אתה יודע את הבדיחה על העובדה שאֲבַדוֹןהאם אתה פועל על מכונה כלשהי? המקרר שלך, למשל. אורובוט אספירפולברו טוֹב. כל זה טריפל, כי אבדון עכשיוזה גם פועל על חיידקי המעיו בִּרְצִינוּת. לא, ממש ברצינות. לא חיידקי המעי שלך, כמובן, אלא אם כן יש משהו שאתה צריך לספר לנו.
כשהוא חוזר רציני ומדבר קצת יותר מדויק על העניין, דום הוחזר באמצעות אחדמסך המיוצר עם החיידקים של E. coliו
הרעיון מגיע מRicecatrice Lauren "Ren" Ramlan, סטודנט לדוקטורט בביוטכנולוגיה של MIT, שיצר תצוגה של 1 סיביות 32x48 המורכבות מתאי E. coli, כאשר כל תא שמשמש למעשה כפיקסלים בודדים שמאיר בהתאם לצרכים בזכות חלבון פלורסנט.
ראוי לציין שרמלן עצמה מדגישה ש"הפעלת אבדון "באמצעות תאים תהיה התחייבות ענקית בגלל כישוריהם המוגבלים ביותר. עם זאת, מה שהוא הצליח לעשות היההשתמש בקיר התא כתצוגהעבור אבדון, הפיכת המשחק עם ה- E. קולי נאור.
האם אנו מחכים לניתוח היציקה הדיגיטלית?
עם זאת, אל תצפו להיות מסוגלים לנסות בגרסת Doom E. Coli בגוף ראשון באמצעות ציפוי המעי שלכם במהירות. רֵאשִׁית,התחלת המשחק בדרך זו אורכת זמן רבו כדי להציג מסגרת של המשחק השחור -לבן הפשוט - ברזולוציה של 32x48 פיקסלים - התאים לקחו 70 דקות להדליק ושמונה שעות ו 20 דקות כדי לחזור למצב הראשוני כאשר הם כבר לא היו צריכים להיות מוארים. במילים אחרות, זה בערך שמונה - תשע שעות לראות כל מסגרת משחק בודדת. ואז אנו מתלוננים על קצב המסגרות הנישא בדם.
לאחר מכן התמודד רמלן כמה זמן יהיה צורך להשלים להשלמת המשחק בדרך זו. אם משחק אבדון ממוצע נמשך כחמש שעות והמשחק המקורי עובד על 35 פריימים בשנייה (המגבלה המרבית שלו), התצוגה הסלולריתייקח 599 שנים לשחק אבדון מההתחלה ועד הסוףו
