מלחמת הרימאסטר

כפי שהובטח עם פרסום הסקירה, בדקנו את החלק המקוון של Gears of War: Ultimate Edition כשהשרתים פתוחים, כולל האירופים, ושינינו את הפסקה הרלוונטית, כמו גם את הפרשנות, בהתאם. כמו כן, ניצלנו את ההזדמנות כדי להבהיר טוב יותר כמה היבטים שנויים במחלוקת של המאמר המקורי, מעל לכל סוגיית קצב הפריימים ועבודת הרימאסטר שבוצעה על ידי המפתחים.

Gears of War נשמטה לסת. כמעט עשר שנים חלפו, אבל קשה לשכוח את התחושה הזו, אותה הרגשה שהכותב חש בעבר רק כאשר התמודד עם משחקי וידאו המסוגלים להזיז את הרף המתייחס למושג ההשפעה החזותית גבוה יותר: מטבע המטבע של מארת הדרקון, באטמן ל-NES, Streets of Rage 2 ל-Mega Drive, Donkey Kong Country ל-SNES והארון של Daytona USA.

Epic Games עשתה נס, השלימה פרויקט בהיקף אפוקולי, המסוגל לחולל מהפכה בז'אנר היריות מגוף שלישי ולבסס סטנדרטים חדשים במונחים של גרפיקה, סאונד, משחק ומרובה משתתפים.Gears היה מחוספס וקשוח, אלים מאוד, הדמויות שלו העבירו את המשקל והפיזיות שהפכו מאוחר יותר לסימן מסחרי של המנוע הבלתי מציאותי; ואם סוג מסוים של תחרותיות מקוונת היה שמור עד אז להפקות שהיו מבחינות רבות פחות נגישות, עם מיקרופון ומנוי ל-Xbox LIVE Gold כולנו היינו מוכנים לירות בו, לתפוס קודם את ה-Bomshot, להרוג את עצמנו. בוגדנות עם זריקת רימון עיוורת או אורב פחדני עם קשת המומנט או רובה צלפים. אלו היו זמנים שבהם אפילו הרגשנו פטריוטים, בהרכבת קבוצות של איטלקים והשגרנו את עצמנו למשימה המפרכת של התחרות עם קבוצות אמריקאיות, בעודנו מודעים לכך שהמהירות השונה של הקשרים שלנו הפכה את התחרות למירוץ תאוצה בין אופני רחוב ל- ימאהה R6. התחושות הללו היו ראויות ללא ספק לטיפול רימאסטר, שמגיע היום עם Gears of War: Ultimate Edition, מהדורה שנוצרה על ידי צוות הפיתוח שעובד על Gears 4, ולכן פועלת כמצע מבחן, במיוחד מנקודת מבט טכנית, עבור החבר'ה מהקואליציה. בוא נראה איך זה הלך.

Gears of War: Ultimate Edition הוא רימאסטר מצוין עבור היריות מגוף שלישי של Epic Games

תחיית עוף החול

הסיפור של Gears of War מתרחש על כוכב הלכת סרה, בעתיד לא מוגדר, כאשר העולם מזועזע מהתקפה הפתאומית של גזע שעד אז חי מתחת לאדמה, הארבה, ואשר מגיח מביא מוות והרס בערים.

המתקפה היא כל כך אלימה שבני אדם נאלצים להפציץ את בירות משלהם כדי לנסות להתנגד לה, אבל נראה שאפילו הצעד הנואש הזה לא מספיק. כפי שקורה לפעמים, יהיה זה אפוא חייב להיות קומץ חיילים נבחרים, קבוצה דחוסה ונחושה, הנושאים את כובד המלחמה על כתפיהם ומנסים לנצח בה: בתפקידו של מרקוס פניקס הצורם, מלווה ב ידיד האחים דומיניק "דום" סנטיאגו ולאחר מכן, לאחר מכן, על ידי דיימון ביירד הממולח ואוגוסטוס קול המפריע, המשימה שלנו תהיה לחדור לקווי האויב כדי להשתלט על נתונים חשובים על מיקום הבסיסים שלהם ולנסות להרוס אותם בזכות לחזקים מאוד פצצת שמש. זה לא יהיה קל, ומי שכבר שיחק עם Gears לפני שנים יודע היטב שיהיו כמה הקרבות בדרך, במיוחד אחרי שהגנרל האכזרי RAAM ייצא למגרש.הקמפיין המקורי, שניתן לשחק גם במהדורה האולטימטיבית הזו לבד או בשיתוף פעולה, הן מקומית באמצעות מסך מפוצל והן מקוון, הועשר על ידי הוספת חמשת הפרקים הנוספים הקיימים רק בגרסת המחשב האישי של המשחק, שמוסיפים מצבים חדשים לחלק המרכזי של ההרפתקה ומגיעים לשיא עם הקרב עם ברומק העצום. זה מביא את משך הזמן של השחקן היחיד קרוב לעשר שעות, בחילופין של קרבות אש, חידות סביבתיות קטנות וטוויסטים שעדיין היום נראים קוהרנטיים ומכוונים היטב. עוד יותר הודות לגרסה המחודשת המלאה של כל הסצנות, שנוצרו ב-CG ולא עם גרפיקה במשחק, בעקבות גישה יוצאת דופן אך פועלת כדבק נרטיבי יעיל. הקולנוע למעשה הולך להעמיק את היחסים בין הדמויות, אבל גם להדגיש קטעים כמו זה ההיסטורי, שרואה בסגן מין יאנג קים את הגיבור.

