Syberia: The World Before, סקירת היצירה האחרונה של בנואה סוקאל

יש מאמרים שפשוט לא הייתם רוצים לכתוב, במיוחד כאלו שבהם אתם מרגישים שאתם קורבן למעורבות רגשית מסוימת, למשל בגלל האהבה שאתם מרגישים או חשתם כלפי מחבר מסוים, תחושה שמסתיימת בהכרח לעוות את שיקול הדעת שלך. במקרים אחרים, כמו זה, מה שמעכב אותך הוא הצורך להבין שברגע שהכתיבה תסתיים, באופן אידיאלי תשים קץ לחוויה שעיצבה אותך ובחלקה הגדירה אותך כי למרות שהיא לא תיגמר לעולם בשער של איזה מגזין מבריק, קייט ווקר תמיד הייתה מודל לחיקוי נשית חשובה, שתעשיית המשחקים הייתה צריכה להסתכל אליה ביתר זהירות: אישה שבורחת מהגורל שנכפה עליה על ידי המשפחה והחברה, רודפת אחרי חלומו של אדם אחר. הוויה, בדרמטי ובפואטי המנסה להחזיר אותו האני המודחק הזה שרק יכול לשחרר אותה.

אחרי הכל, המתח לתנועה, המובן במובן הגבוה ביותר של המונח, תמיד היה בשם משפחתה וגורלה יכול להיות רק שלעולם לא למצוא מקום נחיתה סופי, כמו נווד. קייט ווקר היא ההתגלמות הטהורה ביותר של החזון שלבנואה סוקאל נפטר לאחרונה, שמאז שהחל לכתוב משחקי וידאו בסוף שנות ה-90, תמיד שם את נושא הטיולים במרכז עבודותיו.

היא כנראה הייתה רוצה לנטוש את זה לאחר תום הסיבריה השנייה, כאשר, לאחר שהשיגה את המודעות העצמית שחסרה לה והביאה את הנס וורלברג ליעדה, היא לבסוף נאלצה להגדיר את עצמה מחדש כאינדיבידואל, ולכן ללא סופר שריגש אותה , סוף סוף בוחרים מי להיות. הוא לא יכול היה לעשות את זה, כנראה בגלל שהמשחקים הבאים שלו לא היו מוצלחים כל כך והוא היה צריך שהיא לא תיכנע לשוק.

סיביר 3זה התחיל מהמודעות שקייט כבר לא עורכת דין מניו יורק, אלא אישה שראתה ממותות במקום אגדי, נוסעת יחד עם זקן במצוקה של דמנציה סנילית קשה ואוטומט אנושי מדי. השיטוט שלו בשטחים לא מסבירי פנים, חדור ריאליזם קסום ויופי סוריאליסטי, נאלץ לקחת כיוון חדש וזה עשה זאת, אבל ניכר היה שחלק מההשראה המקורית חסר, כמעט כאילו סוקאל הצטער שהוא צריך להדריך אותו שוב. . גם הוא היה צריך לקחת כיוון חדש ולהגדיר מחדש את עבודתו ובעיקר את אופיו. לא בכדי בסוף הפרק השלישי הוא השאיר את קייט מושעית בלימבו שממנו היה קשה לראות סוף טוב אפשרי, כאילו הוא עצמו לא בטוח לגבי יעדו הסופי.

הסקירה של Syberia: The World Beforeלכן זה לא רק הטקסט הנלווה להצבעה שניתנה לפרק הרביעי בסדרה ארוכת שנים, אלא גם דרך לקשור את החוטים ולהבין כמה רחוק הצליח סוקל לקחת את קייט לפני מותה, ואיך הוא ניסה לספר הסיפור שלה מנקודת מבט חדשה, הפעם אינטימית ואישית יותר, סוף סוף מתעמקת בעברו.

סיפור בין עבר להווה

הכיוון של Syberia: The World Before שלוקח כל כך שונה מזה של הפרק השלישי, עד שהפרולוג מוקדש לחלוטין לפוצץ אותו. קייט היא אסירה של קבוצת נוסטלגים מהצל החום, קבוצה הדומה לניאו-נאצים, אשר צדים אוצרות קבורים על ידי ניצול אסירים פוליטיים כעבדים. בקיצור, האישה מצליחה להימלט ולחדש את מסעה, מה שיוביל אותה לעיר וגהן, מולדתו של גיבור המשחק השני,יום הוורדים, שקייט קשורה אליו במערכות יחסים שיתבררו במהלך ההרפתקה ואשר מייצגות את הליבה של הסיפור.

בתחילה קייט לא יודעת דבר על דנה, אפילו לא את שמה: היא רק על עקבותיה של אישה שדומה לה מאוד, מתוארת בציור שמצאה בקרון רכבת נטוש במוסך החבוי במכרה שבו הוחזקה אָסִיר. הנגן, לעומת זאת, הצליח להדריך אותה בפרולוג, וגרם לה לנגן את ההמנון הווגני בכיכר המוזיקה, שם כמה אוטומטונים מתעשיות וורלברג יוצריםכּוֹרֵיאוֹגרָפִיָהשל יופי מכשף.

