לאחר מספר חודשים של המתנה, Ubisoft סוף סוף פרסמה את ההרחבה האמיתית הראשונה עבורAssassin's Creed Valhalla, זאת אומרתזעם הדרואידים, הרפתקה חדשה בה יש לנו הזדמנות ללוות את אייבור במסע בארצות אירלנד המיסטיות, שבהן מיתוס ומציאות מתמזגים בצורה כמעט בלתי נפרדת.
בחקרנו את המיקום החדש למרחקים, שמנו לב שיש לו פוטנציאל צילומי גבוה, מעמקי האזמרגד העצומים ועד לביצות הערפיליות ועד לצוקים המשקיפים על האוקיינוס האטלנטי המחוספס. אז, החלטנו להקדיש את מסע התדמית הזהAssassin's Creed Valhalla: Wrath of the Druids.
יציאה מדבלין
השמש רק עלתה. מי הנהר זורמים בשלווה לכיוון הים, המפרשים המקופלים של הסירות העוגנות בנמל מזיזים מעט מרוח הבוקר, בעוד כמה טיפות גשם מרטיבות אותם. ציפורים מצייצות על ענפי עצים קטנים, גבוהים מעט מבתי העץ המאכלסים את תושבידבלין.
עיבור מחכה ליד רציף, מכסה המנוע שלה מכסה את פניה. אינסטינקטיבית, אנחנו הולכים לכיוון המזח כדי לקרוא לספינה הארוכה שלנו, אבל מכיוון שכבר הצענו "שייט" ביןנתיבי מים באנגלית, החלטנו ללכת לאט לעבר יעדים לא מוגדרים.
לאחרונה החלה העיר להתעורר לחיים, דייגים יוצאים להפלגה בחיפוש אחר טרף חדש וסוחרים מתכוננים להקים את הדוכנים שלהם, ממתינים ללקוחות פוטנציאליים מהפינות המגוונות בעולם.
הודות לעזרתנו, העיר דבלין הפכה למרכז מסחרי חשוב ביותר, עם מסלולים והסכמים הנעים מהאימפריה הביזנטית ועד קייבאן רוס, ממצרים ועד חצי האי האיברי.
לפני שנמשיך, אנחנו עוצרים ליד חברנו ושותפינואזרלראות איך האימפריה העסקית הקטנה שלנו מתקדמת. במבט מסביב נבחין במקדש הנורדי המפואר שהוסב לכנסייה נוצרית, אז אנחנו מחליטים ללכת להסתכל, מאחר שטיפסנו עליו, אבל מעולם לא נכנסנו בכוונות "תיירותיות".
לאורך הדרך, כמה ילדים משחקים בלי דאגות בבוץ, מרוככים בטפטוף הבוקר.
צעד אחרי צעד, אנחנו מטפסים על הגבעה התלולה למדי המובילה אל המקדש הגדול. כאן, כמה נזירים נוצרים מתפללים, בעוד נשים פגאניות מקיימות את הטקסים שלהן; הכל בהרמוניה מוחלטת, כאילו היו מאוחדים בתפילה קולקטיבית החורגת מההבחנה התיאולוגית הנפוצה ביותר.
חוזרים לאור השמש, אנו צועדים לעבר שערי העיר, מוכנים לעזוב מאחור את הציוויליזציה של דבלין כדי לטבול את עצמנו במהות המיסטית הבוערת ברחבי אירלנד.
העמקים הירוקים
ברגע שאנחנו עוזבים את העיר שקט הטבע קורס עלינו כמו סלע. צלב קלטי גדול עומד בראש הצומת, כמעין זקיף ששומר על דבלין. הדשא הוא ירוק עז, נוטה לכיוון האזמרגד, שבולט ככל שהעין יכולה לראות עד שהוא אובד בשמים עצמם.
אנחנו מחליטים להשתכשך בנחל הצנוע שלידו התחלנו את ההרפתקה שלנו כמה מטרים במורד הזרם. ללכת כל כך לאט, בלי למהר, גורם לנו להתמקד בפרטים שונים, מפרחי הבר הקטנים ועד אלמנטי העור של השריון שלנו, המוסתרים על ידי הגלימה הגדולה.
