Punta il Wii-Mote הוא ספייר
The Umbrella Chronicles, שזה עתה יצא ל-Wii, הוא לא יותר מאשר וריאציה חדשה על הנושא "Resident Evil". המשחק חולק אקשן בגוף ראשון ונוכחות של כוונת עיניים עם Gun Survivor, אך מאמץ מבנה "על מסילות" האופייני ליורי רובה קל. לרגל השקתו, נינטנדו ראתה לנכון לשווק את ה-Wii Zapper, אביזר בצורת אקדח בו ניתן להכניס את ה-Wii-mote כדי לקבל תחושה טובה יותר בקרב יריות מגוף ראשון. עם זאת, למען הסר ספק, The Umbrella Chronicles רחוק מלהיות יורה רובה קל, ומי שמצפה למוצר כזה לפחות יהיה המום במהלך המשחקים הראשונים. אתה לא יכול "לכוון" לאויבים: אתה משתמש במערכת המיקוד של הבקר כדי להזיז את הכוונת על המסך ואז יורה על ידי לחיצה על ההדק B יתר על כן, המשחק מחייב את מודול ה-Nunchuck להיות מחובר כדי לקבל את החוויה המלאה הגרפיקה מחושבת בזמן אמת והתנועות שלנו בתרחיש נקבעות מראש (למעט נוכחות של צומת דרכים), אבל אנחנו יכולים להשתמש במקל האנלוגי כדי להזיז את התצוגה בדיוק מספיק, למשל, כדי לאפשר לנו לאסוף אובייקט שנראה בחולפת (על ידי לחיצה על כפתור A). ה-Nunchuck חשוב גם לגלילה בין כלי הנשק הזמינים, אותם ניתן להפעיל באמצעות כפתור C (הרבה יותר נוח מה-d-pad לפעולה זו...), אשר עם זאת Capcom לא הצליחה בצורה הטובה ביותר: לשנות כברירת מחדל, עם משהו אחר אינך יכול לגשת לתפריט שמציב את המשחק לרגע בהשהיה, כך שלעתים קרובות נמצא את עצמנו נאלץ לגלול בין שלושה או ארבעה כלי נשק לפני שנמצא את הנשק שעדיין טעון, ובינתיים נהיה פגיע לכל התקפת אויב. פונקציית הטעינה מפתיעה לטובה, שמתקבלת פשוט על ידי ניעור ה-Wii-mote ושאינה נכשלת אף פעם, גם אם לצורך כך יכול מתאם ה-Zapper להוות מכשול משמעותי. בנוסף לנשק חם, במהלך המשחק נוכל גם לאסוף רימונים, כמעט חסרי תועלת בשלבים המוקדמים אך בעלי חשיבות מהותית מול הבוסים המתקדמים יותר. כדי להפעיל אותם, פשוט החזק את כפתור A לחוץ ולאחר מכן לחץ על ההדק B (למזלי לא בחרת ב"שיגור ידני"...), וקבע את כיוון הצילום באמצעות העינית. לבסוף, כל דמות מצוידת ב"פגיון שירות" שמגיע שימושי כאשר ציפורים או עטלפים מסתערים עלינו: אנו יכולים לחתוך אותם על ידי לחיצה ממושכת על כפתור A והזזת ה-Wii-mote כאילו היה הסכין.
תירה הכל
העובדה שהגרפיקה של The Umbrella Chronicles אינה מחושבת מראש מתורגמת גם לרמה מסוימת של אינטראקציה עם הסביבה, שלמרבה הצער פוחתת ככל שאנו מתקדמים אך עדיין מאפשרת לנו להרוס קצת מכל דבר: אורות ונברשות, ארגזים ו קופסאות, ארונות ומוניטורים... מאחוריהם יכול להיות נשק לאיסוף, צמח מרפא (להשבת חלק מהאנרגיה), קופסת ספריי חיטוי (שמהווה תוספת חיים, בפועל) או תיק מטריה עם הערות על הארגון.
