אלן ווייק 2, הביקורת על סרט ההמשך בעל גוון האימה המבטא את כל הטוב של Remedy

13 שנים חלפו מאז אלן ווייק הראשון: תקופה שיכולה להיראות כמו נצח בשוק, משחק הווידאו, שנוטה לשנות צורות, רעיונות, הרגלים בפרקי זמן קצרים מאוד.

ב-13 השנים הללו כמעט הכל קרה: עברו 3 דורות של קונסולות, המחשב עבר האצה מטורפת בתחום הטכנולוגי, בתי תוכנה רבים נסגרו ועוד כמה פתחו את עצמם למיזוגים ורכישות, משחקי סלולר עברו עליות ומורדות מסחררות והקהל המסורתי יותר הזדקן ללא הרף. ובקלות נוכל לפתוח פרק נפרד לגבי ביקורת ומשפיעים.

אבל מה שהכי מעניין בשלב הזה הואאיך רמדי השתנתה בכל השנים הללו. מכיוון שבין אלן ווייק הראשון לסרט ההמשך הזה, הצוות הפיני עבד ואז פרסם את Quantum Break, Control ואת מסע הפרסום לשחקן יחיד של CrossfireX (במציאות יהיה גם כותר iOS, אבל לא משנה), תוך שינוי מהותי של דרכי הפעולה שלו. מנסה, לפעמים בצורה מגושמת, להסתגל לשוק המשתנה הזה.

מדוע אלן ווייק 2 מגיע היום הוא נושא שבו אותו צוות מצא את עצמו דן בחודשים האחרונים, אבל ברור שב-13 שנים מה ואיך צריך להיות סרט ההמשך הזה השתנה במוחם של יוצריו וכפי שהיה כבר אמרתי במקרה במפגש קודם עם המשחק, לוקח רק כמה שעות כדי להבין עד כמה העבודה הזו מייצגת את סך המאפיינים המיוחדים של המפתח; מעין צירוף אידיאלי של כל מה ש-Remedy הצליחה להביא למסכים עד היום.

אלן ווייק 2 היא חוויה שבהחלט תגרום לדיון, שכנראה יהיה מפלג בפסק הדין ואשר ישאיר חותם בל יימחה על מי שישחק בו ואולי גם בשוק המגוון הזה. כדי להבין מדוע הגענו למסקנה זו יש צורך לקרוא את שאר הסקירה שלנו על Alan Wake 2, אך לפני שנשאיר אתכם לטקסט, אנו מזכירים לכם שהעבודה של Remedy תהיה זמינה החל מה-27 באוקטובר 2023 במחשב האישי (בלעדי ב-Epic Games Store), ב-PlayStation 5 ו-Xbox Series ניסינו את זה בעיקר במחשבים, וגם הקדשנו כמה שעות לגרסת ה-PS5 כדי להציע לכם כמה שיקולים נוספים לגבי גרסאות הקונסולה.

הסיפור: כשהכל מושלם

לדבר על הסיפור של אלן ווייק 2 תוך הימנעות זהירה מספוילרים זה בעצם להכריח את עצמך לא לכתוב על הסיפור של אלן ווייק 2. לכן ננסה לספר לך מה מקיף את הנרטיב של המשחק הזה ומעל לכל, מה אתה יכול לצפות מהאלמנט שמייצג ללא ספקהנקודה הגבוהה ביותר של ההפקה כולה.

קודם כל, חיוני להדגיש כיצד סרט ההמשך הזה סוטה באופן דרסטי ובעיקר לכיוון מותחן האימה:Alan Wake 2 הוא משחק מטריד, מטריד, מלא רעשים והצעות המעוררות אימה; כותרת שמנסה בכל דרך לעורר תחושת דיכוי אצל העומדים מולה ובחלק ניכר מהזמן להתבונן בה. אנחנו לא משתמשים במונח התבוננות במקרה מכיוון שחלק ניכר מההמשך מורכב מרצפים נרטיביים ומשקפיים שבהם לשחקן לא יישאר מה לעשות מלבד להסתכל ולקיים אינטראקציה עם האלמנטים על המסך, להקשיב להרהורים המנטליים של גיבוריו.

