נינג'ות קטנות להצלה

גרסה שנבדקה: Xbox 360

מהמפתחים האחראים על Hitman מגיע משחק פעולה על נינג'ות קטנות וחמודות. וכבר כאן הדברים הופכים מוזרים: מעבר מהתפאורה הרצינית והקשה של סוכן 47 לחמודות של נינג'ות מיניאטוריות זה בהחלט שינוי טרנד פתאומי. עם זאת, תחת המראה הילדותי שלמיני נינג'ותמשחק די עמוק חבוי: ההימור של IO Interactive היה למזג מבנה פריצה וחתך קלאסי עם אלמנטים קרובים יותר להרפתקה, תוך ערבוב של לחימה עם חקר ומשימות להפעלה והשלמה.

כמובן, התוצאה הסופית אינה תערובת הומוגנית לחלוטין, אבל לפחות האפיון המסוים עוזר לתת חומר למוצר ללא ספק שניחן באישיות מסוימת. כותרת שעולה בראש בהכרח, כשמדובר בהרפתקאות-אקשן ובפרט כאלו עם אפיון מהאגדות כמו זה, היא זלדה: הפקת ה-IO הזו חולקת משהו עם עמוד נינטנדו, במיוחד עם Wind Waker גם בהתחשב בגרפיקה אִפיוּן. העולם לחקור הוא עצום למדי ועשיר מספיק בסודות, אם כי הוא חסר תוכן במידה רבה: המבנה הוא בסופו של דבר ליניארי למדי, כאשר משימות משניות נדחקות בעיקר לשחזור חפצים. מצד שני, בחזית האקשן, ההשוואה עם פריצה אנד סלאש טיפוסית אולי יותר מתאימה, אם כי המגוון הגדול של התקפות ואפשרויות התקרבות לאויב אינו נתמך בטקטיקה או אסטרטגיה אמיתית הנדרשת מהשחקן כדי להתקדם ברמות. מקרה טיפוסי של מיקס משחקי וידאו, שלא מביא לזהות ספציפית וחזקה, אבל בכל זאת מציע שעות של כיף שקט ונינוח, מוצר עם עדינות ורוח אירונית שעושים אותו נעים גם לקטנטנים מאשר ליותר שחקנים מנוסים.

שאלה של איזון

האופן שבו הסיפור מסופר מקורי בהחלט: ההיבט המצויר והילדותי שבו מבוימת יפן מימי הביניים (בחלקה המיתולוגית) מצליח לשמר את המשחק מהסחיפות הרטוריות והאפיות הרגילות ששוררות לא פעם במקרים דומים. ישנו שר מלחמה אפל שמתכוון, כרגיל, לשלוט בכדור הארץ וכדי לעשות זאת, הוא הגה תוכנית גאונית ונוראה. על ידי ניצול קסם מרושע, הוא הצליח להפוך את החיות הצייתניות של היער לסמוראים צמאי דם, לא נוטים להיגיון אלא מסורים לחלוטין לאדונם ומסוגלים רק להילחם. כאילו לא די בכך, יש לכך גם תופעת לוואי נוספת: שינוי כה קיצוני של הטבע וחוקיו גורם להתגברות המדבר ולתגובה אלימה מצדו, המתורגמת לסערות ורעידות אדמה ברחבי יפן. כדי לעצור את הטירוף הזה ולנסות להחזיר את האיזון לכדור הארץ, המאסטר נינג'ה החליט לשלוח את מיטב הלוחמים שלו לפתור את המצב ואולי לשים קץ לתוכנית של שר המלחמה, אבל בזה אחר זה הם נעלמים בלי להשאיר עקבות. בסופו של דבר, המוצא האחרון נשאר הירו, הצעיר בכפר וגיבור הסיפור. האחרון, רחוק מלהיות נאיבי, מפצה על גילו הצעיר וחוסר ניסיונו בכישרון יוצא דופן ובמוזרות מולדת: היכולת לשלוט בקסם קוג'י, כוח מיוחד שיש רק לכמה נינג'ות, ולפיכך הוא הופך את הירו למיועד מראש. על המשימה המפרכת של החזרת האיזון לכדור הארץ.

