מי מפחד מהמוות?

כשהגיע למדפים בתחילת 2010, ה-Darksiders הראשונים נראו בחוסר אמון ומיד מותגו כמעין שיבוט "עידן חדש" של האגדה של זלדה. בקיצור... מלאכים, שדים ואבירים של האפוקליפסה בעולם פנטזיה שהגה אמן הקומיקס האקסצנטרי ג'ו מדורירה? בואו נהיה רציניים! אבל מה שבמבט ראשון נראה כמו סתם בלגן של פרופורציות תנ"כיות התברר כהרפתקה מפתיעה שהסתיימה היטב, אם כי לא חפה מפגמים, שכבשה קבוצה גדולה של מעריצים, והפכה לאחת מזכיונות הקאלט של דור המשחקים הזה.

סרט ההמשך הצפוי הפך במהירות לאחד הכותרים הצפויים ביותר של 2012, במיוחד מאז שהמפתח Vigil Games בילה את החודשים האחרונים לספר לנו כמה שופרה הנוסחה המקורית: שטחים גדולים יותר, מערכת לחימה מתוקנת ומתוקנת, אפילו יותר חידות , אויבים, בוסים, פריטים, אתגרים וסודות. אז הנה אנחנו: סוף סוף שיחקנו את הגרסה הסופית שלDarksiders IIועכשיו אנחנו יכולים להגיד לכם אם היה שווה לחכות בשנתיים וחצי האלה...

מוות, אל תהיה גאה

בוא נוציא את זה מהדרך מיד: העלילה שלDarksiders IIהוא אכזב אותנו. זה לא היה קל לשמור על מורשת הסיום המרגש של Darksiders. אתה זוכר את זה?
[אזהרה: ספוילרים למי שעדיין לא שיחק ב-Darksiders!]
גוארה בדיוק הביס את המלאך הבוגד אבדון, אבל לאור פעולותיו החתרניות האחרונות, אוריאל תהה אם האביר מוכן להתמודד עם מלחמה חדשה עם גן עדן, גיהנום והמועצה הבוערת לבדו."לא, לא לבד"גוארה השיב, כששלוש דמויות פילחו את השמים, בכיוון כדור הארץ. בקיצור, ארבעת הפרשים של האפוקליפסה עמדו להתאחד מחדש, אבל לא פנימהDarksiders II: Vigil Games מעולם לא הסתיר את הבחירה המפוקפקת להגדיר את המשחק החדש באותו פרק זמן שבו מתרחשת ההרפתקה של Guerra.[ספוילר משובח!]

בקיצור, זה סיפור מקביל מכל הבחינות. המוות מחפש דרך לפטור את גררה מהאשמה ששחרר את סוף העולם מוקדם מהצפוי, אבל הוא לא יודע שבינתיים אחיו הקטן עובד קשה כדי לפתור את בעיותיו בעצמו. מה שמחייה את המוות הוא אהבת אחים גדולה, שעם זאת אף פעם לא מוסברת במלואה, ותחושת אשמה לא בדיוק ברורה על כך שטבח בשושלת הנפילים שלו. המשימה של המוות תוביל אותו לארץ היוצרים המיסטיים אבל גם לעולם התחתון, לכדור הארץ שלנו ולמקומות אבות אחרים שאנחנו לא חושבים שזה נכון לגלות לכם. הבעיה היא שמסעו המשובש של המוות לא נראה הגיוני ממש, אלא נראה יותר כמו ציד אוצרות, חיפוש מתמשך אחר החפץ הבא שיאפשר לו למצוא חסד עם מישהו או להגיע ליעד חדש. אפילו העלילה של ה-Darksiders הראשונים בהחלט לא הייתה האודיסיאה אלא קומיקס קצת בור, אבל זה נכון באותה מידה שהיא זכתה לתשומת לבו של השחקן הודות לכמה דמויות בלתי נשכחות ומיתולוגיה מסקרנת בהחלט.

