פעם היה עולם המשחקים העצמאיים: הפקות ניסיוניות קטנות, כותרים שנולדו מרצון של מעט אמיצים שהימרו הכל על רעיונות חדשים ומכניקה מקורית. היום העולם הזה עדיין קיים אבל הוא השתנה, או יותר נכון הוא גם התרחב לכלול פרויקטים סולידיים יותר מבחינה טכנית אך גם עצומים ומורכבים. משהו שבמקרים מסוימים תופס את מקומן של הפקות ברמה בינונית שההוצאות הגדולות נטשו כעת לטובת מספר מצומצם של מהדורות שישקיעו בהן את כל הפוטנציאל הכלכלי והנראות שלהן. State of Decay 2 נופל להיגיון הזה:זה ההמשך להפקה קטנה אבל לא יותר מדי, שזכה להצלחה רבה בהדגשת ערכים חשובים, גם מנקודת מבט טכנית.הרעיון הוא לא, או לפחות כבר לא, כל כך מקורי אבל לחזור שוב לעולם פתוח ענקי כדי להילחם בהמוני זומבים רצחניים בהחלט יהיה בילוי נעים עבור שחקנים רבים.ב-E3 2017 הייתה לנו הזדמנות לפגוש אותו מקרוב...
האסטרטגיה המנצחת
חלק מההצלחה של המקור נובע מהנוסחה שערבבה וערבבה מרכיב ניהול עם פעולת הרג הזומבים הקלאסית.גם בסרט ההמשך הזה חוזר הצורך לנהל את קהילת הניצולים של עצמך, יכולת לעבור מאחד לשני בכל עת כדי לנצל את המוזרויות שלהם ולבחור מעת לעת כיצד לנצל את המשאבים שנצברו. קיום מקור מזון, אולי מיוצג על ידי גינת ירק קטנה, מצריך דמות מיומנת בגינון אך מאפשר לנו לשמח מספר מסוים של אנשים, תוך השפעה על הערך המסדיר את המורל הכללי. ברור שכל אובדן חיים, אירועים שליליים או תנאי חיים שאינם עומדים בציפיות יורידו את המדד הזה, וישפיעו לרעה על הביצועים של הגיבורים הקטנים והגדולים שלנו. די בחוסר בכמה מיטות כדי להנמיך את הרוח המשותפת, כלל שבדרך כלל לא חושבים עליו אבל מתגלה במהירות במצבי קיצון. כמו במקור, גם ב-State of Decay 2 הגיוון הזה מתבטא דרך כמה תכונות שמסבירות מה אנחנו (או שלנו) עשינו לפני שהדברים הפכו לרעה, אבל עכשיו הרקע עלה באופן דרמטי לעבר אלף יחידות, מאתיים קודמות.מערכת ההתקדמות חוזרת גם המשלבת כמה סטטיסטיקות בסיסיות, כמו בריאות והתנגדות, עם סטטיסטיקות ספציפיות.שוטר לשעבר, למשל, לא רק יהיה נוטה יותר להשתמש בו בלחימה, אלא יש סיכוי גבוה יותר לפתח יכולת לפתח התמחויות מסוימות הן בידיו החשופות והן עם כלי נשק. מספר המשתנים הוא באמת עצום וצריך לקחת די הרבה זמן לראות את כולם.
