Metal Gear Solid 2 חומר

תחמושת אינסופית

החומר מופיע כשנה לאחר בני החירות, והזכויות בוודאי אינן של מתן המשך אמיתי לציבור. קוג'ימה מצהיר שהוא רוצה ליצור את מה ש- Metal Gear Solid 2, בהכרח, לא יכול להיות. מחשבותינו מתפנות מיד למהדורת "משימות VR" שהופיעה בעידן ה-Playstation One, שדרוג של משימות שהושק כדי להשביע את תשוקותיהם של שחקנים שמחכים להמשך רשמי. ו-subastance, למעשה, שונה מעט מאוד מכל זה.
מנקודת מבט פנאי בלבד, למעשה, Substance הוא אותו משחק שהופיע לפני שנה, מועשר בחבילה של משימות מיוחדות שרואות אותנו מתחזים לריידן וגם לסנייק. אולי כדי לרצות את מי שהיה מעדיף להתחזות לנחש במשך כל מהלך ההרפתקה, הוכנס קטע שבו אפשר לחזור ולראות את הרגעים המכריעים של Sons of Liberty עם דמותו. יש לחזור על המשימות המיוחדות ברמות קושי הולכות וגדלות, ויש להתמודד עם מצב שווה ערך לרמה הקשה מאוד של Mgs2, כך שברגע שאויב מבחין בנוכחותנו, המשחק נגמר הוא בלתי נמנע. המשימות, השופעות בכמות, תקפות ללא ספק גם מבחינת איכות, ובהכרח יהיה צורך למתוח את מוחו של השחקן כדי שיוכל להשלים את כולן, עם אפשרות לפתוח תוספות נוספות. תיקון בשליטה בחרב, שהופקד תמיד על כפתור L2, היה מתקבל בברכה; גם העובדה שצריך לחזור על אותה משימה 10 פעמים (לא תמיד) עם שינויים שוליים בלבד בתרחיש וביעדים ראויה לביקורת. אבל הם פגמים שנותרו שוליים, עד כדי כך שסעיף התוספות, למרות שהוא לא יכול להיחשב כמשחק נפרד, בהחלט עושה את חובתו היטב, גם בהתחשב בנוכחות ה-DVD השני, The Document Of Metal Gear Solid 2, המאפשר תוכל לסקור, ללא עזרת אודיו, את כל הסצנות הגזורות של המקור, יצירות אמנות ודגמים מצולעים של דמויות, מכונות וכלי נשק.
אם לא היה חלף כל כך הרבה זמן מאז מה שנחשב בשלב זה למהדורה "הראשונה" של Metal Gear Solid 2, היינו יכולים לומר שהעבודה שעשתה Konami הייתה מצוינת. עם זאת, לאחר הטריילרים המדהימים שערך קוג'ימה עצמו, אשר בשרו גילויים מרכזיים על המהות של Sons of Liberty, במשך תקופה ארוכה במרכז הדיונים האפוקליפטיים בפורומים בכל רחבי העולם, היה צפוי משהו יותר קונקרטי. המוצר, ארוז בצורה זו, חושף ביתר שאת את אופיו המתכתי-לודי: המשימות הנוספות מתרחשות בעמימות של סביבת ה-VR הדיגיטלית, בקור הכרומטי של הקירות האפורים שלה, המעבירים היטב את רעיון הניכור. הניגוד בין המציאות לסימולציה של מחנה האימונים הייחודי הזה. הנוכחות של Snake's Tales והאפשרות לסקור כל סצנה חתוכה, אם כן, מאשרות את הרעיון שעליו מבוסס הקונספט של Metal Gear Solid 2, כלומר, השחקן נמצא למעשה בידיו של מעצב, שדמותו היא יותר ויותר קרוב לזו של במאי הסרט, שיכול בכל רגע לעוות את נקודת המבט שלנו במערכת המושלמת ההיא שהיא משחק הווידאו עצמו. הליבה של Substance, לעומת זאת, נותרה האהובה - השנואה של Metal Gear Solid 2. והתוספות שנעשו בסופו של דבר היו רק תכסיס מבריק, ולא מניפסט אותנטי של החומר שלו.

