Nintendo Switch

נתחיל בבירור מיידי של אלמנט מהותי: נינטנדו סוויץ', ברגע שהוא נפתח ובתחושה, משדר רעיון הפוך בהשוואה להגדרה שניתנה על ידי החברה היצרנית. בקיוטו החליטו לפרסם אותו ולהפיץ אותו כ"קונסולה ביתית שתוכל לסחוב", כשבידך היא נותנת רושם נוסף: זה של מחשב נייד שניתן לשחק בו גם עם הטלוויזיה.

הסיבה פשוטה מאוד, כלומר הגודל הקטן של הג'וי-קון. כמובן, ישנה אפשרות לשנות עובדה זו על ידי חיבור הפלטפורמה ל-Dock - בקרוב נסביר איך, אם עוד לא ידעתם - להשאיר אותה מחוברת תמיד לטלוויזיה ושימוש בבקר Pro.עם זאת, למרות השארת חופש רב בגישה, בסט הסטנדרטי, כלומר זה עם קונסולה וג'וי-קון, זה באמת נראה כמו מערכת ניידת.הכפתורים קטנים - לא קטנים מדי, שימו לב, אבל קטנים בהשוואה לאלה של כל קונסולה ביתית קודמת - וגם מקלות השליטה קטנים. לאחר שהצהרתי את ההיבט הזה, שהכה בנו ברגע שפתחנו את החבילה, בואו נראה בדיוק מה יש בתוך הקופסה. קודם כל, הקונסולה, הכלולה בעצם הטאבלט וחופפת לה. אחר כך שני Joy-Cons, שניתן להשתמש בהם בנפרד או ביחד: במקרה האחרון האחד מתוכנן להיות מוכנס לצד השמאלי של ה-Switch, והשני - באופן טבעי - לימין.בניגוד למה שקרה עם ה-Nintendo 3DS, גם ספק הכוח קיים, שמתחבר לקונסולה באמצעות USB-C (השימוש בחיבור אוניברסלי ולא קנייני חדש לחברה). לבסוף, ישנם שני חפצים שניתן להשתמש בהם כרצונם: קודם כל, האחיזה הבסיסית של ה-Joy-Con, חתיכת פלסטיק המאפשרת למקם אותם, כשהם מנותקים מה-Switch, קרוב זה לזה, כמו רפידה מסורתית. . שנית, במקרה שאתה רוצה לשחק מרובה משתתפים עם שני ה-Joy-Cons הנפרדים, לנוחות רבה יותר ובטיחות רבה יותר, יש גם תומכים שמגדילים מעט את הממדים שלהם, ומעל הכל מספקים שרוך שישאיר אותם מעוגנים לפרק כף היד.

