אחרי כמה שנים של עבודה וכמה חודשים איחור בלוח הזמנים, הכותר החדש של Gearbox מגיע.הבית עטור השבחים, אמא של התכשיט הזה של סדרה שהיא בורדלנדס, מנסה להשיק את עצמו אל השטח הצפוף של MOBAs.הוא עושה את זה בדרכו שלו, בכריזמה שלו ובעיצוב הצבעוני והאירוני שלו. הוא גם מנסה להוסיף משהו ואפילו ליישם את הרעיון של התקדמות המשחק האופייני לז'אנר למעין קמפיין לשחקן יחיד ושיתופי. בואו לגלות יחד אם הניסוי הביא את התוצאות הרצויות!
Battleborn הוא ניסוי מעניין, לא בלי בעיות...
כוכב אחרון מימין וישר עד הבוקר
מובן מאליו שהנחת היסוד הנרטיבית של הכותרת היא הפחות מקורית שאפשר לראות בפנורמה של תעשיית הבידור העולמית כולה.
אנו נגביל את עצמנו לאותם מעט מאוד אלמנטים המהווים את הבסיס לכותרת.החושך השתלט כמעט על כל המרחב חסר הגבולות. כוכב בודד עדיין זורח ברקיע. ועל זה מה שנקרא Battleborn להילחם.סדרה של דמויות, כל אחת עם המוזרויות שלה, המבקשות ללא היסוס להחזיר את השלווה וההרמוניה. העלילה מסופרת באמצעות פרולוג ושמונה פרקים שלאחר מכן, המתאימים למשימות רבות. ברור שזה כמובן תירוץ נחמד וטוב להתחיל את ההתכתשויות, אבל אנחנו עדיין מדברים על רצפים שעוצבו ונוצרו כמו סדרת אנימציה אמיתית. אלה הם בעלי ביצוע מעולה ומתובלים בקווים הקלאסיים ובתווי הצבע האופייניים לגיר. אנחנו מדברים על סגנון שהוא כמובן לא רחוק ממה שהמפתח הזה כבר נתן לנו אבל, יחד עם זאת,אתה יכול לראות את ההקפדה של המחברים באפיון של עשרים וחמש דמויות.גם כשמדובר בסיפור של כולם - ניתן לפתיחה לאחר השלמת סדרה של אתגרים - וגם בגלל הרצון והכישרון להפוך תמיד הכל, אפילו מצבים קריטיים, למשהו מרגש לחלוטין.
איך אני עושה לך מחדש MOBA
מאז ההכרזה, היה ברור איך Gearbox רוצים לקחת את סגנון MOBA ולהעביר אותו לז'אנר הרפרנס שלהם: היריות מגוף ראשון. הקושי של מבצע כזה טמון בחוסר האפשרות לראות את המפה מלמעלה ובצורך לנהל קרבות אש אשר, תזזיתיים ככל שיהיו, לא ניתן בשום אופן לפתור לאחר שתי יריות פשוטות במיקום טוב.
