ה-Remedy Awakening

לאחר שש שנים של תשוקה עזה וכמה ספקות ששרדו בחלקם במוצר המוגמר, הצליחה רמדי, בראשות סם לייק שאין דומה לה בדרך כלל, לשים קץ לאפוס שלאלן ווייקסוף סוף לגרום לו להגיע ל-Xbox 360, אבל לא בלי לבטל תחילה את גרסת המחשב האישי.

אלן הוא סופר שמתייסר מחוסר האפשרות להמשיך לכתוב את אותם ספרים מוצלחים שעשו את הונו, כשהוא מובל על ידי אישה שרוצה שיחזור לפעילותו ושכדי לעזור לו משכנעת אותו לבלות תקופה של מנוחה בעיירה שקטה בארצות הברית, הנקראת ברייט פולס. למרות השם, כוח אפל משלב את חייהם של תושבי הכפר, ומביא לחיים סיוטים ורוחות רפאים שהסדירו את קיומם, אפילו בעקיפין, אפילו שינו את המבנה הגיאולוגי של כדור הארץ מסביב. בין שדים ליליים, רוחות רפאים של אלכוהול ופחדי אבות,אלן ווייקזה סיפורו של הגיבור, שיעשה הכל כדי למצוא את אשתו, שנעלמה בלילה נורא, מנצחת רוע אפל וכמה מהפחדים שאוחזים בו וזו גם הרפתקת אקשן שספק אם תשאיר אדישים את אלה שמתמודדים מולו עם הכרית ביד המוכנה.

מתי הסיפור נשאר בגדר תעלומה

במהלך החודשים דובר הרבה על הסיפור שלאלן ווייק, מהצוות שממש לא רצה שהעלילה תדלוף החוצה אל קוראי האתרים והמגזינים, ועד לכתבה חדשותית שדיברה על גרסה אפשרית לסקירה שאינה מכילה את הסוף על מנת להימנע מלקיחת סיכונים . לאחר שנמלט מהסכנה הזו (גם ראינו את הסוף!), נותרה בקשתה של רמדי לחשוף כמה שפחות ממה שקורה במהלך המשחק לגיבוריו, מה שמותיר לכותב את המשימה להבהיר במה מדובר על ידי התמקדות ב- אלמנטים שמתבלים את חווית המשחק במשך כ-12/13 השעות שנדרש כדי ליהנות ממנה מבלי לבצע ריצות בלתי סבירות.אלן ווייק, מעבר לכינוי של מותחן פסיכולוגי שניתן לו על ידי צוות הפיתוח, נכנס לקטגוריית הרפתקאות האקשן, כאשר השחקן מתקבל בברכה על ידי רצף אירועים ללא דופי בעולם שהופך במהירות אפל ובהחלט פחות מסביר פנים. עולם שבו אתה צריך לבוא במגע עם דמויות מטרידות, כמעט כולן מאוד מוצלחות, שעוזרות לך לרדת לעומקה של בעיה מרתקת ומסובכת.

המשחק כולו סובב סביב החלפה בין אור לצל וחלומות הגיבור שהופכים ליותר ויותר אמיתיים ומפחידים. נראה כי אלן חוזר על עלילתו של ספר שאינו זוכר אי פעם שכתב, שאת דפיו הוא מוצא פזורים ברחבי היער המקיף את העיירה ברייט פולס, בעוד שתושביו מאבדים אט אט את עשתונותיהם. מרכיב האינטראקציה עם הדמויות והמרכיב הנרטיבי מופקדים בעיקר על רצפי היום, בהם ניתן לעשות מעט מלבד לדבר עם התושבים ולשוטט במקומות בצורה ליניארית למדי. הפעולה בפועל מתרחשת כמעט כולה בלילה, כאשר אלן מתמודד עם יצורי החושך חמושים בלפיד, המשמש להמסת השמיכה המגנה על המפלצות, ולאחר מכן מחסל אותן ביריות. הציטוטים בשפע, חלקם אפילו ברורים מדי כמו אלה של סטיבן קינג הנוכח בכל מקום שלעבודותיו יש אינספור עקבות, כשהצל של הפרק השני של Silent Hill מורגש בכמה הזדמנויות. לעומת זאת, בהשוואה ליצירת המופת של Konami, באלן ווייקרכיב הפעולה מוצלח הרבה יותר עם מערכת בקרה מדויקת שמציגה את אילן היוחסין של Remedy, המאפשרת לך לצאת להתנגשויות מתמשכות עם קולות של פצצות עשן, רובי התלקחות ויריות רובי ציד, עם רגעים של התרגשות אמיתית במיוחד כשהדברים מגיעים אליהם. מְסוּבָּך. הבעיה, למי שלא נתפס לאווירת היער המרתק הזה, היא שבמשחקיות אין התקדמות אמיתית של דמויות, בהתחשב בכך שאין כלי נשק לשדרוג או כוחות לרכוש, אלא סיפור לספר. ולהתנסות במערך אפשרויות שמלוות את השחקן מתחילתו ועד סופו במקום יפהפה, אבל שכמעט כולם מנוסים בחושך, בין ההרים ומול התושבים חמושים בגרזנים, סכינים ומסורים חשמליים. בקיצור, הכל תלוי בגישה, אם אחרי ההתחלה היפה תתחברו לאווירה ולזוג הנשוי האומלל הזה, זה יהיה כמעט בלתי אפשרי לוותר על המשחק ולא לשקולאלן ווייקחוויה ייחודית ומשכנעת.