בDarksiders IIהידע של כמה עובדות ודמויות שהופיעו ברומן "קריפטת התועבות" מאת ארי מרמל כמעט מובן מאליו, עוד ניסוי מטה-משחקי וידאו שגם במקרה זה גורם יותר נזק מתועלת לזכיינית: התוצאה היא תערובת מבולבלת שהיא גוררת אותנו באופן פסיבי מסצנה אחת לאחרת, מחכה במתח לגילויים שלעולם לא יבואו. אהבנו כמה דמויות, כמו היוצרים, ואחרות קצת פחות, כמו תושבי ממלכת המתים הרפאים, אבל אם בסך הכל נוכל להתעלם מהשטחיות של העלילה, נוכל להישאר רק עם מרירות. לטעום בפה שלנו סיום קצר ואנטי-קלימקטי, שבעצם לא מוסיף דבר לסיפור. יש את היסודות להתפתחויות עתידיות מעניינות, אבל Vigil Games יצטרכו להתחייב באמת לסיים את הסיפור ברעש, אלא אם כן ירצו קודם להציע לנו פרקים אחרים המבוססים על שני האבירים שעדיין נעדרים, Fury ו-Conflict, מתוכם בין היתר. דברים בDarksiders IIאין שמץ של זכר.

סוף העולם

ובכן, לאחר שהסרנו את הפגם הגדול ביותר של המשחק מהבחינה שלנו, נוכל סוף סוף להתמקד ביתרונות השונים. למעשה, אנו יכולים לאשר שחלק גדול ממה שנאמר ב-Vigil Games בחודשים האחרונים היה נכון:Darksiders IIזה מכל הבחינות משחק הרבה יותר מאתגר, ארוך טווח ומורכב מקודמו. הפרק החדש הוא עדיין הכלאה בין The Legend of Zelda ו-God of War, אך מתרחב לכיוון חדש לחלוטין, ומשלב מרכיבי RPG מהותיים. הנוסחה החדשה עובדת והופכת את כותר ה-THQ למשהו יותר מסתם ההמשך לשבט. הדבר הראשון שמושך את העין הוא גודלם של האזורים החדשים: בכל עולם ישנם מבוכים רבים, חלקם חובה ואחרים אופציונליים לחלוטין, אך גם נקודות עניין נסתרות פחות או יותר שמסתירות שידות,

חפצים לאסוף, מכרים ותיקים להוטים למכור לנו את מרכולתם, אבל גם מרכז לבקר בו כדי לרוקן את התיקים, ללמוד טכניקות לחימה חדשות וליצור אינטראקציה עם הדמויות השונות כדי ללמוד עוד על ההיסטוריה שלהם או לקבל משימות מיוחדות להשלים בכל עת. משימות צד אלה דורשות גילוי של חפצים רבים או הרג של אויבים מסוימים במאורות שלהם, ומתגמלים את המוות בנקודות ניסיון, כסף ולפעמים אפילו חפצים חדשים. אבל הלב האמיתי של המשחק הם ללא ספק המבוכים: ב-Darksiders החבר'ה מ-Vigil Games כבר הרגילו אותנו היטב עם עיצוב ברמה מעולה, אבל בDarksiders IIלעתים קרובות זה מתקרב למצוינות. הצינוקים החדשים הם לא רק עצומים, אלא גם מלאים באויבים וחידות מאוזנות לחלוטין; החידות אף פעם אינן קלות או מתסכלות מדי, הן דורשות את המאמץ האינטלקטואלי הנכון כדי להיפתר על ידי אינטראקציה עם הסביבה או שימוש בגאדג'טים השונים שנשיג במהלך ההרפתקה. אם כבר, חייבים להתייחס לביקורת אחת לשדרוגים של Death, שבהחלט לא בולטים במקוריותם: יש את וו הגראפלינג הרגיל, הפצצות הרגילות, האקדח הרגיל וכן הלאה. פורטלי הטלפורטציה חוזרים ומספר כוחות חדשים נכנסים לפעולה, כמו היכולת לשלוט בשני שיבוטי מוות בו זמנית כדי לפתור כמה חידות מורכבות. באופן כללי, ההקפדה על עיצוב הצינוק יותר סיפקה אותנו, למרות שחלקם קצת ארוכים מדי, אבל לא כמו הצינוק האחרון המתיש של הפריקוול;

