המלחמה שלי שלי: הקטנטנים, Recensione

כשזה יצא הלאהPC, בנובמבר 2014, המלחמה שלי שלי פגעה בכולם בגלל הגסות במצביו, במטרה לגישה שונה בהחלט מהרגיל: להכניס את השחקנים לתפקיד האזרחים הסובלים מהשלכות של מצור צבאי, ולא באלה של החיילים העוסקים בתחום.קצת יותר משנה לאחר מכן, המשחק הופך לראשונה על קונסולות עם מהדורה חדשה שמוסיפה קשיות נוספת למשחקמכיוון שנמצא את עצמנו כעת מתמודדים עם ילדים.

המלחמה הזו שלי: הקטנטנים מוסיפים מורכבות נוספת לחוויית ההישרדות המקורית

תחת מצור

התפאורה של המלחמה שלי שלי: הקטנטנים נוצרים בהשראת אירועים באמת שקרה, וזו בדיוק הגולשות של המציאות כואבת יותר. פליטים בבית דירקאט יחד עם כמה אנשים אחרים, המשימה שלנו במשחק ינסו לשרוד זמן רב ככל האפשר, בתקווה להפוגה שאיננו יודעים מתי לא תגיע.

This War of Mine: The Little Ones, recensione

צרכים בסיסיים כמו אכילה, שינה והסיח את דעתם של הדמויות שלנו, שיצטרכו לחלק את שיעורי הבית שלהם במהלך היום ולצאת בלילה בחיפוש אחר אספקה ​​וחומרי גלםאיתם ניתן לבנות כלים, כלי נשק או דברים שאנו בדרך כלל מובנים מאליהם: מיטה, רדיו, תנור לבישול, תנור מאולתר להתחמם מהקור. החלקים "נבלות", שייצרו באמצעות דמות עם מאפיינים מתאימים (בעיקר היכולת להעביר מספר גדול של חפצים), מדגישים את מרכיב הפלטפורמה של המשחק אך גם את אלמנט ההתגנבות, מכיוון שלעתים אנו מוצאים גברים חמושים ועוינים הממתינים לנו: נצטרך לנסות לגלות את האפשרי מבלי להרוג אותנו, להרגה בשקט או במקרים קיצוניים. עם זאת, אל תצפו למכניקה מורכבת: המטרה במשחק היא לשרוד, ולכן יש להימנע מהעימותים בכל פעם שזה אפשרי, גם מכיוון שכל פציעה שנגרמת בקרב עלולה להרוס את העבודה המצוינת שנעשתה עד לאותה נקודה. כשאתה מת במלחמה הזו שלי, יתר על כן, זה באמת נגמר.

השאלה המוסרית

במצבים בשעות היום כמו בלילה, המלחמה שלי שלי: הקטנטנים מציבים שאלות מטרידות על כך:האם יהיה לנו הלב לגנוב אוכל ותרופות מפליטים אחרים? האם נסגור את הדלת אל מול מי ששואל אותנו אירוח או שנצא בסיכון שיש לך פה נוסף להאכיל?

This War of Mine: The Little Ones, recensione

שאלות שנצטרך לענות עליהן, ברצון או נוח, במהלך קמפיין בו לכל בחירה תהיה השלכות. כאמור בפתיחה, מהדורת הקונסולה מוסיפה אלמנט נוסף של מורכבות למשחק עם הצגת ילדים. נעדר בגרסה המקורית, קפטן הניצולים הקטנים בקבוצה באופן אקראי, כמו כל דבר במשחק, שעבור כל משחק חדש מערבב דמויות, אירועים, עונות ואפילו משך הסכסוך כדי להציע לנו חוויה אחרת. נוכחות של מצב אלטרנטיבי, "כתוב את הסיפור שלך", מאפשרת לך גם לקבוע את כל הפרמטרים הללו, על מנת להשיג יתרון ראשוני או אפילו קמצוץ של אתגר יותר. כמובן שהילדים אינם מייצגים משאב, כמו דאגה: נצטרך לנסות להסיח את דעתם במהלך היום, לשמור עליהם קרוב ככל האפשר להורים, לתת להם לנוח כראוי, להאכיל אותם ולדאוג להם למקרה שהם ייפלו. איפה שהדברים צריכים להשתבש, לא נראה אותם מתים כמו שקורה למבוגרים (זה היה יותר מדי יותר מדי), אבל כדי לברוח, אפשרויות שיהיו בהן השלכות כבדות על המורל של אלה שדאגו להם.