בעוד אנו מדגישים את הדברים הקטנים, אנו מוצאים את עצמנו בשטח מוגבה גדול, ממנו ניתן לראות את דבלין במלוא הפשטות המלכותית שלה. לאחר כמה צילומי גלויה, יצאנו שוב לדרך, פנינו לכיוון מי יודע לאיזה יעד, כשמסביבנו בינתיים הערפל מתחיל לרדת במהירות.
ארץ הדרואידים
השמיים מעוננים לגמרי. קרני השמש נאבקות לחדור את מסך הערפל העבה. אנחנו יכולים לראות מעט או כלום סביבנו. בלי להירתע, אנחנו ממשיכים קדימה, מוקפים בצללים מפחידים שנראים כאילו נעים בצל.
לפתע, אנו שומעים מעין שירה שמגיעה משמאלנו. זוהר קלוש מנסה לחדור אל הקיר הטבעי הכהה. נתפסים בסקרנות, אנו הולכים לעבר מקור הקינה המוזרה ההיא. אנו מתחילים להציץ בחורבה המתכלה של מבנה אבן, שמאחוריו אנו תופסים מחסה כדי לנתח טוב יותר את המצב.
מצאנו מחנה קטן בו מתגוררים כמה מחברי הבני דן. מכיוון שנראה שזה קרב היטב בתחום שלנו, אנחנו מחליטים להפתיע את יריבינו התמימים. אנחנו מטפסים על החומה ובזינוק אנחנו צוללים את הלהב הנסתר שלנו לתוך המטרה הגלויה הראשונה.
כמו זרימתו הבלתי ניתנת לעצירה של נהר בשיטפון, אנחנו מוציאים גרזן וזורקים אותו לעבר בטן אחר, כשגבו מופנה ולא מודע למה שקרה (או למותו הקרוב). כשהנשק מרחף באוויר, שודד נוסף יוצא מאחורי חומה נמוכה.
במהירות הבזק, אנחנו מרימים את חניתו של האויב לרגלינו ומשליכים אותה בכוח על אנושי לעבר אותו פולש בלתי צפוי, שנופל ארצה כמה צעדים מחברו כשהגרזן תקוע בגולגולתו.
בתקווה שההפתעות הסתיימו, אנחנו בוזזים ברוגז את הביוואק, אוספים כמה מטבעות כסף וכמה חומרים לשדרוג הציוד שלנו.
לאחר שהטיול הבלתי צפוי מסתיים, אנו חוזרים לכביש, ממשיכים במסענו דרך ארצות אירלנד המיסטיות.
רופא זמין
כשהערפל מתחיל להתבהר, אנו מבינים שכבר הפך ללילה. אנחנו מטפסים על גבעה שבראשה נוכל להציץ בכמה מונוליטים גבוהים. ברגע שאנחנו מגיעים לפסגה, אנחנו מבינים שהגענו אליורופא זמין, המגלית הטקסית שבה הוכתרו המלכים הגבוהים של אירלנד.
האזור מרמז ביותר, כאשר האבנים הגדולות מוארות על ידי לפידים בודדים הממוקמים לרגליהם. מכאן אפשר לראות חלק גדול מהשטח האירי, מהחוף הצפוני, אל המבצרים הגדולים ועד למוקדי המסחר של האזור. אולי נמשיך לחקור את האדמות הירוקות העצומות הללו, אבל הרגליים שלנו (או יותר נכון, של עיבור) מתחילות לכאוב. אז אנחנו עוצרים כאן, במרכז הכל; בלב הרוחני של אירלנד.
המסע הזה דרך תמונות מוקדש גם לAssassin's Creed Valhalla - זעם הדרואידיםהגיע לסיומו. פרק קטן יותר, זה נכון, אבל אחרי הכל, אפילו ה-DLCs עצמם הם חוויות עם אופקים צרים יותר ממשחקי הווידאו הבסיסיים שבהם יש להם שורש. כמו תמיד, אנחנו מחכים לכם למטה, בתגובות, כדי לשמוע את דעתכם על ההרחבה הזו, ולמה לא, גם לראות כמה מהתמונות שצילמת במהלך ההרפתקה האירית הזו.
