איך פרסי המשחק נכשלו מפתחי משחקים

למפתחים התייחסו כמו לדג בפנים

לפי רוב המשקיפים, הבעיה הבולטת ביותר במהדורת 2023 של The Game Awards הייתההמקום שניתן למפתחיםשבלי לקטוע מילים התייחסו ממש כמו לדג בפנים. אנחנו בכנות לא יכולים למצוא דרך יפה יותר לומר את זה. המגמה שאחריה היא שבשנים האחרונות, כלומר לתת יותר מקום להכרזות ולפרסום, כמו גם לאורחי יוקרה כמו כמה כוכבים הוליוודיים, לקחת אותו מהפרסים, אבל השנה יש דחיקה לשוליים של הזוכים בפרס. הושג שכמעט ולא ציפינו.

כעת, כפי שמעיד שם האירוע,הפוקוס של פרסי המשחק אכן צריך להיות בפרסיםניתן לאולפני פיתוח עבור משחקי הווידאו שלהם שיצאו במהלך השנה. זו תקופה שבה אנשים שעבדו אלפי שעות כדי לייצר את השונותשער בלדור 3,אלן ווייק 2,Hi-Fi Rushוכל שאר המשחקים שעשויים לקפוץ לראש שלך בזמן קריאת שורות אלו, נחגגים על ידי כל המגזר עם פרסים המחולקים לקטגוריות ומוקצים בעיקר על ידי העיתונות המתמחה, מלבד קול השחקנים אשר נבחר על ידי הציבור בימים שלפני -מִקרֶה.

מטבע הדברים אנחנו יודעים שארגון ערב כזה עולה כסף ומאמץ, ולכן אנחנו לא מזדעזעים מנוכחותם של פרסומות וספונסרים. עם זאת, ב-TGA האיזון נשבר לחלוטין לטובת החלק העסקי, בואו נקרא לזה כך, עם המפתחים שעכשיו קבורים על ידי כל השאר ונראה יותר ויותר שהם רק עילה לארגון ערב שיש לו מטרות מסחריות בעיקר .

השנה, לתשומת הלב המועטה ממילא לכל מי שמייצגים את הלב הפועם של התעשייה, ההשפלה שלזמנים צפופים מאודמוענק לזוכים המעטים שהוזמנו לעלות על הבמה: הנאומים היו צריכים להימשך שלושים שניות, עם שלט זוהר, או טלפרומפטר אם תרצו, בבירור לעין המזמינה אותם למהר ומוזיקה מטרידה שהחלה לחפוף את המילים של מי חרג מהזמנים הנתונים.

גם כאן: אנחנו מבינים שהיה צריך לעשות משהו כדי למנוע חזרה על התיק של Christopher Judge, עם נאום הנהר שלו במהדורת 2022שנכנס לספר השיאים של גינס לאורכה, אבל לראות אישים כמו Eiji Aonuma של נינטנדו או סם לייק של Remedy מושפלים בדרך זו, שהיו להם לוח זמנים צפוף שמנע מהם להגיד שום דבר הגיוני מעבר לכמה תודות גנריות, היה באמת מדכא. סוון וינקה מאולפני לאריאן בעצמו, שאסף את הפרס היוקרתי ביותר, זה של משחק השנה שניתן ל-Baldur's Gate 3, לא קיבל חצי דקה נוספת. אם נוסיף גם לתמונה העגומה בעליל שכרגיל, רוב הפרסים הוקראו, מבלי שאפילו הזוכים נראו במצלמות, ושחלקם אף חולקו במופע הקדם, ולכן מחוץ לאירוע המרכזי, אתם יבין כי רבים מחשיבים את מה שצריך להיות חגיגת ענף כרגע בו הענף יוצא עם עצמות שבורות מנקודת מבט של אמינות, ללא קשר להודעות בומבסטיות ולמספר הצופים.

אין אזכור לפיטורים או נושאים שנויים במחלוקת אחרים

אירוע כמו The Game Awards 2023 צריך לנסות לתת תמונה מלאה ככל האפשר של כל תעשיית משחקי הווידאו והבעיות המשפיעות עליה, כמו גם הרגישויות המאכלסות אותה. קצת'כמו האוסקר, שבו לאורך השנים לא חסרו עמדות וערעורים. כמובן האופי המרהיב והמסחרי שלו ברור, שאי אפשר להדחיק אם רוצים להחזיר את הערב הביתה, אבל יחד עם זאת היה עצוב לראות את המשבר העצום שפקד את המגזר ואשר מתחילת השנה הוביל אֶליותר מ-9,000 פיטורים, כמו גם סגירת מספר אולפני פיתוח, כמו Volition ו-Mimimi Games. עם זאת, היו פניות ציבוריות רבות מאנשי התעשייה לכלול את הנושא באירוע. די היה לקיגלי ולפמלייתו לשמור מקום של כמה דקות כדי לגעת בנושא, להפגין קרבה לאלה שאיבדו את מקום עבודתם, כדי להתמודד גם עם הבעיות הגדולות שחונקות חלק מהעבודה. מגזר (כגון העלייה בעלויות הפיתוח והטירוף של צמיחה בלתי מבוקרת שהתרחשה בתקופת המגיפה), להגביר את המודעות הקולקטיבית שיש משהו שמסתכן בחסימת ההילוכים, ויתרה מכך, שמאחורי הפיקסלים הצבעוניים שגודשים את המסכים של טלוויזיות ומסכים של גיימרים שם הם בני אדם. יתר על כן, תמונה של תעשיית משחקי הווידאו הייתה אולי פחות מבריקה, אבל בהחלט יותר מציאותית ומוערכת.