זה ללא ספק משחק שלא מתאים לבעלי לב חלש, אימה שמפחידה ועושה זאת בדרכים סתמיות, גורמת לנו להרגיש לפעמים כמו שני גיבוריה שחולקים את הסצנה בצורה מופתית, ולפעמים כמו הצופים הכי קנאים שלהם. סאגה אנדרסון במיוחד, סוכנת ה-FBI, לא גורמת לך בשום אופן להצטער על שעות המשחק שנלקחו מאלן ווייק, דמות המשנה האחרת, אבל לא ייקח לך יותר מכמה רגעים להיחטף על ידי ים דמויות אחרות מסביבך, שבהן נבנים הסיפורים של ברייט פולס וניו יורק הפיקטיבית והאפלה שבה כלוא הגיבור שנותן את שמו למשחק. אנחנו מצטערים שאנחנו לא יכולים לספר לך יותר, אבל היינו מטורפים לקלקל לך את מה שזה בהחלטהמרכיב הטוב ביותר של אלן ווייק 2: הסיפור שלו.

בין סרטים לשכבות-על

כפי שאמרנו בתחילת המאמר, אלן ווייק 2 הוא במובן מסוים נקודת המפגש האידיאלית של ההפקות הקודמות של הצוות הפיני, ומבחינת הנרטיב, זה בדיוק באמצע הדרך בין Quantum Break ו-Control:המשחק כולו עושה שימוש מוגזם, לרוב כמעט מכריע, ברצפים שצולמו ומשחקים עם שחקנים אמיתייםשקוטעים את הפעולה ומאלצים אותנו לצפות בצילומים קלאסיים. כמובן, הכל יותר אורגני ומעל הכל משולב טוב יותר (כמו גם קצר יותר) ממה שקרה ב-Quantum Break, אבל זו התמצית.

המקום שבו הכותרת באמת זוהרת ומדהימה הוא במכניקה של החפיפות בין סצנות משחק, סצנות חיות וקטעים אחרים במשחק ש-Remedy התנסתה ב-Control ואשר ב-Alan Wake 2 הופכים להיות התו האסתטי והאמנותי המכונן של העבודה כולה. יש רצפים קטנים מאוד שמופיעים פתאום, מעוררים לא מעט הפחדות, שלבי חקירה שבהם הגדרות מרובות חופפות כדי לשחזר בצורה מעולה את הרעיון של נקודות המגע בין המציאויות המעורבות השונות, ויש את המעבר המתמיד בין החיים שלבי פעולה ומשחק שיכולים להיחשב לאבולוציה הבאה של הסגנון הנרטיבי שהציג Naughty Dog עם Uncharted.

אִמָאאלן ווייק 2 הוא גם האפתיאוזה של מטא נרטיב, נקודת ההתייחסות החדשה לשבירת החומה הרביעית, משחק בעל עלילה מורכבת, מרובדת, כמעט סבוכה, שתשאיר אתכם מושעים בחיפוש אחר משמעות, להבנת הסאבטקסט שלו, עד לשורות האחרונות ממש.

אמנם ממש לא מחייב אותך לשחק את הפרק המקורי, אלן ווייק 2 מסוגל בו-זמנית לפתור ולא לפתור את מה שקרה בפרקוול, להקניט שחקנים שמכירים היטב את עבודת הקבוצה (יש הרבה התייחסויות לבקרה, אבל לחפור עמוק יותר לא יהיה בלתי אפשרי לראות קישורים ענקיים גם עם מקס פיין ואפילו Quantum Break) ומעוררת מאוד גם את אלה שייגשו ל-Remedy עם התואר הזה.

היכולת הנרטיבית שהשיגו סם לייק ושותפיו נמצאת כעת על גבול האוונגרד וכנראה ניתן יהיה לדון לאורך זמן עד כמה מכל זה מתאים למשחק וידאו ולא לסדרה או לסרט , בדיוק כפי שהוויכוח יכול להיות חסר רחמים על כמה מהסיפור הזה באמת מקושר ונתמך על ידי שפת משחקי וידאו, אבל אנחנו אגיד לך מיד,אי אפשר יהיה להישאר אדיש למה שאלן ווייק 2 מספר על המסך, לעתים קרובות בדרכים מפתיעות באמת.

מה זה אלן ווייק 2 ספציפית?

