במילותיו של גארי קספרוב, אולי גדול השחמטאים של העידן המודרני, שחמט הוא "הספורט הכי אלים שיש". למה אמירה כזו, שבמבט ראשון עשויה להיראות כמו הגזמה חגיגית? כל מי ששיחק כמה משחקים עם יריב באותה רמה לא יתקשה למצוא תשובה: היכולת לשח-מט של מלך היריב דורשת הרבה אסטרטגיה, הרבה תכסיסים נפשיים והרבה יכולת לבלבל את האנטגוניסט. אף אחד לא יקווה למצוא את עצמו אי פעם מתמודד, בתפקיד האסטרטג של צבא אויב, עם אחד המייצגים הגדולים ביותר של אמנות זו, שכאשר היא מועברת לרמה תחרותית הופכת לניצחון אמיתי של יכולת ההיגיון האנושית לחלוטין. יוביסופט, תמיד קשובה, ראתה מיד את האפשרות לעגן את סאגת השחמט, נקודת התייחסות מפוארת עבור שחקני שחמט וירטואליים מאז 1986, למגמה המנצחת שחנכה ה-Brain Training של נינטנדו, וגרסת ה-DS של הסימולטור כוללת אפשרויות רבות במובן הזה. .
בבית הספר עם ג'וש
במשחק שכותרת המשנה שלו היא "אמנות הלמידה", אי אפשר לצפות לשום דבר אחר, שכן הדרישה הראשונה היא לעמוד מול הדרכה מלאה, מעמיקה וברורה מספיק. כבר זמן מה שג'וש ויצקין, אלוף המשמעת ואומנויות הלחימה, עוסק בהיבט זה אצל המאסטרים השונים, שרק השנה פרסמו ספר בשם, במקרה, "אמנות הלמידה", איתו הוא מתכוון. להפיץ ברמה עממית את הידע בשחמט, ולאחר מכן להרחיב את הדיון לרמה כללית יותר, על יכולתו של האדם ללמוד ועל הדרך הנכונה ללמוד כל אמנות, מלאכה או דיסציפלינה. ג'וש הטוב, בגרסה זו, מופיע על המסך העליון עם סרטים דיגיטליים קצרים כשכל הטקסט רק כתוב, והוא מדבר איתנו, ביסודיות רבה אך בפשטות וביכולת סינתזה רבה, על כל המושגים של המשחק, להתחיל מלוח השחמט, להמשיך עם היכולות והערכים של כל יצירה בודדת עד לטכניקות המתקדמות הקטלניות ביותר. בחלק זה של המשחק, הבסיסי לחלוטין והצעד הראשון המחייב למי שרק עכשיו מתקרב לעולם הזה, אנו יכולים למרבה המזל למצוא רק שני פגמים: הראשון הוא בעל אופי טכני והוא זניח לחלוטין, כלומר השמטת האחרון. שורה בטקסט. באג שיש לו מעט מאוד השפעה, שכן ההסבר כמעט אף פעם לא מצליח לנצל את כל שורות הטקסט הזמינות, ובדרך כלל עושה זאת עם תואר שאינו מפריע כלל להבנה. קצת יותר רצינית היא העובדה שאין הבחנה בין "מהלכים מיוחדים" אמיתיים כמו ליהוק, בהם היצירות מבצעות תנועות שבדרך כלל לא יכלו לבצע, לבין אלו שבמקום זאת יש להתייחס אליהם כאל מושגים מתקדמים, המזלג או המסמר. למשל, שהן טכניקות הנובעות ישירות מהמאפיינים הרגילים של כל יצירה. זה מנוגד מעט לדיוק הקפדני של שאר ההדרכה, דיוק, אשר יתר על כן, לעולם אינו בא על חשבון הפשטות והבהירות; אחרי הכל, כפי שג'וש עצמו אומר כשאתה פוגש אותו, חוקי השחמט פשוטים מאוד, למרות שכמו כל המשחקים הגדולים, הם מולידים טקטיקות ואסטרטגיות בעלות מורכבות שאי אפשר להעלות על הדעת ממבט ראשון.