רגע האמת
כמו בפרקים הקלאסיים של Resident Evil, גם במקרה הזה נמצא את עצמנו מתמודדים מספר פעמים עם רגעי סכנה, בהם המשחק מבקש מאיתנו ללחוץ על כפתור מסוים כדי לבצע פעולת חירום. אז בואו נתכונן לטלטל את ה-Wii-mote או ללחוץ על הלחצנים A, B או על שני הלחצנים בו-זמנית ברגע שנשאל: עיכוב במובן הזה יכול להיות אובדן אנרגיה או אפילו סיום המשחק!
מימוש טכני
בכל הנוגע לגרפיקה, מהכותרת הזו לא היה צפוי נס והתחזיות אושרו. הדיון הוותיק על הפוטנציאל הטכני של ה-Wii לא קשור אליו הפעם: The Umbrella Chronicles מחדש את העבודה שכבר נעשתה עבור כמה פרקים של Resident Evil, ולכן מציע מחדש את הדמויות והתרחישים בנאמנות אך מבלי לשפר אותם. בכל דרך שהיא. המשמעות היא שלמעשה רואים את הדברים הטובים ביותר בשלבים הראשונים, ילדים של הפרק האחרון (RE Zero), בעוד שהם מחמירים מעט בהמשך, אפילו מבלי להציג הבדלים עצומים. נקודה כואבת בהחלט מיוצגת על ידי המרקמים ברזולוציה הנמוכה, מורשת של דור קונסולות מיושן כעת, בעוד שיצירת הזומבים והיצורים השונים היא ברמות טובות. שום דבר ש-Resident Evil 4 לא עשה טוב יותר ב-GameCube, בטח, אבל ביחס לז'אנר היריות של Lightgun אנחנו בכושר טוב... רק חבל על האטות מדי פעם. מעניין לציין שרמת האיכות של הגזרות לא עומדת בסטנדרטים הנוכחיים, אבל היא עושה הכל כדי לשמור על קוהרנטיות מסוימת גם בקטעים שלא פורסמו ולעולם לא נופלת לבינוניות. מצב מסך רחב נתמך כמו גם צפייה פרוגרסיבית של 480p. מגזר הסאונד מצוין, הודות למבחר של מוזיקה אטמוספרית במיוחד (אם כי רחוקה מלהיות הטוב ביותר שנשמע אי פעם ב-RE) ודיבור באיכות טובה. אפקטי הקול הקשורים לכלי הנשק משוחזרים בחלקם על ידי הרמקול הנורא של ה-Wii-mote, בחלקו על ידי המשחק עצמו. נעבור לדיון החשוב הנוגע למערכת הבקרה, כפי שכבר הוזכר The Umbrella Chronicles אינו יורה רובה קל ולכן לא צריך לכוון למסך כדי לירות באויבים, אלא להזיז את הכוונת באמצעות הכוונה של ה-Wii-mote . במובן זה, המשחק מתגלה לפעמים כקשה ודורש דיוק שקשה להשיג ללא רובה קל בכל הנוגע לאש "מיידית", בעוד לתנועת הכוונת יש סיבה משלה כאשר אתה צריך לפגוע בחפצים נעים. בכל מקרה, צריך למצוא עמדה שמבטיחה לבקר יציבות מסוימת, ולכן מתאם ה-Wii Zapper יכול לומר את דברו בזכות האחיזה בשתי ידיים. המקרים שבהם הכוונה אינה מדויקת הם למען האמת מעטים, אבל הם מביאים לפרקים של תסכול שהם מאוד "משחקי וידאו מיושנים". דבר טוב?
זה עדיף כזוג
המשחק כולל מצב מרובה שחקנים שיתופי לשני שחקנים, אליו ניתן לגשת ברוב השלבים. עם חטיף אנרגיה משותף, נמצא את עצמנו יורים באויבים בצורה יעילה הרבה יותר, ואפילו אקדח ההתנעה הפשוט יהפוך למעין מקלע אם נצליח לרכז את האש במטרה משותפת. מכיוון שמספר האויבים אינו משתנה, ברור שמשחק עם שניים מוכיח את עצמו כפשוט יותר, וגם מהנה למדי.
