אני, אתה והקוביות

המשחק זמין להורדה בשירות WiiWare

כמה רעיונות מבריקים במשחקי וידאו מתחילים ממושגים פשוטים ביותר, המקושרים לרוב לחוקים אוניברסליים השולטים בחיים האמיתיים. כמו איזון, למשל, וההישרדות הקשורה אליו: על זה הוא מבוססאתה, אני והקוביות.

לא ניתן היה לבחור תואר טוב יותר למשחק שמכניס אותנו למערכת יחסים כל כך אינטימית עם היצורים הקטנים הללו עם קיום ארעיתי, המעוגן היטב ברעיון האיזון והצורך לא ליפול, נזרק בתוקף על הקוביות התלויות. מעל הריק ותמיד על קצה התהום: חיים באיזון, במובן האמיתי של המילה. מטרת המשחק היא אפוא הישרדותו של ה"פינקופאלו" (שם די מגוחך, אנחנו מסכימים, אבל תחשבו מה היה קורה אילו היינו שומרים על השם המקורי של "פאלוס"), כלומר בצורת אדם זעירה יצורים, מסיבה כלשהי נועדו לחיות על גבי קוביות של צורות ומאפיינים שונים. זה כולל משחק עם כוח המשיכה, ניסיון לשמור על איזון של מספר קבוע מראש של פינקופלוס מעל הקוביות, למנוע מהם ליפול לתוך הריק שמסביב, תוך מגבלת זמן מסוימת: התוכניות מורכבות ממספר רב יותר ויותר של קוביות ככל שממשיכים, מושעה בריק. הפעולה היחידה האפשרית עבור השחקן היא יצירה (על ידי ניעור שלט ה-Wii) והשקה (על ידי עדיין ניעור השלט הרחוק) של היצורים הקטנים בזוגות על גבי המוצקים הללו, עם יכולת בחירה מדויקת (באמצעות מצביע) הנקודה שבה הם ינחתו. בהתבסס על סידור הגברים הקטנים מעל הקוביות (או ליתר דיוק, על המבנים הפוליהדריים שנוצרו מאיחוד קוביות שונות) כל המבנה התלוי יטה בגלל המשקל ועלינו לנסות לאזן את שיווי המשקל על ידי סידור היצורים בצורה אחידה ככל האפשר על מנת לחלק את המשקולות ולמנוע מהשיפוע המוגזם להחליק את ה-Pincopallo אל הריק, תוך התחשבות בצורך להחזיק לפחות אחד כזה על כל קובייה. אם נצליח לשמור על איזון של מספר נתון של גברים קטנים בזמן שנקבע מראש, נעבור לתכנית הבאה, המורכבת בעצם מאותן קוביות עם תוספת של אחת משתלבת חדשה, עד שהרמה תשתנה.

חיים על הקובייה

המבנה הבסיסי של המשחק, כשלעצמו כבר די עמוק אם כי לא מגוון מדי, מועשר בכמה וריאציות מזדמנות שמסבכות דברים. ברמות המתקדמות יותר, למשל, מופיעות קוביות לא טיפוסיות: בעוד שלרגילות יש משטחים וצורות סטנדרטיות, הנתונות רק לפעולת הכבידה, הקוביות המיוחדות מאופיינות בכמה הבדלים מהותיים. לחלקם יש מספרים על כל פנים, המציינים את המספר המרבי של Pincopallos שניתן להניח על כל אחד מהם; לאחרים יש משטחים חלקלקים יותר מהרגיל, אחרים עדיין "קופצניים" וברור שהם מגבירים את הסיכוי שהיצורים הקטנים יפלו. לסכנות ה"סביבתיות" הללו מתווספות אויבים אמיתיים: מעת לעת תהליך יצירת הגברים הקטנים יוצר "רפאים פלקופאלו", כלומר, אדם המאופיין בצבע חיוור ובאופי מרושעת בהחלט, מנסה בכל דרכים לדחוף אחרים מעבר לקצה הקוביות, המחייבות זריקה מדויקת של פינקופאלו נגדו. הנפילה של כל פרט קובעת אובדן מסוים של שניות, אבל יש גם בונוסים חיוביים: על ידי חיסול רוחות רפאים מתקבלות שניות נוספות, או על ידי זריקת יצורים לנקודות הטובות ביותר של המבנים, מתקבלים בונוסי יציבות שהופכים אותם לעמידים יותר בפני ההשפעות של כוח המשיכה. ראויה לציון גם ההתנהגות המיוחדת של ה-Pincopallo: אולי מודעים למצבם הרעוע של עצמם, הפרטים הקטנים הללו מנסים ככל האפשר לעזור זה לזה, ועושים כמיטב יכולתם כדי להציל כאשר אחד מבני גילם בקרבת מקום נמצא בקושי, מה גם מגבירה איכשהו את האמפתיה לתושבים הקטנים האלה של הקוביות.

קיים מצב מרובה משתתפים שיתופי המאפשר לשני שחקנים להתמודד עם הרמות השונות, הפועלים בו זמנית באותו משחק ולכן מצריך שיתוף פעולה הרמוני בין שני המשתמשים, שימצאו את עצמם מנהלים את ה-Pincopallos על גבי הקוביות יחד: המצב מסכם באופטימלי ממש מכותר המשחק, מצד שני.
הייצוג שלאתה, אני והקוביותיהפוך אותו למועמד אידיאלי להיות חלק מסדרת "ארט סטייל", בהתחשב באפיון המינימליסטי אך הנקי והנעים של מגזר הגרפיקה, עם אזכור מיוחד עבור ה-Pincopallos: שהאנימציות והרוטינות ההתנהגותיות שלהם מוסיפות הערה חיה. לכלל הצנע.

מסקנות

כיאה למשחק פאזל טוב, הקונספט מאחורי You, Me and the Cubes הוא פשוט מבריק, ועלול לטווח ארוך מאוד. בהתחשב בטווח המחירים בו הוא הוצב (1000 נקודות Wii), שווה את הרכישה, במיוחד למי שמחפש פאזל מיידי עם אפשרות לשחק בשיתוף פעולה עם שני אנשים. ניתן להעיר לגבי חוסר המגוון המייחד את 36 הסכמות, שבהן המשתנים הנוספים (קוביות לא טיפוסיות ואויבים נדירים) מעטים למדי ומופיעים די מאוחר (עם זאת ניתן לבחור כל רמה ללא קשר להתקדמות שנעשתה) וכן לגבי הממשק, מה שמאלץ אותך כל הזמן לנער את השלט של ה-Wii שבטווח הארוך, בהחלט יכול להיות מעצבן.