XIII

כי אף אחד לא חי לנצח.

מה שהפך את הסדרה No One Lives Forever לגדולה היו אפיון הדמויות, הדיאלוגים והעלילה המנוסחת מספיק.XIIIהופך את העלילה הסיפורית לאחת מאבני היסוד המרכזיות שלה ובניית הסיפור מתרחשת גם באמצעות טוויסטים טובים והברקות המציגות מציאות שלעתים קרובות שונה מזו שחשבנו שהצלחנו לשחזר, מסמכים שמעט לאט חושפים מידע רקע על האופי והזהות שלנו של האנטגוניסטים. הדגש מושם יותר על הגיבור וזה צפוי. כתוצאה מכך, הדמויות מסביבנו אינן נחקרות היטב ואולי זו גם הסיבה שהן אופיינו למקסימום באמצעות כמה גימיקים יעילים דמויי קומיקס (ראו את הבוס של ה-FBI ללא זרוע אחת, אבל אילו קריטריונים להעסקה הם מאמצים ב- מִשׂרָד?).

כי אף אחד לא חי לנצח.

דבר אחד שבאמת הדהים אותי הוא הבימוי שמלהטט עם העלילה כולה, ומציג אותה ללא דופי. פלאשבקים, שהזכרתי כמה שורות למעלה, מופיעים פתאום ברגע שאנחנו מוצאים את עצמנו במקום שבמקרה מזכיר לנו איזה אירוע עבר או כשאנחנו מדברים עם איזו דמות שהתמודדנו איתה לפני התאונה. הפלאשבקים מאותתים על ידי מכשיר גרפי פנטסטי (הסתכל על צילומי המסך כאן) ובמהלך התרחשותם מותר לנו ליצור איתם אינטראקציה, כפי שקורה בסיוטים של מקס פיין, רק כדי לתת לכם מושג. תועלת זו תורמת להכנסת עצמך לנעליו הלא נוחות של סוכן המספריםXIII, כמו גם קטעי האנימציה היפים בין רמה אחת לאחרת. הסיקוונסים תוכננו ללבוש צורה של קומיקס דו מימדי ולעיתים הסצנות בפאנל מתעוררות לחיים כדי להדגיש פעולה מסוימת. כאשר הפעולה נעצרת, לעתים קרובות מאוד המערכון והאנימציה מתחילים מחדש בפריים אחר. הקופסאות עצמן זזות, ויוצרות אפקט גרפי משכנע מאוד שמזכיר בחירות בימוי מסוימות ששוב מאוד אופנתיות היום: אתה זוכר את Ocean Eleven? רצפי ההפסקה כביכול? משהו מאוד דומה.

תיק היופי של המרגל.

לפני שהזכרתי את NOLF בגלל הדמיון מבחינת התפאורה, רק כדי לומר שגם כאן נשובט בחורים רעים, כולם לבושים באותו אופן, כמו ב-NOLF. אבל מעל הכל המשחק מהווה את נקודת המפגש האמיתית של שני הכותרים, למעשה גםXIIIזה סוג של FPS עם הרבה אלמנטים התגנבות כמו סדרת Miss Archer הידועה. למרות שכאן אנו מתחזים למעין מכונת הרג שמתקרבת מעט לאב הטיפוס המטלטל בגוון צמוד שהציגה לנו הסדרה המתחרה, לעתים קרובות מאוד נידרש לפעול בצורה דיסקרטית ביותר, מבלי ליידע את האויב על שלנו. נוֹכְחוּת. לצורך כך תהיה לנו סדרה שלמה של גאדג'טים ספציפיים: זריקת פגיונות, קשתות, ריהוט וחפצי ריהוט שונים. הקשת הוא כלי מאוד אלגנטי, אבל לנפץ כיסא מעל ראשו של השומר התורן זה מרגש יותר במעורפל, אם כי אני בספק שבעולם האמיתי זה באמת יכול למנוע ממך להרעיש... לפחות נסה את זה בבית על האחים הצעירים שלך. אביזר שמצאתי מאוד כיף להשתמש בו הוא וו האחיזה לזריקה עם מנגנון אוטומטי וכננת מחוברים, הוא יאפשר לכם לטפס על הקירות האטומים ביותר, אך ניתן להשתמש בו רק בנקודות מסוימות שיצוינו לכם. הדבר המצחיק הוא שלעתים קרובות אתה יכול להצמיד את עצמך רק לווי מתכת בולטים שנראים כרוחשים בכל מקום, אפילו בקניון במדבר מישהו נהנה לנעוץ את התומכים האלה בכל מקום, לא משנה: כסף קל לך.

היי תראה אותי! אני כאן!

