Machinarium, סקירת גרסת ה-Nintendo Switch

זה קצת מזעזע לחשוב על זה, אבל זהסקירה של Machinariumמגיע כמעט עשר שנים אחרי שראינו את המשחק עבורפעם ראשונה במחשב. מאז עברו הרבה מים מתחת לגשר, עם התפוצצות סצנת האינדי שגם בקונסולות הביאה לפלישה למשחקים שנהוג להתייחס ל"אמנותיים", או בכל מקרה פתרונות היברידיים וחוויות נרטיביות שונות אשר הפכו לפחות ופחות חלופות, במובן של מיקומן בהשוואה לנורמליות של פנורמה של משחקי הווידאו. הסיבה לכך היא שבינתיים הפנורמה המדוברת עברה שינויים חשובים במערכת הייחוס, הודות לגל ההפקות העצמאיות. עם זאת, למרות שאנו בהחלט רגילים יותר לגישות מקוריות ואפילו מוזרות במונחים של נרטיב וממשק,מכיניוםשומר על הקסם המקורי על כנו, בזכות הכישרון יוצא הדופן של Amanita Design.

מִצַד שֵׁנִי,סמורוסטזו הייתה כנראה אחת ההרפתקאות הגרפיות הניסיוניות הראשונות שזכו להצלחה עולמית, עם מה שניתן להגדיר כנרטיב מתהווה ומשחק המבוסס כולו על מסתורין וניסיונות להבין כיצד התרחיש יכול להגיב לאינטראקציות; על הצורך להיכנס למנטליות שקשורה הרבה להיגיון אבל מעט מאוד לקלישאה. באותו אופן, Machinarium מערער את המבנה הקלאסי של ההרפתקה הגרפית על ידי ביטול כל סוג של קריינות מפורשת ובניית כל עיצוב הפאזל על הפניות הרמטיות, סמלים, מנגנונים לוגיים ומעט הומור, מבלי לרדת לעולם לאבסורד. מעבר לכמה שהיא מהנה כהרפתקה גרפית, ל- Machinarium יש לכן גם חשיבות ספציפית בכך שהציעה פרשנות אמנותית משלה לז'אנר שמצליחה להיות פונקציונלית גם מבחינת משחקיות, כלומר כיף. זה לא מעט עבור משחק וידאו.

סיפורו של רובוט

Machinarium הוא לכל דבר ועניין אהרפתקה גרפיתקלאסי, של אלה בסגנון הצבע והקליק, אבל המוזרות שלו נעוצה בהיעדר דיבור או טקסט כתוב, בצורך להבין, פשוט על ידי התבוננות, מה צריך לעשות כדי לפתור את החידות הפזורות בין המצוירים ביד המרתקים. מסכים שמרכיבים את העולם המופלא שלהרובוט הקטן יוסף. נזרק כמו זבל למזבלה, מכאן האוטומט הקטן ימצא את עצמו גיבור של אפוס אמיתי שיוביל אותו לגאול את עצמו מול שורה של בריונים שעשו את חייו קשים במיוחד ואולי אפילו להציל את העולם המכני כולו. איום אפשרי, סמוך על כושר ההמצאה והיכולת הספציפית שלו למתוח ולהתכווץ בעת הצורך, כמו גם על היכולת לשנע חפצים שונים פשוט על ידי הכנסתם לפה. כל זה לא מוסבר במפורש, אלא מומחש במערכונים קומיים מצחיקים שפועלים כפלאשבקים לסיפורו של הגיבור או פשוט מושקים ממה שקורה על המסך, כי אין דיאלוגים בעולם המכני הזה, כמו שאין מילים כתובות.

