עם מוות וכן הלאה. בנוסף, Guerra יכול גם לשלשל מיומנויות לתוך השילובים שלוכַּעַסשמכלים את החריצים מתחת למחוון הבריאות, מפרקים מכות ומתקפות נגד ומשתמשים באביזרים שלו כדי לפגוע באויבים קרובים ורחוקים: הנטייה שלו לקרב צמוד הופכת אותו לקשוח במיוחד, אבל גם הרבה יותר איטי ופגיע כאשר אויבים יכולים לתקוף מרחוק.
קונפליקט הוא קומקום אחר של דגים, במובן הזה. האביר החדש הרבה יותר זריז ומהיר מגוארה ויכול לרוץ עד שלוש פעמים ברציפות כדי להתחמק מאויבים, לאחר שנרכשו השדרוגים המתאימים. עם זאת, המשמעות היא שהוא פחות עמיד בפני זריקות מטווח קצר, גם בגלל שהערך הבריאותי שלו נמוך משמעותית מזה של אחיו. מסיבה זו קונפליטו, שמשחקים קצת כאילו היינו ביורה מקל תאומים, יכול לסמוך על שני הרובים שלו ומגוון עצום שלכדוריםשונים שאפשר להצטייד בהם בזוגות: אתה עובר מהאלומות הקבועות האופייניות לצילומי טעינה בסגנון מגה מן הטהור, מטיל נפץ ועד לאלו חומציים שמייצרים כדורים מתחדשים וכן הלאה. האס בגומה של קונפליטו הוא, לעומת זאת, מה שנקרארצף ניצחונות, מד שמתמלא כאשר האביר פוגע באויבים ואשר לאחר שהוא נטען, נותן דחיפה זמנית לקליעים מצוידים שיהפכו ליעילים הרבה יותר מבלי לצרוך תחמושת. ללמוד להבין מתי לשנות דמויות כדי לנצל את המוזרויות שלהן מול האויבים שאנו מתמודדים איתנו הוא, כמובן, חלק חשוב מהמשחק.
לשני האבירים יש גם גישה לסדרה של יכולות משותפות, כמו היכולת לשחוט אויבים מוחלשים מספיק עם מעיןמִקרֶה מָוֶת, זה של לצאת לשטח עם מה שנקרא מתקפת סינרגיה שפוגעת בכל האויבים על המסך או להפוך לצורות העילאיות המפלצתיות שלהם שהופכות אותם לבלתי מנוצחים וקטלניים באופן זמני. כל אפשרות שנידונה בשורות למעלה כפופה לאחר מכן לשינויים של מערכת שיפור מוזרה שמזכירה למדי את הספרוגרפיה של Final Fantasyגרעיניםשאותו נוכל לאחר מכן להקצות לרשת ספציפית, בהתחשב בקטגוריה - התקפה, בריאות או כעס - והרמה אליה הגיעה: על ידי איסוף של אותה ליבה מספר פעמים, למעשה, היא עולה ברמה עד שלוש, ומשפרת את הבונוסים המוענקים. לא כל החריצים ברשת יכולים להפעיל ליבה לרמתה המרבית; יתר על כן, הליבות חייבות להיות צמודות כדי להאכיל זה את זה ולשפר את המלחמה והקונפליקט כאחד.
בתחילה בסופו של דבר אתה מסדר את הגרעינים קצת באקראי, אבל ככל שאתה ממשיך בהרפתקה אתה מקבל הרבה יותר וחלק מהם, במיוחד הנדירים יותר שהושגו בהבסת הבוסים, מעניקים בונוסים מאוד מסוימים שיש להעריך בקפידה. הבעיה, כמובן, היא לשדרג אותם על ידי צבירת מספר הליבות הנדרשות לכל סוג: למרבה המזל, המשחק עוזר לנו עםזִירָהאשר נפתחת לאחר מספר משימות ואשר משמשת בדיוק כדי להימנע מהצורך להשלים שוב ושוב את הפרקים השונים, בהתחשב בכך שהמפלצות המובסות אינן מופיעות שוב. כל שלב של הזירה מעמיד אותנו מול גלים של מפלצות מאוד ספציפיות, אז פשוט שחק במצב הזה כמה פעמים והחזיק אצבעות שהליבות שאנחנו צריכים יוצאות החוצה בזמן שאנחנו משפרים את הניקוד שלנו כדי לפתוח את התגמולים הטובים ביותר. זה לא הפתרונות האלגנטיים ביותר, אבל זה תמריץ לנתח את המערכתלְחִימָהולגלות כל תוכן של המשחק. במובן הזה, Darksiders Genesis מצליחה בקלות במטרה שלה: לארח כעשרים שעות, ועוד משהו אם רוצים להשלים את זה ב-100%, במחיר סביר.
דרישות מערכת PC
בדיקת תצורה
- מעבד: Intel Core i7-2600k @ 3.4 GHz
- סרטון לוח זמנים: NVIDIA GeForce GTX 780
- זיכרון: 8GB RAM
- מערכת הפעלה: Windows 10 64 ביט
דרישות מינימום
- מעבד: AMD FX-8320 (3.5 GHz) / Intel i5-4690K (3.5 GHz)
- סרטון לוח זמנים: NVIDIA GeForce GTX 960
- זיכרון: 4 GB RAM
- מערכת הפעלה: Windows 7, 8, Windows 10 (64 סיביות)
דרישות מומלצות
- מעבד: Intel Core i7-3930K (3.2 GHz)/AMD Ryzen 5 1600 (3.2 GHz)
- סרטון לוח זמנים: NVIDIA GeForce GTX 1060
- זיכרון: 8GB RAM
- מערכת הפעלה: Windows 7, 8, Windows 10 (64 סיביות)
מסקנות
אם ל-Airship Syndacate היה אכפת יותר מהסיפור ומטפל בסיום נמהר מדי טוב יותר, Darksiders Genesis היה יכול בקלות להפוך לאחד המעריצים הטובים ביותר של הסדרה. מול תקציב מוגבל שמתבטא במחיר הנמוך, בכל זאת מדובר בניסוי מוצלח עם משך מכובד מאוד שאולי נועד בעיקר להיות ניסיון ליישב את המבנה המסורתי עם הצורך העתידי לאחד מחדש את ארבעת פרשי המדינה אפוקליפסה בכותרת בלבד, כפי שניבא בסיום הפרק הראשון לפני כמעט עשר שנים. על ידי החלקת כמה פגמים, הצוות של מדורירה יכול בקלות לנצל את ההגדרה הזו כדי לתת לנו את הפרק האחרון שחיכינו לו כל כך הרבה שנים.
מִקצוֹעָן
- מערכת הלחימה הכפולה
- עיצוב הרמה הגאוני
- הפסקול והכיוון האמנותי בכלל
- הרבה פריטי אספנות למצוא לבד או בחברה
נֶגֶד
- המבט האיזומטרי לפעמים מתערב בשלבי הפלטפורמה המורכבים יותר
- כמה באגים לתקן במיוחד במונחים של התנגשויות
- הסיפור כמעט לא רלוונטי ומסתיים בסיום נמהר