מוצק כסלע...

שני מושגים של מוצקות תופסים את מרכז הבמה ב-Gears of War: Ultimate Edition. הראשון קשור למשחקיות, שלא בדיוק נשארה ב-2006 אבל למעשה עברה שורה של שינויים ואופטימיזציות, שרובן מבוססות על פרקים הבאים של הסדרה. יש אפוא נטייה פחותה לדמויות "להיצמד" לכיסוי, אבל גם זריזות גדולה יותר ותחושת קלילות שבהתחלה אפילו מותירה אותך קצת מופתעת.

לא נכללה האפשרות לעקוף בני לוויה כחלק מהימור, כך שהנוכחות שלהם עדיין יכולה לייצג מכשול מעצבן ולהוביל לעודף משחק מתסכל שבו גוף הדמות מונע מאיתנו, למשל, לבצע השלכה הצידה כדי להימנע מאויב בְּעִיטָה. בחזית הבינה המלאכותית, באופן דומה, אין שינויים מהותיים:הארבה ממקמים את עצמם לירות עלינו ובדרך כלל מחזיקים את עמדתם, ומאפשרים לנו לפגוע בהם ברגע שהם חושפים את חוטמו; אבל יש גם מצבים שבהם הם יוצאים לדרך כדי להשיג אותנו, ואשר מייצגים וריאציה מעניינת על הנושא.ההתנהגות של צוות COG, לעומת זאת, היא בהחלט מצערת, במיוחד כאשר הקבוצה מצטמצמת לשני חברים בלבד: במצב זה עלינו להיזהר לא לנסות להרים את חברינו בכל מחיר, כי אנו מסתכנים בהפלה. בְּעָצמֵנוּ. מה שנותר משפיע בצורה יוצאת דופן הוא משחק הנשק, כלומר כל מה שקשור למכניקת היורה, מניהול הנשק ועד לכיוון, מתחושת הפגיעה ועד בחירת הציוד דרך ה-d-pad, מהשימוש בטעינה מחדש האקטיבית. לגורם התחמושת, האחרון בוצע בצורה מאוד מאוזנת ויעילה. תשכחו מהאפשרות תמיד להשתמש בשילוב של לנסר וגנאשר, כי במצבים מסוימים המחסור בכדורים יאלץ אתכם לשנות; וזה יהיה אז שתוכל להעריך את האישיות של כלי נשק כגון קשת המומנט הנ"ל, רובה הצלפים, אקדח הבולטוק, פטיש השחר וכן הלאה. לכל אחד מהכלים הללו יש מוזרויות והוא מתאים לגישות שונות, ויש מעט מאוד ש"מעט מנחשים" מנקודת מבט של משחק: מנקודת מבט זו, כותר Epic Games עדיין יש הרבה מה ללמד את היורים הנוכחיים. הערת חיסרון רק עבור ה-Boomshot, שקליעי הנפץ שלו מרבים לירות בטעות, ואינם מסוגלים להפיל אויבים בסביבה הקרובה. פגם באיזון הנשק?

...או לא?

המושג השני של מוצקות נוגע לקצב הפריימים, שעם זאת במקרה של Gears of War: Ultimate Edition בסופו של דבר מאכזב את הציפיות. החדשות שהמשחק ירוץ ב-1080p ו-30 פריימים לשנייה בנגן יחיד, ויגיע ל-60 פריימים לשנייה רק ​​במולטיפלייר, גרמה ללא מעט משתמשים לעקם את האף, שהתעניינו במיוחד בהיבט הזה, שגם יושם בהצלחה ב-Halo מאסטר מחדש.