האיזון של החוויה, מנקודת מבט זו, גם מוצלח מאוד וגם חורק בו זמנית.אנו מבינים את הסתירה; אבל זו המציאות הטהורה של העובדות. למשחק יש שתי נשמות, ה-PvE אחת, שהיא מאוד מהנה, עם רמת אתגר שברמות הקושי הגבוהות ביותר גורמת לראש שלך להסתחרר, אבל מושפעת מסדרה של בחירות עיצוב מפוקפקות בהחלט; וה-PvP אחד, התמקד בתחרותיות הפרועה ביותר אבל עם (רק) שלושה מצבים שונים וסדרה של בעיות איזון בין הגיבורים השונים. לגבי הקמפיין, אפשר להתמודד איתו גם בשידוך פרטי וגם בשידוכים. הכל כצפוי, עד שתביני שעל ידי התחלת המשימה במשחק פרטי,המשחק שוכח לאזן את החוויה על סמך מספר השחקנים בלובי.להיפך, בלי קשר לכמה באטלבורן נוכחים, הקוד יקיא עליך מאות המון המון כדי לדפוק עם כל-דבר-שתירה-עם. זה נפלא למצוא את עצמך עם החברים שלך משחקים באותה קבוצה, ובאותה עת, זה מייאש להבין שפחות משניים או שלושה חברים לקבוצה פירושו שנאלץ לבחור ברמת קושי משתלמת יותר, תחת עונש מוות בטוח. ברור שאפשר להתגבר על זה על ידי התחלה לבד, או ביחד עם כמה חברים אחרים, בשידוך פומבי המשמש בשידוך. ה-netcode במקרה זה עובד בצורה מושלמת, אלא שבגלל חוסר האפשרות לבחור מהתפריט הראשי באיזו משימה תרצו לקחת חלק, בסופו של דבר אתם משחקים באותו פרק מספר פעמים ברציפות. או לאבד שחקנים עוד לפני שהמשחק מתחיל, אולי רוצה לשחק במשימה האחרונה, אבל נאלץ לקחת חלק באחרת במקום זאת. כל זה, בהתחשב לאורך הממוצע הגבוה למדי של המשימות, גורם לתסכול תמיד מעבר לפינה. מטלות אשר, מלבד מקרים נדירים מאוד, הופכות למצב של עדר פשוט המחייב אותך להרוג גלים ולהגן על אלמנטים שונים של המפה.אין מחסומים, ולראות את המטרה שלך להגן נהרסה אחרי יותר מחצי שעה הופכת הכל לעוד פחות ניתן לניהול, במיוחד אם אתה לא בצוות המורכב מחברים.
קבוצה שמנצחת משנה מפה
לגבי הקטע התחרותי, אנחנו כאמור בצד של ה-MOBA הקלאסי, עם הניסיונות הנדרשים לבדל את עצמנו. שלושת המצבים: Capture, Incursion ו- Fusion, הם השונים ביותר שאתה יכול לבקש.הראשון, כפי שהשם מרמז, מחייב אותך לשלוט במספר משתנה מאחד עד שלושה אזורים, אשר, עם כיבוש, מתחילים ליצור סדרה של נקודות: הקבוצה הראשונה שמגיעה ל-1000 ניצחונות זה, למהדרין, מצב MOBA הכי פחות במשחק, דומה יותר ליורה קלאסי. אתה כובש את האזורים, מוודא שיש לך כמה שיותר כדי לצבור מספר גדול יותר של נקודות ובינתיים אתה מתמודד מול השחקנים האחרים כדי למנוע מהם לתבוע את יעדי המפה. במקום זאת, פלישה מייצגת את הדומה ביותר לז'אנר ההתייחסות.
שתי הקבוצות מחזיקות בשני מכונים שונים. כל אחד חייב להתקדם במפה לעבר אזור היריב, תוך הקפדה על השמדת שתי היעדים לפני השני. למי שרגיל לליגת האגדות השונות או לגיבורי הסופה העדכניים יותר, המפה כוללת כמובן סדרה של "מיניונים" (המונים מסוגים שונים שמתקדמים, שימושי לצבירת ניסיון על ידי מי שהורג אותם כדי לעלות רמה עם האלטר אגו שלך). המצב האחרון, Fusion, מייצג נקודת ביניים בין שני הסוגים, ומתגלה גם כטרי והמקורי ביותר. במקרה הזה המיניונים הופכים לגיבורי המשחק ויהיה חשוב להגן על אלו של הפלג שלנו. אם בדרך כלל היינו משאירים אותם לגורלם המר, כאן נלווה אותם ליעדם. הסיבה לכך היא שהם יהיו אלה שיקריבו את עצמם