יתר על כן, בסוף כל צינוק, הבוס הענק הרגיל מחכה לנו להילחם בכוח גס וקצת ערמומיות, גם אם אנחנו חייבים להודות שהאיכות של הקרבות האלה די מעורבת. למקרה שאתה רוצה לקחת הפסקה מחקירת הצינוקים,Darksiders IIמציע שתי חלופות למשימות ראשיות וצדדיות. הראשון הוא מבוך הבורר, אזור בו נצטרך להתמודד מול אויבים שונים לפני חציית אחד מארבעה פורטלים: בחדר החדש אנו עלולים להיתקל באויבים אחרים, ביציאה או בחזה. פזורים בעולם המשחקים נמצא דפים שמספרים לנו את הסדר הנכון של הפורטלים לכל רמה של המבוך, כדי לא להשתגע. The Trial by Fire הוא המצב המעניין ביותר, מעין זירה שבה אפשר להתמודד עם גלים מרובים של אויבים ולקבל פרס לאחר שהתגברנו על כולם, פרס שנוכל להחליט לשמור וללכת הביתה, או לנסות את מזל ותתמודד עם סדרה חדשה של גלים בתקווה לקבל פרס אפילו טוב יותר. המשימות השונות של Trial by Fire נפתחות ככל שמתקדמים במסע הראשי; מצב זה דה פקטו מייצג את ההרחבה העיקרית של ההרפתקה מעבר למשחק החדש הקנוני +, ובנוסף להצעת נשק ושריון שאחרת לא היה ניתן למצוא, הוא מאפשר לך לאתגר את חבריך באמצעות לוח הישגים שבו המטרות שהושגו על ידי שחקנים שונים יפורסמו.

מר רוצח

שינוי מרכזי נוסף במבנה הזיכיון טמון באופן שבו אתה יכול למעשה לנוע ולנווט. בנוסף לסוס הנאמן שלו Despair, מוות יכול כמובן לרוץ ולקפוץ אבל גם לטפס על קירות וקירות. Vigil Games החליטה לאמץ מערכת שליטה ופיזיקה בהשראת אלו של Assassin's Creed או הנסיך הפרסי האחרון, כאשר Death עובר אוטומטית מאחיזת יד אחת לאחרת בזמן שהשחקן לוחץ על כפתור הקפיצה בזמן המתאים. התוצאה לא רק מרהיבה אלא גם קולחת ואינטואיטיבית; שלבי הפלטפורמה עכשיו הרבה יותר מהנים ומדויקים, יתר על כן, זה קצת כמו משחק בתוך משחק מכיוון שמומלץ תמיד להסתכל מסביב בחיפוש אחר משטחים ניתנים להרחבה, במיוחד הנסתרים שמובילים לרוב לאוצרות סודיים ולתיבות.