אם היינו יכולים לכתוב עוד אינספור פסקאות של שבח לסיפור, דווקא כשעוסקים במשחקיות של אלן ווייק 2, הנושאים הופכים לבעייתיים וניתנים לוויכוח הרבה יותר. כבר בתקופות תמימות העלינו ספקות לגבי מרכיב הפעולה ולצערנו, עלינו להודות שלא כל כך טעינו.

עם זאת, נתחיל בהגדרת ז'אנר היצירה החדשה של רמדי.אלן ווייק 2 הוא, כמו הפריקוול שלו, הרפתקת פעולה עם נוף מגוף שלישיוברור, התמקדות גדולה בנרטיב. אבל יחד עם זאת זו גם אימת הישרדות מהטהורה ביותר, עם מעט מאוד תחמושת, קרבות עזים מאוד שבהם קל בינוני למות ברמת הקושי הגבוהה ביותר (ותקלל הרבה בגלל המחסומים והצלות נדירות מאוד ) ויש הרבה טרור בכל פינה. אולם הפעם שני הגיבורים מביאים עימם שתי הגדרות שונות, נפרדות לחלוטין, כמו גם קומץ מכניקות מוזרות לכל אחת מדמויות המשנה. בעצםזה ממש לא עולם פתוח, אלא מעין מפה פתוחה: הסיקוונסים בכיכובו של אלן ווייק מתרחשים ברובם בסביבה דמוית ניו יורק בגוון כהה שנוכל לחקור די בחופשיות עד אז להיכנס לקומץ של סביבות פנימיות, שחלקן דורשות טעינה.

הקטעים המוקדשים לסאגה אנדרסון במקום מתפתחים באמצעות שלושה תרחישים שונים שניתן להגיע אליהם, גם במקרה זה בחופש מתון, על ידי נסיעה במכונית המאפשרת להסתיר את הטעינה.

מעבר בין דמויות אפשרי ולפי שיקול דעתו של השחקן, אך רק לאחר שהתמודדו עם הפרקים הראשונים שמכבדים את הסדר שקבע רמדי ורק על ידי גישה למקלטים מיוחדים הממוקמים בדרך כלל מחוץ לאזורים הנוגעים למשימות. שיהיה ברור, בשלבים החופשיים והפתוחים יותר נוכל ללכת לסביבות הללו כדי לעבור מסאגה לאלן, אבל ברגע שהתחיל אקט נרטיבי, נצטרך להשלים אותו לפני שנוכל לעשות שינוי.

האלמנט המעניין ביותר הוא ללא ספק היכולת של Remedy ליצורנרטיב שהוא רק לפעמים ליניארימסוגל להצדיק את חופש הגישה הזה מבלי לוותר בשום אופן על הבנת הטקסט. וברור שכל האפילוג הארוך מאוד יאלץ אותנו לפעול לפי הסדר שהוטל על ידי היזם בהתחשב בכך שהמעבר בין שתי דמויות המשנה מתאפשר, בפועל, רק בשלב המרכזי של העלילה.

המשחקיות: כשלא הכל משכנע

לאחר שהסרת את החלק החיוני הזה של מה לצפות מאלן ווייק 2חיוני להדגיש את מגבלות המשחק שלושהוא, לדעתנו, קורבן לשני ליקויים חשובים. קודם כל, וכאן הדיון מקושר לוויכוח כללי יותר על הדיכוטומיה בין סיפור למשחק במשחקי הווידאו המודרניים ביותר, במצבים רבים נראה שהאינטראקציות של הכותר, המכניקה שלו, לא ממש עומדות לשירות של הנרטיב, אבל האם יש יותר מכל דבר אחר כדי למלא את החלל בין שני רגעי קריינות. ומילוי זה, למרבה הצער, חסר מגוון מנקודות מבט רבות.

תְשׁוּמַת לֵב,אנחנו לא מתכוונים לומר שאלן ווייק 2 הוא משחק משעמםאו לא מאוד מגוונים בדימויו, אבל הבעיות נעוצות דווקא במבנים שבבסיס האינטראקטיביות שלו. משהו לא מאוד שונה ממה שקרה עם אלן ווייק הראשון.

