לפני מספר ימים סקרנו את The Legend of Zelda: Breath of the Wild עבור Nintendo Switch, אז אם אתם רוצים לדעת אם אהבנו את המשחק, אם אתם רוצים לדעת את המבנה שלו והדינמיקה שלו (ללא ספוילרים) אנחנו ממליצים ללחוץWHO. במאמר זה לא נדבר כל כך על העבודה כשלעצמה, אלא על ההבדלים בין מהדורת ה-Switch למהדורת ה-Wii U.
הפרויקט, כפי שרבים מכם יודעים, התחיל בקונסולה האחרונה הזו, לפני חמש שנים.עם זאת, לא נותר דבר שמטיב עם הגרסה הזו מבחינת הבלעדיות: המסך הכפול לא מנוצל ולו במעט, מלבד העובדה שניתן להשתמש בו כדי להשמיע את ההרפתקה במקום בטלוויזיה. המפה ב-Gamepad, זו שראינו בסרטון שהוצג בסוף 2014, נעלמה לחלוטין: אפילו ב-Wii U כדי לבדוק את מיקומך יש ללחוץ על כפתור ה-"-", ובכך להפריע לפעולה. לפי Aonuma זו הייתה בחירה טהורה של עיצוב משחק, כי הם היו שמים לב, כשפיתחו אותו ב-Switch, שזה הרבה יותר נוח לא להזיז את המבט שלך ממסך אחד למשנהו - יש לנו ספקות שזה המצב . עם זאת, הדבר החשוב ביותר הוא שהכותרת שוחררה למעשה גם ב-Wii U, למרות התחזיות הקשות של רבים: לא רק שהוא פורסם, אלא גם באותו יום שבו גרסת ה-Nintendo Switch (מה שלא קרה, למשל, במקרה דומה של The Legend of Zelda: Twilight Princess).למרות שלא נמסרו מספרים רשמיים, ברור שמעט עותקים של מהדורת Wii U הודפסו, ואנחנו בספק אם הם יגדלו בעתיד: למי שלא הזמין אותו מראש, למצוא אותו לא יהיה קל, ולכן סביר מאוד שבעוד כמה שנים, מארז נחמד ללא רבב של התואר יכול להיות שווה כמה רופי. יורו, כלומר.
Breath of the Wild ב-Nintendo Switch הוא יוצא דופן, אבל בואו נראה איך הוא מתקדם ב-Wii U
הבדלים גרפיים
אנשים רבים חששו שמסיבות מסחריות ברורות, צוות Aonuma ייתן עדיפות מוחלטת לאופטימיזציה של המשחק ב-Nintendo Switch, ובכך יזניח את המשחק עבור Wii U. זה לא היה המקרה, וזו הייתה פשרה שאפשרה לשני הצדדים להיות מרוצה: שזאת הייתה בחירה נכונה ביחס לעצמך אין להכחיש, אבל זה היה בחירה נכונה במאה אחוז זה לא מובן מאליו.
בהשוואה בין שתי המהדורות הגענו לוודאות: הדרך היחידה להתמודד עם Breath of the Wild ללא האטות היא לשחק אותה ב-Nintendo Switch ב-720p, לכן במצב נייד.למעשה, המשחק נמצא ב-Wii U - ואיך יכול להיות אחרת? - מדגיש את אותם גמגומים, מינימליים אך תכופים למדי, שנתקלנו בהם במצב Dock's Switch. עם ההבדל הברור, יש להבהיר למי שלא יודע, בקונסולה ההיברידית Hyrule נראה ב-900p (אנחנו חוזרים: כשהוא ב-Dock), בעוד שב-Wii U הוא נראה ב-720p. ההבדל קיים, אבל זה לא משנה יותר מדי את הרושם הכללי. שיפורים נוספים נכללו ב-Switch אשר ניכרים בפרטים, במיוחד באיכות של טקסטורות מסוימות של ההגדרה: אלו של הגזעים, הסלעים, העצים וכן הלאה. ב-Wii U יש גם יותר כינוי, במיוחד בחלקים של העולם הרחוקים ביותר מ-Link, אלה ברקע. גם במצב הזה זה לא דרמטי או מעצבן, אבל בהתחשב בכך שההבדלים בין השניים Breath of the Wild הם מינימליים, אנחנו לא יכולים שלא להצביע לכם עליהם. בהתאם למה שנאמר, כלול גם ניהול תאורה, זהה בהגדרה הכללית אך מעט בהיר ומשכנע יותר ב-Switch.
