לְאַחַרגַן עֶדֶן, כותר שבמובנים רבים הותיר את מעריציו מאוכזבים מהציפיות שלהם, בנואה סוקאל חוזר להציע לנו את יצירתו, הפעם בהחלט משנה כיוון ונותן לנו משחק עם מאפיינים חקירים מובהקים יותר, עם אווירה קרובה יותר לתעלומה של אגתה כריסטי מאשר לעולמות שמיזגו מציאות עם פנטזיות עם ניחוח חלומי של יצירותיו הקודמות.
האי שוקעהוא משנה מסלול ביותר מדרך אחת, החל מהתפאורה, הרחק מהטונדרה והשלגים של סיביר, כמו גם מהתרחישים האפריקאים החמים והמסתוריים, מה שגורם לנו לנחות (תרתי משמע) על אטול מרוחק באוקיינוס השקט, האי סגורה. את קיומו גילה איל הון אמריקאי, וולטר ג'ונס, שהחליט להשקיע את הונו בשווי מיליארד הדולר בבניית מלון מונומנטלי, מגדל נישא של יוקרה קיצונית שנועד לקבל את פני המטוסים העולמיים. בפעם הראשונה מאזאמרזון, כותר שנחשב בעיני רבים למשחק ההרפתקאות הטוב ביותר בכל הזמנים, המעניק לסוקל את כבוד הסלבריטאיות, אנו חוזרים לקחת על עצמו את התפקיד של גיבור גברי, החוקר ג'ק נורם, שנשלח לאי כדי לחקור את המוות עד עכשיו הוא היה מיליונר, שגופתו חסרת החיים נמצאה למרגלות צוק, זרוקה מכיסא הגלגלים בו השתמש כנכה.
הדבר הראשון שצריך לקבוע הוא מטבע הדברים האם מדובר במוות בשוגג או שמא ישנם תנאים לחקירת רצח, שאותם מטבע הדברים נקבע, ובכך מתחילים הרפתקה חקירתית גרידא, עוד חידוש גדול בהפקת סוקל, שכנראה שואפת להישאר דינמי ולחקור אפשרויות נרטיביות חדשות.
גן עדן חדש אבוד
התפאורה בה מתרחש הנרטיב, האי סגורה, מטלטלת על ידי סערה נוראית, שבמקום לגרום לנו לחשוב על גני עדן טרופיים לבלות בהם חגים יוקרתיים ומעודנים גורמת לנו לרצות להפעיל מייבש לחות ולקוות לעשות זאת. לא סובלים משגרון מוקדם. האי מוכה בגשם וברוח, והאטמוספרות מתאפיינות כתוצאה מכך באור הדמדומים האופייני לסופות הקיץ. הגרפיקה, ב-2.5D, לא מצליחה להעניק לשחקן את הסיפוק הוויזואלי אליו הרגיל אותנו הסגנון של סוקל, הודות למספר לא מבוטל של אנימציות (כמו עצי הדקל המתנדנדים כל הזמן ברוח) ורמה גבוהה מאוד של טיפול בפרטים. נבלה חלק ניכר מזמננו בביצוע הפעילויות העיקריות של המשחק: שיחה עם השחקנים השונים בסיפור, בחירה בין אפשרויות דיאלוג שונות ותשאול אותם על הרמזים השונים שנגלה במהלך החקירה שלנו, בין אם הם נוגעים. חפצים ועדויות, בין אם מדובר באינדיקציות מדמויות אחרות או במסקנות שלנו. ניהול הפקדים יופקד בלחיצת כפתור העכבר השמאלי להנחיית ג'ק נורם והכפתור הימני לפתיחת המלאי. כל העדויות, החפצים והדיאלוגים שנאספו יתועדו במעין PPA ("עוזר משטרתי אישי"), שבו נשחזר שלב אחר שלב (וממש) את כל חלקי הפאזל שיובילו אותנו מתמונה לתמונה לפתרון הפשע העיקרי: מי ולמה הרג את וולטר ג'ונס. לא יחסר לנו הכלים האופייניים לכל CSI מתחיל: נוכל לצלם סצנות ורמזים, לזהות טביעות אצבע, לאסוף חפצים, תמונות, מסמכים וכל רמז שעשוי להועיל לנו.
יוקרה ודקדנס
יש, כמובן, חשודים פוטנציאליים רבים ברצח, למיליארדר, כידוע, יש תמיד אויבים רבים. ובאווירה הזו של עושר ראוותני ופאר מוגזם, סערה טרופית, ילידים משועבדים ובכלל אקלים מסוים של דיכאון, בולט הסמל המובהק של הדקדנס של האי: שקיעתו. בניית המגדל, כמו בבל מודרנית, בפאר הנרגז שלה גרמה למעשה לקריסה איטית אך בלתי נמנעת של מבנה האי עצמו, שנועד לשקוע, על כל סודותיו, כמו אטלנטיס חדשה.