ג'ק, אביר ומלך
עם זאת, עבודתו של ווייצקין עבור גרסת ה-DS של Chessmaster לא הייתה מוגבלת להדרכה בלבד: האלופה האמריקאית אחראית גם לאותם היבטים שמפנים אותנו ישירות ל-Brain Training ולחברה, כלומר "תוכנית האימונים". זה בעצם מורכב מסדרה של מיני-משחקים אמיתיים מצד אחד, ובאחת מבעיות השחמט היותר קלאסיות, אלה שתמצאו גם ב- Settimana Enigmistica כביכול, מצד שני. המיני-משחקים בפרט, בעודם מקושרים בקפדנות לחוקי המשחק, מציינים מאמץ מסוים של דמיון: על ידי הזזת החלקים תוכלו למעשה להתמודד עם אתגרי משחקי פאזל קלאסיים כמו חיסול חתיכות פרי זהות, מציאת וניטור המוקשים ב שדה מוקשים ( אממ...), חברו ציור נסתר (אבל זו הפאניקה של גל!)... הקושי של המיני-משחקים האלה, שלא תמיד קל להבין, מגיע עד מהרה לרמות גבוהות למדי וזה יכול להוות בעיה, כְּמוֹ בהתחלה יהיה לך רק אחד זמין וכדי לפתוח את האחרים תצטרך להפגין מיומנות מסוימת עם הקודמים.
ג'ק, אביר ומלך
בעיות שחמט, לעומת זאת, הן קלאסיות, כמו שח-מט בצעד בודד, למצוא את המהלך היחיד שמאפשר לך להימנע מהזדווג בעצמך, לעשות "מזלג" (כלומר לאיים על שני כלים בו-זמנית עם אותו הכלי לא מאוים בתורו) וכן הלאה. גם מיני-משחקים וגם בעיות, לאחר השלמתם, מנתחים את כישורי הניתוח, הריכוז והזיכרון שלך בהתאם לציון ולזמן שנדרש, ולכן אמורים לייצג את התפתחות המיומנות שלך במונחים מספריים. התוצאה לא מושגת במלואה, שכן תמיד יש לך תחושה שהמחשב מחשב את היכולות שלך בצורה מוזרה: לא ברור, למשל, לפי איזה קריטריון כל מיני-משחק וכל בעיה קשורה ליכולת אחת בלבד ולא ל- האחרים; באופן כללי, היבט זה של המשחק שהיה צריך לייצג את ספינת הדגל של Chessmaster DS אינו משכנע לחלוטין, בעיקר בשל הנגישות הגרועה של המיני-משחקים ושיטת הניקוד. כל זאת תוך התחשבות שברמה "אמפירית", לעתים קרובות התמודדות עם מיני-משחקים ומעל לכל בעיות לא יעשה שום דבר מלבד אימון רציני של יכולת השחמט שלך, למרות כל שיטת ניקוד לא מובנת!
כלב אוכל כלב
עם זאת, מעבר להדרכות, מיני-משחקים ובעיות, הלב האמיתי של Chessmaster יוצא כאשר, סוף סוף, אתה מתמודד עם לוח, יריב ומשחק שלם. אפילו במצב הנסיך שלו, Chessmaster מציע אפשרויות שונות, החל ממשחקים מדורגים, התנגשויות אמיתיות המשתמשות בחוקים מוכרים אוניברסליים. כאן מנוע "המלך", שמלווה את הסדרה מאז הגרסה הראשונה, מהווה ערובה לאיכות אל חלד שכן הוא כנראה מנוע השחמט הטוב ביותר בשוק ברמה הצרכנית, ללא מפלצות מפריעות כמובן כמו כחול עמוק שנבנו במיוחד כדי לשים את האלופים הגדולים ביותר בקושי. במעבדי ה-DS, המלך מצליח ליצור Chessmaster DS (הג'נטלמן המזוקן האגדי שנראה כל כך כמו סנטה קלאוס) עם ציון Elo (התקן המשמש בינלאומי לסיווג מיומנות השחקנים) משנת 1850, מה שיעשה כנה כנה. אלוף בחיים האמיתיים (להבהיר, לווייצקין, שמעולם לא הגיע לשלב הגראנדמאסטר, היה אלו של 2464 ב-2004), ואנחנו בהחלט רחוקים מהתוצאות זמין במעבדי המחשב בעלי הביצועים הגבוהים ביותר, אך עדיין מסוגל לתת מכות בריאות לרוב אלו שרוכשים את המשחק הזה.
