קרב הבובות

מה קורה כאשר יישום הפיזיקה שנראה ב-LittleBigPlanet פוגש את מכניקת המשחק של Super Smash Bros? קורה שבלי יותר מדי פרסום, נולד כותר קטן, משחק שיכול לשמח את משתמשי פלייסטיישן 3 להרבה זמן שפותח על ידי אולפני Tarsier, אבל אבולוציה ישירה של אותו Rag Doll Kung נוצר ב-2005 על ידי מארק היילי. שלימים עבד על יצירת המופת Media Molecule, הכותרת מכניסה אותנו לנעלי בובות גמישות מאוד, בקרבות תזזיתיים בין מהלכי קונג פו (דווקא), כדורי אנרגיה בסגנון סטריט פייטר, אוסף דגים מעופפים והרבה הומור. הכל מנוהל בטבעיות ובאמינות על ידי מנוע הפיזיקה של Havok.

מסין בזעם

הומור הוא המוזרות הראשונה של התואר Tarsier שמושך את העין, אוריינטציה מיסטית א-לה קונג פו פנדה, הוא הרקע לעלייה לקראת התואר "אגרוף פלסטיק", שבו הגרסה המאסטר שלנו.מַרִיוֹנֶטָהמזה שנראה ב-Kill Bill, מציג לנו את אלף ההתקפות שניתן לבצע, תוך שהוא מחלק עיקרי חוכמה לסירוגין עם טריקים כיצד לבשל שרימפס ומעדני דגים אחרים. לאחר שיצרנו את האלטר אגו שלנו, עם עורך שמזכיר במעומעם את זה של LittleBigPlanet, למעשה אפשר לבחור שיער, פנים, ידיים, רגליים, מכנסיים, ז'קט וכן הלאה, אנחנו משליכים את עצמנו על הראש אל אתגרי השחקן היחיד, אשר פעל הן כמדריך והן כמצב משחק ראשי, שכן הם נחוצים לשיפור הציונים שלך, התורמים לדירוג העולמי, וכדרך מיוחסת לפתוח את כל התוספות שניתן להשתמש בהן בעורך. בתחילה מדובר בביצוע התקפות, מיוחדות ואחרות, כדי להכיר את שיטת השליטה והכלים ההתקפיים, לאחר מכן יתגלו לנו גם מצבי משחק אלטרנטיביים כמו דג במחבת ומלך הגבעה. המשחק מבהיר מיד את שיטת השליטה, שמנצלת את המוזרויות של ה-Sixaxis בצורה חכמה ומהנה.
בינתיים, את ההתקפות שניתן לבצע עם הכפתור הריבועי וכפתור המשולש ניתן לבצע לכל הכיוונים באמצעות המקל הימני, באותו אופן השימוש במקל או ב-nunchucks באמצעות אותו מקל. שילובי התקפה רגילים הם צו היום, ובניגוד למה שזה עשוי להיראות במשחק ראשון מוסחת, ריסוק הכפתורים אינו מתגמל את השחקן. הבסיס של המהלכים המיוחדים הוא אנרגיית צ'י, שיכולה לשמש גם ככוח הגנתי וגם ככוח התקפי. כדי להגדיל את סרגל האנרגיה הנ"ל, פשוט בצע שילובים או לזרוק את היריב לאוויר, באמצעות השילוב R1 + מרובע, ולאחר מכן פגע בו כמה שיותר פעמים לפני שהוא פוגע בקרקע. כאשר אתה משיג כמות מינימלית של צ'י, ה-Sixaxis הופך לגיבור: כדי לשחזר קצת בריאות, פשוט הפוך את הכרית, הבובה תיכנס למצב ריחוף, אבל היא עדיין יכולה לסבול פגיעות אויב, בעוד שלתקפות ממשיות עלינו להיות מוכנים להזיע את הזיעה הפתגמית! כדי לזרוק כדורי אנרגיה יש צורך לנער את הכרית כמה פעמים שהצ'י הצטבר (נוכל גם לתפוס ולזרוק מחדש את זה שנזרק עלינו כמו בדוג'בול), אולם כדי לייצר פיצוץ חזק של אנרגיה עלינו לדחוף את הפארי לחצן ולהזיז את הכרית כלפי מעלה. המתקפה שתגרום לנו לעקור את הידיים היא מה שנקרא Firefly, שדרכו אפשר לעשות מעין "דחף כתף על" לוהט לכל הכיוונים. לדעת איך להשתמש במהלך הזה בצורה מושלמת יש חשיבות מכרעת בהתחשב באלף האפשרויות שהמשחק מציע לנו, למעשה אפשר (תלוי בצ'י המצטבר) להמשיך להכות את היריב ברצף מהיר, או לזרוק אותו לאוויר ואז הכה אותו במכות, או שוב לזרוק אותו כלפי מטה ואז לתת לו את המכה האחרונה. אם מול שחקן בודד הכל די קל ורציונלי, עם ארבעה זה נהיה תזזיתי מובהק, סראבנד של מכות מיוחדות, חטיפות ותחיפות נגד, כמיטב המסורת של מה שראינו באחים Super Smash הכל עובד מושלם, הגדול זינוקים מאפשרים לך לברוח בזמן הנכון, אולי להסדיר את הנשימה בזכות מדיטציה, והידיעה איך להשתמש במהלכים המיוחדים הופכת מכרעת, זה לא מספיק פשוט ללחוץ על הכפתורים באקראי, גם בגלל שהפארי עובד די טוב, וכפי שנכתב בעבר, זה הבסיס למהלך חשוב מיוחד.

