הקדושים כובשים את העולם

גרסה שנבדקה: פלייסטיישן 3

מוגזם, גרוטסקי, וולגרי,caciarone, ציטוט ובסך הכל משעשע, אבל גם מיותר, מיזוגיני, מציק, בנאלי ובטעם גרוע מאוד. בקיצור, הנה המאפיינים העיקריים של הפרק השלישי של סאגת הקדושים לבושים בסגול, הפעם בגלות ב-Steelport שטרם נכבש. אם GTA IV הוא כותרת נדידה חופשית רצינית ו"מטופחת", המוקדשת לספר את סיפורו של ניקו בליק,Saints Row: The Thirdזה בדיוק הפוך. המרכיב הנרטיבי, על אף שיש בו כמה צומת דרכים וסוף כפול, כמעט נעדר. 47 המשימות המרכיבות את קו העלילה הראשי ועשרות הפעילויות הקיימות בכל פינת רחוב פונקציונליות לחלוטין להתקדמות RPGמצייןשל הגיבור וללא ספק מגיעים לסוף לא כל כך בגלל הרצון להביס את קילביין ולהשתלט באופן סופי על העיר, אלא כדי להגיע למכסת הרמה, לפתוח כל מיומנות, כלי רכב וכלי נשק, בקיצור להפוך מכונת הרג אמיתית בלתי מנוצחת.

ההתחלה בכל זאת מעניינת. הקדושים הם המאסטרים הבלתי מעורערים של סטילווטר. הם לא פושעים פשוטים, אלא כוכבים מכל הסוגים. זיכיונות בגדים, פרסום ותוכניות טלוויזיה, קניין רוחני אמיתי לחלוב כדי להרוויח כמה שיותר כסף. עם זאת, השוד האחרון ילך לפח, לכן החבורה תיאלץ להתחיל מאפס בעיר החדשה, להילחם רחוב אחר רחוב נגד שלוש הכנופיות היריבות, לוצ'דורס המקסיקני (המזויף), חצי האימו, חציו טרון דקרס ו הג'וקים Morning Star . ברור שהמשטרה חסרת התועלת עם ה-SWAT חסר התועלת לא פחות בגרור ולבסוף חיילי ה-STAG האימתניים, היחידים שהיוו אתגר מכריע לשחקן ומי שבמיוחד מאז שפרצו למקום מצליחים לתת נקודת מפנה מכרעת למשחק, שבמשך שעות רבות מנווט בבינוניות כללית בין משימות שהן כולן אותו דבר לבין הומור ברמה נמוכה שלפעמים מביך.

איך אתה רוצה אותי

עם זאת, החוזקות של המשחק שונות. הראשון הוא העורך שבאמצעותו תוכלו למעשה לבנות את הגיבור כרצונכם, ללא הגבלות על מין, גודל גוף או גיל, בחירת כל מיני בגדים ואביזרים, קעקועים, צלקות, מסכות וכדומה. בקיצור, הגבול היחיד הוא טעם טוב. יתר על כן, במשחק אפשר להיכנס למנתח הקוסמטיקה או לחנויות הבגדים כדי לשנות את המראה שלך תוך כדי תנועה. לאחר מכן, ההתאמה האישית מורחבת גם למכוניות, הן אסתטיות והן מכניות, להשלים עם דחיקות להוספת החישוקים כדי למקסם את נזקי ההשפעה ושדרוגים רבים למנוע. אותו דבר עבור חברי הכנופיה שלנו. אנחנו יכולים להלביש אותם כמו שאנחנו רוצים, ולחמש אותם כראוי להזעיק עזרה במידת הצורך. ההיבטים השונים של התאמה אישית מתרחבים עם התקדמות החוויה: ככל שרמת הכבוד המתקבלת עולה, מיומנויות חדשות נפתחות, כדי להבין כהטבות אמיתיות, כגון התנגדות לסוג מסוים של נזק, יותר אנרגיה או ספרינט, פרסום נמוך יותר כלפי כנופיה, הכנסה שעתית גדולה יותר ועוד הרבה יותר, בעוד שבכסף אפשר לרכוש את מה שהיה פתוח בעבר, אבל גם נשקים חדשים ושדרוגים נלווים, מבלי לשכוח תחמושת.