כאן מנוע "המלך", שמלווה את הסדרה מאז הגרסה הראשונה, מהווה ערובה לאיכות אל חלד
כלב אוכל כלב
בסך הכל יש 24 אישים וירטואליים שונים, מחולקים שווה בשווה לשלוש רמות קושי, כל אחת עם דירוג Elo אך גם דרך משחק מסוימת, עד כדי כך שתוכל בקלות להתאמץ כדי להתגבר על שחקן מסוים ובמקום זאת למצוא מעט קושי עם בכיר אחד רק בגלל שדרך המשחק שלו לא מאוד יעילה נגד הטקטיקה שלך. זה משהו שעומד בניגוד לקונספט הקלאסי של קושי במשחק וידאו, אבל שבמבט מעמיק יותר הוא רק עוד אישור לאיכויות של המלך. בנוסף למשחקים המדורגים, בהם יש לך גם ציון אלו שישתנה על סמך ניצחונות ותבוסות, יש את האימון המובן מאליו (שגם מאפשר לך לנצל עזרים שונים) ונוכחות של מצבים שנלקחו מחלק מהמשחקים נושאים היסטוריים שאחר כך יהיה בידיך לפתור. לבסוף, אתה יכול ליהנות ביצירת מצבי התחלה בעצמך. ישנו גם מצב מרובה משתתפים לשני שחקנים, עם קלף בודד, שבנוסף למשחק קלאסי כולל גם התנגשויות עם כללים מיוחדים, אך נציין את היעדר אפשרות מקוונת, שהיה מאוד זול ליישום במשחק. של שחמט ואשר היה נותן למעשה אריכות ימים אינסופית לתואר שכבר יש לו הרבה מה לנצל.
לעולם לא כמו ב-Chessmaster DS יש להתייחס להיבט הטכני כדבר האחרון: המנוע הגרפי הדו-ממדי ומוזיקת הסביבה שניהם אנונימיים להפליא, ברורים וכפופים כולם לתנאי האופטימלי למשחק. לסיום, יש לומר שמערכת השליטה באמצעות עט ומסך מגע, שאולי לא דרשה מאמץ כלשהו מהמתכנתים, מתגלה כשורה, אולי עדיפה, על שליטה בעכבר PC, ובוודאי בלתי ניתנת להשגה, לאינטואטיביות ופשטות, בקונסולה.
ב-21 שנות היסטוריה, סדרת סימולציות שחמט שכבר הייתה בולטת מלכתחילה יכולה רק להשתפר, ולמעשה אי אפשר שלא להדגיש כי גם בגרסת ה-DS שלה, Chessmaster היא נקודת ההתייחסות דה פקטו לז'אנר, גם מציאת מערכת בקרה מושלמת על הנייד של נינטנדו. אולם למרבה הצער, מה שהוא ניסיון ראוי להערצה של יוביסופט להציע משהו יותר למשתמשי DS, לא ניתן לומר שהצליח בצורה מושלמת, ולכן "התוספת" אינה עומדת בקנה אחד, אם כי כלל לא נעים, עם המנה העיקרית. אפילו היעדר מצב מקוון מכביד על הציון הסופי של מה שנותר בחירה חובה (זה יהיה כך גם אם זה לא היה היחיד...) למי שתמיד רוצה לשאת לוח שחמט וירטואלי והרבה דברים קשוחים יריבים איתם!
מִקצוֹעָן
- שחמטאי פירושו אמון
- טונות של אפשרויות ומצבים
- בקרות מושלמות
נֶגֶד
- חידושים שלא הצליחו במלואם
- איפה האונליין?