טריפלטה ביושוק

התלהבות, אלגוריה לקפיטליזם ותהום האנושות, תקווה חנוקה באמביציה, מקום נוצץ המאוכלס בזוועות בלתי ניתנות לתיאור שנוצרו על ידי אוהבי מרושעים של אינדיבידואליזם חסר מעצורים. קרם החברה שהופך למין מפלצתי של טפילים (ואנחנו אפילו לא בוול סטריט), נשלט על ידי גברים מבריקים שיצרו לעצמם ממלכות קטנות בקרקעית האוקיינוס. BioShock, שיצא ב-2007 למחשב ול-Xbox 360 (הגיע ל-PlayStation 3 בשנה שלאחר מכן), הרעיד את עולם משחקי הווידאו, והפך לתקווה נוספת לראות אותם הופכים למשהו יותר מאשר בילוי טכנולוגי לאנשים משועממים.

קן לוין, במאי המשחק (האם הגיע הזמן להתחיל לתרגם במאי עם במאי?) אסף את הניסיון שנצבר עם Thief: The Dark Project ו-System Shock 2 ומיזג אותו למשחק יריות מודרני ועמוק, שעוצב מהמומחה ידיו של הסטודיו שלו, משחקים Irrational.BioShock היה המכניקה שלה, אבל גם החזון האמנותי שחדר לכל אלמנט. לא בכדי הוא הפך לאחד הכותרים האייקוניים ביותר של דור ה-Xbox 360/PlayStation 3, שנתן לנו דמויות מדהימות כמו אנדרו ריאן, אטלס, האבות הגדולים, האחיות הקטנות והגיבורה, הקורבן הלא מודע של עלילה גדולה יותר, שמוצא את עצמו, בניגוד לרצונו, קובע את גורלו של Rapture. BioShock 2, שפותח על ידי 2K Marine ויצא ב-2010, הוא הפרק הגרוע ביותר בטרילוגיה. במציאות זה לא יורה רע, אבל הוא נופל למלכודת הקלאסית של רצון להוסיף פרטים לסיפור שלא צריך אותם ושנהפוך הוא, ככל שהוא מכביד עליו הוא הופך שביר יותר. קן לוין לא נכנס לפרויקט שתמיד ראה בו בזלזול מסוים. הגיבור הוא אבא גדול שמחפש את אחותו הקטנה. המסע שהוא יעשה ייקח אותו דרך אזורים חדשים של Rapture ולהילחם נגד יריבים חדשים. באופן פרדוקסלי יש בו רגעי אקשן טובים יותר מהפרק הראשון, אבל דווקא העלילה מייתרת אותו. הפרויקט כולו מיוצג בצורה מושלמת על ידיאחות גדולה: גרסאות נשיות של ביג דדי, הם יריבים מאוד חזקים ומאוד כיף להתמודד. חבל שהם גם מגוחכים מבחינה קונספטואלית.לבסוף יש את BioShock Infinite, כנראה המשחק הבעייתי מבין שלושת המשחקים. לפי החדשות, הפיתוח סבל מכמה זעזועים ובסופו של דבר 2K אילץ את לוין לסגור הכל, עם פשרות ברורות מבחינת הריבוד של המשחק, שהיה הרבה יותר ליניארי ממה שהתכוון במקור. עם זאת, קולומביה היא מקום מרתק שרק תומך בכותר כולו והחוויה עדיין אפשרה ל-Irrational לארוז משחק מוצק ורב פנים. העלילה די סבוכה ומספרת על הבלש בוקר דוויט שחייב לחפש ולהחזיר לניו יורק בחורה בשם אליזבת, המוחזקת בשבי אי שם בעיר הצפה קולומביה, שהוקמה על ידי הנביא זכרי הייל קומסטוק.במציאות, תוך כדי משחק, מגלים ששום דבר אינו מה שהוא נראה ובין טוויסט אחד למשנהו מגיעים לסוף סוריאליסטי שפותח עוד בשני DLCs, ה-Burial at The Sea 1 ו-2 המצוינים.

סקרנו את BioShock: The Collection: ניסיון מוחלט או סתם פעולה מסחרית?