מכאן מתחיל אמַעֲשִׂיָהשמחליף קטעים המתרחשים בהווה, בכיכובה של קייט, עם אחרים המתרחשים בעבר, בכיכובה של דנה. חלק אחר חלק נחשפת התמונה הכללית, מציגה דמויות נוספות על הדרך, כמו מדריך ההרים ליאון, דמות שתהפוך למפתח בסיפור, המלצרית, אז מנהיגת המחתרת לני, בתו של הבעלים של הר. מקלט שבו דנה עובדת במשך חודש, ג'ונטה, במאית שמזכירה את דמותה ההיסטורית של לני ריפנשטאל (במאית אהובה מאוד על היטלר), שהיא גם מכריזה על עצמה כידידה שלו, ועוד רבים אחרים, כולל כמה החזרות שלא נרצה. לדבר על זה כדי לא להרוס את ההפתעה, אבל אתה יכול בקלות נחשו אם שיחקת במשחקי Syberia הקודמים. שים לב שחלק מהדמויות שהוזכרו אפילו הופכות לניתנות לשחק בחלק מהרצפים.

משחקיות

מבחינתמשחקיות, Syberia: העולם שלפני הוא אהרפתקה גרפיתנרטיב באופיו, בו השחקן מנחה את הדמויות בחיפוש אחר מסמכים לקריאה, דמויות משניות לדבר איתן וחפצים לאיסוף ולהשתמש בהם עם חפצים אחרים. פאזלים קלאסיים הם למעשה פשוטים מאוד ולעיתים נדירות מעסיקים אותך יותר מכמה דקות. שחקנים שפחות מכירים את הז'אנר כנראה יתקשו יותר מאיתנו, אבל אני לא חושב שזמן המשחק שלהם יחרוג מהמעט יותר מ-12 השעות שלקח לנו להגיע לנקודות הסיום.

בנוסף לחִידָהקלאסיקות יש פאזלים מכניים, שהם קצת יותר תובעניים מהאחרים. לדוגמה, אתה צריך להפעיל מחדש תנור על ידי התאמת הטמפרטורה שלו, או שאתה צריך לפתוח אוטומט כדי לקבל הודעה מוסתרת בתוכו, או שאתה צריך להציב חיילים על מפה.

אין באמת שום דבר בלתי אפשרי, אבל חלקם די מאתגרים, דורשים ממך לקרוא בעיון את המסמכים הזמינים, לנצל את כל הרמזים ומעל לכל, הם שימושיים כדי לראות מנגנונים מתוכננים היטב בפעולה, אסתטית וטכנית. עם זאת, החידות המעניינות ביותר הן אלו שדורשות ממך לקפוץ בין קייט לרוז בזמן אמת. בדרך כלל זו קייט שמוצאת את עצמה בצרות ומשתמשת בידע שלמדה עם רוז כדי להתקדם, כמו איזה קוד גישה לא נגיש בהווה, או מיקום מחבוא.

שימו לב, בנוסף למטרות העיקריות, המשחק מציע גם יעדיםמטרות משניות, אופציונלי לחלוטין, המשמשים להשגת מידע נוסף על הדמויות או המקומות שבהם אתה נמצא, כמו גם כדי להאריך מעט את ההרפתקה. דווקא האחרונים הם שדוחפים לחקירה אינטנסיבית של התרחישים, מה שמוביל את השחקן לחפש את כל נקודות העניין, גם הפחות גלויות, ולדיאלוג עם כל הדמויות. נקודות העניין מנוהלות בצורה של Syberia 3, למרבה המזל לאחר עדכון הממשק: לכן ישנם אייקונים המופיעים באזורים האינטראקטיביים כאשר קייט מתקרבת ועליהם מופיע הציור של כפתור הפעולה כאשר הם הופכים לשימוש בפועל. חלקם עלולים להחמיץ פקודה שמציגה את כל הנקודות החמות בבת אחת, כמו שקורה בהרפתקאות גרפיות אחרות, אבל יש לומר שהמפות הן בדרך כלל קטנות מאוד, ולכן, עם קצת תשומת לב קשה מאוד לפספס משהו בדרך , למעט כאשר הסמלים מופיעים באזורים בהירים מאוד, מה שהופך אותם כמעט בלתי נראים (זה לא קורה לעתים קרובות, אבל זה קורה).

באופן כללי, בין אם באמצעות בקר או עם עכבר ומקלדת, לא היו לנו קשיים גדולים להזיז את הדמויות ולגרום להן ליצור אינטראקציה אחת עם השנייה או עם התרחיש. הרי לפנינו כותרת בקצב איטי למדי, שאפשר לסלוח על כמה אי דיוקים קטנים מדי פעם בקריאת הקלט, למרבה המזל אף פעם לא מתפשרת.