יעדי Xbox 360

השלמת המשחק ברמה בסיסית, התבוננות בדפי הספר ובשאר החפצים הנסתרים, מובילה להשגת בין 500 ל-600 נקודות מתוך ה-1000 הזמינות. עבור שלל מלא, כל מה שצריך זה קצת התמדה והשלמהאלן ווייקברמת הקושי הגבוהה ביותר, אוספים כל מה שאפשר. זה ייקח קצת זמן, אבל זה רחוק מלהיות בלתי אפשרי.

תן לי עוד

לאחר שחלק האקשן הוכנס לארכיון, כל שנותר הוא ה"הרפתקני" המשגשג ברצפי ביניים מרתקים מאוד, עם אלף פרטים המופקדים על דפי הספר, המתארים את כל מה שלא מסופר בקולו של המספר. של הגיבור, ולפי האירועים שהוא חווה ישירות דרך ששת פרקי המשחק, הבנויים כמו כמה שיותר פרקים של מיני-סדרת טלוויזיה עם קטעים מוזיקליים, שחלקם לא שוחררו, שסוגרים את השלבים השונים. האווירה מוכתבת יותר על ידי שתיקה מאשר על ידי יותר מדי דיאלוגים, על ידי סדרת טלוויזיות שמספרות פרקים של סדרת טלוויזיה בדיונית היישר מתוך דפי לאבקרפט ובראדבורי ועל ידי תחנת רדיו שאוספת את עדויותיהם של תושבי הכפר הנאבקים בהתגברות. חֲרָדָה. הרצף הבלתי מופרע של נופי הרים עוצרי נשימה מתחלפים בקטעים בשעות היום בין בתי אבות לאמנים עם בעיות פסיכולוגיות ואתרי קמפינג היישר מ-Twin Peaks ומובאים ל-Xbox 360 עם מחקר קפדני וקפדני, שעם זאת נותר מעט המום ממרכיב הפעולה, מה שמותיר את רצון לדעת ולחוות יותר מחייהם של תושבי ברייטפולס. בסופו של דבר, דווקא הטוב של שלבי האינטראקציה שלאלן ווייקמשאיר את השחקן לרצות יותר, בהתחשב בכך שהם לא מספיק רבים כדי לאזן את כל אותם חלקים שבהם אתה נאלץ לירות באלה "הדיבוק" בחושך ולברוח מפיסות נוף שלמות המונפשות על ידי החושך המשתולל.

לא חסרים רגעים מרגשים, מסופר על ידי מנוע שמנהל מרחבים עצומים של עצים ומישורי דשא מונפשים ברוח, עם מודלים מצולעים מפורטים ולעתים קרובות אינטראקטיביים, עם משחק שמזכיר את מה ש-Valve עשה עם Half-Life 2 בזכות שימוש עצום בפיזיקה, אמנם מעט קליל, אך נוכח בכל מקום. מן הסתם, תשומת הלב הגדולה ביותר הוקדשה לאפקטים של תאורה, של יופי נדיר, במיוחד כאשר באמצע קרב אתה מוצא את עצמך מוקף בפצצות עשן, אבוקות איתות, פנסי רחוב טונגסטן ואור הירח שמאיר כל הזמן את הסצנה. ואז, כשהשמש זורחת בין ההרים ומהדהדת על המים - הרצף הראשוני יפהפה - אתה באמת מרגיש שאתה נמצא במדינה נידחת בעורף האמריקאי, גם הודות לקומץ קטעי נהיגה שמקשרים בין המפות השונות. למכלול מאוד משכנע.

מסקנות

אם השאלה היא, "כמה אני אוהב את זהאלן ווייק?", התשובה תלויה הרבה בכמה אתה אוהב יערות (מהסוג שגורם לחרדה), הלילה, הפחד והרבה מהספרות הפנטסטית שמסתובבת בין לאבקראפט, בארקר וסטיבן קינג. זה תלוי גם ברצון לנסות ידך להרפתקת אקשן אשר, לאט אך נחרצת מדי, עוזבת את מימד ההרפתקאות כדי להפוך לריכוז של אקשן מרהיב ומלא אדרנלין, נגוע בתחושת חוסר שקט שמובילה את השחקן לקראת סוף יוצא דופן בעליל בַּצַד.אלן ווייקזה כותר מצוין שהיה חסר ב-Xbox 360 ואשר למרות התחושה של ללוות את השחקן על סף ארץ יצירות המופת מבלי להכניס אותן לגמרי, מותיר חותם ושעות רבות של כיף אצל מי שמחליט לחצות אותה. הסוף. באור ובצל.