Disgaea 1 Complete, הסקירה

השחרור שלDisgaea 5 Completeהיווה קרש קפיצה חדש לזכיינית Atlus, שלמרות שנמשכה יותר מעשר שנים, תמיד זכתה להערכה רק על ידי נישה צרה של שחקנים, חובבי משחקי תפקידים אסטרטגיים ומעל לכל, של אנימציה והומור יפני. עם המהדורה השלמה,אטלוסלכן אימצה גם את משתמשי Switch ודור חדש לגמרי של שחקנים שאולי עדיין לא גילו את הרב-יקום המטורף שלDisgaea. הזדמנות מפתה, אם כן, להתנסות ולהציע למעריצים חדשים של הסדרה את ההזדמנות לגלות איך הכל התחיל עם גרסה מלאה של הפרק הראשון ממש מ-2003: למעשה, בזמן שהוא שוחרר ב-פלייסטיישן 2לאחר מכן יומר במהלך השנים גם למערכות כגון PSP, Nintendo DS ולאחרונה PC. הבעיה, למעשה, היא שהגרסה השלמה הזו היא רק עוד המרה.

סיפורם של להרל ואטנה

Disgaea היה הפרק הראשון בסדרת האסטרטגיה החתימהניפון איצ'י- שבכל מקרה התחיל בעצם ב-La Pucelle: Tactics המצחיק בפלייסטיישן - להציג כמה דמויות שלימים יהפכו לניצבים, דמויות משנה ואנטגוניסטים. הסיפור סובב סביב הנסיךלהארל, יורש כס המלכות של העולם התחתון, מימד שבו שדים מוזרים נאבקים לתפוס את מקומו של השליט לשעבר, קריצ'בסקוי. להארל מתעורר משינה ארוכה בתרחיש עוין ומחליט לקחת את העניינים לידיים ולהביס כל יריב כדי להחזיר לו את מקומו הראוי. עוזר לו צבא של פינגווינים שטניים, הפריני, אבל גם שטן עושה בלגן,אטנה, ומלאך נאיבי שנשלח לרגל אחרי להארל, פלון. זהו שילוש שכפי שאמרנו תופס מקום מיוחד בלבם של מעריצי הסדרה, אבל האינטראקציות האבסורדיות ביניהן הן נקודת המשען של הסיפור, רצף של פרקים מטורפים וחסרי הגיון שרק מתיימרים לבדר את השחקן בלי חקר משמעויות מטפיזיות עמוקות.

ב-Disgaea אפשר לצחוק בקול, אבל הסיפור הוא היבט משני בהחלט ואפילו הקמפיין הנוסף, שהוצג באחת ההמרות הקודמות והוצג כאן במלואו, הוא רק תירוץ לשחרר סדרה חדשה של משימות שהולכות ומסתבכות. כותרתאופנת אטנה, מסע פרסום זה נפתח ברגע שאתה מסיים את המשחק ובעצם מספר את אותו הסיפור, שוב ושוב, אבל מנקודת המבט של אטנה. מלבד זאת, למרבה הצער, המהדורה המלאה הנוכחית של Disgaea אינה כוללת תוכן חדש אחר ואפילו הדמויות הנוספות המגיעות ישירות מהפרקים האחרים, כמו Plenair וזטה, יושמו ללא נקודות סיפוריות או משימות המצדיקות את נוכחותן ב פרק זה: הם פתוחים דרך ה-אסיפה אפלהומתווספים לצבאו של להארל ללא הרבה טקסים, יתר על כן מסווגים כ"מפלצות" ולכן ניתנים להתאמה אישית מוגבלת.

משחק מלפני חמש עשרה שנה

אחד המאפיינים העיקריים של Disgaea כסדרה, למעשה, הוא החופש שהיא מעניקה לשחקן בניהול המיקרו של צבא הגיבורים, המפלצות, הפריקים ושאר יצורי העולם האחר שלו. אב הזיכיון חנך את מסורת ההתגלמות של יחידות, שמגיעות ל-רמה 9999והם מספקים מכות בשווי מיליארדי נזקים: להסביר כל פרט זה כמעט בלתי אפשרי, אבל המשחק הוא מהומה אמיתית של סטטיסטיקות, מספרים ופרמטרים שאתה צריך ללמוד להכיר ולהבין. ניקח לדוגמא את העולמות הכלולים באובייקטים: משימות פרוצדורליות המאפשרות לך לשדרג נשק וציוד כמעט אינסופי, מה שמבטיח אורך חיים שיש למעטים אסטרטגיים אחרים.Disgaeaזהו למעשה משחק תפקידים טקטי קשה וטהור; השחקן שולט ישירות ב-Laharl רק בטירה שלו, שם הוא יכול ליצור אינטראקציה עם הנבדקים שלו המציעים שירותים שונים כמו חנויות, נקודות כיבוד וכדומה.

