Hextech Mayhem: A League of Legends Story, סקירת פנינה קטנה

משחק מהיר ומהנה

בכאוס הדמויות שהם חלק מהעולם הדמיוני והצבעוני של League of Legends, יש ללא ספק כמות מטורפת של דמויות מקוריות למדי. עבור הקסטק המהום הזה הופרעו שניים מה"גמדים" המפורסמים ביותר של צוות השחקנים, כלומרהיימרדינגר, פרופסור מכובד של אוניברסיטת פילטובר (נראה לאחרונה בסדרת Arcane) הזיגס, מחבל שובב, אובססיבי לחומרי נפץ (מישהו אמר ג'ינקס?) וליופי ההרסני שלהם.

אהבתו לחומרי נפץ תוביל אותו להרוס את כל מה שעומד לפניו כדי להדגים לפרופסור את הפאר והתועלת שלהם. אלו הנחות העלילה הפשוטות שיובילו אותנו לשיטוט קצר בכמה הגדרות אופייניות לסדרת Riot Games ולקפוץ בין פיצוצים צבעוניים לקצב המוזיקה.

המצב משחקזה מיידי ומוערך על ידי כל אדם עם מינימום של קצב. הזיגס הטובים שלנו ינועו ברמות הדו-ממדיות, ינסו להימנע מכל מכשול ואוייב על ידי קפיצה וזריקת פצצות, הכל ברורזמן מוזיקה. הפקודות הן בסיסיות, נצטרך ללחוץ רק על 3 מקשים המתאימים לכיוונים היחסיים, בהתאמה "למעלה", "למטה" ו"ימינה" (כולם ניתנים למיפוי לפי הרצון) ברגע המדויק שזמן המשחק מכתיב. כל הפעולות יאפשרו לך להשיג הילוכים מסוימים שבאמצעותם תוכל לפתוח את הרמות הבאות, סקינים לזיגס ואתגרי הבוס, או ליתר דיוקהבוס, תמיד אותו הדבר, אבל בקושי הולך וגובר.

בעיקרון, לפחות ברמות הראשונות, אתם עומדים בפני משחקיות בסיסית ופשוטה מאוד, נגישה לכולם ללא בעיות. הקשיים יגיעו כאשר ככל שתתקדמו בסיפור, תפתחו כמה פקודות מתקדמות ומעל הכל תבינו שאפשר להשיג פריטי אספנות רק על ידי ביצוע פעולות נסתרות שהמשחק (במצב רגיל לפחות) לא מציע לנו.

מחלקת טכניקה וגרפיקה

בכל הנוגע להיבט החזותי, השימוש באלוח צבעים מוגדר היטבמאפשר למשחק להיות בעל זהות מוגדרת היטב משלו: פיצוצים, אפקטי חלקיקים ואנימציות נעימים מאוד והדגמים, למרותפולי נמוך, הם מונפשים ונעימים. הקטעים נחמדים והאוכל טעיםדִבּוּבמלווה הכל בצורה מפתיעה.

Ilבְּעָיָהזה, באופן לא מובן, בדיוק מה שצריך להיות הצד החזק העיקרי של ההצעה, כלומר, הליווי המוזיקלי הזה שמתפקד גם כגיבור משותף לכל משך המשחק, כ-3 שעות, של המשחק. לצערי אין רצועות בלתי נשכחות או רצועות עם אופי חשוב. נראה כי המסלולים נוצרו בכוח סביב התרחישים כדי להיות מסוגלים לעמוד בקצב של כל הקשות המקלדת החדות שיש ללחוץ עליהם. יֵשׁזמני נגד על זמני נגד, לפעמים היה לנו מאוד קשה להבין את תזמון הפעולה, לא בגלל שהפקדים לא נראו בבירור, אלא בגלל שינויים בקצב שלא ציפינו להם. זה לא אמור להיות כישלון מוחלט, השירים עדיין נעימים להאזנה ומלווים הכל די טוב חלק נכבד מזמן הנגינה, אבל למרבה הצער הם לא מצליחים לפרוץ לגמרי את המחסום בין הפקדים ל יֵצֶר.

בעיה נוספת, גרועה בהרבה, היא העובדה שלא ניתן ליהנות כלל מהמשחקיות בשל הצורך להתרכז בבקרות ההדוקות. חבל מאוד כי בכל מקרה העבודה שבוצעה היא ללא ספק ברמה טובה ובאותם רגעים קצרים שבהם אנחנו יכולים להסיח את דעתנו כדי להבין טוב יותר איפה אנחנו ומה קורה סביבנו הם גורמים לנו להבין אפילו יותר ממה שהיינו. אהב יותר.

סוף המשחק

לאחר שהמשחק יסתיים תהיה לנו ההזדמנות לבחור2 מצבים נוספים. הראשון יאפשר לנו לקבל את כל הפקודות על המסך, אפילו הנסתרות, כדי שנוכל לאסוף את כל הציוד ובכך להביא את פריטי האספנות ל-100% כדי אולי לפתוח את כל הסקינים. השני הוא ההפך הגמור, מצב שבו לא יהיו לנו את האלמנטים הוויזואליים של הפקדים זמינים ונצטרך ללכת "מהשרוול", וזה באמת מורכב, מכל סדרת הסיבות שפורטו קודם לכן.

אין ספק, בשל קוצרו ואופיו כמשחק שלב אחד, עדיין הכל מאוד מהנה וניתן להפעלה חוזרת. חבל על הפגמים האלה, שעם קצת יותר זהירות, היו יכולים לגרום למשחק לזרוח אפילו טוב יותר מפצצת ההקסטק הטובה ביותר של זיגס.

מסקנות

Hextech Mayhem: A League of Legends Story הוא מכל הבחינות משחק קצב מהנה ועשוי היטב, למרות השירים שלא תמיד קליטים ומיידי ובלבול בסיסי מוגזם. הסעיף הטכני, הדיבוב והפשטות בהחלט הופכים אותו לכותרת להמלצה, בהתחשב במחיר התקציב.