מלחמת הכוכבים פרק שלישי: נקמת הסית'

התנאים למשחק שייצא אחריו קיימים אפוא

האם שניים הם המספר המושלם?

אוקיי, הפרק הוא השלישי, אבל כבר עובדה שאנחנו מדברים על הטרילוגיה השנייה... במציאות החזרה של הספרה 2 בסקירה הזו מוזרה, החל מהעובדה שאנחנו שופטים לא אחד אלא בעצם שניים גרסאות של אותו משחק, ה-DS אחד וה-GBA אחד; והסיבה פשוטה, הם אותו משחק. בגוף המאמר נתמקד בגרסת המסך הכפול (והנה שוב 2) בהתעמקות במוזרויות של גרסת ה-GBA בקופסה כי למעשה ב-DS יש כמה תוספות, אבל המהות לא משתנה אפילו טיפה. : RotS הוא משחק לחימה דו מימדי בעקבות הדרקון הכפול האלמותי, גרזן הזהב, קרב סופי או מה שתרצו, שבמהלכו יצטרכו להתמודד עם אנאקין סקייווקר ואובי וואן קנובי (ראו, שתי דמויות לבחירה...) המוני על המוני דרואידים, שיבוטים, סית', טנקי קרב ומכשולים שונים. לא ניתן לבחור את הדמויות בחופשיות ללא השלכות, שכן מלבד השלב הראשוני הרמות שעומדות בפניהן שונות. גם סגנון המשחק שיאומץ יהיה שונה, כי ההשפעות של המהלכים הרבים הנוכחיים שונים, גם אלו הקרביים הקלאסיים יותר וגם אלו המנצלים את כוחות הכוח, וגם הסרגל הקלאסי שברגע שמתמלא, מפעיל מהלכי הקצה העולם מתמלא בדרכים שונות: עבודה עם חרב האור (התקפה והגנת) עבור אנאקין, תוך שימוש בכוח עבור אובי וואן.

RotS הוא משחק לחימה דו מימדי ברוח הדרקון הכפול האלמותי

האם שניים הם המספר המושלם?

אתה יכול גם לבחור להתמודד במהירות עם רמה מבלי להתעדן מדי או לעצור כדי לגרום לעצמך להיראות טוב על ידי התמודדות עם האיומים שמעמידים אותך מול סגנון ג'דיי טהור, ולאחר מכן לבצע שילובים מורכבים, לנצל את כוחות הכוח, להשתמש בחרב האור כדי הגן על עצמך אולי על ידי שליחת המכות שמגיעות בדרכך חזרה אל השולח... שתי הגישות משתלמות: בסוף כל רמה הביצועים שלך יחושבו על סמך סגנון, מהירות והעלאות כוח מסוימות שנאספו, וככל שהן גבוהות יותר הציונים כך האפשרות להתקדם באחד מהשלושה גבוהה יותר מאפיינים של הדמות וכדי להפוך את כוחותיה ליעילים יותר.
המשחקיות מהנה בדרך כלל גם אם חוזרת על עצמה, אבל לא חסרות וריאציות על הנושא כמו רמות מתוזמנות, מכשולים שונים שאי אפשר להתגבר עליהם ולכן חייבים להתגבר עליהם בדרך אחרת, בוסים מכניים שדפוסי ההתקפה שלהם די לוחצים, וכן דו-קרב נצחיים עם הסית' של הצד האפל עם מכות חרב אור: האחרונים הרשימו אותנו לטובה מאחר שהם דורשים התבוננות קפדנית בתנועות היריב ורפלקסים מהירים בולטים, "כמו ג'דיי" שהיינו מעזים להוסיף אם הבדיחה לא הייתה כזו. הַרבֵּה מְנוּפָּח. המשחק עצמו לא ארוך בכלל, זה יכול לקחת לך כמה שעות לסיים אותו, אבל הנוכחות של שתי דמויות עם נתיבים וסגנונות משחק שונים, שלוש רמות קושי והרצון האפשרי להשלים כל שלב עם ציונים גבוהים זה מספיק כדי להשיג תוצאה סבירה גם מבחינת אריכות ימים.