בתוך מעין פה אוכל מכה שיאפשר לנו לצבור נקודות ולכן להגיע לפיוז'ן שממנו לוקח המוד את שמו. כל הטוב שנוכח מבוסס על הרעיון של הרמה במשחק. כל משימה או משחק תחרותי שאתה מתמודד איתה יראה את הדמות שלך מתחילה מרמה אחת. עם כל התקדמות (עשרה בסך הכל) ניתן יהיה לבחור בין שני שדרוגים שונים. אלו יפעלו על היכולות שלהם באופן אקטיבי או פסיבי עד לסיום המשחק עצמו. אלו יהיו שדרוגי מהירות, טעינה מחדש, עליות במגן או ריפוי שבוצע וכן הלאה וכן הלאה. מכיוון שלכל אחד מ-25 ה-Battleborn הניתנים לבחירה יש מצב אש אחד או שניים, בתוספת שתי יכולות שניתן להפעיל מתחילת המשחק, עם אחת נוספת שתראה פתוחה רק ברמה חמש, ברור כיצד האפשרויות מבחינת מבנה גם הופכים את אותה דמות ליותר שימושית במצב כזה או אחר. הדבר החשוב בהחלט הוא ליצור תמיד צוותים שלמים מבחינת שיעורים.עבודת סולו היא מה שמשתלם הכי פחות ב-Battleborn, כמו בכל משחקי הקבוצה התחרותיים האחרים.האלמנט האחרון הוא האפשרות ליצור סטים מותאמים אישית של ציוד, אותם יש לרכוש במשחק - כל אחד עם עלות ספציפית משלו ברסיסים - כדי לשפר עוד יותר סטטיסטיקות מסוימות. אלה משוחזרים כתגמולים בסוף הפגישות, או בתוך תיבות מסוימות במהלך הקמפיין, ובסגנון תיבת הילוכים קלאסי, הם בצבע שונה על בסיס נדירות ועוצמה, וכתוצאה מכך על העלות.
זה עולם מלא בצבעים
מנקודת מבט טכנית, המשחק הוא תענוג לראות. לא כל כך בגלל הפירוט הגרפי הספציפי, אלא בגלל היכולת המדהימה של Gearbox להעביר את הסגנון המצויר והמטורף שלה לכל אחד מהמוצרים שלה. המשחק שונה מאוד מ-Borderlands בעיצוב הדמויות, אבל הוא עדיין מגוון מאוד וכל אחד מעשרים וחמישה ילידי הקרב נוטף אנרגיה ואופי מכל פיקסל.אי אפשר יהיה שלא להתאהב בתנוחות, באנימציות הנפלאות או בשורות הדיאלוג שנכתבו עבור כל אחת מהן ולוקאליות יותר מראויות בשפת הבל פאזה.חייבים לומר שהמפות כולן קצת דומות מדי, במיוחד אלו שמרכיבות את הקמפיין, אבל נכון גם שאנחנו מדברים על משחק שמתמקד באפיון הדמויות וברצון לבדל ביניהן. להפוך את כולם לאטרקטיביים ומושכים מבחינה ויזואלית. ובזה, אמני תיבת ההילוכים השיגו במלואם את מטרתם.
מסקנות
Battleborn מציע בדיוק את מה שהובטח לנו: כותר שמסוגל לשנות כמה מושגים קלאסיים של היריות בגוף ראשון (כפי ש-Borderlands כבר עשו), ולהקרין הכל לתחום התחרות חסרת המעצורים. לרוע המזל הוא מתקשה בגלל כמה בחירות עיצוביות לא קפדניות מדי, הקשורות להתקדמות הקמפיין ולמכניקת השידוכים. רכיב ה-PvP הוא ללא ספק המספק ביותר, עם משחקים ארוכים וקשים, שמובילים להתנגשויות אפי שבקושי תשכחו, במיוחד אם תתקלו בכמה גיבורים בדרככם שכנראה עדיין לא מאוזנים וזקוקים לתיקון. פוטנציאל גדול שלא בא לידי ביטוי במלואו, בחלון שוק קשה ועם אוכלוסיית שרתים שעדיין לא מאומתת במלואה, הפוך אותה למניה לצפייה ולשקול רכישה. מודעים לכך שיש לפניכם משחק מהנה מאוד, אבל אולי לא יימשך כל כך הרבה זמן כפי שציפו.
מִקצוֹעָן
- עשרים וחמש דמויות, כל אחת שונה מהשנייה
- אונליין תחרותי ומקורי במכניקה
- קמפיין מהנה ומשימות מאתגרות...
נֶגֶד
- ...אבל לפעמים בצורה מלאכותית ומתסכלת
- יש לוחמים חזקים מדי או חלשים מדי
- רק שלושה מצבים ושש מפות עבור PvP