הֶעָרָה
Resident Evil: The Umbrella Chroniclesהוא יצא פחות או יותר כצפוי, לכן לא יצירת מופת מוחלטת אבל עדיין יריות מעולה, שמנסה להתערב על גבולות הז'אנר שאליו הוא שייך היכן שאפשר ומייצג טיול מבורך במסלול הזיכרון לכל מעריץ של סדרת Capcom . יש הרגשה טובה במפגש עם הדמויות השונות שחוו את אירועי הווילה והרקון סיטי. השלבים משחזרים את המיקומים המקוריים בצורה נאמנה לחלוטין, עם אותם אויבים ובוסים, ומערכת שיפור הנשק היא תוספת מבורכת מבחינת התאמה אישית. חבל שכדי להחליף את הנשק שסופק צריך לגלול בכל הארסנל מבלי יכולת להשהות את הפעולה, אבל בסופו של דבר זה הפגם ה"אמיתי" היחיד של ההפקה הזו, מעבר למגבלות שמטילות מבנה המסלול ו מימוש טכני שאינו זוהר מכל נקודת מבט אך עושה את עבודתו ביעילות. The Umbrella Chronicles מתהדר במספר לא מבוטל של משימות, מספר רב של כלי נשק שמישים ונוכחות של מערכת דירוג שתדחף את מעריצי הסדרה לאסוף את כל החפצים ולעשות את כל צומת הדרכים כדי להשלים את המשחק ב-100%. בילוי מהנה בזמן ההמתנה ל-Resident Evil 5, בקיצור.
- מִקצוֹעָן:
- חובה לחובבי RE
- מערכת שדרוג נשק מעולה
- עם ה-Wii-Mote אתה מצלם טוב...
- נֶגֶד:
- ...אבל זה לא רובה קל
- טכנית רק הגון
- לפעמים מאוד מתסכל
מקור הרוע
Resident Evil החדש הזה אינו מתייחס לאירועים חדשים ואינו יוצר סיפור מקביל לזה שכבר סופר, אלא לוקח את האירועים המסופרים עד כה ומרכיב אותם יחד כדי להוות מעין "סיכום" של אירועי המטריה. תַאֲגִיד. ספציפית, נמצא את עצמנו נלחמים בעקבות העלילה של Resident Evil Zero, Resident Evil ו-Resident Evil 3: Nemesis (בתוספת קטע אחרון שלא פורסם), בנעלי הדמויות שמדי פעם הצליחו במאבק נגד החזקים רב לאומי והווירוסים שלה. נוכל לחיות מחדש את השלבים הבולטים של כל אחד מהפרקים הללו, להתמודד עם האיומים והבוסים תוך שימוש בפרספקטיבה חדשה, כמו גם לגשת לסיפור הרקע של הסיפור לאחר השלמת הפרקים ה"סטנדרטיים": נגלה מה קרה לרבקה Chambers בין Resident Evil Zero ל-Resident Evil, וגם נבין טוב יותר את תפקידו של אלברט וסקר באמצעות סדרת פרקים בהם נוכל להשתלט עליו. המפתחים פעלו על מנת להציע מחדש את התרחישים של הפרקים השונים בנאמנות מוחלטת, והבחירה הטבעית של השלבים (הצעה מחדש של כל השלבים הייתה יותר מדי) אינה גורעת מערכו של כל פרק, מסופר באמצעות קטעים ודיאלוגים רבים בין הפרסונות. הקושי גדל ככל שמתקדמים, הופך להיות ממש גבוה במהלך הקרבות עם הבוסים האחרונים, אבל בדרך כלל זה מספיק להתחיל מחדש אחרי המשחק כדי להתמודד עם האויבים בצורה מודעת יותר, בעיקר בגלל הנטייה שלהם ומעל לכל המודוס שלהם. אופרנדי לא משתנה. בתום כל התמחות הביצועים שלנו מוערכים על בסיס אלמנטים שונים ומקבלים לנו ציון סופי שטובתו קובעת את מספר הכוכבים שנצבר. ניתן לבזבז את הכוכבים הללו לשדרוג כלי נשק במספר רמות, כך שתוכל ליצור ארסנל מותאם אישית המבוסס על הטעם והסגנון שלך. בדרך כלל המשחק מתחיל לאחר בחירת נשק שני בנוסף לאקדח ברירת המחדל, אבל במהלך הפעולה אתה יכול לאסוף מקלעים, משגרי רקטות, רימונים וכל דבר אחר כדי להקל על הדברים.
