כפי שכתבנו במאמרים קודמים,Dark Souls היה כנראה אחד המשחקים החשובים של הדור האחרון,במיוחד בגלל שהוא הצליח להכניס מחדש צורה של עיצוב משחק שנעלם לזמן רב, ליישם אותו לתחום של משחקי RPG פעולה ולהעניק חיים לתת-ז'אנר חדש. בתקופה בה ייצור משחקי וידאו מכוון במידה רבה לכותרים הנוטים להציע חווית משחק מודרכת וקולנועית יותר, לרוב לרעת המכניקה, Dark Souls עדיין מהווה חריג אמיתי כיום,עם המשחק ה"קשה" והנטול סלסולים שלו, אחד מעיצובי הרמה המוצלחים ביותרוקטע מרובה משתתפים מקוון שהוא חלק בלתי נפרד מההרפתקה הראשית. From Software מחזירה לנו אותו כעת כמה שנים מאוחר יותר בגרסה מותאמת ל-PlayStation 4 ו-Xbox One שנגיד מיד, משפרת את הנזילות אבלהוא לא מציע חידושים מרעישיםמבחינת תוכן וטכניות בהשוואה למהדורה המקורית, מתמקד כמעט הכל באווירה הנהדרת וביכולת המשחק. זה, אולי, יאכזב את המעריצים שציפו למשהו יותר מהרימאסטר הזה, אבל יגרום לאלה שרק קיוו ליציבות מסוימת של קצב הפריימים ולכן למצוא את הלב הפועם של החוויה שלם מכל נקודת מבט.
Trofei פלייסטיישן 4
המשחק מציע 41 גביעים, מתוכם 17 מוסתרים, מחולקים ל-18 ארד, 20 כסף, 2 זהב ו-1 פלטינה. כדי להשיג אותם אתה צריך להתקדם בהרפתקה, לעשות בריתות, לרכוש את כלי הנשק הטובים ביותר, לחסל בוסים מסוימים או להעלות לחשים לרמה המרבית.
נסה, תמות, למד
מכיוון שכמעט כל שחקן מכיר את המשחק או שהייתה לו הזדמנות להתמודד עם כמה נשמות אחרות עם מאפיינים דומים, אנחנו לא רוצים לשעמם אתכם בתיאור חסר תועלת ומפורט של המשחק.לכן בסקירה זו נגביל את עצמנו לסיכום סגנון ועלילה ככל האפשר, ולאחר מכן נתמקד בתכונות החדשות שמציע Dark Souls: Remastered.בכל הנוגע למשחקיות, העבודה של Miyazaki ו-From Software מציעה, כמו תמיד, רמת אתגר מכויל כלפי מעלה, ומתגמלת את מי שיש לו סבלנות, את הלומדים את הנתיבים, את הסטטיסטיקה, את שגרת ההתנהגות של האויבים ואפילו איזה באג להתגונן ולתקוף בתזמון הנכון, ולא המתנע שזורק את השאר. לנסות מספר פעמים, למות שוב ושוב ולהתחיל מחדש עד שתצליח להתגבר על מכשול הם היסודות של המשחק.
הדרך הנכונה ללמוד לשרוד בעולם עם אחת המפות המורכבות הבהירות ביותר שנוצרו אי פעם, ואויבים תוקפניים ומסוכנים מאוד. עונש והנאה, לרוב כולם מרוכזים ברגע, מה שמפריד בין מוות נוסף נגד בוס לבין הסיפוק המשכר שבחיסולו לבסוף. קונספט, רעיון משחק שמתבטא באמצעות משחק שאולי הוא חוזר על עצמו ואף משעמם, בטח לא חף מפגמים, אבל גם מורכב ומובנה היטב.מנקודת מבט זו, ב-Dark Souls: Remastered המשחק נותר כמעט ללא שינוי,עם כל היתרונות והחסרונות שלו. למעשה, אם לא אהבת את זה לפני שבע שנים, לא תתחיל לאהוב את זה עכשיו.גם אם עכשיו הכל זורם יותר בזכות 60 פריימים לשנייה.לפיכך, הפקדים מגיבים מעט יותר, אך פחות ממה שניתן לצפות, במיוחד בהשוואה לאלהשל Dark Souls III האחרון.הדמות, למעשה, מגיבה היטב לפקודות, אך נשארת עץ בתנועותיו ובפעולותיו, גם בשל אנימציות מיושנות ולא מעודכנות.