סטירות ודגים בפנים

הרושם הוא שהחבר'ה ב-Tarsier הצליחו להרחיב בחוכמה את מה שהוצע בקונג-פו הראשון של בובת Rag Doll, ובסופו של דבר זה Fists of Plastic הוא כותר מיידי ומהנה טוב, מצויד גם במנה טובה של טכניות, אשר הוא מאפיין שמאריך מאוד את אורך החיים של התואר ברגע שחלפו ההנגאובר של שעות המשחק הראשונות, המאוד עמוסות באירועים. אם כי, למען האמת, יש חוסר ביכולת להתאים אישית את סט המהלך, ליצור שילובים משלך והתקפות מיוחדות, בהתחשב בכך שהגיבור והאויבים שונים רק בלבוש ובמראה. מנוע הפיזיקה של Havok תומך אז בצורה ראויה באבולוציות של הבובות, פשוט תסתכל על החן שבה המתמודדים מתנדנדים על הפלטפורמות ואז משגרים את עצמם, אולי עם גחלילית בוערת, על היריב, או איך הם אוספים את הדגים הירוקים המקפצים לזרוק למחבת המלאה בשמן רותח, את האתגר הזה באמצע הדרך של מצב שחקן יחיד. Multiplayer הוא התוצאה הטבעית של מכניקת המשחק, למרבה הצער מסיבות טכניות הקשורות לשילוב הפיזיקה ב-netcode "לא בעייתי", עד 4 שחקנים יכולים לאתגר זה את זה רק מקומית. באינטרנט אפשר רק לראות את הציונים שלך מטפסים בדירוג העולמי. בין מצבי המשחק השונים, בנוסף למצב שהוזכר כבר של תפיסת הדג, ראוי לציין אתמלך הגבעהואתדודג'בול. הראשון מתגמל את השחקן שנשאר על הפלטפורמה הגבוהה ביותר של המסך במשך הזמן הארוך ביותר, בו זמנית מבצע דמויות ותנוחות, בעוד השני רואה שחקנים זורקים בועה כחולה נפיצה מלאה באנרגיית צ'י זה על זה. כמו משחק של פעם, ארבעה חברים שיושבים בנוחות על הספה יכולים להביס אחד את השני בסוגים שונים של משחקים. למרבה הצער, החוסר הזה מערער מאוד את אורך החיים של הכותר, ולמעשה Rag Doll Kung-Fu: Fists of Plastic הופך לכותר הקלאסי שיש לנגן מדי פעם כשחברים מבקרים, בלי יכולת להפיק תועלת מהאפשרויות שמציעות השימוש באינטרנט. ברור שאפשר לשחק עם בוטים שתופסים את מקומם של יריבים אנושיים, אבל עד כמה שזה כיף, זה תמיד יהיה פחות כיף מלהתחמק מכדור אנרגיה על המסך ובו בזמן גחלילית שעוברת את הפנקס של חבר. כמה סנטימטרים מהאף שלך. אם לכך נוסיף מצב שחקן יחיד שברגע שהאתגרים נגמרים תוך זמן קצר, מבוסס רק על המרדף אחרי פסגת הדירוג העולמי, מצטיירת תמונה לא ורודה במיוחד, חוויה מספקת אך קצרת מועד. מנקודת מבט גרפית המשחק בהחלט עשוי היטב, הפיזיקה בשילוב סגנון גרפי "מזרחי", גם אם מתבטא בצורה מאוד פרודית, ניתן להעריך ללא תנאים, עם אנימציות מצוינות ועיצוב ברמה טובה, גם אם ההשפעה הכוללת רחוקה מהדמיון ומהמקוריות בעלת החזון של LittleBigPlanet.

הֶעָרָה

Rag Doll Kung-Fu: Fists of Plastic הוא הכותר הקלאסי לשחק, אולי לאחר סשנים ארוכים של משחקי השחקן הגדולים שיצאו לאחרונה, כהפסקה מרגיעה, אבל רק מבחינה נפשית, בהתחשב בעובדה שהשימוש המתאים ב-Sixaxis יגרום לנו להזיע הזיעה הפתגמית. מהנה ומיידי, באיזון נבון בין טכניות לריסוק כפתורים, הכותרת של Tarsier עם זאת נעצרת בנקודה היפה ביותר, בהתחשב בכך שניתן היה לעשות יותר מבחינת גיוון ההתקפות, אבל מעל הכל היעדר מרובה משתתפים מקוון מסרס את התואר , חציית אורך חייו והפקדת משחקי מרובי משתתפים, הלב האמיתי של המשחק, רק לשימוש מקומי, מה שכמובן לא תמיד אפשרי.

מִקצוֹעָן