לזכור לפני כל משימה לעצור ליד האש הידידותית המקומית היא חיונית כדי להימנע מהקיטור במהלך קרב היריות האינטנסיבי ביותר, מכיוון שבהמשך המשחק האגרופים שלך או הדילדו הסגול העצום והמתוקתק לא יספיקו נגד חיילים משוריינים ועצומים. חיות חמושים של להביורים ומיני-גונים. שלא לדבר על משוריינים ומסוקים או טנקים עתידניים ורכבי V-TOL חמושים בלייזרים. הנשקים הם גם בהחלט יתרון של התואר. בנוסף להיותם רבים וכפי שנכתב בעבר, נתונים לשדרוגים, יש להם תחושה מובחנת אחד מהשני ומצליחים לתת משמעות לשלבי הלחימה המשעממים, בהםSaints Row: The Thirdמגנה את היותו יריות מגוף שלישי בינוני. לצד רובי ציד ורובי סער, מקלעים ואקדחים, אנו מוצאים משגרי רקטות וסדרה שלמה של כלי נשק מיוחדים המייצגים את ספינת הדגל של ארסנל הקדושים. למפתחים בהחלט לא חסרה כושר המצאה. יש לנו את טיל Predator שניתן לשגר באמצעות המקרה המתאים כמו ב-Call of Duty, הפצצות שטח, רובה קולי, השלט לשליטה מרחוק בכל הרכבים הממונעים במשחק, רובה הצלפים הרגיל ונשק לייזר" דיגיטלי" . בקיצור, כשהמצב חם או כשבני בריתנו לא מספיקים, אפשר לפוצץ את כל השכונה בלי לבזבז יותר מדי זמן. עם כל הנשקים האלה במשחק, כל הכישורים, ההטבות, כלי הרכב והעורך, מנגנון מוזר מופעל.

להרוג ולקנות

ההתפתחויות הנרטיביות תופסות מקום אחורי כפי שנכתב בהתחלה, שעות של משחק מצטברות רק כדי לפתוח את השלב השלישי של המיומנות החסרה לנו, כדי למקסם את מספר הטילים הזמינים במשגר הרקטות ובטורף, או פשוט שיהיה כמה שיותר בריא. המכניקה היא ממש גבוליתשְׁחִיקָה, הכל לרעת איכות המשימות, שהן רבות, אך לתקופות ארוכות מאוד חסרות השראה, מכניות ובנאליות. הרגעים היחידים של כיף אמיתי הם כאשר המשחק נוטש את היותו יריות מגוף שלישי, כמו במהלך הקרב בשמיים על סיפון טנק, השלב הארוך והמבריק במרחב הווירטואלי שבו מספר ז'אנרים של משחקי וידאו או כאשר אתה סוף סוף מצליח להגיע הידיים שלך על נשקי המדע הבדיוני של ה-STAGs, שם סוף סוף רמת הקושי עולה ואיתה גם קצב האתגר. עם זאת, המשימות הללו רבות וגם מוצלחות למדי: אחרי עוד מרדף או קרב יריות רגיל בלי חריזה או סיבה, סשן נחמד על סיפון מסוק חמוש במשגרי רקטות או טייס מרחוק של מכונית הוא דבר שמאוד מוערך.