במקום זאת, כלום. נושא הפיטורים אפילו לא נגע ולמעשה, חלק מהאולפנים שביצעו פיטורים אף זכו לתגמול. אותה שכחה של המפוטרים השפיעה גם על המשיכה של Future Class, מבחר שנתי של קולות שונים המייצגים את עתיד התעשייה, מכיווןהוזכר המשבר ההומניטרי בפלסטין. הפנייה נבעה מהתמיכה שניתנה לאוקראינה על ידי ה-TGA בשנה שעברה, כאשר החותמים קיוו שמשהו דומה יכול להיעשות גם השנה, אך הנושא אפילו לא הועלה כלל במהלך האירוע.

יש מי שסבור ש-TGA הם לא האירוע המתאים ביותר לטפל בנושאים מסוג זה, אבל אנחנו בכנות לא מבינים איך אפשר להצדיק אדישות מוחלטת כלפי המציאות.עולם משחקי הווידאו תמיד השתוקק שיתייחסו אליו ברצינותמדעת הקהל ומגזרי בידור אחרים, אבל לשם כך עליו להיות מסוגל קודם כל לעבד את הטראומות שעוברות עליו משנה לשנה, לחשוף את הדרמות שלו, במקום לנסות להסיר אותן על ידי העמדת פנים ששום דבר לא קרה. ובכן, אולי כדי שיתייחסו אליו ברצינות כדאי שתתחילו קודם להסתכל במראה ותשימו לב מה אתם. לרוע המזל, הכוס של The Game Awards הייתה אטומה לחלוטין.

Hideo Kojima וסלבריטאים אחרים

מחלוקת נוספת, שמתחילה למעשה מזו של הזמנים שניתנו ליזמים, נוגעת לשטח המוענק להידאו קוג'ימהוסלבריטאים אחרים מחוץ לעולם משחקי הווידאו. קוג'ימה, שהוא חבר נהדר של ג'ף קיגלי, עלה לבמה להציג את OD, המשחק אימה מבוסס ענן שהוא מפתח עבור מיקרוסופט. לשם כך הוא הביא איתו טיזר שבאמצעותו הראה רק את הפרצופים של כמה שחקנים ולאחר מכן השתמש במשפטים גנריים ביותר על המשחק, מבלי לתאר אותו. הוא גם הכריז על שיתוף הפעולה עם הבמאי ג'ורדן פיל, והציע שגם יוצרים אחרים מעולם הקולנוע מעורבים בפרויקט. בקיצור, ראינו מעט או כלום מ-OD, הבנו אפילו פחות, אבל שום דבר לא זיכה אותו בשמונה דקות טובות של נוכחות על הבמה. בהתחשב ב-30 השניות של הזוכים, הזמן שניתן לקוג'ימה כדי לא לומר דבר על המשחק החדש שלו שווה ערך לשישה עשר פרסים. כך גם לגבי כמה מהסלבריטאים המוזמנים, כלומר מתיו מקונוהיי, סימו ליו וטימותי צ'אלמט, שבממוצע היה להם הרבה יותר זמן מהמפתחים לבלות על הבמה... שלא לדבר על גונזו מהחבובות, הכוכב האמיתי של ה-Muppets. עֶרֶב.

האנושיות שהייתה חסרה

באופן פרדוקסלי, הרגעים הטובים ביותר של פרסי המשחק 2023 יצרו ניגוד חזק עוד יותר עם שאר האירוע, וחשפו את חוסר האמפתיה המוחלט של המופע של קיגלי, אשרבאופיו המכני הוא נראה הרסני ובלתי אנושי. כך התערבויות כמו זו של אבובקר סלים, שהפך רגשי והסביר איךסיפורי קנזרה שלו: ZAUנולד מתהליך האבל על מות אביו, הם חשפו את האמת המוסתרת בשאר ההצגה שמאחורי משחקי הווידאו יש אנשים עם הרגישות והדרמות שלהם, שבאופן מסוים הופכים את החוויות להצעות ייחודיות ומרתקות. למרבה הצער, אלו היו רגעים מפוזרים ונדירים מאוד, כמעט אקראיים, שנמחצו על ידי הפרסום והבידור.

המהות היא ש-The Game Awards 2023 לא היו אירוע עבור המפתחים, שלכל היותר ייצגו את העילה האצילית שלהם, וגם לא אירוע עבור הגיימרים, ששיחקו את התפקיד הרגיל של ספוגי הייפ, אלא עבור המפרסמים, שהובטח להם שהם מוצרים לא היו קשורים לשום דבר שנוי במחלוקת וכי יש להם את התחום חופשי ככל האפשר מכל הסחות דעת אחרות. אולי הם אותה "קהילה להתאחד" שקיגלי דיבר עליה בימים שלפני טקס פרסי המשחק. אנו מקווים שזה לא המצב ובמהדורות הבאות ניקח כמה צעדים אחורה, לא על ידי ביטול הפרסומות מהאירוע, אלא על ידי ארגון מחדש של המאזן בצורה כזו שבסוף הערב כבר אין לנו התחושה שראיתי סדרה ארוכה של פרסומות, כשמשהו לא משמעותי קורה בין אחד לשני.