Iron Fist, הביקורת של העונה השנייה

אחרי ההתחלה יוצאת הדופן של דרדוויל, ההפקותנטפליקסמקושרים ל"רחוב" גיבורי מארוול החלו לאט לאט לאבד את כושרם. הם עדיין נשארים הפקות ברמה מסוימת, אבל הזמן והאופנה הדוחקת של גיבורי הטלוויזיה והקולנוע שחקו את הילת החידוש שלהם. הנקודה הנמוכה ביותר שהגיעה עד כה הייתה ללא ספק העונה הראשונה של Iron Fist, גיבור שנוצר על ידירוי תומאס וגיל קייןבשנות ה-70 שבעצמה כבר היה קשה להעביר למסך הקטן, בפורמט ריאליסטי ו"גרגרי" כמו זה של הדיפנדרס של נטפליקס. גם בזכות המגיפה ההיא של התסריטאי סקוט באק, העונה הראשונה שלאֶגְרוֹף בַּרְזֶלזה היה חצי פיאסקו: הגיבור היה לא מעניין אם לא ממש לא נעים, הסיפור היה מבולגן שלא לצורך, סצנות האקשן היו חלשות למרות שדיברו על אומנויות לחימה מההתחלה ועד הסוף. ואז זו הייתה עונה ארוכה מדי: שלושה עשר פרקים לסיפור שאפשר היה לספר בהרבה פחות. למרבה המזל, העונה השנייה פותרת מספר בעיות.

העלילה ללא ספוילרים

בלי שום תצוגה מקדימה או כמעט, כי אי אפשר לחדש את שרשורי הדיון בלי להזכיר את הסוף שלהמגינים, העונה הראשונה - וככל הנראה היחידה - בה התאחדו ארבעת גיבורי נטפליקס נגד כת הנינג'ה של היד. כולם חושבים שהוא מתנוֹעָז, למרות שאנחנו יודעים שהוא שרד ושהוא יחזור בעוד כמה חודשים בעונתו השלישית, ודני ראנד לקח אחריות על משימתו: להביס את הפשע ברחובות ניו יורק באמצעות כוחו של אגרוף הברזל, א. אנרגיה מיסטית שרק הוא יכול לשחרר דרך אגרופיו. והבעיה היא בדיוק זו. ואילו דני וחברתוקוליןהם מנסים לסכל מלחמה בין הכנופיות שמנסות לצוץ בעולם התחתון הפלילי, כמה אויבים בלתי חשודים זוממים מאחורי גבם. אחד הואדאבוס, הלוחם של קון לון שהיה צריך להפוך לאגרוף הברזל ושעכשיו מאשים את דני שלא השתמש בו כדי להגן על המקום הקדוש הזה; השני הואג'וי מחום, חברת ילדות של דני שבעונה הקודמת ראתה את חייה מתפוצצים בידיים כשגילתה שאביה לא באמת מת, רק כדי לאבד אותו מיד לאחר מכן עקב תככי היד.

ג'וי היא בדיוק הדמות המסובכת מיותרת מהעונה הראשונה, עכשיו ממורמרת יותר כלפי דני ואחיומַחלָקָהמסיבות שכנראה לא קיימות. "דני הרס לי את החיים ורצח את אבא שלי": בעצם הגן על עצמו בזמן שאביך - שהיה, אגב, היה זומבי יד - ניסה להרוג אותו אחרי שרצח כמה אנשים ורצה להרוג אותך וגם אחיך, אידיוט. נו טוב, למרבה המזל הם מאזנים את המשוואה דאבוס, שלפחות יש לו כמה סיבות ממשיות לשנוא את דני, ועוד נבל מפתיעשלא נצפה מראש. וורד כאמור, לעומת זאת, התאושש מאוד לאחר עונה ראשונה בעייתית: הוא התחבר מחדש לדני והפך כנראה לדמות המשנה המעניינת והנעימה ביותר של הקאסט. זה האחרון הוא למעשה הצד החזק של העונה הזו, גם בגלל שהכותבים ממשיכים לכתוב בצורה מגושמת את דמותו של דני רנד. זה קולין, וורד והקאמי המורחב שלאביר ערפילי- שראינו בפעם האחרונה בעונה השנייה של לוק קייג' - כדי לתמוך ברוב עשרת הפרקים.

הבעיות נפתרו

כן, העונה השנייה של Iron Fist מורכבת מעשרה פרקים בלבד, בדיוק כמו המגינים: שלושה פחות מהאורך הסטנדרטי של סדרות מארוול בנטפליקס, סימן שאולי הביקורת שמתקבלת כל הזמן על הפופולריות של העונות האלה סוף סוף הגיעה הסימן . שָׁםמשך קצר יותרזה נתן לסיפור קצב מהיר, פחות זמן מבוזבז על פטפוט חסר תועלת והתמקדות הרבה יותר בעלילה ובאינטראקציה של צוות השחקנים. הפרקים הראשונים מתקשים מעט, מקימים את מערכות היחסים בין הדמויות ומכינים אותן לנקודת המפנה הבסיסית באמצע העונה: בשלב זה הסיפור מקבל תפנית יוצאת דופן ומפתיעה בעליל, וגואל גם את דמותו של דני רנד וגם החלשים יותר בקאסט. ברור, בשלב זה, שהכותבים החליטו לשנות באופן דרסטי את הסטטוס קוו של הסדרה הזו, תוך שהם הולכים בדרכים חדשות שנראות, אנו מודים, מבטיחות באמת.

הסיכום של העונה השנייה של Iron Fist עשוי להקרין את יקום הטלוויזיה של נטפליקס למימד חדש ופזרני, בניסיון למחוק את הטעויות שנעשו לפני זמן מה, החל מהאפיון של דני, פחות פומפוזי והרבה יותר דומה למקבילו שהציץ בו.העונה השנייה של לוק קייג', למרות ששיתוף פעולה בין שני הגיבורים כמו בקומיקס נראה יותר ויותר לא סביר. ספין אוף עלבנות הדרקון, קולין ומיסטי, שנהנות מכימיה משכנעת על המסך הקטן, גם בזכות המיומנות של שתי השחקניות, ג'סיקה הנוויק וסימון מיסיק. גם טובאליס איב, כרגיל, אבל כפי שכבר אמרנו נראה שהעונה השנייה של Iron Fist שייכת יותר לדמויות המשנה של דני רנד מאשר ל-Iron Fist בפועל: למרות הכל, מדובר בעשרה פרקים שנהנים מהם בהנאה, תודה גם ובעיקר ל- כוריאוגרפיה בסצנות האקשן, עדיפות בבירור מאלו של התוכניות האחרותפֶּלֶא, למרות שהם עדיין פחות אקרובטיים ומרהיבים ממה שנראה בדרדוויל.

מסקנות

הסגל החדש מאחורי Iron Fist הפך את הציפיות שלנו עם עונה שנייה שהיא הרבה יותר משכנעת ומובנית מהראשונה. נותרו כמה בעיות - הגיבור, מעל הכל, ויריביו - אבל נטפליקס ומארוול נעות בכיוון הנכון, ומתקנים את מה שלא עבד. התוצאה היא עונה קצרה וחריפה יותר שמניחה את היסודות לשנה שלישית בלתי צפויה בעליל.