אומץ בלב

כעת ברור כיצד Ubisoft לקחה את ההובלה עם הפרויקטים הדיגיטליים האחרונים שלה: ניסויים כמעט ויזואליים אשר, בדרך כלשהי, מנסים לחקות את הפקות האינדי המפורסמות ביותר, לזרוק ערכי הפקה משולשת A לערימה זמן אין ספק שעצם המסגרת שפותחה על ידי חטיבת מונפלייה של ההוצאה הצרפתית, ש-UbiArt שהופך מיד כל פרויקט שמשתמש בו לזיהוי, נותן תוצאות החורגות מהציפיות הפרועות ביותר. וכך, אם הכל התחיל מ-Rayman Origins and Legends, שני פלטפורמות נועזים בהשתייכותם לז'אנר מאוד קלאסי, עד מהרה הסחף שלקח בית התוכנה אפשר לנו לכוון למוצרים מלאי דמיון ומקוריים עוד יותר. באפריל הגיע תורו שלילד האור, משחק תפקידים מוערך עם סגנון אמנותי ומשחקיות מעודנת ביותר שהציע שילוב מעניין של תור-מבוסס וזמן אמת, בניסיון להתקרב לאלמנטים האופייניים של jRPGs.והיום הגיע הזמן לדבר על Valiant Hearts: The Great War, הרפתקה עצובה ומלנכולית עם עיצוב מצויר קריקטורי, שמתמקדת כולה בתרחיש היסטורי מרתק מאוד אך מעט נחקר במשחקי וידאו.אולי כל כך מרתק שזה אפילו מהמם בהשוואה למשחקיות הכל כך בסיסית של הפרויקט הזה. עקבו אחרינו ונסביר מדוע.

הרפתקה גרפית נוגעת ומלנכולית אבל אולי בסיסית מדי במשחקיות: הנה Valiant Hearts

ההיסטוריה מלמדת

העלילה של Valiant Hearts מתפתחת דרך ארבעה פרקים שונים העושים שימוש ברקע השנים הנוראיות של מלחמת העולם הראשונה, מהתפרצותה לאחר רצח הארכידוכס ההבסבורגי פרנץ פרדיננד ועד כניסתה של קנדה לסכסוך, חודשים ספורים מהתבוסה. של גרמניה. חלק מהקרבות ההיסטוריים מתחדשים למעשה במהלך אירועי Valiant Hearts, כגון ההתקדמות הגרמנית על המארן, קרב איפר או הניסיון לשחרר את נויב-שאפל, אך בשל המשחקיות המוזרה של המשחק הזה, התפאורה ההיסטורית האם היא מגבילה את עצמה לעורר תחושות ספציפיות של עצב, מלנכוליה ואומללות אצל השחקן בגלל האימה שהשתחררה על אירופה במהלך חמש השנים הארוכות של המלחמה, במקום שיש לה השלכות קונקרטיות על פעולת המשחק.

מנקודת מבט זו, היכולת של יוביסופט לקשר כפול בין מה שקורה על המסך למה שקרה היסטורית בין 1914 ל-1918 ראויה לשבח, תוך שמירה על מקוריותו של סיפור בדיוני שהושתל באירועים שהתרחשו בפועל.הרצון המדויק של ההוצאה הצרפתית ללמד משהו למי שמחליט לשחק ב-Valiant Hearts ניכר היטב גם משיתוף הפעולה עם הקרן העוסקת בימים אלה במלאת מאה שנה למלחמה הגדולה ואשר אפשרו למלא את המשחק בפריטי אספנות ו מסמכים היסטוריים בעלי ערך רב הן עבור השוכחים ביותר והן עבור אלה שטרם למדו את הדף הנורא הזה בתולדות האנושות.הקשת הסיפורית מתפתחת דרך האירועים הכוללים ארבע דמויות שונות, שלכל אחת מטרה מדוייקת שתוביל אותו לקחת חלק בסכסוך העולמי, שחייו ייפגשו ויוחזקו בחוט משותף המיוצג על ידי כלב הצלה תוסס ועמיד לא ניתן לשלוט ישירות על ידי השחקן אבל ילווה אותו במשך רוב ההרפתקה.אמיל, פרדי ואנה יתפרסו לצד בעלות הברית, על מנת שצרפתי, אמריקאי ובלגי, בעוד קארל הוא ממוצא גרמני והחזרתו לכוחות הציר תהפוך אותו למכשיר הסיפורי לתחילת המלחמה. מִשְׂחָק. אמיל וקארל למעשה מקושרים ישירות מההתחלה, האחרון הוא חתנו של הראשון, בעוד שהאחרים יהפכו לחלק מהקאסט בגלל כמה תהפוכות שאנחנו לא רוצים להסתכן בגילוי בפניכם. בארבעת הפרקים המרכיבים את Valiant Hearts, שכל אחד מהם מורכב משבע רמות למעט האחרון, שהוא מעט יותר קצר, נלמד להכיר אותם, להתחבב עליהם, לגלות את הסיבות שאילצו אותם לקבל מעורב בסכסוך הטראגי; נהיה נלהבים מהסיפורים שלהם ובהכרח גם נהיה מחוברים לכלב הנאמן שיראה אותם עצובים, פגועים, עייפים ומותשים במהלך ארבע השעות שלקח לנו להשלים את המשחק. וגם במקרה הזה אנחנו רוצים לשבח את היכולת של יוביסופט להציע סוף שמצאנו נוגע ומתאים ביותר מבלי ליפול לזוטות חכמים או לרגעים ברורים.