עם זאת, הגיבור הקטן שלנו לא יהיה לבד במשימתו: מלווים אותו לוחמים נוספים (6 בסך הכל) מכפר הנינג'ה כמו פוטו הגדול, חמוש בפטיש, סוזום החמקן חמוש בחליל ושון, מומחה בהתקפות מטווחים עם הקשת האמינה שלו, ועוד בהמשך. אפשר לשנות את הדמות הראשית בכל עת והיכולות השונות של כל אחד כמובן הופכות אותם למתאימים למטרות שונות, אם כי הצורך בשינוי הדמות אינו מיושם בצורה מושלמת ולעיתים קרובות מאולץ, עם צורך להשתמש בנינג'ה נתון נגד סוג אחר של אויב או במצב מסוים. עם זאת, ברוב המוחלט של הזמן, הירו יהיה הגיבור, והוא גם היחיד שמסוגל להשתמש בכוחות קסם.

סקירת הסרטון

אקשן והרפתקאות

לכן אפשר לייחס את המבנה לזה של ז'אנר האקשן-הרפתקאות, עצמו מעורב ולכן כבר קשה לקודקוד, במקרה הזה קשה עוד יותר להגדרה. למעשה, אנחנו מוצאים את עצמנו בוחנים אזורים נרחבים במשחק צריכים להשלים יעדים מסוימים, שמתורגמים כמעט תמיד למסלול הקלאסי מנקודה א' לנקודה ב', רצוף בהתנגשויות שונות ואולי מגיע לשיאו עם בוס בסוף הרמה. הווריאציות מסופקות על ידי האזורים הסודיים לגילוי (שבדרך כלל מובילים למזבחות נסתרים שמהם ניתן להשיג קסם חדש) על ידי החפצים הנסתרים לאיסוף ועל ידי המשימות המשנה שהוקצו לנו על ידי הדמויות המאכלסות את אזורים שונים (ביניהם בולטים במיוחד הטנגו החכם, עורבים אנתרופומורפיים מיתולוגיים), אשר מביאים כמעט תמיד להחלמה ומשלוח של חפצים מסוימים. אפשרויות התנועה מאפשרות לך ללכת, לרוץ, לקפוץ, לטפס, להתמזג עם הסביבה ואפילו לשחות או לשוט על סיפון כובע הנינג'ה הגדול, שיכול לשמש כסירה. מדי פעם, ניתן לאסוף חפצים שונים המשרתים שימושים שונים: יש חפצים לגלות ולאסוף בתוך כל רמה, במספר קבוע, למטרותיהם.

אחרים יכולים לשמש ככלי נשק בעוד אחרים (פרחים, פטריות ואלמנטים טבעיים אחרים) ניתן לערבב יחד כדי ליצור שיקוי ריפוי או תקיפה, על בסיס המתכונים שניתן לרכוש מהטנגו. אומנויות הקסם נותנות מעט עומק למבנה המשחק, למרות שכמעט כולן מכוונות ללחימה: על ידי שחזור המגילות השונות, נכניס לחשים חדשים למלאי, שניתן להיזכר בהם מתפריט מהיר. ההשפעות של אלה משתנות במידה ניכרת: אפשר לזרוק כדורים לוהטים, לשחרר סופות רוח, ליישם "טרנמיגרציה" המאפשרת לך להשתלט על בעלי החיים הרבים הקיימים בתרחישים (עם זאת, השימוש בהם נראה מוגבל למדי, מוגבל לאפשרות לעבור מבלי לשים לב או לפגוע באויבים במקרה של חיות כבדות יותר) או לקבל עזרה לגלות מזבחות נסתרים באזור שמסביב. עם זאת, חקר הוא מעט יותר מתוספת לקטעי הלחימה, שהם עמוד השדרה האמיתי של המשחק, אשר, כאמור, למרבה הצער אינם בולטים בעומקם הרב. הכמות העצומה של פתרונות שילוב, קסם ותקיפה אינה משולבת על ידי צורך אמיתי בטכניקה ואסטרטגיה במהלך קרבות, בעוד שסוגי האויבים נדירים, ובאופן כללי מצטמצמים לדיכוטומיה הקלאסית של התקפה קרובה/טווח שבדרך כלל ברורה עם הרגיל שניים או שלושה מהלכים ולחשים, או על ידי החלפת הגיבור הירו עם הקשת שון, למשל. מדי פעם, הופעת אויבים ספציפיים מאלצת אותך להשתמש בנינג'ה מסוים, שבטווח הארוך הופך להיות יותר מכשול מאשר רעיון תקף לשנות את הפעולה. ראוי לציין את נוכחותם של אירועי הזמן המהיר המחייבים כעת.