מערכת בקרה

החומר לא משנה פסיק למשחק של Sons of Liberty, שבתורו השתנה מעט מאוד ל- Metal Gear Solid הבלתי נשכח. התנועות מווסתות כמובן עם המקל האנלוגי השמאלי, בעוד המקל הימני משמש למשימות עם החרב (שני המנופים, בתוך הדיאלוגים באמצעות codec, מאפשרים לבצע זום/סיבוב על פניהם של גיבורי השיחה). ה L2/R2 נותנים גישה לציוד, והכיכר, על ידי בחירת נשק, אחראית לירי. עם L1 אתה ניגש לתצוגה סובייקטיבית סטטית שבה אתה יכול גם להחזיק נשק ולירות במדויק על המטרה הרצויה; תמיד L1 (בשילוב עם המקל האנלוגי השמאלי) מאפשר לך לשנות את המסגור בתוך הסצנות החיתוך.

טֶכנִיקָה

Substance גם יורש את המנוע הגרפי שלו מ-Sons Of Liberty. ולמרות הזמן שחלף, ההשפעה הגרפית של הכותרת נותרה ברמה הגבוהה ביותר. המורכבות המצולעת של סביבות הספינה כנראה לא שוברת שיאים, ומדי פעם מבחינים בכמה סולמות פה ושם. המרקמים תורמים להענקת מראה ריאליסטי במיוחד לכותרת, אם כי לא מוחלים אפקטים כגון מיפוי בליטות או מיפוי mip. מה שעושה רושם חיובי, בנוסף למודלים המצולעים של הדמויות והאנימציות שלהן, הוא מעל הכל ההקפדה האובססיבית על הפרטים, שמגיעה עד לכרזות הקשות התלויות בלוקרים של חיילי הטנקיסטים, שעשו עכשיו היסטוריה. לאחר מכן, הכותרת מנוקדת ב-FMVs מרהיבים שנוצרו עם המנוע הגרפי של הכותרת, שבה קוג'ימה מבזבז את עצמו בהתייחסויות לסרטי פעולה הוליוודיים קלאסיים. המוזיקה הסופרלטית שהלחין הארי גרגסון-וויליאמס ראויה להתייחסות נפרדת, ראויה להערכה יותר בסצנות הגזירות הודות לתמיכה ב-Dolby DIgital Audio 5.1, למי שיש לו מערכת מתאימה.
דיבוב של דיאלוגים זמין רק באנגלית, כתוביות באיטלקית קצת צולעת. חֵטְא. עם זאת, אי אפשר להתלונן על עבודת ההמרה מפורמט NTSC/JAP לפורמט PAL: למרות שחסר בורר ה-50 הרץ/60 הרץ, יש לומר שהקוד בהחלט עבר אופטימיזציה לגרסה האירופית, אשר אינו סובל מהבדלים ברורים לגבי מהירות המשחק בהשוואה לגרסאות אחרות.

הֶעָרָה

ברצוננו להמליץ ​​על Substance רק למעטים שעדיין לא קנו את בני חירות ולאספנים, שיוכלו ליהנות מהדורה מיוחדת יפה. שדרוג המשימות והתוכן הנוסף אינו מספיק כדי להצדיק רכישה של כותר שבמהותו זהה לקודמו. זה לא אומר ש-Substance הוא משחק בינוני: Metal Gear Solid 2 נשאר לדעתנו אחד המשחקים המעניינים על המדפים, ולמי שיש פלייסטיישן 2 מדובר ברכישה כמעט חובה. המהדורה החדשה הזו פשוט נראית לנו, כביכול, מיותרת.

מִקצוֹעָן
+משימות נוספות רבות
+מבחינה גרפית עדיין משפיע
+E' Metal Gear Solid 2

נֶגֶד
-E' ancora Metal Gear Solid 2
-המשימות החדשות נשארות תוספת פשוטה