10 האביזרים הכי חסרי תועלת למשחקי וידאו

נינטנדו ROB

ההתחלה לא הייתה יכולה להיות בומבסטית יותר. דמיינו את הסצנה. אנחנו בקיוטו, באמצע שנות ה-80. עולם משחקי הווידאו עבר עכשיו משבר חסר תקדים ולא נראה שהוא מוצא דרך להתאושש. ביום עבודה אדיש במטה של ​​נינטנדו, סיעור מוחות למציאת רעיונות גאוניים לשיווק ה-Famicom סופג זעזוע פתאומי. למישהו היה בעצם רעיון המאה: מכירת רובוט שניתן לתכנות יחד עם קונסולת משחקים!

טוב, אולי זה לא הלך בדיוק ככה, אבל מה שבטוח זה שב-1985 נינטנדו באמת התחילה למכור את ה-FAMICOM, או NES באזורנו, יחד עם רובוט. שמו היהחבר הפעלה רובוטי, ROBלחברים, ובכן, אין הרבה מה לומר עליו. למעשה, תוך כמה שנים הוא הוסר מהשוק, בעוד שיותר ויותר יחידות של הרובוט מצאו מקום במרתפים של השחקנים האומללים. למעשה, הוא היה חסר תועלת לחלוטין, אם לא נכלול כמה משחקים, Gyromite ו-Stack-Up, שאפשרו לו לבצע כמה פעולות לא מדויקות... חסרות תועלת באותה מידה.

עם זאת, כולנו עדיין אוהבים אותו ותמיד ניצחנו אותו בהנאה בסדרת Super Smash Bros.

LJN רול אנד רוקר

אנחנו עדיין נשארים בנינטנדו מכיוון שלצד המצאות שמסוגלות לחולל מהפכה בדרך שבה אנחנו משחקים, זבל ראוי לסדרת הטלוויזיה שצילם רנה פרטי הגיע גם לקונסולות של N הגדול. אם כי לפעמים עם כמה זרעים של גאונות לא מבוטאת.

דוגמה לכך היארול אנד רוקרהופק על ידי LJN בשנת 1989. מערכת בקרה ל-NES שחשבה שהכי טוב להחליף את בקר הקונסולה בפלטפורמה שאפשרה לך לשלוט בדמות על ידי הזזת משקל הגוף שלך. כעת המערכת במשחקים כמו Super Mario Bros. לא עבדה טוב במיוחד, אבל כמה שנים לאחר מכן למכשיר דומה היה יישום הרבה יותר טוב. זה נכון, אנחנו מדברים על לוח האיזון של ה-Wii, שבוא נודה בזה, גרם לכולנו להשלות את עצמנו לחזור לכושר פשוט על ידי לימוד לעמוד על רגל אחת על הסקאלה.

כפפת כוח

אבל הפריפריאלי הכי חסר תועלת פר אקסלנס הוא ללא ספק הוא, הכפפת כוח. כולם יודעים מה זה אבל גם היום אף אחד לא הבין למה בדיוק נועד הגאדג'ט הזה של 75 דולר (שעם אינפלציה יהיה בסביבות 190 יורו היום). מערכת בקרת התנועה התלת-ממדית שהייתה אמורה להיות מובטחת על ידי מערך מרשים של חיישנים כמובן לא עבדה. המפתחות לא היו ניתנים להשגה למעט המעצבים המפורסמים ביותר. לשחק את זה ב-Super Mario Bros. 3 היה פשוט מעשה של מזוכיזם, בתקופה שבה אף אחד לא צפה במישהו מנסה להשלים את המשחק הזה רק באמצעות מצקת המטבח.

בקיצור, כאן נינטנדו ואברמס Gentile Entertainment קבעו באמת את הסטנדרט לציוד ההיקפי של המדף, אפילו הצליחו להפוך אותו לאלמוות בזכות מיקום המוצר בסרט "הקוסם הגדול הקטן של משחקי הווידאו". Chapeau!