ברור שהצורך להבין הכל דרך שרטוטים ותרשימים הוא חלק מהאתגר, אבל בדיוק כמו במנגנון מושלם הכל מתאים למשהו מסויםהִגָיוֹן, אז נכון שלעיתים קרובות יש צורך בניסוי וטעייה אבל ברור גם שהפתרון לחידות השונות הוא אף פעם לא אקראי, מעבר למקרים בהם האובייקטים לאינטראקציה אינם ברורים וברורים מיד בתוך עושר המאפיין את התרחישים. הממשק פשוט ביותר, עם הסמן המאפשר לנוע, לקיים אינטראקציה עם מרכיבי התרחיש באופן הקשרי ואפשרות לשלב אובייקטי מלאי פשוט על ידי גרירתם זה על גבי זה. גרסת ה-Nintendo Switch תומכת הן במערכת הבקרה של גרסאות הקונסולה, עם הסמן הניתן להזזה דרך המקל האנלוגי הימני וכפתור פעולה, והן בממשק מסך המגע של גרסאות הסלולר, פונקציונלי במיוחד גם אם מתאים יותר למסכים גדולים של טאבלטים.

מנגנון מושלם

זה לא ממש שםהִיסטוֹרִיָהמה שגורם לנו להמשיך בעולם של Machinarium, גם אם דרכו של הגיבור הקטן לגאולה היא בהחלט קלישאה שתמיד מצליחה לתפוס אחיזה, במיוחד כשהדמות המדוברת כל כך כריזמטית למרות הפשטות המופלגת שלו. סוד המשחק טמון דווקא בקומפוזיציה שמעניקה האווירה, האירוניה והעדינות ששוררת בו והמצויןבניית פאזליםאשר, על ידי ניצול יצירתי ומושכל של היעדר טקסט והתפאורה המכנית, מציעים אתגרים תובעניים אך גם מעוררים, מקוריים מבלי להתעמק מדי. יש תחושת פרופורציה יוצאת דופן ב-Machinarium, אשר באה לידי ביטוי בקוהרנטיות של החזון הכולל שלה, הנגזרת מכיוון אמנותי בעל פרופיל גבוה באמת.

העובדה שאמניטה דיזיין היא צוות שיצא יותר מהתחום האמנותי והגרפי, החל מאיור ואנימציה ועד למשחקי וידאו, קבעה השפעה חיובית שניתן היה להבחין בה בהתחלהסמורוסטאבל זה ניכר בבירור ב-Machinarium: לאחר שהתאמן מחוץ לסביבה הזו הוביל את הצוות לגישה שונה מהסטנדרט, שנשאר מחוץ למבני העל האופייניים לפיתוח משחקי וידאו. מה שמופיע הוא משחק וידאו שיש בו מעט אופייני במונחים של נרטיב ועיצוב פאזל, לפחות מנקודת המבט שהייתה יכולה להיות בשנה שבה הוא שוחרר. הזמן החולף וההתקדמות של הגל החדש של האינדי שחקו את הכוח המשבש של הכותר הזה, שכעת מוצא את עצמו בהכרח יחד עם עוד כמה הרפתקאות גרפיות לא טיפוסיות שהופיעו בין המחשב האישי לספירות הנייד. ברור שזה לא מוריד שום דבר מהערך המקורי של Machinarium, אבל על ידי ביצוע הערכה בהקשר לתקופה ההיסטורית, ההבדל הזה לעומת ההשקה המקורית מתגלה די בבירור.

מסקנות

נתחיל ונאמר שמצ'יניום הוא אינדי שהפך לקלאסיקה והקסם שלו נותר על כנו: אפיון גרפי, קריינות מסוימת ובניית הפאזלים הם אלמנטים ששמרו על חוזק ניכר, למרות חלוף הזמן. מצד שני, הצורך להעריך משחק שמוצג ללא שינוי מהותי יותר מתשע שנים לאחר יציאתו המקורית, יש לבצע מינימום של הקשר. היום הפנורמה של הרפתקאות גרפיות שוב הפכה להרבה יותר עשירה ומגוונת, גם עם חזרתם של סופרים היסטוריים, יתרה מכך הפלטפורמות שבהן Machinarium הכי מהנה הן כנראה עדיין המחשב האישי עם העכבר או טאבלטים עם מסך מגע. גם בהתחשב ביכולת ההשמעה החוזרת כמעט אפסית, גרסת ה-Nintendo Switch של Machinarium מוקדשת לאלה שעדיין לא הזדמן לשחק ב- Machinarium במקום אחר.