Nintendo Switch הגיע: להלן התכונות, החוזקות והחולשות שמצאנו

מראה וניידות

מבחינת המראה והחומרים שבהם נעשה שימוש, ה-Switch היא קונסולת הנינטנדו הטובה ביותר מזה שנים. הטאבלט אלגנטי וחיוני, ה-Joy-Cons נעים למגע, חלק, דקה ויפה למראה. בעצם ההיפך הגמור מ-Wii U, שהיה לו GamePad גדול ומסורבל בהחלט, והייתה קונסולה עם עיצוב אנונימי (בדיוק כדי להשאיר מקום, וחלון ראווה, לבקר שלה). בסך הכל, Switch הוא לא פרויקט מגובש ומתוחם עדין כמו Wii, שבו הכל היה מתואם, מהאריזה ועד לבחירת הצבעים, אבל הוא בהחלט מעודן יותר: ההבדל נעשה בעיקר על ידי החומרים, שמתקשרים את תחושת ההוויה. מול מוצר מצוין. בדקנו את מהדורת ה-Neon, זו כביכול עם הציאן והמג'נטה Joy-Con, אבל אנחנו בטוחים שהשניה, ה"עיקרית" ובגווני אפור מוחלטים, יותר אלגנטית ואחידה מבחינה סגנונית - לא בהכרח יותר כובשת, בכל מקרה. מסך הטאבלט יפהפה, בעל ביצועים גבוהים ורב מגע, גם אם עדיין לא ברור עד כמה הפיצ'ר האחרון הזה ינוצל גם אם הכותרים הראשוניםניתן להתמודד איתם רק במצב נייד כמו Voez.התצוגה היא בגודל 6.2 אינץ' ברזולוציית 720p, ההגדרה הגבוהה הנמוכה ביותר.בסך הכל, הטאבלט, שלפי השמועות כולל מעבד ARM Cortex A57 עם ארבע ליבות, כמו גם Nvidia Maxwell GPU עם 256 ליבות CUDA, גדול בכמה סנטימטרים מה-Nintendo 3DS, דומה יותר ל-Wii U GamePad: למעשה קשה להכניס אותו פנימה. אני מסתובב בלי מארז או מיכל, בקנה אחד עם טבליות רבות בגודל דומה.מדמיין שאתה מחזיק אותו ביד, אתה יכול לגעת גם בכפתור ההפעלה וגם באלה להגברה והנמכה של עוצמת הקול באצבע המורה השמאלית. אחר כך יש חורים לתת לקונסולה "לנשום", ובצד ימין כניסת המיני ג'ק לאוזניות והחריץ ל-Game Cards קטנים, המחסניות בקיצור, שיש לה מכסה מגן. מימין ומשמאל למסך ישנן שתי מסילות, להחלקה והתאמה לג'וי-קון: פעולה פשוטה למדי שאינה דורשת תשומת לב רבה, שתפיג את חששותיהם של משתמשים רבים. בחלק התחתון, בחזית, יש את חיישן הבהירות והרמקולים: האחרונים פולטים צלילים שעולים על אלו של Nintendo 3DS בעוצמתם, אבל מעל הכל הם עולים עליהם מבחינת איכות. משחק באוזניות עדיף כמובן, אבל גם בלעדיהם החוויה לא משפילה כמו בעבר. עם זאת, בחלק האחורי אנו מוצאים שני אלמנטים שכבר דורשים מינימום הערות. קודם כל, בצד שמאל ומחוץ למרכז, יש את המעמד הניתן לשליפה כדי לשמור על המסך זקוף, וכך להשתמש ב-Switch כצג נייד, ברור עם Joy-Cons מנותקים: זה לא שזה לא עובד, המיקום יציב, אבל בקושי תוכל להשתמש בו כפי שאתה רואה בפרסומות: הרושם הוא שגם תנועות קלות עלולות להפוך את האיזון לבלתי יציב, ולכן אנו ממליצים לך לא לאמץ את האפשרות הזו ברכבת או במטוס. שנית אנו מוצאים את החריץ להכנסת כרטיסי microSD, שאמור להיתמך בגודל מקסימלי של 2 TB: תכונה הכרחית מתמיד אם אתה אוהב הורדות דיגיטליות, בהתחשב בכך שהזיכרון הפנימי של ה-Switch הוא רק 32 GB. מנקודת מבט זו, כבר הובהר שגם כוננים קשיחים חיצוניים יתמכו, המחוברים כמובן ל-Dock.

בעיה בלתי צפויה

מעולם לא רצינו לכתוב את התיבה הזו, כי האירוע שאנחנו עומדים לספר לכם סיבך לנו את בדיקת הקונסולה. אנו ממליצים לך לא להיבהל יותר מדי, מכיוון שאם הבעיה הזו באמת תתפשט, מובטח שנינטנדו תפרסם תיקון מתקן. בכל מקרה, המתג שלנו, לאחר שהוסר מהרציף לאחר שעות של חוסר פעילות, העמיד פנים שהוא מוות בטרם עת. היא נראתה בעצם כמו קונסולה מותכת: היא לא הגיבה לכוח, לא ניתן היה להפעיל אותה, ובסך הכל היא לא הראתה סימני חיים. פתרנו את הבעיה באופן סתמי למדי, כלומר - כמו שאומרים באוקספורד - על ידי "התעסקות": על ידי לחיצה ממושכת על כפתור ההפעלה ובמקביל, הכנסת וחילוץ ספק הכוח מהשקע החשמלי. לאחר כעשר דקות ה-Switch הפעיל את עצמו מחדש באורח פלא, אבל אלו מצבים שלא אמורים להתעורר ושאנחנו מקווים שלא יחזרו שוב.

