Call of Duty: Modern Warfare 3, הסקירה של היורה החדש של Activision

יש הרבה דברים שנעשים היום בצורה מאוד שונה ממה שנעשו לפני עשר שנים, אבל אם היינו לוקחים בחשבון איך מתפתחים משחקי וידאו, מעניין לחשוב על העובדה שהמגזר עשה לאורך זמן עבר מעין מהפכה תעשייתית ממול. ככל שחלפו דורות החומרה, הזמנים הדרושים ליצירת משחקי וידאו שאפתניים התרחבו בממוצע ולא התכווצו, ואם פעם יציאת סדרה על בסיס שנתי הייתה נפוצה למדי, היום זה כמעט בלתי נתפס שזכיון כמו Call of דיוטי מצליח להגיע לחנויות מדי סתיו מבלי לצבור איחור ולו הקטן ביותר.

הסדרה שפרסמה Activision מצליחה במשימה הקטנה הזו הודות לחילופין אפקטיבי בין האולפנים המדווחים להוצאה האמריקאית, מנגנון מדויק שבעשרים השנים האחרונות הניב תוצאות כספיות יוצאות דופן, אך אצל חלקם אחראי לירידה איכותית. שבהסתכלות על הרייטינג של המבקרים שנה אחר שנה, קשה להכחיש שהתרחשה. מעגל הקסמים הזה נמצא כנראה בבסיס המצב המורכב בו מצויה Call of Duty: Modern Warfare III, האיטרציה החדשה שהופקדה על הטיפול שלמשחקי הפטיש, וזה לפי דיווח של בלומברג לאחרונהזה נולד במקור כהרחבה פשוטה, לפני שהוסב במהירות למשחק עצמאי.

על איך הדברים באמת התנהלו, אצלנוסקירת Call of Duty: Modern Warfare IIIאנחנו רוצים לספר לכם את ההתרשמות שלנו על היריות המדוברת של Activision, אולי האחרון מסוגו, בהתחשב בעובדה שיש לו את כל הפוטנציאל להטיל ספק ברצינות על הדרך שבה ייעשו כל משחקי Call of Duty של העתיד.

פרדוקס שקשה לפענח

בבסיס של Call of Duty: Modern Warfare III יש פרדוקס ענק.זה אולי הפרק הגרוע ביותר במונחים של חדשות אמיתיות בעשרים שנה של Call of Duty, ובכל זאת, מנקודת המבט של משחק טהור, אנו עומדים גם בפני הפרק הטוב ביותר בהיסטוריה האחרונה של הזיכיון, הודות לחזרה לתנועה זורמת יותר לאחר הצגתו מחדש של ביטול השקף. לכן, אם מצד אחד Modern Warfare III יכולה להיחשב ליורה פשוט יוצא דופן, יש גם להכיר בכך שרוב תוכנו נובע מתהליך של מיחזור זהיר, שמטרתו להציע מחדש באופן עבדי את החומר שכבר נתקל בפרקים אחרים של את הסדרה. למרבה האירוניה, זה תקף גםלקמפיין Modern Warfare III לשחקן יחיד, שמסתיים תוך ארבע שעות בלבד, מאופיין באיכות לא מספקת של נרטיב על פני כל הלוח, אבל מעל הכל הוא מורכב ברובו מרמות ששוחזרו ונעשה בהם שימוש חוזר ישירות ממפות Warzone.

צלילה לתוך זיכרונות

לכן הקמפיין של פרק זה הוא אחד הגרועים ביותר שנראו אי פעם ב-Call of Duty, ובכל זאת עלינו להכיר בכך שבמקרה של מגזר מרובי המשתתפים, בירכנו על נוכחות של תוכן לא מקורי עם הרבה פחות סלידה. כפי שאתה כבר יודע,לראשונה בהיסטוריה של סדרת Modern Warfare III היא אינה כוללת מפות חדשות, אלא חבילה של 16 סביבות שהושאלו מ-Modern Warfare 2, יצירת המופת משנת 2009 חתומה על ידי Infinity Ward.

כמובן, היה יותר נעים לראות אותם מוצעים מחדש בהרחבה פשוטה ולא במשחק שנמכר ב-80 אירו, אבל החזרה לשחק מפות בסדר הגודל של טרמינל, סקידרו, אפגניסטן, גרוטאות ופאבלה נתנה לנו מאוד רגשות חזקים. כולם נמצאים שם, משוכפלים עד הפרט הקטן ביותר, וללא כל שינוי או שיפוצים כלשהם. אחרי הכל,המפות כולן התיישנו היטב, והדבר המפתיע הוא שהם מסתגלים בצורה מושלמת למשחק עם קונוטציות מודרניות, ש-Sledgehammer Games שיכללו בכך שקודם כל הקשיבו לכל המשוב שקהילת Call of Duty הביעה בשנים האחרונות.

