היופי של פלטפורמה ניידת

נלווה להגעתה של פלייסטיישן ויטה לאיטליה כותר שהתקבל מאוד על ידי המבקרים בהתגלמותו לקונסולות "ביתיות" ואשר במכשיר הנייד של סוני מגיע עם מעט מאוד פשרות, עד כדי כך שהוא ממוקם בין משחקי ההשקה הטובים ביותר ומתאים בצורה מושלמת למשחק תוך כדי תנועה. אנחנו מדברים עלריימן אוריג'נס, פלטפורמה דו מימדית צבעונית ויפה במיוחד, שכפי שהכותרת מרמזת, מנסה להחזיר את הסדרה לאופנה על ידי הצעת מכניקה מאוחדת ומאוזנת בחלקיה.

המשחק שפותח על ידי Ubisoft מציע עלילה פשוטה, המתמקדת אך ורק במשחקיות: העולם בו מתרחש הכותר נוצר על ידי ישות הידועה בשם Bubble Master אשר, מוטרד בשנתו, החל להוליד סיוטים שיש להם. הפך תרחיש שכמובן יהיה בידי ריימן וחבריו להחזיר את הפאר המקורי שלו. מתוך כוונה ברורה להנגיש את הכותרת לכל אחד, המפתחים (כולל מישל אנצ'ל האגדי) העדיפו לא לתת מיקום זמני מדויק לריימן אוריג'נסולתת תמונה קלילה יותר לגיבור ולחבריו.

סגנון גרפי מענג

כוונה המשוחזרת בצורה מושלמת בווידאו על ידי עיצוב גרפי מעוצב בשליטה מוחלטת ותמיד עליז, צבעוני ומלא חיים, שמגיע לשיאו בשיא הדמויות המצוינות. אפילו במחשב הנייד של סוני, ריימן ושות' מוגדרים בצורה מושלמת, אבל מעל הכל הם מונפשים לשלמות, עם תנועות הראויות לקריקטורה ולעיתים קרובות מספיקות בפני עצמן כדי להעביר את ההומור שסדיר את המוצר. מסך ה-PlayStation Vita עושה את השאר, ומציע הגדרה יוצאת דופן עבור מחשב נייד וניקיון מושלם. התוצאה הסופית הייתה בלתי ניתנת להבחנה מקונסולות בחדות גבוהה אלמלא הרזולוציה הנמוכה יותר ותפאורות הפירוט, אבל אפילו עם ההבדל הזהריימן אוריג'נסזה מחזה לעין והוא משחק ממש טוב, הודות לנזילות המושלמת כמעט תמיד והתגובה המצוינת לפקדים.

גם בגלל שמדובר בכותר שמותיר חיוך על השפתיים הודות לעיצוב ברמה מאוד מעוררת השראה הן מבחינת מגוון ההגדרות והן מבחינת מבנה הרמות בפועל: אין סיכון להשתעמם עם המוצר של Ubisoft כאשר כל שלב שמרכיב את ההרפתקה מציע אלמנט אחד או יותר שונה מזה שקדם לו, בין אם הם פתרונות חזותיים או לבני משחק ממשיות. בין מדבריות מנוקדות בתופים שבטיים לקפוץ עליהם, אדמות קפואות מתובלות באבטיחים, ליים ופרוסות תפוזים, תרחישים לוהטים המאוכלסים בשדים קטנים שמבשלים קארי ואפילו קטעים בסגנון יריות גלילה טהור, הסגנון הייחודי של ריימן חוזר כאן בפאר מירבי. גם תחום הסאונד ממלא תפקיד חשוב, וכולל סדרה של מוזיקה ואפקטים שאי אפשר לעמוד בפניהם שתמיד עומדים במשימה. מנקודת מבט שובבה יותר, אנו יכולים לומר זאתריימן אוריג'נסעושה עבודה מצוינת ברמיקס: הרמות הראשונות פועלות היטב כמדריכים על ידי הכנסת מרכיבי המפתח של המשחק במינונים קטנים, אבל היכולות של הדמויות מופצות לאט לאט, עם היתרון הכפול של הבטחת הרגשה טובה של התקדמות ל- הרפתקאות ולא לבלבל את החדשים. זהו היבט שבא לידי ביטוי מיד במערכת בקרה שלא יכולה להיות פשוטה יותר: תנועה, קפיצה, ריצה והתקפה הן התשומות היחידות שהמשתמש חייב לשנן, עם מהלכים מתקדמים המוכנסים מבלי לשנות את האיזון המושלם הזה. התגובה לפקודות מושלמת והנוכחות של הכפתורים הפיזיים של פלייסטיישן ויטה מאפשרת לך לשחק את הכותר ללא כל פשרות מנקודת מבט זו.

