יציאת מנכ"ל טריון עולמות,סקוט הרטסמן, בפורטל המפורסם של Hinter Proof עבור משחקי וידאו דיגיטליים G2A למשחקי וידאו דיגיטליים, מואשמים במו"ל ומפתחים משמעותית עם מכירת מוצרים המיוצרים בצורה לא סדירה, בניצול ההבדלים בין המחירים בשווקים בינלאומיים או אפילו באמצעות כרטיסי אשראי גנובים. ראש האתר המדובר השיב ברור שהוא מעלה את עצמו על ההגנה והסביר כיצד G2A פועלים מבלי לשבור כל כלל, ככל הנראה הספקות והנושאים השונים הנוגעים לשוק האפור שנקרא כל כך ולא קל לפתור אותם, בדיוק בגלל משחקם בגבולות הכללים. בָּרוּר,בחזית עם המאבק נגד G2A, קינגווין וכדומה הם מפתחי האינדי, שהם החשופים ביותר לנזק שנגרם בגלל אי -הרווח באחוז אפילו נמוך של עותקים מבוזריםבהתחשב בעובדה שאין להם מבנה וסוג ייצור מאחוריהם, כמו לאפשר להכנסות חסרות אלה לפצות בהיקפי מכירות גדולים. המקרים של TinyBuild, Levelup Labs ו- Dollo Digital הגיעו לשמצה מסוימת, שבין היתר השיקו גם את המסר המפורסם והשנוי במחלוקת (ברור שפרובוקטיבי)"בבקשה פיראטים את המשחקים שלנו"במקום לקנות אותם דרך השוק האפור. המקרים מגוונים כעת אך מערכת המכירה המפתחית מושרשת כל כך עד לייצוג נורמליות, ולכן קשה לכמת את כמות הכסף הזורמת בערוצים אלה וכנראה הופכת אותו לזעירהסכום של 450,000 דולר, למשל, כימות על ידי זעירו כהפסדים כהפסדיםבגלל המפתח "שני -יד".
הבעיה היא שלמעשה המפתחות לא יכולים להיות שנייה ולכן חייבת להיות מערכת המאפשרת זרימה גדולה זו של משחקים בערוצים המדוברים, ואם מתמטיקה אינה דעה יש מישהו שמרוויח במכירת תארים במחירים קרועים מבלי לעבור את הערוצים הרשמיים. הפתרונות הם סעפים וחוצים קשת רחבה של רמות חוקיות או אי חוקיות. הם נעים בין המקרים המובילים ביותר הנובעים מרכישת קודים באמצעות שימוש בכרטיסי אשראי גנובים, אשר כמובן מהווה גניבה מוחלטת, ועד למכירה חוזרת של קודים שנרכשו באופן קבוע בתוך צרור ההנחה (כמו אלה המוצעים על ידי Humblebundle), כשלעצמו קשים לרדוף, אך ברור שיש להם מעט עם הקביעות של ההפצה. באמצע, פתרונות שונים אחרים שמטפלים את הרמאי בספק והשיטות השונות שהורחבו ל"סחיטה "מפתחות למפתחים, גם במקרה זה עוברים מלהביא את YouTuber או עיתונאים כדי לעזור לו באמת, אך להחליט להרוויח מהחיפוש אחר נראות של צוותים ומפרסמים, למכור את הקודים במקום להשתמש בהם לבדיקות וכדומה. לחלופין, ברוב המקרים, מדובר במפתח שנרכש בשווקים שאינם אלה בהם הם נמכרים, ובכך מנצלים את ההבדלים הגדולים במחירים שיכולים להיות בין האזורים הגיאוגרפיים השונים.
עם זאת, בכל המקרים הללו, יש להבהיר כי לפורטלים המכירה אין אחריות ישירה: כמו גם eBay, G2A, Kinguin וכדומה הם פשוט "ריבועים וירטואליים" שבהם קמעונאים מציגים את הסחורה שלהם ומבצעים את המכירה החוזרת, גם אם ברור שגם רווחים חלקיים מגיעים אליהם. מצד אחד, אפוא, האתרים אינם אחראים לסחר בלתי חוקי פחות או יותר, מצד שני הקונים, הזהירו כראוי, ממשיכים על אחריותם לרכישות בכל מקרה שנעשו ובעבורם כמעט ולא ניתן לרדוף אותם, ולכן קשה מאוד לנקוט צעדים בכל סוג זה של מסחר. האם נראה די ברור כי בכל מקרה, שוק זה מוגדר למשחק מסוכן לביטול הכללים, ולכן נכון להמשיך ולתמוך בו ללא קשר לאלמנטים האפלים שלו, או שהחופש של השוק העולמי מביא איתו בהכרח היבטים מתדרדרים אלה שעדיין חייבים להתקבל בחיפוש אחר ההצעה הטובה ביותר?