מכתב האהבה לקהילת Call of Duty

דווקא לגבי המשחקיות של Call of Duty: Modern Warfare III, נראה שהעדיפות הבלעדית של Sledgehammer הייתה לרכז, ביריות בודד, את כל הטוב שמחזור האתחול הצליח להציע בשנים האחרונות, במקום להגביל את אפשרויות העיצוב הללו. שהקהילה הראתה שהיא מעולם לא עיכלה. קודם כל, האולפן הקליפורני בחר להתחיל מההשקה מחדש של הלבטל את השקופית, טריק הקשור למערכת התנועה, שבה השתמשו שחקנים ב-Modern Warfare של 2019 כדי לנוע בנזילות יוצאת דופן בתוך מפות המשחק.

עם ביטול השקופיות חוזרת גם המינימפה הקלאסית (שמאותת לשחקנים שיורים ללא משתיק קול עם נקודה אדומה) וההפסקה של האנימציה לטעינה מחדש, שכעת לא צריך להשלים לחלוטין לפני שתוכל להתחיל לירות שוב.תכונה חדשה לגמרי מיוצגת על ידי מה שנקרא Tac-Stance, כוונה טקטית, מצב חלופי שניתן להפעיל בשלב הכיוון, הכולל הטיית הרובה לצד אחד כדי להקריב מעט דיוק בתמורה לכיוון מהיר יותר. זוהי תוספת מצוינת המסוגלת להבטיח יותר עומק למשחקיות של Modern Warfare III, גם אם השימוש בה עם בקר הוא בהחלט לא נוח יותר מאשר עם עכבר ומקלדת.

בקיצור, חוץ מכמה בעיות קטנות עקב חידושים - שבמקרים נדירים קרובים מדי זה לזה - יש להכיר בכך שהמשחקיות של Call of Duty: Modern Warfare III היא באמת הנעימה ביותר בהיסטוריה האחרונה של הסדרה. ביטול השקופיות מבטיח פעולה מהירה, זורמת ודינמית, המשוב שמספק הנשקים נפלא כמסורת Infinity Ward, אבל מעל הכל זה הזמן החדש להרוג, מהגבוהים בכל הזיכיון, שמשפיע בעיקר על חוקי אירוסין של היורה שפורסם על ידי Activision. ההבדל הוא בקנה מידה של אלפיות השנייה, אבל זה מספיק כדי להפוך את הירי של Call of Duty הזה להרבה יותר טכני מבעבר, בהתחשב בכך שעכשיו סוף סוף אפשר לבטל את התוצאה של ירי על ידי הוכחה להיות מדויק יותר מהיריב שלך.

מצבים, כלי נשק והטבות, מה חדש?

במאמץ לוותר על הדברים שלא עבדו ב-Modern Warfare II,Sledgehammer הביא מהפכה קטנה לתפריטיםשל היורה החדש שלו, מחסל מהמשוואה כמה מהמצבים שעשו את הופעת הבכורה שלהם בשנה שעברה, כדי להציג כמה רשימות השמעה חדשות. הראשון הוא Guerra, מכר ותיק של שחקני מלחמת העולם השנייה, שכאן בעיקר עוקב אחר אותו תסריט כמו אז. השני, המעניין בהחלט מבין השניים, הוא Cutthroat, מצב שמטרתו לשפר את החוויה שמציע Gunfight. ברשימת ההשמעה קורעת הלב הזו, שלוש קבוצות של שלושה שחקנים כל אחת חייבות לנסות לחסל אחת את השניה ללא תמיכה של חזרות, ולבסוף לנסות ללכוד את הדגל שמופיע כשיפוג הטיימר.

לצד War ו-Cutthroat, אנו מוצאים את הקהל הרגיל של מצבי מרובי משתתפים, כולל Land War ו-Invasion, אלה המוגדרים על מפות גדולות במיוחד, שמקבלות עד 64 שחקנים.

בכל הנוגע לנשק, מעניין להדגיש את זהCall of Duty הזה הוא זה עם הנשק הגדול ביותר אי פעם, הודות אך ורק למנגנון "התוכן הניתן להעברה". כאילו היה צורך בראיות נוספות כדי לאשש את התזה לפיה Modern Warfare III נולד כ-DLC עבור Modern Warfare II, שני המשחקים מציעים אינטגרציה מלאה של התוכן שלהם, וזו הסיבה שבמשחק היורה החדש שפותח על ידי Sledgehammer תהיה לנו גם גישה לכל הנשקים, האביזרים, המפעילים והגאדג'טים מהפרק הקודם. למרות כל השפע הזה, 37 תותחים עושים את הופעת הבכורה שלהם השנה, מספר מכובד מאוד, גם אם בהתחשב בהקדמתם אין חדשות לגבי האקדח, הכלי לשינוי כלי נשק שהיה יכול להפיק תועלת מהתערבות כלשהי שמטרתה מודרניזציה שלו.

