RPG מוטנטי
כמו במקרה של הפריקוול, X-Men Legends II מסווג פחות או יותר כשילוב בין RPG יפני למערבי ברור, כמו Baldur's Gate: Dark Alliance או EverQuest: Champions of Norrath. הרעיון הבסיסי הוא פשוט ביותר: ככל שהנרטיב מתקדם, נקבל משימות לביצוע, וכדי להשיג את המטרות שלנו נצטרך לחצות אזורים שטופי סכנה ברורים. נוכל לסווג את האזורים האלה כ"מבוכים", במובן היותר "rpg-איסטי" של המונח, אבל למרבה המזל X-Men Legends II מציע לא רק מקומות סגורים, אלא גם בחוץ, כמו יערות והרים, ומציע מגוון רב. האויבים יתפזרו על פני המפות השונות, וכדי להביס אותם נצטרך להיעזר בכוחות של הקבוצה שלנו המונה עד ארבעה מוטנטים: מערכת הלחימה היא למעשה בעלת אופי "אקשן" חזק, אך נשענת על כוח גס. ללא תכנון קפדני של המהלכים האישיים יובילו רק ל-Game Over בלתי נמנע. התכונה המרגשת ביותר, כמו גם הצד החזק, של X-Men Legends II היא למעשה מערכת הקרב, מהנה במיוחד ומעוצבת היטב, המקושרת למנגנון "צמיחת" דמויות השוואה בכבדות ממיטב המעריצים של הז'אנר, מאפשר לשחקן לחלק נקודות בכל רמה למעלה כדי לרכוש כוחות חדשים ויכולות מיוחדות או, אולי, להעלות את הסטטיסטיקה הפסיכו-פיזית האינדיבידואלית של המוטנטים השונים. על המגרש, השחקן שולט רק באחד, בעוד שה-AI האפקטיבי מזיז את שלושת חברי הצוות האחרים, אם כי לחיצת כפתור פשוטה תספיק כדי להעביר שליטה ידנית מדמות אחת לאחרת: לאחר קצת תרגול, שחקן לוקח שליטה מוחלטת על קבוצת העל שלו, וקל לבצע שילובים מרהיבים של התקפות וכוחות. עם זאת, הטקטיקה תופסת תפקיד מהותי, כפי שנאמר, החל מהחברים שתחליט לשלוח למשימות: כמה שילובים של דמויות יפתחו למעשה בונוסים מיוחדים, תכונה גאונית שמתגמלת את מעריצי סדרת הקומיקס שינחשו בקלות אילו מהם הם השילובים הנכונים לנצל את התוספות הללו. אבל לא רק זה: להכיר את המוטנטים שיש לך זה חשוב, כי אם זה נכון שלפחות בהתחלה אתה מוצא את עצמך עושה את דרכך דרך יריבי האקס-מן, משחרר את הכוחות ההרסניים ביותר של הגיבורים שלנו (כגון הקרניים האופטיות של קיקלופ או ההתקפות הקטלניות של מגנטו), ממחצית המשחק ואילך צריך להתחיל לחשוב כמו ב-RPG אמיתי, להרכיב צוותים שמורכבים לא רק מ"סוחרי נזק", אלא גם מ"טנקים" ו"מרפאים", דמויות סגן. ספיגת נזק וריפוי הקבוצה בהתאמה. עם זאת, לא חסר מגוון בבחירת המסיבה: למעשה, יש עשרות דמויות, שרבות מהן יהפכו לזמינות ככל שתתקדמו במסע החיפוש הראשי. אם שחקנים אגנוסטיים של עולם מארוול יעריכו את הרשימה הרחבה של דמויות, מעריצי הקומיקס יהיו לא פחות מאקסטטים: קיקלופ, וולברין, סטורם, מגנטו, גמביט, נוכל, אייסמן, קולוסוס, המכשפה הסקרלטית, בישופ, קרפדה, הג'וגנראוט. , Blazing Sun ורבים, רבים אחרים יהיו דמויות שניתן לשחק ישירות, ואחרות יופיעו, כמו Angel, Sabertooth ו-Blink.
משחק וידאו של קומיקס
X-Men Legends II ראוי לקידום מלא לא רק מנקודת מבט של משחק, אלא גם מבחינה טכנית להפליא. היצירה הגרפית, למעשה, היא לא רק באיכות גבוהה, אלא גם מקורית בהחלט: רייבן תוכנה בחרה למעשה שוב בדוגמנות תלת מימד מלווה בהצללת cel מעולה כדי לשחזר את התחושה המצוירת, אבל הפעם יש הוסיף פרט מעניין, המתאר את קווי המתאר של הדגמים עם משיכות כבדות של שחור. התחושה של להיות מול קומיקס מרגש של מארוול נהדרת, והתוצאה הסופית מצוינת. המגוון הכרומטי ואיכות הדוגמנות הם בתורם חלק מפסיפס גרפי המאופיין גם בהגדרות עשירות ומפורטות, ובעיקר באנימציות קולחות ומרהיבות. כל זה מלווה ברפרטואר של אפקטים של חלקיקים, אור ועיוותים שהופך כל כוח למופע זיקוקים. באשר לשמע, לעומת זאת, הפסקול דיסקרטי: הוא לא זורח במיוחד באיכותו, אבל נותן לו להאזין, לוחץ על הנגן ברגע הנכון ונותן קצב למאבקים, בעיקר מול הבוסים. הדיבוב ראוי לדיון נפרד: העותק שקיבלה מערכת, למעשה, היה כולו בספרדית. אם באמת נרצה להגיב על רצועת האודיו הזו, היינו צריכים לעשות זאת תוך כדי בכי, בהתחשב בעובדה שהדיבוב ההיספני מעורר רחמים בלשון המעטה, אלמנט המשולב עם העיבוד, כביכול, ה"מוזר" של השונות שמות (עם Nightcrawler שנקרא Ronzador Nocturno או וולברין הופכים ללובנזו, ו-Blink המסכן שונה שם... Estello) למעשה הופכים את חווית המשחק בשפתו של פיקאסו למצחיקה למדי.