טייסת נוכלים DS?

אתה יכול למצוא את כל זה ב-DS כמו ב-GBA: ההבדל היחיד ברמת הגיימינג הוא שב-DS אתה יכול לבחור את המהלך לעשות מאלה שהופכים לזמינים ככל שסרגל הזעם/מדיטציה גדל עם נגיעה פשוטה על מסך מגע, שהוא למעשה נוח. מבחינה גרפית שתי המהדורות אינן שונות זו מזו, ולמרות שהיצירה בולטת באנימציות ובנוזליות של הדמויות, קצת פחות בתפאורות שהיו נהנות מכמה פרטים נוספים, לבעלי DS האכזבה מובנת: עם כל הסיכויים 2D שבאמת מנצל את המערכת הזו במלואה היה נותן תוצאות הרבה יותר מרשימות.

הגרפיקה של מפגשי הטיסה מדהימה

טייסת נוכלים DS?

מה שלא תמצאו במחשב הנייד בעל מסך יחיד הם מפגשי הטיסה והתלת-ממד קרב אוויר א-לה-Rogue Squadron, שהם באופן טבעי מיוחדים לגרסת ה-DS. לא רק שהם משלבים בין רמות הלחימה הקנוניות, אלא שהם אפילו מהווים מצב נפרד, שלאחר מכן יהיה מצב מרובה משתתפים (עם מספר קלפים) שיש להתמודד איתו בנפרד באמצעות בוטים. השליטה במעבורת (רבים זמינים ולפתוח גם מסרטי הטרילוגיה הישנה) מפתיעה לטובה עם הצלב הכיווני, בהתחשב בכך שבקרת מגע לא יושמה; היריבים אף פעם לא נמצאים במספרים גדולים ויתרה מכך האתגר שהם מציעים נוטה להיות נמוך, למרות זאת המפגשים הללו מסוגלים לספק הרבה כיף, ולו רק בגלל העובדה שהם מציעים סוג של חוויה שלא הייתה אפשרית עד עכשיו על מחשב נייד. יתר על כן, עם יותר שחקנים, נשיג את האתגר בצורה קסומה והערך האמיתי של הרמות הללו יופיע. מסך המגע משמש להצגת אלמנטים כמו הרדאר וה-HUD של המעבורת, כמו גם להחלטה להפיץ את המגנים מלפנים או מאחור, חידוש שלא מוסיף כמעט דבר בסינגל, אך יכול להתגלות שימושי בריבוי משתתפים. הגרפיקה של מפגשי הטיסה מפתיעה: המתכנתים העדיפו בבירור נזילות, 60 פריימים לשנייה יציבים כמו אבן, אבל הם לא היו צריכים לוותר על כמות נכבדת של מצולעים (למרות שאפקט הערפל קיים באופן ניכר), כמו גם אפקטים מפוארים כמו חישוב מזויף של האור במעבורת שלנו, שגם היא מיוצגת היטב. דעה חיובית כמעט לחלוטין על המאמץ האמיתי של Ubi Canada על גרסת DS, אולי מחכה למשחק שלם שמבוסס כולו על המנוע הזה.

האם זו ציפור? מטוס? לא, זה ספוילרמן!