יעדי Xbox 360

אין הרבה יעדים במשחק: 35 עבור סכום כולל של 1000 נקודות. לצד הפרסים הקלאסיים שמתקבלים פשוט על ידי התקדמות ברמות והגעה לשלבי חובה מסוימים, יש מטרות המגיעות במיוחד מחקירת תרחישים או ביצוע הופעות מסוימות בקרב. בסך הכל, זו לא משימה קשה מדי לאסוף את השלל המלא.

עולם קטן גדול

זה שתורם במידה רבה להזדהות בצורה ספציפיתמיני נינג'ותהוא האפיון המסוים שנבחר על ידי IO למשחק: לשייך את הגרפיקה המצוירת לעולם הנינג'ות ויפן הפיאודלית-מיתולוגית היה רעיון מצוין. גם אם זה לא זורח עם מימוש טכני מתקדם במיוחד, הדגמים המצולעים, האנימציות ואפקטים הקוליים לא יכולים שלא להעלות חיוכים על פניו של אפילו גיימר הווידאו הקר ביותר. זהו אפוא מוצר שגם הודות לפתרון הסגנוני הזה, מתאים להנאה הן על ידי צעירים והן על קהל בוגר, תוך התייחסות גם לנושאים אוניברסליים, אך עם מגע של אירוניה עדינה ונעימה. ברור שהתרחישים והדמויות מסוגננות בצורה זו, אך באופן שתואם את הרעיון מאחורי המשחק. כמובן שהרמה הטכנית אינה הגבוהה ביותר, עם מבנים מצולעים אלמנטריים ובעיקר טקסטורות פשוטות בהחלט: למרות שהכל מעורבב היטב, עדיין חושבים שאפשר היה להתאמץ יותר בגזרת הגרפיקה. הפשטות היחסית של המערכת הגרפית, לעומת זאת, היא כולה לטובת נזילות הפעולה, שנהנית במקרה זה מקצב פריימים קבוע של 60 פריימים לשנייה, וזה בהחלט ראוי להערכה, ואשר תורם עוד יותר למראה המצויר. הליווי הצליל מצוין, משלב את מוזיקת ​​ה-ambient הקלאסית שמצפים למצוא בכותר המאופיין בתרחיש זה עם אפקטים קוליים נחמדים ונבחרים, במיוחד בכל הנוגע לביטויים היפניים המושפעים שנאמרו על ידי הגיבורים ומאויבים. גם הדיבוב האיטלקי בהשתתפות דמויות המשנה טוב מאוד (באופן מוזר, הנינג'ות הקטנות לא מדברות), מה שעוזר ליצור נרטיב בסגנון אגדה ומקהלה.

מסקנות

מיני נינג'ות, למרות שהוא לא מתעמק בצורה מושלמת לא במרכיב האקשן או ההרפתקאות שלו, עדיין נשאר משחק עשוי היטב ומהנה, שניתן להנות ממנו בצורה נעימה בעיקר בזכות האפיון שלו, המסוגל להרגיע ולעורר אהדה, אבל מה שספק אם ייצג אתגר מאתגר או חוויה בלתי נשכחת. מתאים לאנשים צעירים יותר או למי שמחפש כותרת לא מאתגרת מדי, לשחק עם חיוך על הפנים.