פורטל מאפשר לנו לבצע את המשימות החדשות של הקמפיין, המחולקות בצורה נוחה לפרקים כמו מעין קריקטורה, בעוד NPC אחר גורם לנו לאחד מחדש את האמור לעילאסיפה אפלה, כלומר ועדת שדים שתצטרך להחליט אם להיענות לבקשותינו או לא: במקרים אלו עשוי להועיל לשחד את חברי האסיפה או להרביץ להם כדי לשכנע אותם להצביע בעדנו, ובכך לפתוח פונקציות ובונוסים חדשים. THEלְחִימָהלכן הם מתרחשים במפות איזומטריות והשחקן, לאחר שהיחידות שלו נפרסו, יכול להזיז אותן אחת אחת במהלך תורו. אולם בניגוד למשחקים אסטרטגיים רבים אחרים, במקרה זה ניתן לבחור אם היחידות הבודדות יפעלו מיד או לחכות עד סוף התור, אולי במטרה להפעיל התקפות משולבות הרסניות הכוללות מספר דמויות. כל תנועה וכל פעולה מבוססים על הפרמטרים של היחידות הבודדות: יכולת תנועה גבוהה מאפשרת לנוע בחללים גדולים יותר ואפילו כלי נשק משנים טווח ואזור השפעה בהתאם לסוג, שלא לדבר על כך שהם מעניקים יכולות מיוחדות ומתקפות מוזרות.

כל זה, על הנייר, עשוי להיראות מהנה ומזמין, ולמעשה הוא כן, אבל הוא גם די ארכאי ומסורבל: הפרקים האחרונים של Disgaea, כמו Disgaea 5 Complete, זכו להרבה מודרניזציה והשתפרו כמה דינמיקת משחק שהייתה פעם חדשנית אבל היום הרבה פחות. המערכת שלפאנל גיאוגרפיהיא דוגמה ברורה: נחנך על ידי Disgaea 1, הוא בעצם מאלץ את השחקן לשים לב לשדה הקרב אם הוא מושפע על ידיסמל גיאוגרפיאשר משנים את צבעי הלוחות, משייכים יתרונות וחסרונות שניתן לתמרן על ידי הזזה או הסרה של הסמלים עצמם, אולי מפעילים תגובות שרשרת הרסניות שיכולות להשפיע הן על יחידות האויב והן בעלות הברית. מקורי ככל שיהיה, התכונה המורכבת הזו תוקנה ותוקנה במהלך השנים, בעוד שכאן היא עדיין נראית קצת לא בוגרת מדי.

כי בסופו של דבר הבעיה עם Disgaea 1 Complete היא בדיוק זו: למרות היותו כותר עדיין תקף, הוא עדיין נשאר משחק משנת 2003אטלוסהוא פשוט נארז מחדש מבלי לבצע שינויים או מודרניזציה, למעט בהיבט הטכני בלבד. המשחק נשאר כמעט זהה לגלגול המחשב האחרון - שבעצמו היה המרה נוספת - והמפתח פשוט החליף את הספרייטים הישנים עם מקבילים ברזולוציה גבוהה שמציגים אנימציות ופרטים עדכניים. עם זאת, מדובר ברסטיילינג שמצליח רק בחלקו, כי הוא מעניין אותם בלבדשֵׁדוֹן, כמה איורים ותפריטים, אבל לא הרוב המכריע של מפות ומרקמים קשורים, המעוגנים למקורות הפלייסטיישן 2 שלהם. העבודה שבוצעה היא גם די שטחית, בהתחשב בכך ששמנו לב לכמה ספרייטים ישנים או אפקטים של חלקיקים גרעיניים בערימה. למרבה המזל זה Disgaea 1לְהַשְׁלִיםלפחות בצד הסאונד, בהתחשב בכך שאפשר לקבוע את המסלול היפני כדי לשמוע את השחקנים הקוליים המקוריים צועקים בסצנות היותר קומיות.

מסקנות

Disgaea 1 Complete התברר כהמרה עצלנית למדי שיש בה מעט מאוד של Complete, בהתחשב בכך שהיא בעצם לא כוללת שום DLC או תוכן נוסף ראוי לציון, בהשוואה לטרנספוזיציות קודמות. במובן הזה, הסיומת הרבה יותר מוצדקת במקרה של Disgaea 5, ואפילו המסגרת הטכנית לא בדיוק זועקת נס: הספרייטים החדשים יפים ומודרניים, אבל כל השאר לא. ומעל לכל זה המשחק שמרגיש כל חמש עשרה שנותיו. אחרי ששיחקתם ב-Disgaea 5 Complete, קשה לחזור למשחק המקורי בלי להרגיש כבדות מסוימת, אבל אם אתם נלהבים מהזיכיון ומעולם לא שיחקתם ב-Disgaea הראשון, זו בהחלט רכישה ששווה לקחת בחשבון.