לבסוף, הערה קטנה לגבי ההטבות, שבמודרן וורפארי III למרבה המזל כבר לא מתקבלות במהלך משחק במרווחי זמן קבועים. ההטבות מופעלות כעת כולן בתחילת המשחק ומתייחסות כעת לקטגוריות ספציפיות של ציוד, שינוי שהוא יותר אסתטי מאשר פונקציונלי, אך מסוגל לתת את ההקשר הנכון לבונוסים המוענקים. האם אתה רוצה לבחור Ghost, מה שהופך אותך בלתי נראה למל"טים? כאן ההטבה מקושרת לחליפת ג'ילי ספציפית. האם אתה מעדיף "ריצה"? אתה יכול למצוא אותו בקטגוריית המגפיים. למרבה המזל, לא משנה איזה ציוד תבחר ללבוש, לא תהיה להם השפעה על האסתטיקה של המפעילים החדשים שנוספו לקאסט של Modern Warfare III.

זומבים ולוחמה מודרנית, זיווג יוצא דופן

וזו אולי האמת,התכונה החדשה היחידה של ההיצע כולו שהרכיב Call of Duty: Modern Warfare III הוא מצב שיתוף פעולה מבוסס זומביםאשר משחקי Sledgehammer עיצבו לפי DMZ. בניגוד לפלייליסט הזה, שהוקם באל מאזרה המאובק, אנחנו נמצאים כעת בלב אורז'יקסטן, אזור העולם הפתוח שיארח את מפת ה-Warzone החדשה שתגיע בדצמבר, ולרגע בו פולשים המוני יצורים מפלצתיים אל מוות.

פלייליסט שיתופי חדש זה נשאר מעוגן עמוק בתכונות היסודיות של DMZ, וזו הסיבה שאפילו ב-"MWZ" המטרה של24 שחקנים במשחק, המחולק לצוותים של שלושה חברים כל אחד, נשאר להיכנס לפעולה, להשלים משימות ופעילויות שימושיות לשיפור הדמות, לפני שמגיעים לחילוץ שלוקח איתם את כל השלל שנצבר במהלך הפלישה. החדשות הטובות הן שלמרות שהמבנה של גפרור רחוק שנות אור מזה האופייני לזומבים ב-Call of Duty, המפתחים עדיין כללו את כל האלמנטים האופייניים לחוויה מסוג זה, כמו Pack-A-Punch, פחיות Juggernog והשידות המסתוריות.

ממש כמו ב-DMZ, גם כאןשחקנים יוכלו לעקוב אחר סדרה ארוכה של משימות לביצוע בשטח, הכל מקושר על ידי מעין נרטיב בסיסי שאנחנו מאוד סקרנים לגלות לאן זה יגיע. התקווה היא ש-Sledgehammer יספק תמיכה קפדנית למצב הזומבים של Call of Duty: Modern Warfare III, במיוחד מכיוון שברגע שניסינו אותו, ממש נאבקנו להניח אותו, עד כמה שזה כיף לטבוח במאות זומבים בחברת שני חברים אחרים במפת עולם פתוחה מלאה בפעילויות, משימות ואפילו כמה ביצי פסחא.

מגזר טכני

הזדמן לנו לשבח את היעדים הטכניים שהושגו על ידי Modern Warfare II בשנה שעברה, וכעת מוצאים את עצמנו מעירים על מה שכנראה נתפס כנצר של החוויה ההיא, כמעט מיותר לציין ששני היורים דומים זה לזה נורא, בכל המראה של המערכת הטכנית. שניהם למעשה מבוססים על הגרסה המודרנית ביותר של IW Engine, מנוע שהצליח להפגין את כל הפוטנציאל שלו, וזו הסיבה שהפרק החדש יורש מהקודם את הביצועים הוויזואליים המצוינים שהרשימו אותנו בסתיו האחרון.

למרבה המזל קווי הדמיון אינם נוגעים גם למצב המשחק בעת ההשקה, בהתחשב בכך שהפרק של השנה שעברה היה נגוע במספר רב של בעיות בעוד Modern Warfare III הופיעה לפגישה לביקורת במצב מצוין, משוחרר מכל סוג של באג. שוב עלינו להדגיש את האיכות המעולה של מגזר האודיו, מושלם בשחזור ההשפעות של כלי הנשק והפיצוצים שמהדהדים במהלך משחק. בקיצור, Modern Warfare III, לפחות מנקודת מבט אסתטית, הוא Call of Duty יפהפה, גם אם לא ציפינו למשהו פחות בהתחשב בקירבה בין הפרק הזה לקודמו.

מסקנות

אי אפשר להכחיש את זה, Call of Duty: Modern Warfare III משגשגת על סתירות, ומוקפת בפרדוקס מורכב: איך יכול ה-Call of Duty הטוב ביותר של השנים האחרונות להיות גם אחד הגרועים אי פעם? יש לחפש את התשובה בין הקישורים של מוצר שממחזר בצורה סלאבית את הרוב המכריע של תכולתו, בשילובם עם קמפיין לא מספיק על פני הלוח, אשר עם זאת מקבל אולי את ההיבט האמיתי היחיד שיורה צריך לפגוע בו, המשחק מרובה משתתפים. זה יהיה תלוי בכל מעריץ של הסדרה לקבוע את המשקל הסגולי של המרכיבים של הפסיפס המורכב הזה.