Trofei פלייסטיישן 4

לבבות אמיצים: המלחמה הגדולה מכילה עשרים גביעים, כמעט כולם ברונזה ויותר ממחציתם, אחד עשר ליתר דיוק, סודיים. האפשרויות הנפתחות נוגעות בעיקר לרגעים מסוימים בסיפור, אבל גם לפעולות קטנות שניתן לבצע על ידי תשומת לב רבה למה שקורה על המסך, כמו השלמת לפחות משימה אחת על גבי כלי רכב מבלי להיפגע אי פעם או הצלת המחלקה כולה במהלך קרב סומה. קומץ קטן נוסף של גביעים נוגע במקום זאת לאיסוף פריטי אספנות ולקריאת עובדות היסטוריות. גביע הכסף היחיד קשור ישירות להשלמת המשחק.

אבל אז הכל יפה?

אולם למרבה הצער, כפי שצריך להיות, Valiant Hearts הוא קודם כל משחק וידאו ולא (או לפחות לא רק) סיפור יפה המסופר ומצויר. וכאן נוכל להציץ בפגמים העיקריים שפוקדים את ההפקה הזו.כפי שנאמר בתחילת המאמר, הכותרת היא משחק הרפתקאות, למעשה נוכל ללכת רחוק יותר ולומר שהיא מכל הבחינות הרפתקה של נקודה ולחיצה.בתוך כל תרחיש נוכל להזיז את הגיבור שלנו בצורה אופקית, לפעמים לחצות דלתות וחלונות כדי לגשת לרמות אחרות של פרלקסה ולאורך הדרך נצטרך להתמודד עם סדרה שלמה של חידות לפתור כדי להמשיך. ברוב המוחלט של המקרים מדובר בחידות סביבתיות הכוללות התאוששות של אובייקט מסוים מנקודה בתרחיש או מדמות שאינה שחקן והאינטראקציה שלה עם הסביבה עצמה או עם NPC אחר. במקרים ספורדיים יותר נצטרך להגביל את עצמנו להזזת מנופים וגלגלים כדי להתאים יחד חלקים של ציוד כלשהו או לפתיחת דלתות ודלתות מלכודות. יש גם קטעי פעולה קטנים יותר שבהם נצטרך להגביל את עצמנו להתחמקות מרימונים ויריות מקלע בתזמון הנכון, שלבי התגנבות שבהם נצטרך להתחבא מעיני האויב המסייר וגם רצפים שבהם, על גבי כלי רכב , נצטרך להימנע ממכשולים שנמצאים מחוץ למסך ואשר מדווחים לנו על ידי אינדיקטורים מיוחדים. לכל אחת מהדמויות יש אז מעין יכולת מיוחדת המשלימה את פקודות התנועה, התגרה והטלת חפצים בסיסיות למדי. פרדי, למשל, מסוגל לחתוך גדרות ותיל, בעוד אמיל יכול לחפור בורות ומנהרות. לבסוף, אנה, האחות, יכולה לטפל בפצועים באמצעות מיני-משחק קטן המבוסס על אירועי זמן מהירים.

