כל הכבוד ביס
שוב, ב-Fireteam Bravo 2 אתם לוקחים על עצמכם את התפקיד של איש החול היעיל ביותר, העוסק במרחץ דמים נוסף המחופש למבצע אנטי-טרור באזור הדמיוני של אדג'יקיסטן. בתרגום למונחים גרידא של משחקי וידאו, המשמעות היא שהמשחק מורכב מ-14 משימות עם המטרות השונות ביותר, כמו מעצר של קציני אויב, שחרור בני ערובה, שחזור קבצים ומסמכים וכן הלאה. בדיוק כמו הפריקוול, Fireteam Bravo 2 מוגדר כמשחק פעולה מגוף שלישי המועשר בקורט טקטיקות: בנוסף לשליטה ישירה על Sandman, השחקן יכול לסמוך גם על בן לוויה תמיכה, שעוקב אחרי המנהיג בצורה אינטליגנטית ואשר , במידת הצורך, מבצעת את ההזמנות שניתנו לו באמצעות תפריט מוקפץ. במציאות, הכותרת Zipper דל למדי בשאיפות סימולטיביות, ומעדיף להשאיר למשתמש את החופש לבחור אם לפעול עם אקדחים בוערים או בצורה חמקנית, אך תמיד שומר על טון מתנשא ביותר: האויבים רבים כמוהם קל לטרגט, היעדים פשוטים להשגה והמדיקיטים ניתנים בצורה אולי נדיבה מדי, מסירים את סכנת התסכול אך בו בזמן משטחים את רמת האתגר. בדומה למשחק הבסיסי, גם מערכת הבקרה נותרה ללא שינוי מהותית בהשוואה לפרק הקודם: נעילה באמצעות כפתור R מופיעה שוב, מה שמצד אחד מונע את הסכנה של שיטת כוונה ידנית לא נוחה ולא מדויקת, מצד שני. זה הופך את קרבות האש לאלמנטריים ואוטומטיים בהחלט, ולוקח מעט תבלינים מחוויית המשחק הכוללת. עם זאת, יש לתת ל-Zipper את הקרדיט על כך שהתאימה באופן מושכל סדרה בולטת של פקודות בין המקשים הבודדים שמכשיר כף היד של Sony מאפשרת למשתמש לזוז, לצלם, ליצור אינטראקציה ולהוציא פקודות בקלות רבה. סטירת ידיים למפתחים, לעומת זאת, על שלא פיצו על אחת הבעיות המעצבנות של ה-SOCOM הוותיקה, וכאן חזר במלוא השליליות שלה: כלומר, חוסר האפשרות לחסוך במהלך משימה, פער ש מתנגש חזק עם צורכי הבחירה וההפעל של בעלי קונסולות ניידות רבות.
אני מרגיש בפנים כוח שאני אפילו לא יודע
לאחר שהסתיימו הפורמליות הנוגעות להיבטים שעברו בירושה מהפרק הקודם, הגיע הזמן להתמקד באלמנטים החדשים - או לפחות המחודשים - של Fireteam Bravo 2 זה. קצה הקרחון מורכב מעיצוב שלם יותר של קטע התדריך, אבל זה במשחקיות. זה נכון שנמצאים החידושים העסיסיים ביותר. החל ממערכת ניקוד חדשה בזמן אמת, שמטרתה לתגמל את השחקנים המוקפדים והיעילים ביותר: בעצם, מה שנקרא Command Equity Points מתקבלות על ידי השלמת יעדים משניים במהלך משימות, בעוד שנקודות השפעה מקומיות מוענקות בכל פעם שהם שומרים על ביטחון אזרחים חפים מפשע . התגמולים שונים אך שימושיים באותה מידה למטרות ההרפתקה (עם הראשון אתה פותח בונוסים כגון ערכות רפואיות נוספות או התקפות אוויריות, עם השני אתה מקבל נשק נוסף או מידע על מיקומם של אויבים), ו-Fireteam Bravo 2 עושה עבודה מצוינת של שילוב זה בזה, אפילו ללכת רחוק בהזדמנויות מסוימות כדי לאלץ את המשתמש לבחור בין חובה או חמלה כלפי אזרחים. הערך החדש הבולט הנוסף הוא פונקציונליות ההצלבה המסקרנת, שמשחקת על האיחוד בין הכותר הנוכחי כאן לבין התקיפה המשולבת האחרונה ל-PS2. חלק מהמשימות באחת מציגות למעשה יעדים מיוחדים אשר - אם יושלמו - יכולים לשנות את מהלך שלב באחרת ולהיפך, לאחר העלאת הנתונים השמורים: היבט בלעדי בעליל למי שבבעלותם שני המשחקים, אך עדיין ראוי לשבח . יש גם פיצ'רים חדשים בחזית מרובי המשתתפים, שוב המיועדים למקסימום 16 שחקנים אד-הוק או מקוונים ותואמים לאוזניות לצ'אט קולי. בנוסף ל-12 מפות טריות, החלק הזה של Fireteam Bravo 2 הועשר בשלושה מצבים חדשים שנכללו בין שבעת הזמינים: Drag of War ו-Intel Grab הם שתי גרסאות בהתאמה של מלך הגבעה הקלאסי ותופס את הדגל, בעוד Target הוא הופך למשחקים חינמיים לכולם בהם כולם חייבים למצוא ולשלוט ביעד למשך זמן רב ככל האפשר. לפי המסורת של הסדרה, מרובה משתתפים גם עושה רושם מצוין ב-Fireteam Bravo 2, מתגלה כשלם ומרגש ומצליח לבד להבטיח אורך חיים מעורר קנאה למוצר Zipper. התוצאה של התואר בחזית הטכנית קצת פחות מכובדת, עדיין טובה אבל ללא שיפורים גדולים בהשוואה לפריקוול. מבחינה גרפית, Fireteam Bravo ממשיכה אפוא להציע תרחישים גדולים ודי גמורים ודמויות מוגדרות היטב עם תנועות ריאליסטיות, אך גם ירידה דרסטית בקצב הפריימים במצבים התזזיתיים ביותר. עם זאת, אין מה להתנגד לסאונד, מורכב ממוזיקה תזמורתית בעלת השפעה רבה ואפקטים קוליים ריאליסטיים וסוחפים.
הֶעָרָה
Socom: US Navy SEALs Fireteam Bravo 2 הוא סרט המשך שהוא הכל חוץ מהפכני אבל עדיין עשוי היטב, שמפתח ומרחיב את החוזקות של הקודם תוך שוכח לתקן כמה פגמים. כל מי שהעריך את הניצול הראשון של הסדרה ב-PSP ימצא משהו בשבילו כאן, הודות למצב קמפיין הגון וקטע מרובה משתתפים שהוא ללא ספק בין הטובים בסביבה.
מִקצוֹעָן
- תקף טכנית
- משחק מוצק
- מרובה משתתפים מעולה
נֶגֶד
- קצת דומה מדי לפריקוול
- אין חיסכון במהלך משימות
למרות שמכשיר היד של סוני לא תמיד הוכיח את עצמו כטריטוריה ידידותית עבור יריות מגוף ראשון ושלישי, ה-Socom: US Navy SEALs Fireteam Bravo המקורי (ששוחרר לפני כשנה) הצליח לכבוש אותו בקלות יחסית, והציע משחק מספיק עמוק שהיה מלווה על ידי מערכת בקרה שהייתה לפחות אנושית. ההצלחה בקרב הציבור והמבקרים היא מתמטית, ויציאת הפרק השני שאנו מתכוננים לסקור צפויה מאוד.