הבנתם שבמשחק עם מצגת כזו ליבת המשחק נעשית על ידי ה-AI, אם התגובות של האויב היו פרופורציות טובות לפעולות שלכם המשחק היה מאוזן היטב ותאפשר פעולה זורמת ומאתגרת במידה. למרבה הצער, יש כמה הערות כואבות. יש מקרים שבהם אתה יכול לזחול כמו נמייה לכיוון השומר כשגבו מופנה, לא להשמיע רעש קל, עומד להכות אותו בחלק האחורי של הראש במכה חדה והארור מסתובב ומכה אותך. בקיצור, כאילו הוא תפס וריאציות בכוח או כאילו אכלת חריף מדי בלילה הקודם, בעוד שבזמנים אחרים באופן פרדוקסלי תנוע ללא הפרעה באמצע מסדרונות עמוסים בהמוני אנשים רעים מאוד שלא יתנו אפילו לך מבט. מצד שני, האויב מגיב כראוי אם אתה יורה מישהו קרוב אליו, הוא הופך לחשוד אם הוא מוצא את הקולגות שלו קרועים לגזרים ומפוזרים במפלס ואם הוא לא מוצא אותך לאחר פרק זמן מסוים הוא חוזר לחובותיו להעיר על מה שקרה. אולם ברגע ההתקשרות בפועל, יש שוב צחוקים גדולים ולמען האמת, ברמת הקושי הבינונית, אתה יכול להרשות לעצמך להתחרות סביב הרמות על קטנוע, לפרוק קילוגרמים של תחמושת כרצונך: דגם נשק ארקייד ומודיעין אובדני של האויב ברמת Quake, שום דבר מרשים בקיצור, במיוחד לאור ההשוואות הבלתי נמנעות עם מפלצות קדושות מז'אנר "התגנבות" כמו סדרת Thief וה-NoLF הנ"ל.

היי תראה אותי! אני כאן!

בואו נתנחם בממשק הפשוט והאינטואיטיבי במיוחד ובמערכת בנאלית אך יעילה מאוד כדי להקל על חייכם בפתרון ה"פאזלים" הפשוטים הקיימים. יוביסופט לא נותנת לנו להסתובב ולחפש פיקסל ללחיצה בין טונות של פיקסלים אינרטיים, אלא כל אובייקט שאיתו ניתן יהיה לקיים אינטראקציה יודגש על ידי מלבן לבן ברגע שתראה אותו, קל ומערכת מעשית.

שאלה של סגנון.

ולמשחק הזה יש הרבה סטייל. המנוע הגרפי שהנחיל את Unreal 2 חוזר ערוך לחלוטין כדי להעביר עולם שלם העשוי מהצללת תאים. טכניקה מסוימת שהוצגה על ידי כרטיסי המסך מהדור האחרון, אשר במקרה הספציפי שלXIIIזה אפשר לפתח את המשחק כולו כאילו היה מעין "קומיקס מונפש". האפקט בהחלט יוצא דופן, הוא משתלב היטב עם אווירת המשחק ותורם באופן מכריע לאווירת הנואר, היקרה כל כך למעריצי דיאבוליק ודומיו. האנימציות במובן מסוים פרופורציונליות להיבט האסתטי, במובן שלמרות שלעתים הן נוקשות במעורפל הן משתלבות היטב באווירה המצוירת ששוררת במוצר יוביסופט, כתוצאה מכך ניתן היה גם להסיק שהן נוצרו כך בכוונה. אורות, אפקטים של עשן חלקיקים וצמר גפן שונים מעשירים את הפנורמה המגוונת מאוד של הגדרות, שדוחפת את השחקן להמשיך לא רק כדי ללמוד על חלק חדש של העלילה, אלא גם לראות את המיקומים החדשים שבהם מתפתחת ההרפתקה של הסוכן.XIII. יתר על כן, איך נוכל שלא להזכיר את הרעיון של הוספת אונומטופיה וידאו לרעשים המופקים על ידי האנטגוניסטים השונים שלנו? נראה כאילו חזרנו מול הטלוויזיה עם הפרקים של באטמן (טאדאדאדאדאדאדאדה... באטמן! אה) בגילומו של אדם ווסט ובכל פעם שמופק רעש מסוים הוא כתוב, כמו בקומיקס, על המסך: עוד נקודה אחת יותר לאטמוספירה.XIIIזה משחק עם תחושת אירוניה עצמית ולעיתים קרובות לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות למרות העלילה האפלה, שיבוצים הומוריסטיים קטנים לעתים קרובות מבהירים את המשימות העקובות מדם ופלאשבקים כואבים, שומרים מתווכחים זה עם זה, שרים, מתכנתים כלואים בנפש. בית חולים כי לא הספיקו להעביר את הפאצ'ים לתוכנית... כולן תוספות קטנות שמצליחות לשעשע ולהדהים, למרות הפעולה המהירה, מדי פעם שווה לרגל אחרי הדיאלוגים של היריבים: לעשות את זה ולעתים קרובות אתה תהיה עד לסצנות עסיסיות, שנבחרו היטב. כל התערובת הזו מתאחדת גם הודות לפסקול הנהדר המלא בטרקלין ורצועות ג'אז אסיד המעניקות למשחק "תחושה גרוביית" מסוימת שמשתלבת בצורה מושלמת עם צבעי הגרפיקה, העיצוב וסוג האקשן. לא יהיה צורך להוסיף שהפסקול דינמי ביחס לפעולה ולכן משתנה בהתאם למה שאתה עושה, אבל זה פרט שכדאי להזכיר.