הבעיה כולה מרוכזת בדיוק במשחקיות הזו שמתגלה כבסיסית מדי וחוזרת על עצמה יתר על המידה בפעולות המוצעות לשחקן. לעתים קרובות מדי אנו מוצאים את עצמנו הולכים הלוך ושוב מתוך מחשבה על מה שעלינו לעשות כדי להשלים את התרחיש, אך נצטרך להשקיע את זמננו בהתאמת מנופים או התחמקות מצללים של רימונים המגיעים מהשמיים.והסטיות בנושא המוזכר לעיל מועילות מעט, כמו רצפי הבריחה המסוימים שהושמעו למוזיקה בזמן נהיגה ברכב, שתוארו לעיל. למזלנו, הסיפור והרצון לראות כיצד יסתיימו אירועי הדמויות מעוררים אותנו להתקדם, בטח לא משחק שכבר אמר כמעט הכל אחרי השעה הראשונה של המשחק. בהקשר זה, דמותה של אנה היא למופת שכן היא תופסת פרק שלם, ומאלצת אותנו להתמודד עם מספר מוגזם באמת של QTE חסרי תועלת ומיותרים, אך אם לא משהו אחר, הם מתירניים למדי ומאפשרים לנו לעשות שוב ושוב טעויות ללא השלכות חמורות. שיהיה ברור שאורך החוויה מכויל בצורה מושלמת בסופו של דבר ולעולם לא תרצו לוותר על המשחק או להשתעמם אבל אין ספק שהצד החלש ביותר בהפקה כולה הוא המשחקיות שבשום אופן לא מצליחה להדהים או לבדר את השחקן. חלקם אולי יראו כמה קווי דמיון עם ההפקות האחרונות של TellTale Games, The Walking Dead ו-A Wolf Among Us מעל הכל, אבל למעשה יש להם דיאלוגים מורכבים ביותר בצד שלהם ומעל לכל חופש בחירה שניתן לשחקן שיש לו. השלכות מוחשיות על המשך הסיפור, כאשר במקום זאת Valiant Hearts "מגביל את עצמו" להבאת עלילה לינארית ביותר למסך ולהציע אינטראקציות בסיסיות למי שיש לו את הפנקס, או העכבר ביד.

המקום שבו לא ניתן לבקר את המוצר של Ubisoft הוא במרכיב האמנותי. העיבוד שהעניק ה-UbiArt Framework אפשר לקריאייטיבים של בית התוכנה הצרפתי לפנק את עצמם בעיצוב בעל השראה במיוחד שמצליח להביא למסך את כל זוועות המלחמה הגדולה אבל גם את השמחה והסיפוק של מי שמצליח למצוא בן משפחה או להביא סיימו משימה תובענית במיוחד. הצבעים מתערבבים, משתנים ללא הרף מגוונים בהירים לפלטת צבעים כהה הרבה יותר וברקע אנו רואים פריז שחגגה ואז נקרעה בהפצצות, קילומטרים של תעלות ומנהרות שנחפרו מתחת לאדמה, אזור כפרי שופע וביצות שנעשו קטלניות על ידי הגרמנים 'נשק כימי'.מה שאנחנו רואים זז לנגד עינינו הוא השילוב המושלם של קריקטורה עם קומיקס: מעברים, קופסאות מצטלבות ובלונים רבים כדי לזהות את הפעולות שעלינו לבצע או מה אומרות הדמויות על המסך אחת לשנייה.כל זה משולב בגזרת אודיו מעולה עם דיבוב מלא השראה במיוחד כולו באיטלקית, אפקטים קוליים שמצליחים לערב את הנגן ומעל הכל פסקול שנע בין קטעי מוזיקה קלאסית ידועים לשירים מקוריים לחלוטין אך קליטים במיוחד, כמו למשל. נושא ראשי נפלא, ומסוגל לטבול מיד את הנגן באווירה המלנכולית והמרירה של ההפקה הזו.

מסקנות

גרסה שנבדקה: פלייסטיישן 4

משלוח דיגיטלי: Steam, Uplay, PlayStation Network, Xbox Live

פרצו: 14.99 אירו

Valiant Hearts: The Great War הוא כותר דיגיטלי קטן שנלחם עם עצמו כדי לקבל את ההצבעה שנתנו לו. משחק שהוא בהחלט בסיסי ופשטני מדי, שלא לומר חוזר על עצמו, נתמך במיומנות רבה על ידי סיפור ונרטיב שלא יכול שלא לערב את כל אותם שחקנים שמרגישים מוכנים להיסחף על ידי הרפתקה שיכולה ללמד משהו עבור צעירים יותר, אבל גם לאלה שיש להם עכשיו כמה עשורים מתחת לחגורתם. משחק מרתק ומלנכולי שלמרות פגמיו מצליח להעריך ולהשאיר משהו בראש ובלב של כל מי שיכול לראות במשחקי וידאו צורת אמנות בהתקדמות.

מִקצוֹעָן

  • זה נחמד ללמוד משהו חדש על סכסוך עולמי שמתעלמים ממנו לעתים קרובות מדי על ידי משחקי וידאו
  • מבחינה אמנותית זה פשוט יפה
  • הוא יודע לערב את השחקן מבלי להיות בנאלי או מובן מאליו בנרטיב

נֶגֶד

  • החידות כמעט זהות והופכות לחזור על עצמן מהר מדי
  • פריטי האספנות, מעניינים ככל שיהיו, מאלצים לפעמים ציד פיקסלים מעצבן
  • רצפי ה-QTE של אנה מעצבנים