Call of Duty 2: Big Red One - עדכון

בגלגול המלחמה החדש הזה לא נמצא את עצמנו מתמודדים עם מספר קמפיינים עם חיילים בני לאומים שונים כפי שקרה ב-Call of Duty, אבל ב-Big Red One ניכנס לנעליו של סמל מחטיבת הרגלים הראשונה של צבא ארצות הברית, למעשה, האדום הגדול המפורסם, ואנו נתמודד עם כל המשימות שנהיה מחבב את הגיבור שלנו וחבריו. הכותרת פותחה על ידי Treyarch, ולא על ידי Infinity Ward, מחברת הסדרה "הראשית"; עם זאת, גם במקרה הזה זה נשאר FPS קלאסי, יריות מגוף ראשון שיתאר בקפדנות את התרומה שתרמה יחידה זו של חיל הרגלים האמריקני במהלך המלחמה. המשימות עוקבות כמובן אחר רמת קושי הולכת וגוברת, לסירוגין בסרטים תקופתיים מרגשים הלקוחים מהערוץ הצבאי, שמצליחים לא רק לגרום לנו לנשום נשימה בין רמה אחת לאחרת, אלא גם לספק סימון היסטורי שימושי המסוגל להגביר את השקיעה באקטיביז'ן כּוֹתֶרֶת.

מדובר ב-fps קלאסי, יריות מגוף ראשון שיתאר בקפדנות את התרומה של חיל הרגלים האמריקני במלחמת העולם השנייה

על המגרש הסמל שלנו תמיד ינוע מוקף בחבריו, אמין באמת בהרבה מאוד סצנות, לא רק בשדה הקרב אלא גם בסצנות הקרב המבוא. המעורבות הרגשית במהלך הקרבות ממש טובה ורוח הלחימה המשותפת, זה לצד זה כמו אחים מפותחת למדי ב-Big Red One, גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה טובה יותר על ידי חקירה טובה יותר, ברמה הסיפורית, של היחסים בין החיילים. בביצוע המשימות נעזר במכ"ם המפורסם כעת, שהתפרסם על ידי Call of Duty, שיעזור לנו במהירות וללא יותר מדי ניסיונות חסרי תועלת לזהות את המטרה ואת המחסום שממנו להתחיל שוב במקרה של מוקדם מדי. מָוֶת. הפעולות של ה-Big Red One התפתחו היסטורית, וכך גם במשחק, החל מ-1942 דרך אפריקה, איטליה (בעיקר סיציליה) ומרכז אירופה. לאחר כל משימה, במיוחד האיטלקיות הבנויות היטב והקולנועיות, נמצא את עצמנו עברנו כמה קילומטרים וירטואליים בריצה בשדה פתוח, פורצים דרך קווי האויב או מסתערים על עמדות ומבנים גרמניים. ביקורת קטנה שאנו יכולים להפנות לטריירך היא על כך שהסברנו מעט מדי את הסיבות המובילות לכיבוש יעד, מנקודת מבט נרטיבית, למעשה, לא ברור מדוע צריך להגיע לגבעה ההיא, להרוס את עמדה נגד מטוסים או לכבוש את העיר, בקיצור, התוכניות הכלליות המספקות את התקדמות החטיבה שלנו אינן ברורות. האם זה רק למלא פקודות? אולי כן. לא רק יהיו משימות ברגל אלא, כדי לגוון קצת במשחק, יש גם כאלה על גבי כלי רכב כבדים כמו טנקים, חצאי מסלולים ובמקום המקלע בג'יפים. הם עשויים היטב גם אם הטעם האישי שלנו בהחלט גורם לנו להעדיף את אלה ברגל, שהם הרבה יותר מרגשים. המשימות נמשכות כעשרים דקות בממוצע, כמעט כולן בנויות היטב ובעלות סגנון מאוד קולנועי עם פיצוצים מסביבנו, צעקות, אש מקלעים, נראה שזה ב-Saving טוראי ריאן או ב-Band of Brothers סדרת הטלוויזיה של ה-HBO האמריקאי.