בתור נייד

למרות שהמידות לא ממש קטנות, Nintendo Switch קלה באופן מפתיע, דומה ל-Wii U GamePad: אם זה לא היה ברור, אנו מדגישים את העובדה שהראשון הוא קונסולה, והשני בקר פשוט.מה שנראה מוזר ברגעים הראשונים של המשחק הוא, אם בכלל, חלוקת המשקל, שמתמקדת כולה לכיוון המרכז, שכן ל-Joy-Cons אין "אילוץ" כמו המוט בגב ה-WiiU GamePad: זה לא פגם, אלא תחושה שונה גם בהשוואה לקונסולה הקודמת וגם בהשוואה לנינטנדו 3DS, שבמובן הזה היא הומוגנית יותר. בואו נעבור לתכונות מעניינות יותר: כשמשחקים את The Legend of the Zelda: Breath of the Wild הסוללה נגמרת תוך קצת פחות משלוש שעות (עם כותרים קלים יותר, לפי השמועה היא יכולה להגיע לשש).

אפשר להמשיך לשחק על ידי חיבור הפלטפורמה לאספקת החשמל, אבל זה לא אפשרי באמצעות כבל ה-USB בלבד: האחרון, למעשה, למרות שהאט את צריכת הסוללה, לא עוצר אותה לחלוטין. שימו לב, אנחנו חוזרים על זה למען הבהירות: אנחנו לא מדברים על כבל USB שמחובר בתורו לספק כוח חיצוני, אלא על כבל USB שמחובר ישירות (באמצעות מתאם או לא) לשקע החשמל. כהוכחה למצב, אנו מדגישים כיצד לוקח בין שבע לשמונה שעות לטעון מחדש את ה-Switch עם USB בלבד, בעוד שרק שלוש מספיקות עם ספק הכוח המוכנס לאריזה. האחרון פועל לאט יותר בשימוש עם ה-Dock - עוד מעט נראה מה זה - אבל ההבדל אינו מהותי: למעשה הזמנים ארוכים יותר, עדיין מדברים על טעינה מלאה, בכשעה. מכיוון שנכנסנו לנושא הסוללה (שאינה נשלפת, ויש לה 4310 מיליאמפר/שעה), בואו נתייחס לנושא Joy-Con:למעשה, אי אפשר למצוא את עצמך כשהרפידות פרוקות והקונסולה מוכנה לשימוש, בהתחשב בכך שגם בתור מחשב נייד הוא נותן חלק מהעתודה שלו לבקרים.כשלעצמם, ל-Joy-Cons יש חיים ארוכים, במובן זה שאחרי טעינה מלאה הם מחזיקים מעמד עשרים שעות, כך שבגללם באמת קשה להפסיק את המשחק בגללם; יש להטעין אותם תמיד על ידי הנחתם על צידי המתג, בהתחשב בכך שהאחיזה הבסיסית, כאמור, היא תמיכת פלסטיק פשוטה. שונה אם היו לך שני זוגות של ג'וי-קון, ובמקרה כזה כמעט תיאלץ לקנות את האחיזה הנמכרת בנפרד, ב-30 יורו, שבנוסף לתמיכה בשני החלקים גם מטעין אותם מחדש. ישנם שני נושאים חשובים נוספים שיש לכסות לגבי מצב נייד. קודם כל הבהירות: אפשר להתאים אותה באופן אוטומטי ביחס לסביבה, או להתאים אותה ידנית מתפריט מהיר. עוצמת האור בהכרח משפיעה מאוד על ההשתקפויות הקיימות על המסך, שאם שומרים עליו נמוך, בהחלט נמצאות שם.לבסוף, נושא שעלול להיות קוצני, למרבה המזל עם סוף טוב: הקונסולה לא רק שותקת, אלא גם מתחממת מעט.פגישות ארוכות וממושכות מובילות כמובן לעלייה בטמפרטורה (במיוחד באזור המרכז, לעתים נדירות להגיע אליה באמצעות האצבעות), מה שעם זאת תמיד נשאר מקובל. זה היה מרכיב מפתח עבור ה-Switch, תכונה שלא מוסיפה הרבה לחיוב אבל הייתה יכולה להזיק לשלילה. לגבי הרעש, אנחנו ברמות המינימום, בקנה אחד עם ניידים קודמים של נינטנדו, וההשוואה ל-Wii וה-Wii U האחרונות, גם בזכות השימוש ב-Game Cards ולא בדיסקים, היא כולה לטובת ה-Switch.

