Infinity Nikki, הסקירה של הרפתקת הפנטזיה בין בגדים, צבעים וחיות מפנקות

"הכל כל כך חמוד להפליא!": אם האדם שאומר את המילים האלה הוא לא גיימר צעיר מאוד, אלא משתמש גבר מבוגר יותר, אז ברור וברור שיש משהו מיוחד באמתניקי אינסוף, המאמץ האחרון של הצוות הסיני Papergames, זמין לכמה ימים בפורמט חינם להפעלה במחשב, פלייסטיישן, iOS ואנדרואיד.

המשחק מסמן אבולוציה מהותית לסדרה שנולדה בנייד לפני שתים עשרה שנים, ומפתח את הרעיון המקורי הכובש של משחק ההלבשה כדי להפוך אותו לחוויה רב-גונית כמו שאפתנית, שבהאלמנט הבגדים ללבוש הופך למכניקה בסיסית של המשחק, כחלק מהרפתקה שבה נמצא את עצמנו מבקרים בעולם פנטזיה מעורר.

בסיקוונס הפתיחה של אינפיניטי ניקי, הצעיריםניקי והחתול הקטן המדבר שלה, מומו, הם מבקרים בעליית הגג הישנה של בית המשפחה בחיפוש אחר שמלה שהילדה תוכל ללבוש לריקוד הסיום. בשלב מסוים תשומת הלב של הגיבורה נמשכת לזוהר המוזר שמגיע מארון בגדים, ומשם מופיעה לפתע שמלה קסומה.

אחרי שחיבקה את ניקי כמעין שותפה לריקוד, ללחן שלואלס בסגנון ברטון א-לה דני אלפמן, השמלה מקרינה אותה ואת מומו דרך פורטל, וכך השתיים מתעוררות במקום לא ידוע. מספיק זמן כדי להכיר את הפקודות הבסיסיות והילדה מגיעה בנוכחות מריק... אה, אנה, אישה מסתורית, כבולה ומושעית באוויר.

למראה ניקי, היא אומרת שהיא כלואה כבר אלף שנים אבל פתאום מוצאת את הכוח להשתחרר; וכשהמוני יצורים אפלים מתחילים להתקרב בצורה מסוכנת, הוא נותן לילדה את לב האינסוף שלו, אשרזה יאפשר לה לרתום את כוחם של בגדים, מצאו את תלבושות הנס והצילו ממלכה שנידונה אחרת להרס.

רצף ההפסקה, יוצא דופן מנקודת מבט אמנותית, מציג את עצמו כנקודת התחלה מרגשת להרפתקה, שרואה את ניקי ומומו מגיעים.המרחבים השופעים של מירלנדושם להכיר כמה מחברי גילדת הסטייליסטים של פיורדסיו: אנשים שניחנו ביכולת לתפוס את העולם סביבם בצורה אחרת, תוך ניצול הקסם של הבגדים כדי להגן על עירם הקטנה.

משחק מרגיע

זה אולי האופי הנייד של החוויה, עם הפשרות הבלתי נמנעות שלה מבחינת איזון, אבל ברמת המשחקהמילה שמתארת ​​בצורה הטובה ביותר את אינפיניטי ניקי היא "מרגיעה": במהלך הקמפיין שיצרה Papergames, שמטרתו לארח לפחות עשרים שעות אך בצורה מאוד משתנה, בהתאם לזמן המוקדש לפעילויות השונות של המשחק, לעולם לא תמצאו את עצמכם עומדים בפני אתגר אמיתי.

כן, יש קרבות קצת יותר מורכבים ואפילו בוסים, אבלמערכת הלחימה פשוטה בצורה טריוויאלית(נורות יריות אנרגיה, מכוונות לכיוון הנכון, שמחסלות מיד את עיקר האויבים) ונועדה לא להעמיד אותך בקושי: בסופו של דבר, כנראה שההיבט הזה הוא שמקטין את הפוטנציאל של כותר אשר , מול מכניקה עמוקה ורב-גונית יותר, זה היה באמת משכנע את כולם וללא שמץ של היסוס.

ההתמקדות היא אפוא לא בזה, אלא בחקירה: המפה של מיראלנד לא ענקית ואפשר לבקר בה בכל זמן קצר יחסית, במיוחד אם החלטתם לשכור אופניים (כן), אבל היכולת לצוף באוויר (מקושרת לאחד הבגדים הראשונים נעילה על ידי Nikki) בשילוב עם האנכיות של אזורים מסוימים ועם מכניקת איסוף המשאבים (כמו גם השימוש האפשרי במצלמה, שהופכת בהדרגה עשירה יותר בפונקציונליות), הם שומרים על העניין בחיים.

גם במצבים אלו ניכרת הגזירה הניידת של מערכות האינטראקציה, יחד עם שימוש בטכנולוגיות מעט מתוארכות לאנימציות, אך הסגנון הגרפי ומעל לכל תשומת הלב שנראה שהמפתחים הקדישו לכל פרט ופרט בעולם. של המשחק לעשות הבדל עצום,הופכים את המשחק למהנה ושובה לבשאם לא כן היינו שופטים הרבה יותר בחומרה.

