Bully: Scholarship Edition

שינוי קנה מידה

Bully לוקח את המנוע הגרפי והמכניקה של GTA San Andreas (כן, קראתם נכון) כדי להציע בדרך כלל חווית משחק פחות מסיחת דעת ומרוכזת יותר, תוך ניסיון לשמר את נשמת ה-Sand Box שלו.
ב-Bully השחקן מתבקש להתחזות לג'יימס הופקינס בן החמש עשרה, ילד צעיר עם ילדות קשה, אב אלמוני (יש אומרים שהוא דומה מאוד לגיבור Manhunt), אמא עליזה ואגרוף קל. לאחר שנכשל, גורש וסולק מהרוב המכריע של בתי הספר במדינה, ג'יימס נארז ונשלח לאקדמיית בולוורת', מעין בית סוהר לקטינים שבו הוראה הולכת יד ביד עם הדחקה והתעללות בגוף , בראשות המנהל השנוא קראבלסניץ'. בקיצור, בכמה מילים, התיאור שכל ילד בן 14 היה נותן לבית הספר שלו, משנה את השמות כמובן.
המטרה העיקרית של המשחק היא להתאקלם בבית הספר, ולאורך התפתחות העלילה המחולקת לפרקים שונים, לחלץ את עצמנו ולהסתדר במעין מעגל של דנטה שורץ בריונים בפרברים, חברי כיתה משתלטים ומורים אלימים עד שהם הופכים לאדונים. של המכון וליהנות מהחגים הראויים.
כל זה, מסופר דרך עיניו של רוקסטאר, שמצליח, בלהט הרגיל שלו, לייצג עולם משחק סטריאוטיפי וקריקטורי במכוון המסוגל לעשות צחוק גם מקלישאות וגם מהגיימר עצמו. במעין עבודת הוקעה, שאם קוראים אותה במינימום חוש ביקורתי, היא בהחלט לא מכוונת להסית לאלימות אלא, לגרום לאנשים להרהר ולקחת את עצמם פחות ברצינות.
כקונטרה, עלילה שאמנם מפולפלת בדיאלוגים נושכים ובמצבים על גבול הסוריאליסטי, אבל נראתה לנו חלשה וצפויה. למרבה המזל, הפגם הזה אינו שוקל יתר על המידה בחישוב כלכלות המשחק.

כולם לכיתה!

בשם האמינות של עולם המשחק, מתכנתי Rockstar Vancouver ניצלו את קנה המידה הקטן יחסית של העולם המשוחזר כדי להתמסר לאפיון וגיוון של האלמנטים המיוצגים. בית הספר, למשל, מאוכלס במספר דמויות שאינן שחקניות המשתייכות ל"פלגים" שונים של משחק (החנונים, הג'וקים, הגסים וכן הלאה), בהתאם למוניטין שלנו כלפי כל קבוצה נוכל להעריך יותר או פחות ידידותי. כמו כן, לרוב התלמידים (ותושבי העיירה) יש אישיות ייחודית משלהם המבדילה אותם מבחינת פעילויות, אנימציות וגישה לשחקן.
אותן משימות שבהן נצטרך להשתתף כדי להתקדם לאורך העלילה מצליחות לקבל הערכה בשל מגוון וכושר ההמצאה שלהן. במהלך ליל ליל כל הקדושים, למשל, תוכלו ליהנות מלעשות קונדס עם חבריכם לכיתה, במקום להתמסר למתיחה של המאה על ידי הענקת מתנה ברת מזל במיוחד למורים.
בהשוואה ל-GTA רגיל, בולי שונה גם בנוכחות מיני-משחקים, חידות ופעילויות משחקיות, שלמרות שהן יכולות להיות לפעמים פשוטות ומפושטות מדי - כמעט כמו משחק מסיבה - מצליחות לשבור עוד יותר את הקצב של משימות בריונות וירטואליות רגילות. . סעיפים אלו הוכנסו בצורת שיעורי בית ספר רגילים בהם נהיה מחויבים להשתתף בשעות הבוקר ואחר הצהריים של ימינו הווירטואליים (והיזהרו לא להתעכב!). בהקשר זה, תתבקשו לנווט שיעורים כגון מוזיקה, אמנות, דקדוק, מכניקה, ביולוגיה ברצף של מיני משחקים שנעים ממשחקי קצב ועד כמה התעוררות אמיתית של משחקי וידאו משנות ה-80 וה-90.