מבחינה טכנית הכותר של Activision הוא באמת מדהים, מנוע גרפי מעולה עם קצב פריימים קבוע גם במצבים הקדחתניים ביותר, מודלים מצולעים טובים המנוהלים על ידי AI אמין לחלוטין. האנימציות, לעומת זאת, קצת פחות מוצלחות ולעיתים נראות עץ ולא טבעיות. הופתענו מהשפעות החלקיקים, שהיו טובות מאוד, העשן מהרימונים היה מציאותי לחלוטין, וכך גם השפעות האור. מבין שלוש הקונסולות, זו שיש לה היתרון היא זו של מיקרוסופט עם בהירות תמונה טובה יותר וקצב פריימים קצת יותר יציב, ואחריה לא הרחק מאחור Gamecube ו-PlayStation 2. מלבד גרסת Nintendo Gamecube, גם לקונסולת סוני וגם עבור Xbox יש מצב משחק מקוון התומך בעד 16 שחקנים, המציג את המצבים הקלאסיים של כל fps שמכבד את עצמו: deathmatch ו-team deathmatch, לכידת הדגל והשליטה על תריסר מפות. הבדיקות שלנו סיפקו יותר ממשוב חיובי למשחק דרך Xbox Live, שפועל ללא יותר מדי אי ודאות, בעוד שהיו לנו כמה בעיות עם השירות המקוון של סוני עם יותר מדי עיכוב אות. עם זאת, המצב המקוון של Big Red One הוא בהחלט לא המוקד העיקרי של המשחק, שמבטא את מלוא הפוטנציאל שלו רק כאשר הוא משחק בשחקן יחיד, אבל בהחלט ניתן היה לעשות דברים רבים נוספים כדי להפוך את מקוון לחלק חשוב מכותר Activision; היעדר מערכת דירוג וציונים הקשורים למיומנות המתמודדים מורגש מאוד. לסיום הניתוח הטכני הזה אנחנו יכולים רק להדגיש את העבודה המצוינת שעשו המתכנתים כדי לספק למשחק רכיב שמע מעולה, שאם מנוצל על ידי מערכת Dolby Surround 5.1 מצליח להפוך אותו אפילו יותר מרגש ואינטנסיבי.Call of Duty 2: Big Red One.

ריבוי פלטפורמות

כצפוי בפסקאות הקודמות Call of Duty 2 Big Red One שוחרר בכל שלוש הקונסולות הראשיות. הגרסה שהכי פחות שכנעה אותנו הייתה גרסת ה-Gamecube שלמרבה הצער היא היחידה שאין לה מצב משחק מקוון, פגם עם זאת מאוזן בחלקו על ידי מגזר טכני קרוב מאוד לזה של גרסת ה-Xbox, אשר בתורה מציגה את הטכני הטוב ביותר. הישג עם קצב פריימים קבוע תמיד. לגבי המשחקים המקוונים גם ב-PlayStation2 וגם ב-Xbox, בהחלט אפשר לעשות יותר, זה עדיין די מהנה וחוץ מכמה בעיות פיגור, במיוחד שמורגשות בקונסולת סוני, זה מספיק ומסוגל לתת עוד כמה שעות של משחק.

הֶעָרָה

אהבנו את הכותר שפותח על ידי Treyarch והוא מדורג בצדק בין משחקי היריות הטובים ביותר בגוף ראשון עבור דור הקונסולות הזה. המותג Call of Duty הרגיל אותנו להפקות טובות מאוד וגם הפעם המטרה הושגה, הצגת משחק שבשימוש במצב שחקן יחיד יכול לספק כמה שעות של כיף. אם הקשר הנרטיבי בין המשימות היה מפותח יותר ואם במקביל המשחק המקוון היה מנוהל טוב יותר היינו עומדים בפני יצירת מופת. מצב האונליין, לעומת זאת, נראה שהתווסף ברגע האחרון, לא כל כך כהשלמה של עבודה מצוינת, אלא משום שמסיבות מסחריות הוא היה צריך להיות נוכח במשחק.Call of Duty 2: Big Red Oneלמעשה זה נשאר כותרת טובה מאוד שאנחנו ממליצים לבלות את הימים הקרים האלה של דצמבר.

מִקצוֹעָן

  • טכנית טוב מאוד
  • משימות מובנות היטב
  • מציאותי ומסוגל לרתק את השחקן

נֶגֶד

  • כמה פגמים נרטיביים קטנים
  • משחק מקוון נוכח אך מעט מפותח

אקטיביז'ן הופכת למומחית יותר ויותר בסיפור אירועי מלחמת העולם השנייה, עם השנים היא פיתחה את היכולת לטבול אותנו, ולו וירטואלית, בבוץ של שטחי צרפת ובחולות צפון אפריקה זה לצד זה. חברינו החיילים. Call of Duty היה המשחק שהתחיל את הטרנד הגדול הזה, ועכשיו ההיסטוריה חוזרת על עצמהCall of Duty 2: Big Red One, שיצא ב-Xbox PlayStation 2 ו-Gamecube, לא להתבלבל עם Call of Duty 2 שיצא רק למחשב אישי ולקונסולת הדור החדש של מיקרוסופט, ה-Xbox 360 החדשה.