שמיים: ילדי האור, סקירה

כשהאייפון שאני אוחז בידיי חם מרוב מאמץ, תוך כדי פירואט בין ענני קומולונימבוס וגולש לאורך גבעות ירוקות. ובכל זאת, לא משנה עד כמה הוא הופך ליבון, כי בקיץ היבש של חנות האפליקציות,שמיים: ילדי האורזה נעים כמו משב רוח מרענן. בתקופה שבה משחק עם סמארטפון או טאבלט אומר יותר ויותר אייקונים צבעוניים לעוד התאמה 3, התחמקות מאסטרטגיות טורפות נסתרות במשחקים חינמיים המבוססים על רישיונות מפורסמים או, פשוט, לשחק Fortnite,חברת המשחקים ההיאהביא חוויה אמנותית מקורית ומעודנת למכשירים ניידים, שלא ייראו לא במקום במחשב ובקונסולה. מי שמכיר את העבר של הצוות הקליפורני ימצא ב-Sky השפעות והתייחסויות ליצירותיו הקודמות, מפרח לזרימה, דרך הענן הפחות מפורסם (פרויקט סטודנטים של המייסדת ג'נובה צ'ן), ועד כמובן למסע עטור השבחים. אבל Sky הוא לא רק Journey in the Clouds, ובניגוד למשחקים האחרים של המפתחת מדובר בכותר שבו הקשר עם שחקנים אחרים עומד במרכז החוויה כולה.

סקיי: משחק הווידאו

שָׁמַיִםזה משחק חקר שיש לו שתי נשמות. מצד אחד יש את החלק היותר משחקי, מסע לעבר יעד לא שונה מדי מזה שנחווה במסע. אם במשחק 2012 היעד הסופי היה הר באופק, הפעם המטרה היא להגיע לטירה מרשימה מוקפת בסערה. אולם הגעה לשם מחייבת אותך לחקור כל אחד מאזורי העולם בחיפוש אחר רוחות להצלה ושברי אור לאיסוף, ובכך לחזק את הגלימה שלך לעוף גבוה יותר ולהגיע לטריטוריות חדשות. כל מיקום מלא בחידות קטנות ופשוטות לפתרון, שלרוב מבקשות מהשחקן להדליק סדרה של נרות או למצוא ולעקוב אחר רוחות. הפוקוס הוא שוב לחלוטין על חקר, ואם כמה אזורים עוינים יכולים לתקשר תחושה חזקה של סכנה, אין נשק להרים או בוסים להילחם.

ממש כמו במסע, המיתולוגיה של העולם אינה מוסברת באופן ישיר, וצריכה להיות אינטואיטיבית באמצעות קטעים חינניים וסימנים מסתוריים החבויים במערות ובמקומות קדושים, בעוד המסע מנוקד בהפסקות מתמשכות בהן אנו עוצרים להתפעל מנופים עוצרי נשימה ולהנציח את הרגעים המרתקים ביותר הודות לאפשרות הצילום המשולבת על ידי הצוות. הכל מוביל לקשת אחרונה אפית שבגוון ובמכניקה כמעט מתנגשת עם שאר היצירה, אך נתמכת על ידי נושא חזק ומתגמלת את מי שמשחק בגמר גדול. כשזה עובד, Sky הוא משחק קסום ומרגיע, שבו אתה יכול לרחף בין העננים, להמריא על פני מישורים ירוקים או לשחק מחבואים בין עצי היער, והכל בליווי המוזיקה החגיגית שהלחין וינסנט דיאמנט, שראוי להערצה. לוקח את השרביט הכבד מאת אוסטין וינטורי. אבל Journey היה כותר שנולד בקונסולה ונועד ליהנות ממנו עם בקר בידיים, והיורש הרוחני הברור הזה מרגיש לעתים קרובות דחוס לתוך מסך המגע הקטן של סמארטפון. זה כמעט פשע שחוויה כל כך נפלאה ומסוגננת נפגמת לעתים קרובות על ידי האטות פתאומיות (ללא קשר להגדרה הגרפית שנבחרה), בעוד שבקרות מסך המגע היו הגורם לכמה מהרגעים המתסכלים ביותר של החוויה כולה: כשנתקעתי בעננים בלי יכולת למצוא נתיב מילוט; כשהחלקתי מפלטפורמה מאוד גבוהה והייתי צריך לעשות את כל המסלול שוב, או כשפגעתי במכשול בראש כי האווטאר שלי לא רצה לקפוץ. שתי תצורות הבקרה (יד אחת או שתיים) מתגלות כלא מתאימות במיוחד בשלבים המתקדמים, כאשר צריך לבצע תנועות מדויקות יותר כדי לנוע על במות קטנות או לנוע בתזמון הנכון, ואין ספק שהחוויה תהיה יותר מהנה יותר כאשר Sky משתחרר באופן בלתי נמנע במחשב ובקונסולה.