רימאסטרינג

אוסף BioShock אוסף את שלושת פרקי הסדרה, עם DLC קשור, ומציע אותם בגרסאות מתוקנות מנקודת מבט גרפית.העבודה הגדולה ביותר נעשתה מעל הכל עם שני הפרקים הראשונים, שעבורם נוספו טקסטורות רבות ונוספו אפקטים מתקדמים של עיבוד פוסט.מעל לכל, מערכת התאורה עברה עדכון מוחלט, והוסיפה פה ושם אורות המשפרים מאוד את האווירה הכללית. בקיצור, ראפוטר מעולם לא היה כל כך מטריד ומואר היטב. מצד שני, דגמי התלת מימד נשארו זהים, אז אל תצפו לשום דבר אחר.

BioShock Infinite זכה לטיפול דומה בקונסולות, בעוד שבמחשב הוא נשאר זהה לזה שיצא ב-2013. למעשה, זהו הכותר שיותר מכל אחר הראה פער טכנולוגי עמוק בין הקונסולה לגרסאות המחשב האישי, פער שהושלם כעת על Xbox One ו-PlayStation 4. התוצאה, לעומת זאת, היא הברורה ביותר, כלומראנו עומדים בפני שלושה כותרים שיותר יפים להסתכל עליהם מהמהדורות המקוריות, אך זהות בתוכן, מלבד כמה תוספות. למעשה, למי שכבר שיחק בהם תהיה מוטיבציה מועטה מאוד לשחק בהם שוב. כמובן, שלושת המשחקים מגיעים עם כל ה-DLC וכל התוכן שפורסם לאחר ההשקה, כגון חדרי המבחן או המוזיאון עם הסקיצות והדגמים שנזרקו למשחק המוגמר (זה לא חדש, בהתחשב בכך שהוא נכלל באוסף Ultimate Rapture Edition). החדשות האמיתיות היחידות הן ההערה של קן לוין ב-BioShock הראשון. זה בהחלט מעניין לשמוע, אבל הוא קצת קצר. גרסאות ה-PC ראויות לדיון נפרד. ניתנות במתנה למי שכבר החזיק במקור, הם מציעים עוד כמה אפשרויות גרפיות, אבל שום דבר שזועק נס. תמיכה ב-4K גם לוקחת את הזמן, בזמןקצת עצוב לי למצוא כמה מהבאגים המקוריים, סימן שחוץ ממרקם ורזולוציה, העבודה שנעשתה ממש מינימלית.האם ניתן היה לעשות יותר? בהחלט כן, במיוחד כדי לפתות שחקנים ותיקים לחזור לרפט'ור וקולומביה. כפי שהוא, אוסף BioShock פותח דיון רחב על מי קהל היעד שלו, דיון אליו נעסוק בפרשנות.

מסקנות

זה נורמלי שהפרשנות על אוסף BioShock מכוונת בעיקר להבין מי עשוי להתעניין בשלושת המשחקים, כולם ידועים ונחקרו לאורך השנים. למעשה ניתן לשפוט את האוסף הזה בצורה שונה מאוד בהתאם לפלטפורמה שיש לך. ב-PlayStation 4 ו-Xbox One זו ללא ספק הדרך הטובה ביותר לחוות את אחת הטרילוגיות הטובות ביותר של הדור האחרון. במקרה זה עבודת התיקון הגרפית בולטת יותר, כי בעצם אנחנו מדברים על מה שיכול להיות חוויה חדשה לגמרי, המוצגת במיטבה (גרפיקה משופרת, כל ה-DLC הכלולים בחבילה וכן הלאה). עבור שחקני PC שיקולים אלה תקפים רק חלקית: קודם כל מכיוון ששלושת המשחקים ניתנים לרכישה במשך שנים ללא הפרעות והפרקים הישנים עדיין תואמים למחשבים מודרניים. יתר על כן, הפרק השלישי של הסדרה, BioShock Infinite, נותר ללא שינוי, מה שהופך את זה למיותר לרכוש אותו עבור אלה שכבר יש להם. בקיצור, ב-PC הטקסטורות החדשות לא שוות את המחיר המלא. קחו גם בחשבון שבגרסאות ה-PC של שני ה-BioShocks הראשונים יש מעט אפשרויות גרפיות נוספות, אבל גם אותם באגים כמו המהדורות מלפני עשר שנים, ותבינו למה אתם צריכים להעריך את הרכישה בקפידה רבה (האם אתם זוכרים את ה-Leaden הקלאסי רגליים?). בקיצור, אנחנו מבינים למה 2K החליטה למסור את הרימאסטרים של BioShock לאלה שכבר היו בבעלותם.