לארה את באה?

לאחר ההצלחה יוצאת הדופן של כותרים כגוןטמפל ראן, ב-App Store וב-Google Play הייתה פריחה של רצים מגוף שלישי בלי סוף. חלקם הגבילו את עצמם לשבט את הנוסחה של אולפני אימנג'י, אחרים הצליחו להעשיר אותה בהיבטים חדשים (ראה את שלושת המסלולים ואת הקצב ה"מנומק" שלגולשי רכבת תחתית), אבל אחרי כמה שנים השוק תמיד הפך רווי והגרסאות הפכו נדירות יותר. Lara Croft: Relic Run מגיעה אפוא בתקופה חיובית פוטנציאלית, מכיוון שבעלי סמארטפונים וטאבלטים התמסרו לסוגים אחרים של משחקים ולכן מוכנים לנסות שוב את כוחם במשחק ריצה, מבלי להתעייף ממנו לאחר מספר דקות. Square Enix ניסתה לנצל את המצב על ידי הצגת אחת הדמויות המפורסמות ביותר שלה, בעבודה עם התרחישים שאפיינו את הרפתקאותיו מאז ומתמיד (יערות, מבוכים, אתרים ארכיאולוגיים) והציגה שורה של וריאציות מעניינות על הנושא. פונקציית הקלטת המשחק הנחמדה הושבתה, מה שלמרבה הצער גורם לירידות ניכרות בקצב הפריימים באייפון 5s.החוויה מתבררת כקולחת ותזזיתית, אך בהתחלה היא יוצרת לא מעט קשיים בשל הפרטים הרבים המצויים על המסך, שהופכים את "לקרוא" את הסיטואציות ולאמץ את התמרונים המתאימים ביותר.בקיצור, לוקח זמן להבין מתי לא מתאים לקפוץ מעל תהום כי צריך לחצות אותה בריצה במעלה קיר, או מתי צריך לקפוץ עמוד שקרס ומתי אפשר במקום זאת להחליק מתחתיו. סדרה של ניסויים וטעויות שמשפיעות תמיד על ההשפעה הראשונית עם Lara Croft: Relic Run.

Lara Croft: Relic Run הוא רץ אינסופי עם וריאציות רבות על הנושא, אך הפגמים האופייניים לז'אנר

הרבה דברים

לאחר שהכרתם את המנגנונים המווסתים את המשחקיות של הספין-אוף המוזר הזה של Tomb Raider, אתם סוף סוף מסוגלים למסגר מבנה שאמנם נותר אינסופי, אך מציג אלמנטים חוזרים (ראו את ה"חדר" בו אתם מוצאים את עצמכם בין הקפה אחת לאחרת) ומעל לכל, מספר רב של וריאציות על הנושא.

לארה לא רק רצה, מחליפה נתיבים (בפרספקטיבה לא קבועה אלא דינמית, המשתנה בהתאם לתרחיש), קופצת וגולשת, אלא לפעמים היא גם צריכה לפתוח באש על אנשי לטאה מרושעים, היא יכולה לנהוג על ארבעים ואופנועים, נצמדים לגפן כדי לרוץ אנכית על קירות המבנה (כשהכניסות מעוותות, ומבקשות מאיתנו לעלות או לרדת במהירות) ואפילו מול איזה בוס, כאשר טירנוזאורוס ענק מתפרץ למקום. התמרונים האקרובטיים מודגשים על ידי זמני כדור מרהיבים, אשר בתורם מדגישים מידה לא מבוטלת של תשומת לב לאנימציות של הדמות, ולא חסרים רצפים קצרים, אוטומטיים לחלוטין, בהם אנו עדים באופן פסיבי לאבולוציות אוויריות המובילות את לארה לקפוץ מהעץ לעץ (תרתי משמע) ואז לחזור למסלול כדי להמשיך במירוץ שלך. מערכת הבקרה משתמשת אך ורק במסך המגע ומפגינה גמישות מסוימת, נמנעת מגישה קפדנית מדי לגבי תזמון המחוות ולכן משאירה לשחקן חופש תמרון לא מבוטל. לא חסרים גם הישגים מסורתיים, בונוסים ושיפורים שניתן לרכוש באמצעות המטבעות הווירטואליים שנאספו בכל ניסיון, בליווי רכישות בתוך האפליקציה שיכולות להקל על החיים אך אינן בשום אופן חובה. אחרי הכל, אין מילויים למה לחכות, אתה יכול לשחק כמה שאתה רוצה והאלמנט היחיד שקצת יותר מסובך להשיג הם הצלבים המצריים, הנחוצים להמשך המשחק בסיום המשחק. אם נרצה, הגבולות של ההפקה הזו הם בסופו של דבר אלו של הז'אנר אליו היא שייכת, אשר עםספיידרמן ללא הגבלהקרא תיגר על המושג "אינסופי" לטובת מבנה עם התקדמות אמיתית, ובמקום זאת לוקח כאן צעד אחורה תוך שהוא נשאר בתוך המגבלות של הגזע האינסופי.

מסקנות

Lara Croft: Relic Run הוא רץ אינסופי מהנה ועשוי היטב, שבו וריאציות רבות על הנושא מתנסות בין רצפים שנקבעו מראש, שלבים "אנכיים", קטעי יריות או על סיפון רכב. המפתחים רצו לשחק עם כמה נקודות קבועות של הז'אנר, ולפעמים הסתכנו בגישה מאוד לא אינטואיטיבית (מדרגות המובילות לקיר?) אבל שברגע שצברו את הביטחון הדרוש, היא יכולה לספק קצת סיפוק. מבחינה טכנית מוצלח מאוד, המשחק סובל בסופו של דבר מהמגבלות האופייניות של הז'אנר הזה, ולכן החזרתיות השיטתית של הפעולה והיעדר התקדמות אמיתית.