האויבים אינם מגוונים במיוחדואפילו המפגשים עם הבוסים, שמגדירים לעתים קרובות את סופו של מעשה סיפורי, בולטים יותר לדרך שאנו נאלצים ללכת אליה כדי להגיע אליהם, כל כך מדהימים מבחינת בימוי וקריינות, מאשר עבור הקרב בפועל מעוגן בדינמיקה הכללית של לא לתת ליריב להגיע אלינו כדי לא לסבול את זריקת הקלוז-אפ שלו, ובמקביל מתחמק ממעט מאוד הכדורים שמסוגלים לירות מרחוק.

ניתן לומר את אותו הדבר על כלי הנשק שאמנם מובחנים בחלקם בין שני הגיבורים, אך הם מעטים ובאמת בסיסיים מבחינת אפשרויות האש, אך באופן כללי יותר.דווקא מגוון ההתנגשויות מפתיע באופן שלילי, במיוחד בקטעים המתייחסים לסאגה שלעיתים קרובות חולקים גם את אותה מסגרת יער.

הדואליזם של הפנס להחלשת ה"שריון" האפל של היריבים והירי בנשק חם הופך לפעולה שחוזרת על עצמה תוך זמן קצר מאחר וחסרה התקדמות מהותית. היזהר אמנם כי לא הכל שלילי: למשלכל אותם Metroidvania מכנייםש-Remedy הצליחה לשלוט בצורה כל כך מומחית עם Control, נוכחים כאן אם כי בגרסה מוגבלת ביותר, ועוזרת לשפר חקר שעבור אחוזים נכבדים מהמשחק הוא אופציונלי לחלוטין, אבל גם מאוד מספק. לעתים קרובות יקרה שתחזור על עקבותייך לפתיחת שערים ודלתות שהיו סגורות בתחילה ובכך תעבוד על פריטי האספנות הרבים המייצגים את היעדים המשניים של אלן ווייק 2 ואשר מאפשרים לך להאריך משמעותית את השעות הדרושות להשלמתו ב-100%.

ואנחנו מבטיחים שזה לא ייקח הרבה זמן:למעשה, לקח לנו 22 שעות להגיע לקרדיטים הסופיים, מותיר מאחור כמה אזורים שלא נחקרו ואפילו כמה כלי נשק שלא נאספו.

בין מקומות נפשיים למכונות כתיבה

גם לסאגה אנדרסון וגם לאלן ווייק, בעולמם הרחוק והאפל, יש מכניקה המאפיינת את הקטעים שלהם ומאפשרת התקדמות נכונה של הנרטיב ולכן של המשימות.לסוכן ה-FBI יש את המקום הנפשי, מעין מחקר אישי שבו נוכל לעשות סדר ברמזים ואינטואיציות ולפרופיל את דמויות המפתח איתן נוכל לקיים אינטראקציה. כל אלמנט "נאסף" בשטח על ידי התבוננות וניתוח הסביבה, ומבחינה קונספטואלית הוא יכול להפוך את הקטעים עם סאגה לכמעט שלבי חקירה אלמלא העובדה שבמונחים קונקרטיים אין שום דבר שבאמת דורש שימוש של חומר המוח. בסופו של דבר, מדובר בצילום תמונות והערות והצבתם על קיר גדול, ללא כל סוג של פאזל או אלמנט דדוקטיבי: הדבר היחיד שצריך להקפיד עליו הוא הקוהרנטיות של העמדה. ההשפעה שיש לך אחרי מספר שעות של משחק היא שבמציאות כל זה הוא רק תחבולה "להכריח" את השחקן להקשיב לדקה אחר דקה של פטפוט סאגה בינו לבין עצמו, לפני שיש לו את המטרה החדשה להשיג במהלך המשימה .

עם אלן ווייק במקום זאת תהיה לנו גישה לחדר העבודה של הסופראשר, במעט מאוד מילים, מאפשר לך לשנות כמה הגדרות ספציפיות לפי רעיונות נרטיביים: זה כאילו הגיבור יכול לשכתב את האירועים שקרו במרחב הזה לפי כמה הדים של ההיסטוריה שנאספו על ידי חקר הסביבה. הדינמיקה באמת מאוד מעניינת, ראשית כי יש לה השלכות ישירות יותר על המשחק ממה שקורה עם סאגה, ושנית כי היא נוצרת בצורה יוצאת דופן מבחינה טכנית. עם זאת, מלבד התחלה ממש מתפצפצת, ה"שכתוב" הזה מצטמצם במהירות לעומק וגיוון ובקטעים המתקדמים יותר נראה, גם במקרה זה, כאמצעי פשוט להעביר את הנרטיב קדימה, די מטרה בפני עצמה ואשר עושה זאת. לא דורש סיעור מוחות אמיתי.