הסיפור מלא קסם, במובן הזההאי שוקעזה בהחלט לא מאכזב את השחקן. המקום שבו הוא כן מרגיש צליעה הוא בדיוק בכושר המשחק, מושפע מפיתוח שהוא למען האמת איטי מדי, מה שמוביל אותנו לבלות את רוב הזמן בניווט דרך דיאלוגים מרובים שהם קצת ארוכים מכדי להיחשב "מיועלים" ושמישים. . מבלי לקחת דבר מהערך הסיפורי שהוא חלק אינטגרלי וחשוב ביותר מכל כותר הרפתקאות שמכבד את עצמו, במקרה זה אנו מוצאים שהוא מכביד ומחמיר מדי על ידי מעבר מאזור לאזור, חיוני אם שכחתם לשאול או לדון במשהו עם אופי, הלוך ושוב שאולי אפשר היה להימנע ממנו. אופציית ה"עיוות" המיוחלת על המפה, לפחות עבור האזורים שכבר ביקרו, לא יושמה למרבה הצער, תוך שימור מסורת שלדעתנו מיושנת לכל הפחות.
זְמַן חוֹלֵף
לגבי הסיפור, אנו נאלצים לצערנו לציין פגם נוסף: בהשוואה להפקה הקודמת, סוי סוקאל הרגיל אותנו בנעימות, בהאי שוקעהאפיון והניתוח המעמיק של הדמויות והסיפורים הקשורים ביניהן הוא טיפה שטחי. לא סביר שנקבל את התחושה ש"הכרנו" את הקורבן המדובר או את הדמויות האחרות בפשע. זה נוטה ליצור ניתוק מסוים, אצל השחקן, לעומת מעורבות שמעוררת במקום זאת על ידי ההגדרות ומתחושת החרדה מהזמן החולף, שמפרידה בינינו לבין המסקנה הבלתי נמנעת של עצם קיומו של האי ו, עם היעלמותו בין הגלים, עם שקיעת הזיכרון של חלומו המטורף של מיליונר.
המרכיב הזמני הוא למעשה אלמנט שאנו לא מוותרים לנצלו, הודות להכנסת מצב משחק חלופי, פשוטו כמשמעו "נגד השעון", שיאתגר אותנו לסיים את החקירות שלנו נגד חלוף השעון, אשר להתקיים בסימולציה בזמן אמת. האירועים יתגלגלו ללא תלות ברצוננו והדמויות לא תמיד יהיו זמינות לענות לחקירות שלנו וכאילו כל זה לא מספיק כדי לעורר בנו חרדה מסוימת, הבוס שלנו יתקשר אלינו לא פעם להפעיל עלינו לחץ ולברר ב- באיזו נקודה של החקירה שלנו אנחנו מוצאים את עצמנו. אם לא נוכל לעמוד בכל היעדים שלנו לשלב נתון, נתחיל שוב אוטומטית מנקודה שנקבעה מראש, והפעם ננסה לנצח את המירוץ שלנו נגד הזמן.
PC - דרישות מערכת
דרישות מינימום
- מערכת הפעלה: Windows XP/Vista
- מעבד: Pentium 4 1.5 GHz או שווה ערך ל-AMD
- זיכרון RAM: 512 מגה-בייט
- כרטיס מסך: זיכרון תלת מימדי 64 מגה-בייט
- DirectX 9.0C
- נגן DVD
בדיקת תצורה
- מעבד: Intel Core 2 Duo 2.0 GHz
- זיכרון RAM: 2GB
- סרטון Scheda: NVIDIA 8600M GS
הֶעָרָה
אם אהבתם את Syberia ו-Paradise, אתם לא יכולים שלא להעריך גם אותםהאי שוקע, ידו של בנואה סוקל למעשה בלתי אפשרית להתעלם ממנה וכמו תמיד, מסוגלת להציג בפנינו את היקומים הסיפוריים שלו בשליטה ובמגע אמנותי שאין לטעות בו. בנוסף לגרפיקה נעימה ומושכת במיוחד, המשחק עושה שימוש בכמה חידושים מוערכים מאוד, כולל מערכת חקירה מעמיקה ומצב "תזמון" שנותן פאתוס מסוים ובוודאי אתגר חדש למי שרגיל לדינמיקה הקלאסית. ולהירגע בהרפתקה של הצבע ולחץ. אולם למרבה הצער, המשחק חסר באפיון הדמויות והרקע שלהן, מה שמותיר אותנו תלויים באקלים של שטחיות נרטיבית שאיננו מסוגלים לחדור אליה במלואה. הדיאלוגים שלפעמים באמת ארוכים מדי והיעדר האפשרות לבצע טלפורטציה ממקום למקום במפה, לפחות בין אלה שכבר נחקרו, הופכים את המשחק לפעמים למייגע.
בהחלט מומלץ לכל חובבי סוקל, כמו גם של הז'אנר,האי שוקעהיא נותרה אחת מהפקות ההרפתקאות הטובות ביותר של 2007, גם אם התהילה של סיביר נעלמו מזמן.
מִקצוֹעָן
- המגע האמנותי המובהק של סוקל
- הניהול של המגזר החקירות טוב
- מצב מתוזמן חדשני
נֶגֶד
- שטחיות של הרקע
- לפעמים הדיאלוגים ארוכים מדי
- חיבורים בין אזורים לא אופטימליים