טעינה ובדיקות
בניגוד לדאגה שבה פתחנו את הפסקה הקודמת, הטבועה יותר בתחום החשדות מאשר לזו של הניכויים, החשש שב-WiiU זה יכול להכפיל את משך הטעינה היה יותר מלגיטימי: אחרי הכל, אפילו הזנחת הבדלי הכוחות בין שתי הפלטפורמות, אין להכחיש שבתחום זה כרטיסי משחק עדיפים על דיסקים. אולם לפני המשך הדיון, עלינו לציין פרט ברור, כלומר זהבתחום זה - באופן צפוי ומובן - יש הבדל הוגן כאשר מנגנים את Breath of the Wild בדיסק או מורידים אותו(אגב, הוא שוקל 11GB).
במקרה הראשון, זמני הטעינה כמעט כפולים בהשוואה לנינטנדו סוויץ': אל תלך שולל על ידי המילה, אולם הם קצרי מועד בהשוואה לאלו של רוב העולמות הפתוחים, וכן פחות תכופים (המשחק נטען רק ליד מקדשים או אחרי טלפורטציה, נס טכני קטן שציפינו לו ושנינטנדו נתנה לנו).על ידי התקנת Breath of the Wild, לעומת זאת, הדברים משתנים, ובאופן מפתיע בכך, מהדורת ה-Wii U מתחרה ב-Switch.: אם הוא סובל מבחינת טעינה בתחילת המשחק, הוא מוכיח שהוא מהיר יותר אחרי (למשל) מקדש באמצע ארצות ה-Hyrule. לסיכום: הוא איטי יותר בעומסים קצרים, מהיר יותר בארוכות. הסקטור האחרון שמפריד בין שתי המהדורות הוא מערכת הבקרה, אבל גם במקרה הזה אנחנו חייבים לחזור על נקודה שבאה לידי ביטוי כבר בתחילת היצירה: נינטנדו לא רצתה לנצל את היכולות הבלעדיות של שתי הקונסולות (לא נכלל ב-Switch portability, ברור ), אז הרטט הוא גם זהה במהותו, וזה של ה-Wii U GamePad נראה מחוספס יותר לא בגלל התוכנה, אלא בגלל החומרה עצמה. בכל מקרה, אין תמיכה ב-HD Rumble, ובעצם תחושות זהות. הכוונה לג'ירוסקופ עובדת טוב מאוד, אז אנו מייעצים לכם לא לחוות את ההרפתקה של Link דרך בקר ה-Wii U Pro מאותה סיבה, מערכת הבקרה הטובה ביותר, לפחות מבחינת יעילות ופונקציונליות, התבררה כזו של Separate Joy-. חסרונות, אז אתה יכול לכוון עם יד אחת חופשית, מה שלא אפשרי ב-Wii U. אבל שום דבר דרמטי:ה-GamePad הוכיח את עצמו כבעל ברית נאמןגם לחוויה האחרונה הזו, כל עוד יש לך ידיים גדולות מספיק כדי לעבור ללא מאמץ מ-L ל-ZL (גבי קדמי ואחורי, בקיצור).
מסקנות
Breath of the Wild לא מנצל את מלוא היתרונות של אף אחת מהתכונות הייחודיות של ה-Wii U או ה-Switch, מלבד הניידות של האחרון. בגרסת ה-Wii U המשחק פועל ב-720p, ומציג את הגמגומים המינימליים האלה שמצאנו גם ב-Switch (במקרה הזה משחק מה-Dock, לכן ב-900p). ישנם הבדלים טכניים מינימליים נוספים, אבל זמני הטעינה ניתנים להשוואה - במיוחד כאשר מורידים את הכותר ולא מנגנים אותו מדיסק - ומערכת הבקרה, למרות שהיא טובה יותר מה-Joy-Con המנותק, עובדת היטב גם ב-Wii U. לסיכום, הדבר היחיד שחשוב באמת לציין הוא זה: החוויה יוצאת דופן, ובעצם זהה, בשתי הקונסולות.
מִקצוֹעָן
- עומסים ב-Wii U, בדומה ל-Switch, הם נס קטן
- החוויה בכללותה זהה לזו של האחרת
נֶגֶד
- כמה צילומים כמו בהיברידית, אבל כאן ב-720p
- מרקמים מעט עניים יותר ויותר כינויים