המוות זורם ברשת
כדי לחפש משהו קצת יותר "עקבי", ב-Dark Souls: Remastered אתה צריך להסתכל על המגזר המקוון. המבנה הראשי נשאר זהה,אבל שרתים ייעודיים יושמו לייצוב המשחק דרך האינטרנט, אפשרות לשחק עם שישה אנשים בו זמנית (המקסימום היה ארבעה במקור),ומערכת סיסמאות דומה לזו של Dark Souls III כדי להקל על חברים להצטרף באינטרנט. בפועל כל אחד יכול לזמן אותם כ"רוחות רפאים" בעולם שלו על ידי שיתוף מפתח גישה איתם, ולארח אותם גם אם הם ברמה גבוהה יותר. למעשה, הדמויות החזקות ביותר ישתנו את הפרמטרים שלהן ויתאימו לאלו של שחקנים ברמה נמוכה יותר עבור אותה סשן משחק בלבד. עבור השאר, סדרה של שינויים קטנים משלימים את ההצעה, כמו מספר קטן יותר של בקבוקי Estus ב-PvP עבור "רוחות", או מצב Arena עבור אתגרי שלוש-על-שלושה deathmatch.
במהלך הבדיקות שלנו לא נתקלנו בבעיות גדולות, מלבד ניתוק, פיגור ספורדי ו...כמה יריבים שניצלו לרעה "שרשור דקירה לאחור" (התקפות חוזרות ונשנות מאחור) ו"גלגול הפוך". אבל כאן אנחנו נכנסים לתחום אחר של דיון,זה המקושר למכניקת משחק שחלק מהמשתמשים לא אוהבים, בהתחשב בהתאמות עדינות והכרחיות כדי לאזן טוב יותר את הפעולה,בעוד שאחרים מעריכים את זה כי מנקודת המבט שלהם הם מהלכים הקשורים למיומנות של השחקנים המומחים יותר. בכל מקרה, אם נחזור לניסיון שלנו עם המשחק המקוון, הוא היה חיובי, מתוך הבנה שבמהלך הבדיקות מספר המשתמשים המחוברים היה מוגבל. עדיין בנושא תוכן חדש, ניתן למצוא חידושים נוספים במגזר הטכנולוגי, בו חלו כמה שיפורים מבחינת בהירות התמונה והנזילות הכללית. המשחק, למעשה, בקונסולה שבה השתמשנו לסקירה זו, כלומר פלייסטיישן 4,הוא פועל ב-1080p וכפי שנכתב בעבר ב-60 פריימים לשנייה אפילו במצבים הכי כאוטיים, כולל בעיר Infamous City המפורסמת למרבה הצער שהראתה נפילות מפחידות במקור.
אפשר היה לעשות את זה טוב יותר
מנקודת מבט גרפית, לעומת זאת, מטריצת ה"דור הישן" של הפרויקט נותרה על כנה, המתגלה במגבלות הברורות בעיבוד של טקסטורות מסוימות, במודלים התלת מימדיים המיושנים ובהגדרה של כמה מרכיבי גבול.נכון שאנחנו לא יכולים לצפות לניסים מהמהדורות המחודשות האלה, אבל יש לנו הרגשה ש-From Software היו קצת עצלנים, בהתחשב בכך שהם יכלו לעשות קצת יותר כדי לייפות את המשחק.בהתחשב בכל הדברים, בית התוכנה פשוט העביר את החומר מגרסת ה-PlayStation 3-Xbox 360 לקונסולות החדשות, הרוויה את הצבעים, מה שהופך את החקירה של כמה אזורים חשוכים למעצבן,ורק שיפור אפקטים, אורות וצללים.