החזה הם משפט קץ שילווה אותך לאורך כל המשחק, בהתחשב בכך שהעולם שלDarksiders IIהוא גדוש בשידות וכל אחד מהם מכיל כסף וחפצים. מוות יכול למעשה ללבוש סוגים שונים של כלי נשק, אפודים, רפידות כתפיים, כפפות וגרייבס, וקצת כמו בדיאבלו או לפידלייט, חפצים נוצרים באופן אקראי בכל משחק, משנה את המראה של הגיבור ונותן לו תכונות שונות שמגבירות היבטים שונים של יכולות הלחימה של המוות. למרות שזה אולי נראה קצת מעצבן להיאלץ לפתוח את מסך המלאי כל שלוש על שתיים, ציוד מיקרו-ניהול הופך במהירות להכרחי כדי לאזן או לתמוך ב"התמחות" של Death. למעשה, עם כל רמה חדשה של ניסיון אתה מקבל נקודה לבזבז באחד משני ענפי המיומנויות הנוספות המשפרים את היכולות של הגיבור. לכן אפשר להתמחות בקסם, אולי ללמוד לזמן עורבים וזומבים, או בלחימה יד ביד, פתיחת התקפות שטח או עלייה זמנית בנזק. כאילו זה לא מספיק, למוות יש גם ארסנל עצום של שילובים ומכות מיוחדות שמשנות באופן דרמטי את האופן שבו הוא משתמש בכל נשק, מהפטיש האיטי והחזק שיכול להשבית אויבים ועד לידיות המהירות הבזק שיכולות לתקוף נגד. המוות מצייד כל הזמן את החרמשים הכפולים שלו, אליהם הוא יכול לשייך נשק משני אחד בכל פעם, תוך שילוב של הכל עם הגאדג'טים שלו, יכולת התחמקות לכל כיוון, אפשרות מדי פעם לבצע התקפות קטלניות כוריאוגרפיות ולהפוך זמנית לצורת ריפר שלו.

מערכת הלחימה בDarksiders IIהוא מרהיב ומשביע, מתאים לכל סוגי המשתמשים, למרות שאנו ממליצים למשתמשי PC להחליף את השילוב הלא נוח של עכבר ומקלדת ב-joypad: אפשר פשוט לגרד את פני השטח ולהשלים את המשחק בכל מקרה, אבל להתגבר על הבוסים ואת האתגרים אפשרויות קשות יותר שאתה צריך כדי להכין את הציוד הנכון וללמוד להשתמש בכל שילוב ויכולת בצורה המתאימה. המכשול היחיד הוא מצלמה קצת היסטרית שנוטה להשתגע כשאנחנו מתמודדים עם יצורים גדולים מדי במקומות סגורים, אולי כשהנעל פעילה. אין הרבה בעיות טכניות מהסוג הזה כדי לערער את הקוד של Vigil Games, גם בגללDarksiders IIזה ללא ספק מחזה לעיניים, בעיקר בזכות הכיוון האמנותי יוצא הדופן ובוודאי לא בזכות הכוח האכזרי של המנוע הגרפי הדיסקרטי. הצוות בראשות הקריקטוריסט ג'ו מאד מדגים שוב שהוא יודע לשחק בצורה מפוארת עם פרופורציות, תאורה וצבעים, נותן לנו הגדרות עוצרות נשימה ויצורים מרתקים, למרות הרזולוציה הנמוכה של מרקמים רבים, כמה פרקים נדירים של גזירה גרועה ומספר של מצולעים שאינם בדיוק בולטים. עם זאת, התוצאה בהחלט חיובית - משופרת עוד יותר הודות לתוכנה המאפשרת לעקוף את אפשרויות הגרפיקה הלא שלמות של גרסת ה-PC, בין היתר - ומוסגרת גם על ידי הפסקול המצוין של Jesper Kyd, שמשפר את הרצפים האינטנסיביים ביותר, ועל ידי דיבוב טוב באיטלקית.

מסקנות

Darksiders IIזה פנינה אמיתית. לא אהבנו את העלילה השטחית, זה נכון, אבל האיכות של כל השאר בהחלט גבוהה מאוד. ומעל לכל אנו עומדים בפני מוצר בעל חיים ארוך במיוחד ועשיר בתוכן: השלמנו את המסע הראשי בתוך כעשרים שעות, תוך הערכה של לפחות עוד עשר או יותר להשלמת כל משימה אופציונלית, משך נדיב בהחלט לפעולה הרפתקה מסוג זה. בקיצור, הזיכיון של Vigil Games יצא לדרך ואנחנו יכולים רק לחכות במתח לפרק הבא, בתקווה לאבולוציה גם מנקודת מבט נרטיבית. האתגר החל: מי יכול לעשות יותר טוב?