עדיין נשאר בטווח ההבדלים, אחד ענק הוא הסאונד: ב-GBA יש את האמצעים של המוזיקה הקלאסית של הסדרה, ב-DS, סוף סוף בפעם הראשונה בדגימות שלמות ניידות ומפוארות, שבמיוחד באוזניות, אפקט מרהיב ואשר מגביר הרבה תחושת מעורבות והתרגשות.
להחלטה להקדים את תאריך היציאה של המשחק לעומת הסרט היו ללא ספק כמה סיבות כלכליות מוצקות ומשכנעות מאחוריה. עם זאת, הבעיה נשארת שנראה שהמשחק עוקב אחריו, עד שנראה אותו בקולנוע לא נוכל להיות בטוחים, עלילת הסרט בדיוק מספיק ובדגש הדרוש על הרגעים החשובים ביותר, עם ציטוטים ודיאלוגים יכול מאוד להיות שנלקח מילה במילה מהסרט. התוצאה היא שכל מי שמוצא את עצמו משחק את פרק III לפני שראה את הסרט, כבר ידע את רוב הדברים שהוא צריך לדעת; באופן אישי אתנקמתי בכך שאפצה על עמיתים הצפייה המסכנים בחדר: חוסר מזל משותף, חצי שמחה.
בכל מקרה, הסגנון בו נעשה שימוש הוא קריקטוריסטי באופן מוזר, נעים מאוד אבל אולי מטריד עבור מי שמצפה לשחזור נאמן של הסרט; עם זאת, לא ניתן לומר כי התכונות של השחקנים משוכפלות בצורה גרועה. העלילה מתקדמת בעיקר באמצעות דיאלוגים, אבל לא חסרות סצנות מונפשות ששומרות על אותו סגנון מצויר של שלבי המשחק. שלבי הטיסה מעט יותר מציאותיים, אבל הם לא מוותרים על נגיעות של מעמד כמו הפיצוצים הדו-ממדיים שכמעט נראים כמו הצללת צל: יפים מאוד, אבל הם מסתכנים ביצירת הפער בין שלבי הדו-ממד בסגנון קריקטורה לבין שלבי התלת-ממד אפילו בולט יותר.

הֶעָרָה

אולי זה נובע מחוסר האמון הכללי סביב קשרים, בגלל האיכות הנמוכה של המקבילה ל-PS2/Xbox, בגלל נושא הדמיון בין גרסאות DS ו-GBA, זה יהיה מה שיהיה, אבל האיכות של הפרק השלישי הזה הייתה הפתעה אמיתית ויפה. זה משחק עשוי היטב, מהנה, מהנה, מאתגר מספיק וגם מסוגל לספק רגעים בולטים של מעורבות, במיוחד ב-DS שבו תכונות הצליל הגרפי נוכחות יותר. אמנם לא ניתן לומר שהוא מצטיין במיוחד בשום תחום, אבל הבעיה החמורה ביותר עם הכותרת חורגת מהמשחק עצמו והיא בעיה בתאריך התפוגה, שכן היא תיפסק כשהסרט יהיה זמין לבתי הקולנוע ובמשחק. ניתן לשחק בשקט מבלי להרוס את ההפתעה. השימוש המצומצם מאוד במסך המגע נשאר, אך באופן פרדוקסלי נוכחותם של משחקים קנוניים כאלה היא אינדיקציה להצלחה שמכונת הנינטנדו משיגה. מומלץ ללא סייג לחובבי מלחמת הכוכבים ובכלל למי שמחפש אקשן טוב: צמד הניידים הדינמי של נינטנדו מתהדר כרגע בנוכחות העניבה הטובה ביותר של אחד הסרטים הצפויים בכל הזמנים, וסליחה אם זה לא הרבה .

מִקצוֹעָן

• משחק עשיר ומהיר
• שלבי תלת מימד מעוצבים בצורה מעולה
• שימוש מצוין ברישיון

נֶגֶד

• ב-DS ה-2D יכול להיות הרבה יותר טוב
• כמעט התעלמו ממסך המגע
• זה יצא לפני הסרט!

אל תיגע בי מלחמת הכוכבים!

כל מה שקראתם בסקירת גרסת DS חל על מהדורת GBA, מלבד מסך מגע, סאונד ושלבי תלת מימד. ברור שהדיון על הגרפיקה, אם כי זהה בפני עצמו, משתנה במידה ניכרת, שכן ניתן לומר שהחומרה של המחשב הנייד הקטן נוצלה כמו שצריך. יתר על כן, ה-GBA יכול לסמוך על פרשנות מרובה משתתפים של פעולת המשחק הדו-ממדית, שבאופן מוזר הושמטה ב-DS: מצב זה יכול להתבצע הן בגרסה השיתופית שלו, בגרסה הקלאסית מכל משחקי הז'אנר, והן בתחרות שבו המנצח הוא מי שנשאר בחיים הכי הרבה זמן בזירה שממש פלשו על ידי שיבוטים, דרואידים וכן הלאה וכן הלאה.