הֶעָרָה

אני לא חושב, אני בכנות לא חושב שיכול להיות מישהו שם בחוץ שלא יאהב את המשחק הזה לגמרי. אני מודה, התערבתי, אהבתי את זה מאוד ואני חושב שמי שאוהב משחקי FPS עבים יסכים איתי. יש גם מרובה משתתפים ולמרות שלא הייתה לי הזדמנות לנסות את זה "חי", אלא רק עם הבוטים הזמינים, אני חייב לומר שההשפעה הייתה מספיק חיובית. אפשר לומר שהמשחק בהרבהXIIIדומה מאוד לזה של סדרת המודים שנקראת Action למשחקים השונים שכבר קיימים בשוק (Half-Life בראש): מהיר, פסאודו-ריאליסטי ומלא אדרנלין, לא רע, אבל מחוץ להישג יד למי שמעדיף יותר קרבות מדומים וטקטיים. הסינגלפלייר הוא פנינה קטנה, זו דעתי האישית, אבל מבחינת עלילה ויכולת משחק הוא עולה בהרבה על שובר קופות העל של התקופה הזו: מקס פיין 2 (אני כבר שומע את קריאות ה"בו", השוו את יכולת ההפעלה אז אנחנו' אדבר על זה שוב). זה מקורי, זה מרתק, זה משהו רענן בפנורמה שהופך מיושן מחודש לחודש מהלחם שהיה לי בארון כבר חודשיים וחצי. הפגם הברור ביותר יכול להיות ה-AI וזה יוצר עבורי בעיות מוסריות גדולות בהקצאת ההצבעה הסופית... חצי נקודה יותר או חצי נקודה פחות? אני אהיה קשוח, חצי נקודה בעיקר בגלל ההשוואה שאבדה עם No One Lives Forever. עם זאת, אם גם אתם חובבי עלילות טובות, רעיונות מקוריים וסרטיו של סודרברג, תן לו בצדק תשע גדול, כיXIIIנכנס בצדק לרשימה הקצרה של הכותרים המסקרנים ביותר של השנים האחרונות.

מִקצוֹעָן:

• מְקוֹרִי
• עלילה מסקרנת ומצולמת היטב
• יכולת משחק גבוהה

נֶגֶד:

• AI לא תמיד אופטימלי
• מרובה משתתפים בלתי נשכח
• במוקדם או במאוחר זה נגמר

מרגל מול מרגל.

סיפורי ריגול בעלי עלילות מורכבות ומסובכות, דברים כפולים אם לא משולשים שאחרי עשר דקות אתה נאלץ לעקוב אחר העלילה על פנקס A3 כדי שיהיה לך מקום לצייר דיאגרמות שמשחזרות את מה שאתה מוצא לעקוב אחריו. תמיד אהבתי את הסיפורים האלה, אולי אם מתרחשים באופן קלאסי בתרחיש בינלאומי, מלא בדמויות פולקלוריות ומרדפים על פני עמים שלמים.XIIIבמובן מסוים יש בו משהו מכל זה למרות שהוא מוגדר בתוך ארצות הברית.XIIIזהו חלק של פאזל עצום וחריג, המורכב מעשרים מספרים, עשרים דמויות אפלות שמנצלות את עמדות הכוח שלהן כדי להוביל קונספירציה פוליטית עצומה שנולדה עם רצח הנשיא.XIIIזה אנחנו, וזה הדבר היחיד שמותר לנו לדעת בתחילת המשחק. כך מתחילה העלילה של משחק יוביסופט, בחוף קליפורני מציל, שנראה שנלקח מאורוות משמר המפרץ, מציל אותנו ברגע שהגאות גוררת את גופנו אל החוף. הם ירו בנו שלוש פעמים בטווח אפס, אבל אנחנו עדיין בחיים ובזמן שאנחנו מלווים לעבר מקלט, פלאשבקים מוזרים מתחילים לשפוך הבזקי אור על הזיכרון שהוחשך בעקבות התאונה. תוך דקות ספורות נסתבך במצוד פרוע ובתככים פוליטיים ארציים בקצב מהיר, ולא אספר לכם שום דבר אחר בינתיים.