בתוך הרציף

לאורך המאמר הזכרנו שוב ושוב את ה-Dock שאתה מוצא בתוך החבילה: הוא, במילים קצרות וגסות, הכלי שמאפשר ללפטופ Switch להפוך לקונסולה ביתית (המעבר ממצב אחד למשנהו, במונחים חזותיים , זה לוקח קצת יותר משנייה). זהו מבנה בצורת מקבילית, עם הלוגו של Nintendo Switch, בצבע שחור (זהה גם בגרסת הניאון וגם בגרסת האפורה הסטנדרטית), שיש לו חלל בפנים, כמו כיס, שבתוכו ניתן להכניס את הקונסולה: חיבור מתבצע, על מנת לא לצרוך את הסוללה ובמקביל לטעון אותה, דרך ה-USB-C הנ"ל.

אפילו כאשר הוא מוכנס, Nintendo Switch לעולם לא נעלם לחלוטין בתוך ה-Dock: כשני סנטימטרים של קונסולה תמיד נשארים בחוץ, מה שמקל על ההסרה.גב המבנה כולל דלת לכיסוי קטע חלול, שבו מוכנסים שלושת השקעים הנתמכים: זה לאספקת החשמל (ה-USB-C הרגיל), ה-USB המסורתי וה-HDMI (אגב, הכבל עבור רזולוציה גבוהה כלול גם בחבילה). נראה לנו שחשוב להדגיש שה-Dock אינו כלי פשוט להרחבת התמונה לטלוויזיה: הקונסולה מזהה את השינוי הזה, ומפתחים יכולים לנצל את התכונה בדרכים שונות. ב-The Legend of Zelda: Breath of the Wild, למשל, שנה את הרזולוציה. בעתיד, ככל הנראה ישוחררו כמה כותרים שלא ניתן להשתמש בהם במצב זה מכיוון שלא ניתן להשתמש במסך המגע כאשר הקונסולה מוכנסת ל-Dock. בהתחשב בכך שבמצב זה סביר מאוד שתנתקו את Joy-Cons מה-Switch, נזכיר בקצרה את האחרון (מאמר מפורט יותר על בקרים יגיע מחר):משחק עם פד בכל יד, למרות שזה אולי נראה בהתחלה מוזר, משאיר הרבה חופש תנועה, ומעל הכל זה מאוד שימושי במשחקים שמשתמשים במד התאוצה.להיפך, כשהם מחוברים לבסיס, ה-Joy-Cons מאבדים חלק מהמוזרויות שלהם (למעשה התנועות הנבדלות והנפרדות), וממילא הם לא ממש דומים לרפידה מסורתית: הם די מגושמים. חיקוי. העצה שלנו היא להשתמש בהם בנפרד או, אם אתה רוצה חוויה שמרנית יותר, לרכוש Pro Controller.

מסקנות

Nintendo Switch, הקונסולה ההיברידית הראשונה בהיסטוריה, נראתה לנו, אך ורק, כפלטפורמה ניידת שניתן לחבר למסך (ולא להיפך, כפי שנינטנדו אוהבת לפרסם אותה). זוהי קונסולה עם עיצוב אלגנטי ובנויה מחומרים מצוינים, שלמרבה המזל אין לה מעט מן המשותף - בתחום הזה - עם Nintendo 3DS ו-Wii U. הופתענו לחיוב מהעובדה שהיא לא מתחממת יתר על המידה, ובאותה מידה. זמן, שותק. לרוע המזל, הזיכרון הפנימי הוא רק 32 ג'יגה-בייט, אבל אולי נינטנדו לעולם לא תלמד דברים מסוימים. בכל מקרה, מדובר בפלטפורמה אטרקטיבית, שעלולה לפתות קהל רחב, מילדים ועד לחובבי טכנולוגיה. אולי יש 30 יורו יותר מדי במחיר הקונסולה (329.99 יורו, לפחות באיטליה) אבל אנחנו לא מאמינים שהם יכריעו בהחלטת הרכישה.