הרעיון של הבגדים השונים שניתן לפתוח וליצור הודות לחומרים המתקבלים מסביב, איסוף צמחים ופירות או עצירה לטפח את החיות החמודות שמסתובבות בנוף, לאסוף כמה חרקים ברשת או לדוג על גדות נהר, הוא בהחלט מנצח ולא יצליח לרגש סוג מסוים של משתמשים, על אחת כמה וכמה בעת צפייהזהירות יוצאת דופן ביצירת כל בגד.

במובן הזה, לא חסרות התייחסויות לעולם משחקי ההלבשה, כפי שניתן היה לצפות מהסדרה, וגם כאן האבולוציה נראית מאוד ברורה, ומאפשרתההרכב החופשי של תלבושת עבור ניקיעל בסיס החלקים הזמינים, לפעמים במטרה להגיב לקנונים מסוימים כדי להתגבר על אתגר סגנוני כלשהו: היבט מעניין באמת, אם כי נותר מעט בשולי החוויה.

יסודות הגאצ'ה ומיקרוטרנסאקציות

בתור משחק חופשי מזרחי טוב, ל-Infinity Nikki יש מבנה כזהכולל אלמנטים של גאצ'ה ומיקרוטרנזקציות, אבל חשוב להדגיש שחומות התשלום הן מאוד מתונות (אתה נדרש לבצע קצת שחיקה רק לקראת סוף הפרק השני) ובאופן כללי, אפשר לשחק בחינם ולחקור את התוכן של את המשחק בלי להוציא כלום.

במקרה של כותר Papergames, החילופים לא נוגעים לנשק או שריון, אלא לבגדים ואביזרים. ישנם סוגים שונים של מטבעות וניתן לרכוש בו את היקר ביותר, ה- Stellariteחבילות שמגיעות עד 99.99 אירווגם משמש כדי לפתוח תלבושות יקרות במיוחד: יש זוג שעלותם עד 2980 סטלריטים, בסביבות 50 אירו. לבסוף, יש את "מערכת הרחמים" הקלאסית כיום, אשר מונעת את התסכול הקשור בחילוץ של חפצים כפולים.

המימוש הטכני, בין סגנון לטעויות נעורים

Infinity Nikki רק ערך את הופעת הבכורה שלו, ובהיותו משחק חופשי למשחק, זהו רק תחילתו של מסע ארוך בו כותר ה-Papergames יועשר וישופר בכל היבט, גם ומעל לכל על בסיס המשתמש מָשׁוֹב.עם זאת, ישנם כמה חסרונות בולטים באמת, כגון חוסר היכולת להפוך את הציר האנכי לשליטה במצלמה או מצב של 60 פריימים לשנייה ב-PS5.

זה מוסיף לזהניהול ממשק כאוטי לחלוטין, שצריך לעצב מחדש למטרות שימושיות: לא ניתן לכפתור להפעיל פונקציה מסוימת אבל אז יש צורך ללחוץ על אחר כדי לסגור אותה, או שאישור פעולה יוקצה לפעמים ללחצן אחד ולפעמים ל אחר, או אפילו הניווט הזה בין התפריטים נתקל בשיהוקים תכופים, לסירוגין ב-d-pad ומקלות אנלוגיים באופן מבלבל.

למרבה המזל, הסגנון שכבר הזכרנו והתשומת הלב הרבה לפרטים עושים את ההבדל, תרתי משמע:לא לעתים קרובות אתה זוכה להסתובב בעולם כל כך יפה ומעוצב בטוב טעם, וזה מפתיע איך השזירה של מכניקה פשוטה כל כך מצליחה לשמור על המערכת מעניינת ואטרקטיבית, במיוחד מבלי שהמפתחים פנו להצללת cel. חלק גדול מהקרדיט, בכל מקרה, מגיע למערכת התאורה המעוררת, המייפה כל הצצה לנוף כחלק ממחזור יום/לילה אולי קצת נמהר אבל ראוי להערכה.

ואז הם שםהמוזיקה, לעתים נדירות כל כך נוכחת וגיבורה: שירים נוגעים ומעוררי רגשות, שיכולים לסמוך על הפתיחה המרגשת ששרה ג'סי ג'יי ועל התווים של שיר יוצא דופן באמת כמו "Find my way in the sky", המלווה רצף משחק מסוים ומעלה משמעותית את הרף של אמנותית מגזר שלמעשה לבדו תומך בכל משקלו של הפרויקט, שבמובנים רבים עדיין לא בשל אבל בהחלט בולט ומבטיח.

מסקנות

Infinity Nikki מציגה את עצמה כמגשמת חלומות המשחקים של כל ילדה קטנה, אבל היא מבצעת את עבודתה בצורה כל כך מבריקה ונלהבת שהיא מתגברת על הגבולות שמכתיב מטרה כזו, ובכך מצליחה לרגש את כל מי שאין לו. לב קשה כמו אבן. המגבלות של פרויקט שנולד במובייל נתפסות בבירור, אין ספק, ויידרש דרך ארוכה של שיפורים ואופטימיזציות כדי להגיע ליעדו, אבל אם זו ההתחלה אז יש ממה להתלהב.