המחצית הראשונה של המשחק מדאיגה לפעמים בגלל הבנאליות והטעם הרע שלה. זה פשוט עניין של ביצוע משימות עבור פועלים פליליים ברמה נמוכה, עסקאות, ליווי, מסירה, הרג וכן הלאה, שבהן השגרה הרגילה מנקודה א' לנקודה ב' חוזרת על עצמה בלי סוף, למרבה המזל, עשרות הפעילויות הנוספות הזמינות מסוגלים לפצות על המחסור הכרוני הזה בגירויים. גם כאן הרשימה ארוכה ואפשר לחלק אותה באופן אידיאלי בין משימות "רגילות" ו"דמיוניות". בין הראשונות אנו מוצאים את המשימות שבהן אנו מתבקשים לקחת זונה ולקוחה שלה לטיול, או כאלו שבהן עלינו לשלוט בסוחרים שלנו או להגן על הכנופיה מלמעלה. בעלי הדמיון, הישנים והחדשים כאחד, רואים אותנו הורסים את העיר על סיפון טנק, מרמות את הביטוח על ידי השלכת עצמנו מתחת למכוניות ומחברים קומבינות באמצעות דגם בובת הסמרטוטים הנוראה של הגיבור, או נושאים נמר על מכונית שמנסה לא לתת. אנחנו אוכלים בזמן הטוב ביותר. אם זה לא מספיק יש לנו את זירות ה-Super Ethical Reality Climax המצליחות של Genki, שבהן צריך להגיע לקצה הרמה בין מלכודות ליריבים לבושים לדוב סגול או מירוצי המחסום שבהם מפוצצים מכוניות ועוברים. על ידי על מרובע שעלה באש. בקיצור, לא חסרות אפשרויות "הסטות", ובאופן אינטליגנטי לכולן יש קושי הולך וגובר כדי להפוך את האתגר למשתלם יותר.

Trofei פלייסטיישן 3

Saints Row: The Thirdמתגמל את השחקן עם 51 גביעים מתוכם 38 ארד, 10 כסף, 2 זהב ופלטינה אחת. רובם מתקבלים על ידי השלמת משימות, אך מעל הכל על ידי כיבוש אזורי העיר השונים, ביצוע כל הפעילויות, הריגת מספר מסוים של אויבים, התאמה אישית של כלי נשק ומכוניות.

מרע לגרוע יותר

לכן ישנן פעילויות רבות ב-Steelport, המושפעות עם זאת על ידי מכניקת ירי שהם בהחלט לא כרטיס הביקור של המשחק. אבל מהן הנושאים הקריטיים העיקריים לאחר שהרמתם את הרובה? היעדר הכיסוי הוא חטא של ממש, למעשה עיצוב הרמה תמיד דוחף אותנו למרכז האקשן, אבל כשאנחנו מוצאים את עצמנו בעיצומם של נהרות של רימונים, כדורים, לייזרים וירי תותחים המצלמה נכנסת לא פעם למשבר, מותיר אותנו לחסדי עשרות האויבים והמכוניות שמגיעים אלינו. המונחcaciaroneזה לא עושה צדק עם קטטות שיכורים אמיתיות בפינות רחוב, וכשיש לך רק נשק חם לרשותך ואולי כמה רימונים, אם הזירה מאפשרת זאת, הכל בסופו של דבר מנצל את החולשות העצומות של המודיעין באופן מלאכותי, לעתים קרובות נשאר בחוץ מהדרך ולנסות לפגוע ביריבים בזה אחר זה בקליעות ראש מדויקות, אולי להציץ מאחורי גדר בלתי ניתנת להריסה. אם אנחנו מצוידים בכלי נשק כבדים, המוזיקה משתנה, אבל הרושם של להיות באמצע קרב בסגנון באד ספנסר הוא חזק, מה שהופך אפילו את המשימות הארוכות והמובנות ביותר לפחות מעוררות.