נראה שהמפתחים החליטו מלכתחילה לנסות לדחוף על איכות הגרפיקה וחידוש הנכסים ולא על נזילות, אבליש רגעים בקמפיין שבהם יש אי ודאות בולטות למדי בקצב הפריימים, גם במצבים הכי צפופים וכאוטיים וגם בכמה מצבים רגועים יחסית.זה לא הכלל וגם לא גורם שמשפיע על יכולת המשחק, אבל בעיני חובב ה"זריקות" האלה יכולות להיות מעצבנות, במיוחד בהתחשב בערכים על המגרש, בפרט בעובדה שמדובר בהפקה של צד ראשון. הקואליציה היא הקבוצה שעובדת כעת על Gears of War 4. בקיצור, בהינתן הבחירה לא לחרוג משלושים פריימים לשנייה בשחקן היחיד, הייתה צפויה הופעה בלתי ניתנת לערעור בשלב זה. אנחנו מדברים אפוא על שאלה עקרונית, שהמפתחים יצטרכו בהכרח להתמודד איתה, אולי על ידי שחרור תיקון שמתקן את כל ההאטות. למרבה המזל, גורם קצב הפריימים הוא בפועל נקודת התורפה היחידה של עבודת רימאסטר שבוצעה על אמת ולא במילים, שראתה לא רק את העלייה ברזולוציה מ-720p ל-1080p, אלא גם ומעל לכל את הרימייק של רוב הגרפיקה נכסים. הדמויות, אפילו המשניות שבהן (ראו את הגרסה לובשת המדים של אניה סטראוד, אבל גם הנטועים), נראות מפורטות יותר באופן מהותי ונעשתה עבודה רבה על התרחישים, שמטרתה להגביר את המוזרויות שלהם, מבלי לשכוח אפילו כמה נגיעות של שימוש וצריכה כיתתית על ידי מי שמכיר היטב את הידע שנוצר על ידי Epic Games. המרקמים עברו דגימה מחדש במידת האפשר, אחרים הוחלפו, והתוצאה הסופית נראית כמעט מושלמת, במובן שלעולם לא תמצאו את עצמכם מתמודדים עם מרקם בהגדרה נמוכה, כפי שקורה לפעמים. כמו כן, נעשו בחירות סגנוניות מדויקות, שבמקרה זה הובילו לירידה בקונטרסט ולעלייה ברוויה: ה-Gears of War המקורי היה כמעט אפור ועם הרבה התייחסויות ל-chiaroscuro, בעוד שהגרסה החדשה מתהדרת בצבעים בהירים יותר (גם מבלי להגיע מ- Naughty Dog) וקווי מתאר פחות מסומנים. האנימציות החזיקו מעמד בצורה סבירה עם חלוף הזמן, אבל חסרות כמה תנועות מקשרות. גם תחום האודיו נהנה מאוד מעבודת הרימאסטרינג, בפרט הפסקול התזמורתי הנהדר, שחזר למרץ ולחודנות, וגרם לעצמו לשים לב הרבה יותר עכשיו ממה שהיה אז. הדיבוב האיטלקי הוא המקורי, מצוין לתקופה וכאן מסונכרן עם תנועת השפתיים של הגיבורים. רק חבל שהטון של חלק מהמשפטים מתנגש עם מה שקורה בפועל במהלך קטעים מסוימים, אבל שם אנחנו נכנסים לשאלות הנוגעות לדינמיקה של העיבוד ולרוב רואים את המדובבים חסרי אשמה, ממוקמים מול מסך שצופים בגרפיקה ייצוג של קובץ שמע במקום הסצנה שהם אמורים לבצע.

הישגי Xbox One

Gears of War: Ultimate Edition כולל 56 הישגים, בסך הכל 1250 נקודות גיימר. רוב ההישגים מתקבלים פשוט על ידי השלמת הקמפיין בשחקן יחיד, מכיוון שהם נוגעים לסיום הפרקים הבודדים, אבל יש גם סדרה שלמה של תגמולים הקשורים להתקדמות במשחק מרובה משתתפים ולמספרים המקושרים לביצועים באינטרנט.

הנה אנחנו הולכים!

מרובה המשתתפים התחרותי של Gears of War: Ultimate Edition מייצג את נקודת המשען של ההצעה, הודות למספרים שלה ולעדכון הטכני המשמעותי בהשוואה למקור. חלק זה של המשחק פועל למעשה בשישים פריימים לשנייה, גם במקרה זה עם אי ודאויות ספורדיות, אשר עם זאת אינן משפיעות על ההנאה מהחוויה, מסוגלות לנצל מאוד את הנזילות הגדולה יותר. לאחר הכניסה ל-Xbox LIVE, בולט מיד הבורר הידני לשרתים ייעודיים, המחולקים לפי אזור גיאוגרפי, עם אינדיקציה ברורה של חביון.