Trofei פלייסטיישן 3

ריימן אוריג'נסיש את אותם 40 גביעים הזמינים בגרסאות האחרות, מתוכם 4 זהב ו-6 כסף, בתוספת הנסתרים. חלק גדול ממנו נפתח פשוט על ידי התקדמות במשחק, מציאת מספר מסוים של כלובים, חיסול אויבים או הצלת פיות שנתפסו. חלקם, לעומת זאת, קצת יותר מעניינים וניתן להשיגם רק ברמות מסוימות, מה שידחף את השחקן לחזור מספר פעמים לשלבים שכבר הושלמו.

השמיים כחולים יותר ויותר

בכל מקרה, על אף שהוא פשוט, המשחק אינו טריוויאלי כלל ויפנה גם לטהרני הפלטפורמות אשר יעשו את עבודתם כדי להשלים את כל הרמות (הרבות) של ההרפתקה, לגלות את הסודות הפזורים בכל שלב ו כך להשיג את הדירוג המקסימלי, לפתוח ולהשלים את קטעי הבונוס השטני וגם להפוך את התלבושות האלטרנטיביות הרבות לזמינות עבור הדמויות. למעשה, על השחקן להשיג מדליונים המאפשרים גישה לרמות ה"סודיות" ולהשלים את המשחק במאה אחוז. מדליונים שמתקבלים על ידי סיום הרמות עם מספר מסוים של לומים (אלטר אגו של המטבעות האופייניים למשחקי פלטפורמה) והפעלה חוזרת של הרמות כדי להשלים אותם תוך פרק זמן מסוים. גרסת ה-PlayStation Vita שלריימן אוריג'נסלכן, כמו אחיו הגדולים, היא פנינה קטנה שמשדרת אהבה לז'אנר שכעת כמעט נשכח, ואשר מוכיחה שהיא מסוגלת לספק שעות של בידור הן למי שחיכו לשובו של החציל. אדם במשך שנים, ולאלה שלא ידעו אפילו לא את קיומו. עם זאת, יש חוסר חשוב למדי בהשוואה לגרסאות הקונסולות הביתיות, כלומר של מרובה משתתפים מקומיים.

שיהיה ברור, הכותר גם מאוד מהנה בפני עצמו ופחות מיידי שיהיו שתי פלייסטיישן Vitas בהישג יד מאשר שני רפידות, אבל הקואופרטיב יצר את האלכימיה והכיף שאי אפשר היה להשיג בנגן יחיד, ואילצו אותנו לשתף פעולה עוד כדי להביא לסיים את הרמות והוסיף עוד קצת אתגר ותחרות במציאת התוספות ואיסוף הלומים. זה הפך את הכותרת לנגישה יותר, אם נרצה, בהתחשב בכך שכאשר אחד הגיבורים נהרג הוא הפך לבועה שיכולה להתפוצץ על ידי חבריו כדי להחזיר אותו מיד למשחק, בעוד שבגרסת ה-PlayStation Vita אתה מפעיל מחדש מיד מהמחסום האחרון. עם זאת, כדי להתגבר חלקית על החוסר הזה, Ubisoft הציגה כמה תכונות נוספות, קודם כל פריטי אספנות נוספים המאפשרים לך לפתוח גרפיטי שנעים מאוד להסתכל עליו, אפשרות לשנות את רוחב התצוגה באמצעות מסך המגע. ולבסוף מצב ה-Ghost, אשר באמצעות אפליקציית Near מאפשרת לשלוח ולקבל שידורים חוזרים של הזמנים שבהם משתמשים אחרים, בצורה כזו שתתמודד עם "רוח הרפאים" שלהם כדי לנצח את הזמן באופן דומה לחלוטין למה שקורה ב משחקי מירוצים.

מסקנות

גם בפלייסטיישן ויטהריימן אוריג'נסזהו כותר המסוגל לתת לא רק סיפוק נחוץ למי שחיכה שנים לשובו של איש החציל בלבוש דו מימדי, אלא גם משחק פלטפורמה בעל מבנה מצוין עם איזון שהופך אותו למהנה אפילו למי שאין לו ניסיון גדול עם הפאד או עם הז'אנר, אך יחד עם זאת דורש רמת אתגר מצוינת. זה חבל על היעדר מרובה משתתפים שיתופי, אבל עם עומס התוכן האיכותי והגרפיקה שלו שלא יכולים שלא לשמח את עיניו של אף אחד,ריימן אוריג'נסזה בקלות אחד מכותר ההשקה הטובים ביותר של PlayStation Vita וכותר נהדר בסך הכל.