Xbox One הולך לשחור

Nero הוא המשחק הראשון של האיטלקים Storm in acup: חבל שהוא לא לגמרי שכנע אותנו

הדרמה של נירון

גיבור המשחק, כולו סובייקטיבי, הוא היצור הקטן הזה עם ברדס עם גלימה זוהרת שחוצה עולם מוזר המאוכלס במדוזות מעופפות, צמחים פלואורסצנטיים ובעלי חיים שמאירים בתחילה סדרה של מערות מנוקדות בקונסטרוקציות מוזרות שמקורן לא ידוע.הסיפור מסופר, בצורה די אמיצה, בכמה מישורים, דהיינו זה של המשפחה הנ"ל ושל להקת שודדים אשר אכלסו מאז ומתמיד את המקום המוזר הזה המנוקד ברבבי רגליים ופטריות ענק.הכל משוחק על הקצה הדק של בדיוני, פנטזיה וסיפור אפל וכואב בכוונה שבפנורמה של הקונסולה הוא חריג בעליל ואשר מוביל לסיום שלא נספר לכם עליו כלום אבל שלא יכול להשאיר אתכם אדישים.

עם זאת, הבעיה הראשונה של המשחק, לא היחידה, היא ההבנה המלאה של הסיפור הזה שלמרות שפותח על ידי צוות איטלקי, הוא לגמרי באנגלית כולל כתוביות. נכון שהדיבוב היפה של הקול הנרטיבי היה מושפע, אבל בכותרת שמתמקדת כל כך ברגשות ובסקרנות, השפה שלנו הייתה עוזרת להגיע לקהל רחב יותר. עם זאת, מצליחים להתגבר על המכשול הזה, אתם מוצאים את עצמכם שקועים בביצה מתנפצת רגשית שעליכם לעבור על ידי פתרון סדרה של חידות סביבתיות איתן אתם מתקשרים על ידי זריקת כדורי אנרגיה כחולים על מתגים, עמודים ופלטפורמות שמניעות מכשירים עתיקים במשך ארבעה פרקים. הגדרות רבות. כבר לאחר רבע מהמשחק, לגיבור שלנו מצטרפת דמות נוספת, גדולה יותר, עם ברדס שניתן לכוון לחלקים מסוימים ברקע כדי לפתוח מנגנונים מורכבים יותר. מהסוג הזה של פאזלים יש חידות חובה להמשיך ואופציונליות כשהאחרון מפעיל סצנות פנורמיות במסגרות שבהן הקול הנרטיבי מצייר תכונות מדויקות יותר של הדרמה המתמשכת. כאמור, הם לא הכרחיים, אבל הם עוזרים לך להיכנס עוד יותר לעולמו של נירון.

הישגי Xbox One

שחור הוא משחק די נדיב. סיימנו את הריצה הראשונה באיסוף 570 מתוך 1000 הנקודות האובייקטיביות הצפויות, אבל נראה שהגעת ל-1000 היא רק בעיה של חקירה מחדש של ארבעת הפרקים בחיפוש אחר הפריימים החסרים, שכן אין רמת קושי לבחור ואין סיבה לשחק שוב חוץ מזה כדי לקבל שלל מלא שזו משימה די קלה לכל אחד עם מינימום סבלנות.

מדוזות ובתי חולים

החידות די פשוטות להבנה ולפתרון ורק בכמה הזדמנויות אפשר להישאר מבולבל מה לעשות, אבל זה כמעט אף פעם לא קורה עם החידות הנחוצות להמשך ההרפתקה, ולכן ניתן להשלים תוך קצת יותר משלוש שעות . מפוזרות בכל הרמות, שהמפות שלהן הופכות לגדולות יותר ומלאות בגבעות ושיחים, יש סדרה של פריימים המכילים קטעים של כמה תצלומים שיש לאסוף כדי לפתוח את המטרות הרלוונטיות. על ידי איסוף כולם ופתרון החידות, אין זה סביר שנירו יחזיק מעמד פחות מחמש או שש שעות, שבסופן אינך יכול להישאר אדיש.זוהי חוויה מרתקת, אך מעט יקרה, בהתחשב ב-19.90 אירו, שבה מרכיב הפאזל הוא רק תירוץ לקצב הנרטיב ובאיזה מבין ארבעת הפרקים רק השניים הראשונים יכולים להיחשב שהושלמו באמת. השלישי, מעיק ומורבידי, נמשך רק נשימה והרביעי משמש להשיק את הסוף היפה, אבל יש לו רק חידה אחת לפתור.אין שיא בחזית המשחק שמגיע לשיאו לקראת אמצע המשחק עם הרצף המלהיב ביותר של הכותר כולו, גם הודות לליווי סאונד שהוא אולי הדבר הכי טוב בכל Nero ההגדרות והמצבים שבהם הוא ממוקם. נירו מתחיל טוב, מאט מעט ואז הולך לאיבוד עם האינטראקציות בין שתי הדמויות שמשמשות רק לקומץ חידות, אבל זה נשאר כותרת אמיצה ויוצאת דופן. לא Unity ולא היישום הטכני עוזרים לו, מה שמציג עם זאת את הצד של קצב פריימים צולע בסצנות המורכבות ביותר ומידול מצולע שלפעמים משאיר משהו לרצוי, לא מצליח לספק את שאיפותיהם של מעצבי המשחק. במיוחד כשאתה משאיר מאחור יערות ומערות עם סביבות צרות יותר, קצב הפריימים עולה, אבל הפרטים מושכים את העין, ומשהים מעט את האווירה היפה שנוצרה.

מסקנות

היכולת לראות את הכותר הראשון שלך מתפרסם ב-Xbox One בעוד קצת יותר משנה זה לא דבר של מה בכך, אפילו יותר אם אתה עושה את זה עם ז'אנר שכמעט ולא קיים בקונסולה הזו. נירו הוא סיפור המסופר בצורה של משחק וידאו, דרמה כבדה ומרתקת שקשה יהיה לנטוש לפני הסוף, אם אתה מוכן לחיות הרפתקה שגורמת להתבוננות ופתרון חידות ללב החוויה. המחסור באיטלקית, אפילו בכתוביות, יכול להוות מכשול ליהנות ממנה אבל שווה לנסות להתגבר על המחסום הזה כדי לגלות עולם שקשה לשכוח. הבנים "הסערה בספל תה" מראים שיש להם אפשרויות ורעיונות טובים, אך הם מתעכבים על ידי תוצאה המוצלחת רק בחלקה הן בשל חסרונות מבחינה טכנית, אלא גם מבחינת עומק מבני, שבמידה מסוימת נקודה במשחק מאבדת קצת את הכיוון. מההתחלה הזו, אנו מצפים רק לדברים טובים לעתיד.