בהחלט מעניין יותר הואשימוש במכניקה ללכידה והפקדת אורשהוא תמיד חלק מהקטעים של Alan Wake, ואשר בהקשרים מסוימים מתורגם לחידות סביבתיות אמיתיות שיש להתגבר עליהן כדי לגשת לרצפים המתקדמים יותר של המשימות או האזורים המלאים בפריטי אספנות.

הטכניקה: כשהמצוינות היא בבית

נצא עם הכרזה עוצמתית באמת:Alan Wake 2 הוא הטוב ביותר שאתה יכול לראות היום במחשב. ואנחנו מאתגרים אותך להפריך את מה שאמרנו זה עתה ברגע שאתה קולט את התואר.
זה נכון:דרישות המערכת מוטות כלפי מעלה בצורה מפחידה, במיוחד כשאתה רוצה להפיק את המרב מ-Ray Tracing, שבכותרת ה-Remedy החדשה הזו, נלקח לגבולות הקיצונים ביותר שלו בין Path Tracing ו-Ray Reconstruction. עם תוצאות יוצאות דופן באמת לכל דבר הנוגע לאמינות של תרחישים חיצוניים ופנימיים כאחד. יהיו אינספור פעמים כאשראתה תהיה המום מאפקטי האור, הצבעים, ההשתקפויות, לתוצאה הגובלת בפוטוריאליזם עבור כמה השקפות סביבתיות. זה מדהים לחלוטין לחשוב שכל זה הושג עם מנוע קנייני, Northlight, בשימוש בלעדי על ידי Remedy.

עם זאת, יש חיסרון שהוא כנראה תוצאה של ירי גבוה מדי עם צוות שבסופו של דבר נשאר ממש קטן:הנוכחות המסיבית של חרקים ולכלוך מסוגים שונים. החפצים הגרפיים וסדרה שלמה של בעיות יציבות וקוהרנטיות של אפקטי התאורה מתחילות להופיע ברגע שפועלים ברמות המתקדמות ביותר של DLSS ו-FSR, לפחות בתצורת הבדיקה שלנו (AMD Ryzen 7700X ו-NVIDIA GeForce RTX 4080) ונתקלנו בבאגים פעמים רבות שחסמו ומנעו את המשך נכון של המשימות. למרבה המזל, הכל תמיד נפתר על ידי טעינה מחדש של השמירה האחרונה או הפעלה מחדש של המשחק, אך חשוב לציין בשלב זה כי אלן ווייק 2 כנראה יגיע לאופטימיזציה וליציבות המושלמת שלו רק 2-3 שבועות לאחר ההשקה, כאשר Remedy זרקו את התיקונים המתקינים הראשונים יצאו.

עם זאת, לא חווינו בעיות אופטימיזציה וקצב פריימים: ברור שתצורת הבדיקה שלנו גובה את שלה מכיוון שהיא מאוד מתקדמת, אבל עדיין נחמד לראות כותר בגודל כזה שרץ ב-1440p ללא שום פשרות על חזית גרפיקה הרבה מעל של 60 FPS עם DLSS 3 ו- Frame Generation.

הערת הכשרון גם בחזית האודיו: בין האפקטים הקוליים, הדיבוב האנגלי הנהדר, שימוש מסיבי במוזיקה מושרת - כמה מהם משולבים ברצפי סיפור שיהפכו לנקודת התייחסות לעתיד המדיום, אנו נושאים בטוחים - ומפחידים ברקע,Alan Wake 2 הוא באמת תענוג להאזנה.

חבל רק על הכתוביות האיטלקיותשלמרות הצגת לוקליזציה מושלמת מנקודת מבט אורתוגרפית ותחבירית, סובלים בזמן כתיבת סקירה זו מבעיות תזמון ומראה מסך חמורות ביותר, אשר, יותר מפעם אחת, גרמו לנו להישען על השימוש בטקסטים באנגלית מכיוון שהיה ממש קשה לעקוב אחר הדיאלוגים. Remedy הבטיחה לנו שהבעיה הזו תיפתר בעתיד, אבל אנחנו מרגישים מחויבים להזהיר את מי שרוכש את המשחק בהשקה.