לא עוד "כוח מארח", לפיכך, ומשחקים ששיחקו על תשתיות אירופיות, מבטיחים פיגור זניח, שידוכים מהירים למדי ואפשרות להתחרות בתנאים שווים אפילו עם המשתמשים הבקיאים ביותר, שלמען האמת כבר היו נוכחים אחרי כמה שעות. ישנם תשעה מצבים זמינים, המאורגנים כעת באופן הבא: Team Deathmatch, King of the Hill ו-War Zone במשחקים ציבוריים לא מדורגים; הוצאה להורג, מלך הגבעה, בליץ, Team Deathmatch, Assassination ו-2v2 Gnasher Execution במשחקי דירוג ציבוריים; כל אלה שכבר הוזכרו, בתוספת נספח ו-Gnasher Execution, במשחקים פרטיים. אנחנו לא יודעים אם המפתחים יעבירו מצבים מסוימים ממגזר אחד למשנהו, אבל זה נראה סביר וגם רצוי, בהתחשב בעובדה שחבל שנספח נדחק למשחקי הזמנה בלבד, למרות שמלך הגבעה (הושאל מ-Gears of War 3) מציגה את עצמה כאלטרנטיבה מצוינת, אפילו בגרסת הבליץ (היחידה שיום אחד אחרי היום הראשון האירופי עדיין לא עובדת). למרבה הצער, ה-Horde חסר, שהוצג במקור עם הפרק השני, בו צוות שחקנים היה צריך לשתף פעולה כדי לחסל יותר ויותר גלים של ארבה. ישנם גורמים שבוודאי היו מקשים על הכללתו, מעל לכל הקונוטציה של המיקומים והיעדר מערכת בניית צריח, אך אל לנו לאבד תקווה לראות אותה מגיעה בעתיד, אולי עם גרסה המיועדת ל- הִזדַמְנוּת. יש תשע-עשרה מפות למצבי מרובה משתתפים, הן כוללות את כל התרחישים המקוריים בתוספת שלושת הקיימים בגרסת המחשב (ואז תעבירו אותך ל-Gears of War 2), עם תוספת של החלק הקטן "תיבות" עבור ה-2 vs 2 Gnasher הביצוע האחרון התברר כחידוש לא בדיוק מרגש, בעיקר בשל החזרתיות של פעולה "מוגבלת" כזו, שמתורגמת גם למשחקים קצרים מאוד ועלולים להיות לא מאוזנים. עבור השאר, לעומת זאת,כמעט שום דבר לא חסר במגזר מרובי המשתתפים ועבודת הרימאסטר שינתה באופן דרסטי תרחישים מסוימים, הוסיפה פרטים חדשים ואפילו עיוותה כמה ארכיטקטורות, כשהפגם היחיד הוא עצם העיבוד ה"ישן" של המים במפת הביצה. זה נראה כמו צעד חכם להשאיר את האפשרות לשחק במסך מפוצל על אותה קונסולה כדי להתמודד מול יריבים מקוונים, כמו גם לכלול את האפשרויות המקוריות למשחק ברשת. לאחר מכן, מרובה משתתפים תחרותי מצטרף לרב משתתפים שיתופי, הן מקומית והן מקוונת, האחרון מצויד כעת במערכת ירידה/נשירה המאפשרת לך לגשת ולצאת מהמשחקים המתנהלים במהירות ובאופן מיידי.

מסקנות

אין ספק שהקואליציה ביצעה עבודת רימאסטר ענקית עבור Gears of War: Ultimate Edition, תוך הוספת קטעי CG חדשים ומעולים, שינוי מהותי של נכסים גרפיים רבים והכנסת פרקים נוספים שזמינים במקור רק במהדורת ה-PC לתוך הקמפיין. התוצאה הסופית נותרה משחק יריות מגוף שלישי יוצא דופן, שעדיין מתחרה היום במיטב גורמי הז'אנר ובהחלט ישמש מתאבן טעים ל-Gears of War 4. כמובן, לחשוב רק במונחים של רימאסטר וערכים ב-Gears of War 4. השדה, אי הוודאות הקטנה אך המעצבנת בקצב הפריימים ואותה הבחירה להישאר ב-30 פריימים לשנייה בנגן היחיד גורמים לאנשים לעקם את האף, אבל מצד שני ההקפדה הננקטת במשחק המולטי-פלייר ניכרת ומשאירה מעט מקום לביקורת . ובכן, אלא אם כן שיחקתם ב-Gears of War באינטרנט כל כך הרבה שעות שזה משעמם.