עיר חיה

אם מבחינתמכניקת משחקSyberia: The World Before לא מציע הפתעות גדולות, כפי שניתן לצפות וכפי שהובן גם מההדגמה, מנקודת מבט של בנייה סביבתית וסגנון ויזואלי הוא עושה עבודה מצוינת, שאי אפשר שלא לקרוא. כמעין צוואה של סוקאל, גם אם רק מסיבות כרונולוגיות. Vaghen היא עיר נהדרת שבה אר-נובו מתערבב עם העידון של הדמויות המכניות של תעשיית וורלברג, יוצר רחובות עם קסם בלתי נמנע, המורכבים מחנויות קטנות מלאות בחפצים מכל הסוגים, דוכני עיתונים קטנים מלאים בעיתונים, ברים ומסעדות פוקדים את המקומיים ותיירים, דלתות מתכת בלתי עבירות, מגדלים נטושים, מבנים רעועים ואחרים שנראים כאילו הגיעו מעבר נידח ונשכח. יש גם קו חשמלית אוטומטי שחוצה את כל המרקם העירוני, ומאפשר לקייט ולרוז לעבור ממקום אחד למשנהו ולהתפעל מההרים האלפיניים המרהיבים המקיפים את הבתים (ואשר ישחקו תפקיד בדרכם הקובעת). התוצאה כל כך משכנעת מנקודת מבט תיאורית גרידא, שמרגישים תענוג אפילו רק לבקר בעיר בצורה עמוקה.

יתר על כן, על ידי התבוננות מעמיקה יותר, אתה מבחין בפרטים שמהם עולה בהכרח ההיסטוריה הכל כך סבירה של המקום הדמיוני הזה. ברחובות ובכיכרות של וג'ן הצליח סוקל ללכוד את הבלתי נסבל של הזמן והטירוף של גברים, והותיר את הפצעים שנגרמו מהאירועים הדרמטיים המהווים את הרקע לסיפור כולו ומזכירים את רדיפות הנאצים בלי יותר מדי תעלומות נגד יהודים.

חלק מהמקומות שבהם אתם מבקרים במהלך המשחק הם יפים ומלאי הבעה להפליא, כמו בית קברות ישן שנראה יותר כמו מבוך, או מקלט הררי, שמסתיר יותר סודות ממה שנראה במבט ראשון. אם אנחנו רוצים האלמנטים החלשים ביותר הם המודלים האנושיים, שמהםרמת הייצור, בטח לא טריפל A, וכך גם האנימציות, שלא תמיד מושלמות. דבר די ברור למוצר שלא שואף להיות שובר קופות, אבל אנחנו חושבים שזה היבט טכני שלמרות הכל היה בו מקום לשיפור.

לבסוף, יש לשבח במיוחד את הפסקול, שהולחן על ידיינון צור, באמת מדהים ביכולתו להתחבר למשחק הן מנקודת מבט רגשית והן מנקודת מבט אקספרסיבית.

מסקנות

בסך הכל Syberia: The World Before הוא סגירה טובה לסיפורה של קייט ווקר. במציאות הסִיוּםזה משאיר את האפשרות לראות הרפתקאות חדשות, אבל האם זה הגיוני שהסדרה תמשיך ללא מחברה? חוץ מזה, לאן ללכת? אם אנחנו רוצים את מהותה של הגיבורה זה דווקא נמצא בבלתי נדלה של הדרישה שלה להרפתקאות; ברצון הבלתי פוסק לחלומות חדשים לרדוף. כל תשובה מתאימה לשאלה חדשה, במשחק ריזומטי של למה שלעולם לא יכול להסתיים אלא במוות עצמו. והמוות, תרצה או לא, הגיע. אז, בדיוק כשהסופרת שלה נשאבה לאוויר, היא יצאה להרפתקה חדשה, שלא בהכרח צריך לספר עליה. אחרי הכל, אנחנו אוהבים לדמיין אותה ככה, מטיילת ללא הרף ומחפשת יעדים חדשים. מצפה להמשיך ולרדוף אחריה לא משנה מה יהיה חטא מוות.

מסקנות

Syberia: The World Before הוא משחק מלא בפגמים קטנים, אבל שבסך הכל כבש אותנו בזכות התחכום הבסיסי הזה שהופך אותו לפרק חדש וראוי בסדרה, ללא ספק עדיף על הפרק השלישי. זה, בנוסף להיותו יותר מוצק מבחינה טכנית, הוא גם ממוקד יותר, ולמרות שהוא מתרחק שוב משני הפרקים הראשונים, הוא מצליח לכפות את עצמו מבחינת נושאים וסיפור, עד כדי כך שהוא מקבל את המדויק שלו. זהות בהשוואה לפרקים האחרים, עם כוח שאנחנו לא יכולים לדמיין שחיכינו. בקיצור, היה שווה לקחת על עצמו שוב את התפקיד של קייט ווקר ולהיפרד איתה מבנוט סוקאל.