כשהמצב נהיה קשה
אם חלק הניהול יוצא מחוזק ומוגדל לעומת הפרק הראשון, טיפול דומה נשמר גם לחצי הפעולה של State of Decay 2.כמו בעבר, בכל עת תוכלו לצאת מהמחנה - מבצר שלכם, להיכנס לרכב ולצאת לחפש בתים וחנויות לבזוז בחיפוש אחר דבר יקר.הסיכון מיוצג ללא ספק על ידי המתים, אשר נמשכים במיוחד על ידי הרעש, מתכנסים אלינו כדי לנסות לאכול אותנו: מערכת הלחימה תמיד מבוססת על מיידיות, ישנם כלי נשק רבים גם תגרה וגם אש ויש המון אנימציות בין מרהיבות הוצאות להורג שלמות עם כיתורים וסצנות מוות איומות כאשר אחד מחברינו מותקף. בנוסף למתנגדים הסטנדרטיים, השופעים ומתרבים ככל שנוצר הרעש סביבנו, חוזרים בעלי היכולות המיוחדות. ראינו כמה מהם: אחד אחרי כמה כדורים התפוצצו בענן של עשן רעיל, מה שאי אפשר לעבור בסביבה, השני היה חיה ענקית שמסוגלת לספוג כמות גדולה של פגיעות לפני שהיא מתמוטטת ארצה. הגלים הם גם פרוצדורליים, כך שאי אפשר לדעת למה לצפות ותמיד עדיף להתכונן לגרוע מכל.הפיצ'ר החדש העיקרי, לעומת זאת, הוא מרובי משתתפים שיתופי: בכל עת אתה יכול לקרוא לחבר או שחקן אקראי למשחק, ואז ללכת איתו בחיפוש אחר הרפתקאות.
ברור שהדברת אויבים עם בן לוויה או שניים היא בהחלט מעניינת יותר מאשר לעשות זאת עם בינה מלאכותית, במיוחד מאחר שנגיעות קטנות מסוימות, כמו היכולת לפתוח את שתי הדלתות כדי "לגלגל" זומבים, הופכות את הרגעים הללו לקלים יותר למימוש טהור. מצחיקות שהופכות כל משחק לשונה מהקודם. למרבה הצער יש עם זאת: הקואופרטיב מתרחש רק בתוך אחד משני המשחקים, אז או שאתה מזמין מישהו או להיפך, אבל אין עולם משותף שבו ניתן לבנות שתי קהילות ולשתף פעולה. זה מגביל מאוד את האופק של מצב מרובה משתתפים, ולמעשה הופך אותו למתווה או קצת יותר. זה חבל כי אולי בעוד ארבע שנים, שרבות מהן עברו מאז יציאתו, אפשר היה לעשות משהו יותר גם בהתחשב בכך שז'אנר ההישרדות גדל מאוד וכיום ההיצע, במיוחד במחשב האישי, הוא עצום ומורכב ממאוד מוצרים חשובים. כך גם לגבי המרכיב הוויזואלי: היו מספר שיפורים הנוגעים בעיקר לכמות הפרטים ולמספר האובייקטים, אך גם למבנים הקיימים, כך שבכלל ל-State of Decay 2 יש מראה מעניין ומגוון יותר, אבל בהחלט טכני זה שום דבר לקרוע את השיער שלך.בקיצור, עלינו לזכור תמיד שמדובר בפרויקט במידות קטנות יחסית.אנחנו לא יודעים באיזו פלטפורמה רצה ההדגמה הנצפית, בוודאי בהתחשב בהיקף הוויזואלי של State of Decay 2, סביר לצפות שב-Xbox One X ובמחשב הוא פועל בצורה חלקה עם 4K ו-60 תמונות בשנייה. זה יהיה ממש חבל אם זה לא יצליח להשיג את המטרה הזו. ההשקה צפויה לאביב 2018, כך שעדיין יש זמן לפתור את אי הוודאות שנותרו ולהציג את עצמו בפני הקהל שלו בצורה הטובה ביותר.
State of Decay 2 הוא "עוד מאותו דבר" חיובי, ביקור מחדש בנוסחה המקורית שלא הופכת את העבודה של לפני ארבע שנים אלא מרחיבה אותה מכל נקודת מבט. מרכיב הניהול נעשה עמוק ומורכב יותר, בעוד שהפעולה כוללת מספר רב של כלי נשק, כלי רכב ומצבים חדשים. תוספת הקואופרטיב הייתה יכולה להיות הדובדבן שבקצפת, אז חבל שהיא מתגלה די מצומצמת. באופן דומה, ארבע השנים האחרונות לא הביאו קפיצת מדרגה טכנית סטרטוספירית, שהראתה את הגבולות של ייצור שעדיין היה מוגבל למדי.
ודאויות
- גדול ורע יותר
- מוסיף מרובה משתתפים...
ספקות
- ...גם אם בצורה קצת פחות נוקבת
- טכנית לא הייתה קפיצת מדרגה סנסציונית