רשמים טכניים מגרסת ה-PS5

למרות שרק לכמה שעות,הייתה לנו גם הזדמנות לנסות את Alan Wake 2 ב-PS5. בימים האחרונים Remedy Entertainment דיברה במספר הזדמנויות על האופן שבו גרסאות הקונסולות של המשחק עברו אופטימיזציה טובה, ובעצם מתחשק לנו לאשר את דבריהם, בהתחשב בכך ששני המצבים הגרפיים הזמינים נראים יציבים ועקביים.

בניגוד לכותרים אחרים, Alan Wake 2 מאפשר לך לעבור ממצב איכות למצב ביצועים בכל עת, מבלי שתצטרך להפעיל מחדש את האפליקציה או לחזור לתפריט הראשי, וזה מאפשר לך לקבל מושג די מדויק כיצד שני אלה אפשרויות פועלות, שסביר להניח שמשתמשות ברזולוציה מקורית של 1440p ו-1080p, בהתאמה.

חפצי שחזור ניכרים בשני המקרים, אם כי טשטוש תנועה נוטה לטשטש קצוות במהלך רצפים נעים. באותו אופן, אפקטים מסוימים מראים אפשרות של טעויות מסוימות, למשל השתקפות חלל המסך ש"נספג מחדש" עם תנועת הנוף, או מקורות אור ספציפיים שיוצרים הילות בלתי צפויות, או אפילו צללים שאינם מוקרנים כראוי. המשטחים.

הפגמים והתקלות האסתטיים הרבים שניתן לראות בגרפיקה של Alan Wake 2 מחזירים את הרעיון של הפקה שאולי הייתה צריכה קצת יותר זמן לגימור הסופי. עם זאת, לא מדובר בבעיות דרמטיות ואנו מתארים לעצמנו שהן ייפתרו כבר עם העדכונים הראשונים של Remedy Entertainment, בעוד שבחזית קצב הפריימים יש מעט מאוד על מה להתלונן.

שני המצבים הגרפיים שהוזכרו לעיל מסוגלים למעשה להגיע ולתחזק את היעדים המתאימים שלהם של פריימים לשנייה, תוך שהם נותנים את הרעיון של גישה דינמית לרזולוציה שברגעים הנרגשים ביותר לוקחת קצת יד, והופכת לאגרסיבית למדי. , כפי שנראה שהם מציעים למשל חלקיקים כאשר מקרינים אלומת אור מוגברת על אויבים כדי להפוך אותם לפגיעים לקליעים שלנו.

קצב הפריימים אינו מושלם וסלעי, בואו נהיה ברורים: בהתחשב בכך ש-60 FPS מאוששים גם ב-Alan Wake 2 כנעים יותר מ-30, כמעט תמיד שיחקנו במצב ביצועים, אבל יש רגעים שבהם גם נפילות מתרחשות משמעותית. למרבה המזל, הטעויות הללו בסופו של דבר תופסות את המושב האחורי אל מה שקורה על המסך, למלוא היתרון של נזילות החוויה, שלפיכך אף פעם לא מרגישה עצומה.
למטה תמצאו גלריה עם קומץ תמונות שצולמו עם גרסת הפלייסטיישן 5 של המשחק.

מסקנות

אנחנו בטוחים בזה: בהתאם לגישה ונקודת המבט של מי שמשחק, Alan Wake 2 יכול להיות יצירת מופת נצחית או קציץ בשר עם משחק מעייף. ניסינו להתאים בדיוק באמצע: בעודנו מעריכים ללא הסתייגות את העבודה המדהימה שעשתה רמדי בחזית הסיפור ואת הגאונות שנוצקה לכמה רצפים שיישארו טבועים לנצח בזכרוננו, איננו יכולים להתעלם מסדרה של ליקויים בחזית הנרטיבית. משחק שמערער את עומק מרכיב האימה ההישרדותי ואת מגוון הרפתקת האקשן הזו. אולם יחד עם זאת, יש דבר אחד שיגרום לכולם להסכים: מבחינה אמנותית, אסתטית וטכנית אין דבר לאף אחד ואלן ווייק 2 ראוי לצפייה, לפחות פעם אחת, גם אם רק מרחוק.