Sega Activator

במחיר זהה פחות או יותר לזה של ה-Power Glove, בשנת 1993 סגה חשבה שהכי טוב ליצור בקר שיאפשר לך לשלוט בלוחמי משחקי לחימה עם בעיטות וחבטות אמיתיות. שמו היהמפעילועם 8 נקודות הבקרה האינפרא-אדומות שלו הממוקמות על משושה שקשה יותר להרכבה מ-Lego Death Star, היא הצליחה להבהיר בדיוק כירורגי מדוע לבקרות התנועה עדיין ייקח כמה שנים עד שיהפכו אפילו מהנים מאוד לשימוש. אומרים שכל מי שניסה לשחק ב-Street Fighter 2 או Mortal Kombat ב-Mega Drive עם ההתקשרות הזו, סובל היום מבעיות שונות בניהול מפרקים וכעסים.

Aura Interactor

מי שמסתובב בעולם משחקי הווידאו יודע היטב שמציאות מדומה הייתה משהו שריתק מפיקים הרבה לפני יצירת אוקולוס. ואחד הגאדג'טים הפופולריים ביותר בקרב חובבי טכנולוגיה בשנת 1994 היה ללא ספקAura Interactor. מכשיר שעולה בסביבות 100 דולר, שבין היתר אפשר גם לחירשים לחוות אודיו של משחק דרך הרעידות של המתמרים שלו. במשחקים, לעומת זאת, הם פעלו כמעין סאב וופר, והפכו מידע שמע למשוב מישוש בצורה של רעידות בתגובה לפעולות במשחק, כמו בעיטות או אגרופים.

הוא היה די מוצלח ב-Mega Drive וב-Super Nintendo, אבל הארגונומיה הגרועה שלו והטמעה החסרה במשחקים הפכו אותו במהרה לגאדג'ט יקר וקשה לשימוש.

קורא אלקטרוני של נינטנדו

בואו נקפוץ כמעט 10 שנים כדי למצוא את אחד מאותם חידושים של נינטנדו שהיה חסר תועלת בזמן היישום שלו, כלומר ב-2002, אבל שהיום משולב בצורה מושלמת בחיינו בצורה אחרת.

בואו נדבר על הקורא אלקטרוני לפי Game Boy Advance, קורא ברקוד שמתחבר לחריץ המחסניות של הקונסולה ונועד להאריך את החיים של משחקים כמו Animal Crossing, Super Mario Advance 4: Super Mario Bros. 3 ו-Pokemon Ruby and Sapphire.

נמכר בסביבות $40, עם כרטיסים נוספים של $5, זה אפשר לך לפתוח רמות נוספות כמעין DLC פיזי ואפילו לקבל כמה רמות של משחקי NES. למרות הנחות היסוד המעניינות, למכשיר היו מגבלות רבות מכיוון, למשל, ל-Game Boy Advance לא היה זיכרון פנימי ולכן היה צורך לבצע את הסריקה בכל פעם אם רציתם לגשת למשחקים מסוימים. הסורק דרש אז כרטיסים במצב מושלם ובקונסולה לילדים היה קשה לשמור על הדרישה הזו במשך יותר מקומץ ימים. לבסוף, נינטנדו עצמה תמכה בו לזמן קצר והשאירה רבים מהיישומים שלה מוגבלים ליפן.

עם זאת, הרעיון לא מת לחלוטין מכיוון שהוא מוחזר אז על ידי נינטנדו עם כרטיסי Amiibo וה-Amiibo עצמם. אולם גם במקרה זה, ההצלחה קשורה לעתים קרובות יותר לערך הפסלונים מאשר למשיכה האמיתית של הנתונים שבתוכם.