למרות זאת, Dark Souls: Remastered מצליח לעמוד ויזואלית על כיוון אמנותי יוצא דופן ועל עיצוב מעולה של אויבים וסביבות. העולם שלו, אפל כמו זה של אגדות שחורות מסוימות, הוא כמו תמיד מרתק, מסוגל עדיין להציע הצצות מעוררות באמת למרות השנים והרסטייל הלא מושלם. הודות לפסקול הולם, שתורם להפוך את תחושת הקסם למעיקה יותר, אבל גם של בידוד, נטישה, אימה וסכנה שחווה השחקן במהלך ההרפתקה, צעד אחר צעד, נשימה אחרי נשימה.יקום פנטזיה "מתואר" להפליא גם באמצעות דימויים, עם רקע היסטורי סתמי אך מרתק בהחלט, הכל לגלות.
הבנת כל היבט של העלילה דורשת מהשחקן הרבה סבלנות ותשומת לב, מה שדוחף אותו לחפש מידע בתוך סיפורים וסיטואציות שעלולים להיראות מבלבלים וגנריים בעיני המוסיחים ביותר. את הזהות ה"היסטורית" של ההגדרות השונות, של הדמויות שנתקלו בהן ושל החפצים ששוחזרו, חייב הגיימר למעשה להבין לאחר פענוחה מהרמזים שנאספו והרכבה, חלק אחר חלק, כמו בפאזל ענק.קטעים הכוללים גם את התוכן של ה-DLC Artorias of the Abyss, הכלולים ב-Dark Souls: Remastered,בזמן יציאתו הוא זכה לשבחים על ידי המבקרים כיוון שהוא נחשב אפילו יותר קריפטי ורע ממשחק הבסיס, כמו גם מסוגל לשפוך אור על רבים מהאירועים של הקמפיין הראשי.
מסקנות
Dark Souls: Remastered היא היצירה הקלאסית שקשה לשפוט אותה מבלי לקחת בחשבון גורמים כמו נקודת ההתחלה, סוג ההפקה והמטרה אליה היא פונה. מצד אחד אנחנו בדעה ש-From Software יכלה לעשות יותר מאמץ להציע סקטור טכני טוב יותר ולתקן כמה פגמים במשחק, במקום להגביל את עצמו לשיעורי הבית. אבל מצד שני הערכנו את השיפורים בקצב הפריימים ובאינטרנט, ובכלל את האפשרות להחזיר את ידינו על כותרת שמבחינת מכניקה היא קצת יותר מוגבלת ולעיתים קשה יותר לניהול מיורשיו, אבל שנשאר יפה לשחק ועדיין מציע חוויה מלהיבה היום. בדיוק מהסיבה הזו אנחנו חושבים שבסך הכל זה ראוי לתשומת לבם של אותם מעריצים שרוצים לשחזר את Dark Souls כפי שהיה, אבל סוף סוף בצורה קולחת יותר, ושל אותם משתמשים שמעולם לא ניסו את זה, מוכנים לפנות לעצום עין מהגרפיקה למרות שלא לפספס את אחד הכותרים הטובים והחשובים של השנים האחרונות. עם זאת, כל האחרים, במיוחד אלה שציפו לרימאסטר שלם יותר מנקודות מבט מסוימות, יכולים בהחלט להסיר חצי נקודה מההצבעה הסופית ולהסתכל מעבר לכך, בהתחשב בקצב הפריימים הזה בצד, זה לא מוסיף שום דבר בולט באמת. החוויה של המשחק Original Dark Souls.
מִקצוֹעָן
- עולם פנטזיה אפל ומלא אווירה
- כמו תמיד, משחק חסר רחמים, אפילו באינטרנט
- 60fps מבטיח נזילות כללית טובה
- Artorias of the Abyss DLC כבר כלול
נֶגֶד
- טכנית אפשר היה לעשות את זה הרבה יותר טוב
- הצבעים הרוויים קצת מעצבנים באזורים מסוימים
- אין חדשות מרעישות
- המחיר עשוי להיות מעט מוגזם עבור פלח מסוים של משתמשים