במהלך סיור העיתונות היפנית האחרון שלנו במטרה לראותהרוע שבפניםהזדמן לנו לבקר ב-Tango Gameworks, סטודיו לפיתוח שנוצר על ידי Shinji Mikami שעובד במלוא התפוקה על הכותר הזה שינסה לשכתב את ה"היסטוריה" של ז'אנר אימה הישרדות. המשחק ישוחרר בשנה הבאה ולכן אנחנו עדיין לא במה שנקרא "זמן קראנץ'" או השלב בו אנו עובדים יום ולילה על מנת לספק את העבודות ולחדד את המוצר הסופי.
השעות לכן רגועות למדי, רבים מגיעים אחרי עשר ויוצאים לפני השקיעה, יש אווירה נעימה ואפשר גם למצוא כמה אירופאים שעובדים על התואר, גם אם לא נראה שזיהינו איטלקים. יש כיום כמאה אנשים שעובדים על The Evil Within, כולל מפתחים, אמנים ואחרים באותה קומה יש גם החדר המוקדש לכידת תנועה, שדומה למגרש כדורגל מיני, החלק של פגישות ולאחר מכן כל הפיתוח. תחנות, המסתיימות בחדר הקלטת הקול ובפינה המורכבת מכלים בעבודת יד כמו נעליים, לוחות ועוד כדי לדמות את צלילי צעדים וחפצים בתוך הכותרת. יש גם חלון ראווה עם כמה כותרים לשחק, מגזינים רבים, כולל בינלאומיים, וקירות מכוסים באמנות וסמלי לוגו של המשחק החדש, שכולם בטוחים בהם מאוד.
המטה של Tango Gameworks ממוקם ברובע אודאיבה, המשקיף על מפרץ טוקיו ומציע נופים יפים מאוד כמו גשר הקשת וחלק מקו הרקיע של העיר, תוך שהוא מציע קצת פחות מבחינת חיי לילה או קניות מעבר למרכזי קניות. בתקופה זו האקלים בבירת יפן ממש מצוין, עצי הדובדבן פרחו לאחרונה (ופשוט התגעגענו אליהם!), הימים לרוב שטופי שמש ותמיד יש כל כך הרבה מה לבקר ולקנות. בין אקיהבארה למחוזות ההיסטוריים יותר, טוקיו היא תמיד יעד פנטסטי לבקר בו, הן לחובבי אנימה/משחקי וידאו/טכנולוגיה והן לתרבות היפנית בכלל. נראה שסטודיו Ghibli חזר לאופנה ויש חללים בחנויות כמעט בכל מקום, יש כמות תעשייתית של רטרוגיימינג וקל למצוא גאדג'טים, ממים, בובות ומכונות מכל סוג, שלא ניתן למצוא בחלקינו. בואו נפריך את המיתוס השקרי שאכילה היא רק דג נא, עם קצת מחקר או ידע נכון אפשר לאכול הכל ולרוב באיכות גבוהה מאוד, מעט פחמימות אבל מגוון טוב של בשר לבן ואדום, דגים, אורז ו וריאציות על הנושא, שלא לדבר על הכמות המרשימה של משקאות, שרבים מהם עם טעמים שנראים לא מהעולם הזה במונחים של מוזרות. בקיצור, אפשר למצוא הכל, ולא חסר דברים מוזרים ועיוותים של שמות לועזיים כמו Trattoria Pesce Pappare Italia (ממש הכפלנו כשראינו אותה) או הפיצרייה הניידת עם עצים תנור... יהיו עוד הרבה דברים לספר.
את התווים האחרונים של "צבע" אנחנו מבלים לארוחת הערב שאכלנו יחד עם שינג'י מיקאמי, במסעדת טופו יפהפייה למרגלות מגדל טוקיו. מעבר לעונג שנמזג את הסאקה ישירות על ידי המפתח היפני המכובד, הזדמן לנו לשוחח באופן לא רשמי, גם הודות לאווירה המצוינת שנוצרה יחד עם שאר העיתונאים הנוכחים. מיקמי חזר והדגיש שהתואר שאליו הוא הכי מחובר הוא God Hand, אותו הצליח לפתח רק אחרי ההצלחה (והכסף) של Resident Evil, גם בגלל ש-Capcom מעולם לא הייתה מאפשרת זאת לפני כן. לשאלה נוספת על האפשרות האפשרית ליצור משחק וידאו יחד עם Hideo Kojima הוא ענה, צחק די מכל הלב, "בלתי אפשרי, היינו מתווכחים כל הזמן!". אנחנו יכולים רק להסכים.