קשרים בהשראת קומיקס אמריקאי הם כמעט תמיד כישלונות: רק תחשבו על משחק הלחימה האחרון Rise of the Imperfects או משחק ההרפתקאות המאוד בינוני שהושק לרגל סרט ארבעת המופלאים. לעיתים רחוקות אפשר היה לשחק כגיבור-על מבלי לדאוג לאיכות המוצר, כמו במקרה של ספיידרמן 2, ה-Ultimate Spiderman העדכני יותר או, באופן פרדוקסלי, משחקי הלחימה הדו-מימדיים שנעשו על ידי שנות ה-Capcom היפניות לִפנֵי. עם זאת, אגדות האקס-מן הראשונות כבר הגיעו למטרה באיכות שלה, בעוד שהפרק השני הזה חוזר על ההצלחה והאיכות של הפריקוול מכל הבחינות. מגוונת יותר, מהנה יותר ועם עלילה מרתקת באמת, מלאה בדמויות מוכרות יותר או פחות, X-Men Legends II מעוטרת גם במערכת קרב מתוקנת ומתוקנת, כמו גם יישום טכני מעל לכל. קניית חובה לאוהבי עולם המוטנטים של מארוול, ומומלצת מאוד למי שמחפש RPG בסגנון מערבי בתקופה זו עמוס במשחקי תפקידים יפניים.
- מִקצוֹעָן:
- הישג טכני מעולה
- מערכת קרב מחושבת היטב
- עשרות אקס-מן לשחק
- נֶגֶד:
- לא אורך חיים במיוחד
- מערכת הלחימה צריכה קצת תרגול
אין הבדלים מיוחדים בין הגרסאות הביתיות של X-Men Legends II: רק גרסת ה-X-Box, התומכת ב-720p, נהנית מחדות גדולה יותר בהשוואה לגרסאות הפלייסטיישן 2 וה-GameCube. זה האחרון, לעומת זאת, כולל טעינה מעט מהירה יותר ונזילות רבה יותר. דיון נפרד למהדורת ה-PSP של Legends II: היצירה האודיו-ויזואלית כמעט זהה, אבל במכשיר היד של סוני חסר המתאר השחור הברור של הדגמים המוצללים בצללים, מה שמביא לבהירות ויזואלית רבה יותר על חשבון האפקט המצויר. זמני הטעינה הארוכים משמעותית מובנים ומהווים מגבלה של החומרה עצמה, ולכן לא נחשב לפגם.
חובבי קומיקס אמריקאי בהחלט יכירו את המילה "קרוס-אובר": היא מעידה על הצלבה זמנית של כמה אירועים, המקושרים בעיקר לסדרות שונות, המתרחשת בנסיבות מיוחדות ומופתיות. עד לפני כמה שנים, מארוול נהגה לפרסם כמעט קרוס-אובר אחד בשנה, בעיקר חציית "כותרות המוטציות", כלומר סדרות הקומיקס השונות המתייחסות לאקס-מן המאוד מפורסמים וליקום שלהם; אבל בין ההצלבות שנקראו במשך שנים רבות, אף אחת (טוב, אולי רק "הסתערות"...) מעולם לא התקרבה לאיכותו של "עידן האפוקליפסה" הנהדר, שממש זעזע את יקום מארוול במשך כמה חודשים עשרה לפני שנים, נותן לקוראיו "מה אם" בלתי נשכח שעדיין משפיע על פרסומים רגילים כיום. לכן זה לא מקרי שהפרק השני הזה של הכותרת המקורית באנגלית, "Rise of Apocalypse" או "The Rise of Apocalypse"). כמו במקרה של האגדות הראשונות, למעשה, האקס-מן והאויבים שלהם אינם נמצאים ב"המשכיות" עם אלו הנייר שאנו קוראים מדי חודש, והכותרת מציעה תערובת מוזרה של סדרות שונות ו"עולמות" שונים. , איחוד היקום הרגיל עם ה-Ultimate (סדרת קומיקס שלמי שלא יודע מציגה את ההיסטוריה של האקס-מן מההתחלה ובצורה מודרנית ומקורית יותר). התוצאה נעימה, גם אם חובבי סדרת הנייר ימצאו את זה מוזר לראות את הבישוף של Xtreme X-Men לצד ה- Storm הצעיר מאוד של Ultimate X-Men. הדבר החשוב הוא שזה עובד... וזה עובד: בהרפתקה החדשה הזו, גם בתור אפוקליפסה. כדי להתמודד עם האיום, האקס-מן יצטרכו ליצור ברית עם אויבם המושבע מגנטו ועם האחוות למוטציות הרשע שלו...