לכך מתווסף חיפוש בוטה ומופרך אחר השערורייתיים והבלתי תקינים הפוליטית, המסוגל לעורר צחוק וזעקת השתאות רק מבני נוער עם גירודים ושפמים ראשונים מתחת לאף. הכל מוגזם עד כדי כך שהרפרנסים המיניים המתמשכים מטיפוסים קלילים, קומיים ופארודיים הופכים במהרה למיותרים ומסורבלים ונזרקים רק מסיבות "סנסציוניות". הגבול בין לעג לטעם רע נחצה לעיתים קרובות בצורה קשה ווולגרית, כמו במשימה בבית בושת מלא באביזרי מין שמסתיימת במרדף בין ריקשות שנמשכו על ידי עבדים בלבוש סאדו-מזוכיסטי או כששואלים אותנו אם לשחרר או למכור מחדש "משלוח" של זונות שניצלו באוניית מכולות. בהחלט אין לנו כוונות מוסריות אבל הסגנון שבחרו המפתחים הוא וולגרי וגס, לא אינטליגנטי בכלל, ומעל הכל הוא מוסיף מעט או כלום לכלכלת המשחק. למרבה המזל, החלק השני של ההרפתקה חורג מגישה זו.

הופעות, היעלמות

המשחק אינו מורכב רק מה"קמפיין" (יש לשחק גם בקואופרטיב מקוון/LAN לאחר שימוש בכרטיס המקוון), למען הפרוטוקול הושלם תוך קצת פחות מחמש עשרה שעות של משחק, כאשר העיר נפתחה לאחר משחק הסיום עם עשרות פעילויות לביצוע וחבורות להביס, אך ישנה אפשרות לשחק יחד עם חבר במצב "לורדה", גרסת ה"בית" של החבורה שנראתה בכותרים רבים לאחרונה, אך מנצלת את כל המשחקיות מוזרויות המשחק. מבחינה טכניתSaints Row: The Thirdיש לו מעט אורות והרבה צללים. היותו נודד חופשי עם עיר עצומה להציג היא כבר שם נרדף לפשרות עצומות, שלמרבה הצער ניכרות וכבדות כאן. לצד הגיבור והדמויות הראשיות, מונפשות ממש טובות ומעוטרות בטקסטורות טובות, אנו מוצאים עיר שמספיקה רק הן בחיצוניות והן בפנים הרבים, ואז סובל מבעיות צצות ובעיות בולטות. המכוניות עשויות ממש טוב, גם ניתנות להתאמה אישית ועם דגם נהיגה ונזקים טוב והכלים העתידניים הלבנים של ה-STAGs הם סנסציוניים. באופן פרדוקסלי, האפקטים המיוחדים הם הדבר הטוב ביותר במשחק: פיצוצים ענקיים, לייזרים, להבות וחלקיקים יפים בולטים על מרקמים עמומים המיושמים על דגמים זהים ודגמים גרועים. ראויים לציון גם אי הוודאות החוזרות ונשנות בקצב הפריימים וכמה בעיות בשגרת ההתנהגות של הבינה המלאכותית של חברי הקבוצה ושל היריבים המסוגלים לחסום אותנו באמצע הפעולה. ציון כבוד לדיבוב, באנגלית כמובן ובכתוביות באיטלקית, אבל עם שחקנים חלקיים ביותר שמגלמים דמויות "יוצאות דופן" ומשוגעות (מישהו אמר צימוס?) והפסקול המצוין שמתפרץ ממכשירי הרדיו של המכוניות מורשה מכולם. סוגים, מקלאסי ועד דיסקו, דרך בלאק מטאל ושנות ה-80 הקלאסיות, מבלי לשכוח תוכניות קומדיה של היפ הופ, ראפ או שחייה למבוגרים.

מסקנות

Saints Row: The Thirdזהו כותרת מחולקת לשניים: בנאלי, חוזר על עצמו, וולגרי ומטומטם בחלק הראשון, מכיוון שהוא הרבה יותר משעשע במחצית השנייה, הודות לאיכות המשימות שעולה באופן אקספוננציאלי, הטמעת המגוחכים מרכיב מיני-פרודיסטי והעלאת יכולות האש של הגיבור. כותר שלא מצטיין בכלום, אבל עדיין מלא עד אפס מקום במשימות ופעילויות לביצוע המבוססות על מערכת התקדמות מחושבת היטב המעודדת אותך לצבור שעות על גבי שעות של משחק למרות הבינוניות של דינמיקת היורה. והמגזר הטכני מספיק.