שמיים: החוויה החברתית

נשמתו השנייה של סקיי שוכנת בורכיב מרובה משתתפים, וברעיון של Thatgamecompany לרצות ליצור מעין מרכז חברתי שיאפשר לכולם לשחק יחד, לתקשר או לשוחח. אפשר לבצע חלקים מהמסע יחד עם זרים מוחלטים, חברים או משפחה, והמשחק נועד לתגמל את כל האנשים באותו מקרה באופן שווה, כדי למנוע כל סוג של תחרות או טינה. האינטראקציה בין שחקנים מתרחשת באמצעות טקס מוזר: בהתחלה שאר האנשים מופיעים כולם אותם רוחות רפאים אפורות חסרות פנים המשוטטות בעולם המשחק; כדי לחשוף את הפן האסתטי שלהם אתה צריך להתקרב ולהצטרף לנרות שלך, ואילו כדי ליצור ידידות אתה צריך להקריב אחד. מכיוון שנרות הם אחד המטבעות העיקריים המועילים לפתיחת אנימציות חדשות ואלמנטים אסתטיים, ברור שתנטו להתיידד רק כאשר אתה באמת רוצה להעמיק את האינטראקציה עם מישהו. ייחודית היא הדרך שבה אתה יכול להחזיק את ידו של אדם אחר ולהדריך אותו (או להיות מודרך) באזורים השונים. זה שמישהו אחר נוהג בך זה כמו ללכת על טייס אוטומטי, לסמוך על האדם האחר וליהנות מהתוכנית, וזו כנראה הדרך היחידה שבה תוכל לחלוק את המסע עם מישהו שמפחד מדי משימוש בפקדי מגע.

המשחק מספק את האפשרות לטייל עם חבר, ובכל זמן אתה יכול טלפורט לנקודה המדויקת שבה נמצא האדם השני; עם זאת, יכול להיות שזה בגלל שהמשחק עדיין לא בשל, לעתים קרובות מדי קרה שהדמות שלנו ושל חברנו הופרדו פתאום או לא הצליחו להיפגש. עם זאת, אחת המערכות המעניינות ביותר היא זו המקושרת לתקשורת בין אנשים, שבנוסף לפליטת צליל קטן יכולים לבצע רפרטואר הנפשה עשיר יותר ויותר, ממחיאות כפיים ועד קידה, מפיהוק ועד צהלה, דרך ביטויי הסכמה. או הכחשה. הצלת הרוחות מאפשרת לך לפתוח רגשות חדשים, תנוחות חדשות וגוני קול חדשים, וכתוצאה מכך ככל שאתה מנגן יותר אתה יכול להיות יותר אקספרסיבי ולתקשר רגשות. אתה יכול לבזבז נרות כדי לחזק את הקשר שלך עם חבר, לפתוח אנימציות המאפשרות לך, למשל, לחבק את האדם השני או לתת לו פייב גבוה. מקומות מסוימים נראים גם נועדו להיות משותפים ברגעים קטנים של חברה, אולי כשאנחנו מתאספים סביב מדורה, כשאנחנו מאתגרים זה את זה במירוצי מהירות לאורך מדרון ההר או מחליקים על פני אגם קפוא. זו התפתחות חשובה בהשוואה למסע, אבל היא מסתכנת ולוקחת צעד רחוק מדי על ידי הכללת צ'אט טקסט.

ברכזת הראשית ובכמה מקומות מפגש אפשר לשבת ליד אדם אחר ולהתחיל לשוחח, לשבור קצת את הקסם הזה שמאחורי התקשורת הלא מילולית שעליה מתבסס חלק גדול מהמשחק. אנשים רבים נמנעים לחלוטין מספסלי צ'אט, וזה מובן. במהלך אחת החוויות הראשונות שלי פגשתי נגן חברותי במיוחד, עם שיער אפרו ונבל על הגב. אחרי כמה דקות שביליתי בטיסה, בפירואטים ובקפיצות ביחד בחיפוש אחר רוחות, החלטתי לאזור אומץ ולשבת על אחד הספסלים במרכז כדי לשוחח. מנסה קצת לשחק תפקידים, החמאתי לשיער שלו, ושאלתי אותו אם הוא יכול לשחק. לאחר שבוהה בחלל לרגע של נצח, הוא ענה באימוג'י קקי, קם והלך. סצנות כאלה תמיד התרחשו בכל משחק מקוון, בואו נהיה ברורים, אבל הן צורמות לאין שיעור בכותר כל כך מתוחכם ובו אתם מתבקשים להשקיע זמן ומשאבים כדי להעשיר את כישורי התקשורת הלא מילוליים שלכם. Thatgamecompany דאגה לכלול את כל הכלים הדרושים כדי לדווח על התנהגות רעה או הודעות לא הולמות, אבל אין דבר יותר דיסוננטי מנוף אגדות שבו איש קטן בשכמייה קורא "בטא זה 4 שחקנים אמיתיים!!!"

מסקנות

ב-Sky, למרות שניתן לבצע חלק גדול מהמסע לבד, אי אינטראקציה עם אחרים משמעה החמצה של חלק חשוב מהחוויה. העבודה האחרונה של Thatgamecompany בנויה סביב המרכיב החברתי שלה, והיחסים בין אנשים קשורים לא פחות למערכות המשחק כמו לעלילה ולסאבטקסט שלה. סקיי מנסה לעוף גבוה מאוד אבל נגרר מטה על ידי בקרות לא נוחות לעתים קרובות והאטות תכופות בעיקר בגלל החומרה שבה היא הופיעה לראשונה. בהמתנה להמרה במחשב ובקונסולה, הפנינה הקטנה והלא מושלמת הזו נותרה אחד המשחקים המקוריים, המרתקים והמעודנים ביותר שפורסמו אי פעם בפלטפורמות ניידות, וזה שווה את הזמן שלך רק בגלל הרגשות שהיא מצליחה לתת.