בין מסורת לחדשנות

כשאתה משחק בבוללי, תשכח מקרב יריות ומרדפים מסוכנים ברחובות המרכז. למרות שהשפה בה משתמשים נותרה די קשוחה ולחלק אולי וולגרית, לפחות במקרה הזה ההורים שלכם ישמחו לדעת שלא תצטרכו להפוך למומחים בכלי נשק כבדים או לדרוס אף אחד. לכל היותר, תעשה שימוש נרחב באמנות האצילית, ובמקרה שאינך רוצה ללכלך את פרקי האצבעות שלך בדם של אחרים, תהיה לך הזדמנות להשתמש בבקבוקונים מסריחים, גולות, רוגטקות, יריות תפוחי אדמה או מאולתר אחר. כלי נשק שנבנו עם החפצים הבלתי נתפסים ביותר. בחזית התנועה, לא תוכל לגנוב את המכונית של המנהלת אבל תינתן לך הזדמנות להאיץ במסדרונות עם סקייטבורד, ולא עם ה-BMX הנוצץ שלך. במידה ואתם סובלים מפיתוי המנועים, עדיין תוכלו ללכת ללונה פארק הסמוך (פנינה כיפית אמיתית, ארגז חול בתוך ארגז החול) ולהירשם למירוצי הקארט.
מערכת הבקרה, לפחות באמצעות ג'ויפד, יעילה ומדויקת תוך שהיא לא מאבדת לחלוטין את העציות של התנועות, שלמרות עצמה, הפכה לסימן מובהק של הפקות רוקסטאר.
למרות כמה שיפורים אסתטיים, מבחינה טכנית Bully מגנה בכבדות את גילו, כמו גם את הגזירה שלו ממנוע שנועד לפעול בצורה הטובה ביותר בפלייסטיישן 2. תפריט המשחק עצמו ואפשרויות התצורה נראו גרועות ומוגבלות בהשוואה לסטנדרטים כיום. יתר על כן, למרות ששיחקנו עם מערכת מכובדת מאוד, מעת לעת הייתה לנו הזדמנות לחזות בהאטות ספורדיות ומעצבנות שכמעט ואינן מוצדקות.
בחזית האודיו בולט הדיבוב המצוין (באנגלית) של הדמויות על המסך, במיוחד בזמן הקטעים. עם זאת, אפקטים קוליים ומעל לכל הפסקול (חוזר על עצמו וחסר השראה), בהחלט תופסים את המושב האחורי.

הֶעָרָה

מעבר לביקורת ולמחלוקת שליוו את יציאתו של Canis Canem Edit, Bully הוא כותר שראוי לשחק בו בגלל רעננות המשחק ובשל הפרשנות הכפולה שבאמצעותה ניתן לגשת למשימות ולהקשר שלהן. לא פעם תהינו מדוע Rockstar לא לקח יותר רמזים מהדינמיקה של Bully במהלך הפיתוח של ה-GTA IV הבא (במחשב האישי).
לא חסרים פגמים, כמו מימוש טכני שבקושי מעל למטרה והיעדר פסקול ראוי לשמו אבל, אם תצליחו להיתפס לשחזור המוקפד של עולם המשחק, תוכלו בקלות להיות מסוגל להעלים עין ולהיסחף על ידי חווית משחק שהיא אישית כמו שהיא ארוכת טווח.

מִקצוֹעָן