הופעת הבכורה בקונסולה

מעבר להשפעה של הילדים, שנוכחותם הולכת להחמיר עוד יותר את הקושי בתואר שכבר היה בהתחלה לא היה ורדים ופרחים, היינו סקרנים לגלות כיצד מפתחים של אולפני 11 סיביות הסתגלו על קונסולות, חוויה שתוכננה במקור ליהנות עם העכבר. הפריסה החדשה משתמשת במפתחות הגב של הבקר, המשמשים לשינוי אופי בין אלה הזמינים, שם הטריגרים נכנסים לפעולה רק כשאתה נכנס למצב לחימה.

This War of Mine: The Little Ones, recensione

מקלות אנלוגיים מאפשרים לך להזיז ולנהל את התצוגה, עם התקרבות ולהתקרב הוקצה ללחץ המנופים על צירם, בצורה לא אינטואיטיבית בדיוק. הכפתורים המרכזיים משמשים לפעולות בסיסיות, כמו אינטראקציה עם התרחיש ודמויות אחרות, ואילו הצלב הכיוון נכנס לתמונה כאשר הממשק מציב אפשרויות קונטקסטואליות שונות, למשל פתיחת דלת או צפייה מהצופה אם יש איומים מעבר.הבעיה של הפקודות "הישירה" היא שעלינו לעקוב אחר הניצול בתפקיד בתנועותיו, אפילו אולי כשהוא עייף ונפצע, ולכן הוא גורר את עצמו, עד שאנחנו נותנים לו משהו לעשות, בין אם זה להגיע למיטה או לאכול; רק אז אתה יכול ללכת לגיבור אחר. במחשב האישי ניתן היה ללחוץ על העדשה בתפקיד ולתת לדמות לעשות את השאר, להקדיש את עצמנו למשהו אחר ובכך לייעל את הזמנים. הבדל לא קטן, בהתחשב בניהול היום במלחמה הזו שלי: הקטנטנים. עם זאת, בחזית הטכנית, אין מה להתלונן: הסגנון הגרפי "המתואר" הופך את האווירה היטב, האנימציות מטופלות ומגוונות באופן דיסקרטי (אפילו אלה של הילדים), בעוד שהצליל נראה חיוני בכוונה. תו קטן של דמרית להעלאה בין יום אחד לשני, שנמשך כמה שניות בקונסולות.

מסקנות

מלחמה זו שלי: הקטנטנים לא מהפכים מהפכה בחוויית ההישרדות של אולפני 11 סיביות, אלא מוסיפים לה מצע מורכבות נוסף בגלל נוכחותם של ילדים, שכאשר הם מתרחשים בקבוצה, יש לטפל בהם, לטשטש ולהגן עליהם. הסיפורים התמימים שלהם, ליד הגולמיים והנואשים של מבוגרים, יכלו לשבור את ליבכם, במיוחד אם אתם הורים: איפה זו הייתה מטרת הכותבים, אנו יכולים לומר שהוא התרכז במלואו. מאפייני המשחק שהערכנו במחשב האישי נוכחים אפוא גם על קונסולות, עם כמה תוספות אך יחד עם זאת ממשק שאינו מצליח, על ידי כוח של דברים, לבטא את המיידיות והמהירות של הפקדים באמצעות עכבר, ולכן הופך את המשחק לאט יותר וכוסה.

מִקצוֹעָן

  • גישה גולמית ומציאותית
  • סגנון גרפי מקורי ונעים
  • יש אווירה למכור

נֶגֶד

  • הפקדים הופכים אותו לאיטי יותר ומסורבל יותר
  • בעיקרון חוזר על עצמו
  • יכול להיות מאוד מאוד מדכא