בקר הקטנה הזה

אביזר האוטאקו המובהק הוא גם אחד הבקרים חסרי התועלת שיוצרו אי פעם. בשנת 2004 הורי למעשה יצר את אבקר קטנהמ-150$ עבור המהדורה המיוחדת של Onimusha 3 ל-PS2. חרב עם כל הכפתורים על הידית, אבל בחוכמה היה לה גם מעמד כי אפילו המפיקים ידעו שהגימיק התופת הזה יהיה טוב יותר בתצוגה מאשר בידיים של שחקן. כן, כי מעבר למיקום הכפתורים, חיישני התנועה של הג'ירוסקופ היו סיוט אמיתי, לא רק ב-Onimusha 3, אלא גם בכל משחקי ה-PS2 שאיתם החליט הקונה האומלל לנסות אותו. רעיון מבריק נוסף היה ליצור את החרב הזו במיוחד עבור הפרק שהציג דמות שניה שניתן לשחק בה חמושה באקדח.

הדבר הטוב היחיד בחתיכת הפלסטיק היקרה הזו? הסוללה החזיקה מעמד זמן רב כמו משב רוח מזרחי לפני קרב עקוב מדם על חופי ים יפן: כך שאפילו האמיצים ביותר נאלצו לחזור לעצות מתונות יותר לאחר מספר מועט של שעות בלבד.

בקר מסור שרשרת של Resident Evil 4

ההיסטוריה לא מלמדת אותנו כלום ונובי הדגימה זאת היטב כבר בשנת 2005. כן, כי לאור יציאת Resident Evil 4 החברה הזו חושבת שעדיף למכור אחד נחמד ב-50 דולרמסור חשמלילשימוש כבקר למשחק Capcom.

בכלל לא מכוער למראה, זה היה כמעט בלתי אפשרי לטפל בו מלבד כאביזר למסיבות ליל כל הקדושים. גדול וכבד להחזיק ביד, עם מיקום הכפתורים שהיה הכל מלבד חכם, זה היה למעשה סיוט, הרבה יותר מהיצורים להתמודד במשחק.

כדור באולינג Wii

בואו נתחיל מנקודת הנחה הכרחית: אם אינכם חושבים שבאולינג הוא הספורט הטוב ביותר ב-Wii Sports, לא נוכל להסתדר. באותו אופן, עם זאת, אין להכחיש כיכדור באולינג Wiiהוא אחד הציוד ההיקפי הגרוע ביותר שנוצר אי פעם עבור קונסולת נינטנדו יוצאת הדופן. אנחנו רוצים לומר. מה היה הצורך ליצור כדור ששיחזר באולינג אמיתי כאשר Wii Motes נתן את כל המשוב שהיינו צריכים? ובמקום זאת ב-2009 החליטה CTA לייצר אותו ולמכור אותו ב-25 דולר. זה עבד כך: הכנסתם את ה-Wii Mote לכדור ואז זרקתם אותו. להעמיד פנים כמובן. חבל שבאופן זה האחיזה בבקר הייתה בטלה לחלוטין ומי ששכח את הרצועה הסתכן בהריסת חצי מהסלון. בנוסף, להגיע למפתחות היה אתגר אמיתי ואם היית שמאלי... ובכן, במקרה כזה היה לך מזל כי כדור הבאולינג היה לגמרי לא שמיש.

קינקט

אנחנו סוגרים עם אביזר שהוליד כמה בחירות מרושעות של Xbox. מכשיר בקרת התנועה המבטיח ביותר ובו זמנית המנוצל הגרוע ביותר בהיסטוריה. ברור שאנחנו מדברים עלקינקט, אביזר שבשנת 2010, בעוד ה-Wii משעשע אותנו בדרכים השונות ביותר כבר 5 שנים, החליט להראות לנו כל מה שלא עובד טוב עם בקרת תנועה. דגם ה-Xbox 360 הבטיח פלאים, אבל במציאות הוא היה שימושי רק לכמה מצבים מעט מביכים וללמד שחקנים את אמנות הסבלנות העתיקה.

כמובן, זה לא הכל היה באשמתו, שכן המשחקים שפותחו עבור הפלטפורמה היו ברובם זבל ופשוטיםגִימִיק. עם זאת, לבד, הציוד ההיקפי הזה בסך 150 אירו לא עשה דבר כדי להפוך את עצמו לאהוב. ולא, לא היה רעיון טוב להכריח אותנו לקנות אותו יחד עם Xbox One כדי להראות לנו כמה חסר תועלת הוא יכול להיות.